בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית משפט: שטח הים לא מחויב בתשלום ארנונה

שופטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה קיבלה את עתירת חברת החשמל נגד עיריית חדרה וקבעה כי העירייה לא מציעה שם שום שירותים, וים לא יכול להיות "קרקע תפוסה"

19תגובות

אין צורך לשלם ארנונה על שטח הים, כך קבע ביום חמישי בית המשפט המחוזי בחיפה. השופטת, יעל וילנר, קיבלה את עתירת חברת החשמל כנגד עיריית חדרה והורתה על ביטול שומות הארנונה בסך של כ-6 מליון שקלים, שדרשה העירייה בגין שטח הים. היא הסבירה כי ארנונה נועדה להיות מוטלת על שטח קרקע ולא על ים והוסיפה כי העירייה אינה מציעה כל שירותים בשטח הים שיצדיקו את הגבייה.

בלב הסוגייה עומדת תחנת הכוח "אורות רבין" שנמצאת ממזרח לנמל חדרה ועושה שימוש במסוע באורך 2 ק"מ המוביל פחם מאוניות משא בעומק הים אל תוך תחנת הכוח.

הנמל הועבר לשטח שיפוטה של חדרה לפני כשלוש שנים. לאחר מכן שלחה העירייה לחברה הודעה על שינוי תחום השיפוט. ההודעה כללה גם דרישה לתשלום ארנונה בגובה של כמעט 4 מיליון שקלים על החודשים יולי עד אוקטובר 2010. התשלום התבסס על חישוב שהכליל גם את שטח הים במסגרת החישוב.

בתשובתה לעתירה העיריה טענה כי דרישת התשלום בגין שטח הים נעשה כדין וכי שטח הים מהווה חלק בלתי נפרד מהפעילות התפעולית והעסקית של העותרת ועל כן היא מחוייבת בתשלום דמי הארנונה בגין שטח זה.

איציק בן מלכי

השופטת וילנר הבהירה כי התכלית העומדת ביסוד הטלת הארנונה תומכת בעמדת העותרת; דמי הארנונה משולמים לרשות המקומית בגין השירותים שמעניקה הרשות ועל מנת לאפשר לה להעניק מכלול שירותים לתושבי הרשות המקומית. המס אמנם נגבה בעבור סל שירותים שאינו מוגדר מראש והתמורה בגינו לנישום אינה ישירה, אך קיימת ציפייה סבירה של הנישום שתמורה כלשהיא, ולו תמורה עקיפה, תינתן לו. מכאן שקיימת זיקה כלשהיא בין מתן השירותים לחיוב בארנונה.

העדר כל זיקה שולל את הצדקת החיוב במקרים בהם העירייה אינה נותנת, בהגדרה, שירותים מוניציפליים לנכס מסויים. כך בנוגע לשטח הים - לגביו אין פינוי אשפה, אין סלילת כבישים, אין הסדרת תאורה ועוד.

השופטת הוסיפה כי "עיריית חדרה לא הראתה קיומה של זיקה כלשהי ולו עקיפה, בין גביית הארנונה לבין שטח הים ועולה שאלה של ממש - אלו שירותים כלל יש ביכולתה לספק לעותרת בקשר עם שטח הים, אשר יצדיקו גבייה שנתית של ארנונה בסך של קרוב לשישה מיליון שקלים?"

השופטת וילנר גם קבעה כי הסיווג בו בחרה העיריה לחייב על פיו את שטח הים שגוי. העירייה סיווגה את הים כבריכת מים פתוחה/מאגרי מים, אך השופטת הבהירה כי מבחינה לשונית - ים איננו "מאגרי מים, בריכות מים, או בריכות להשבחת מי שופכין" ואיננו "קרקע תפוסה". לדבריה, גם על פי "ההיגיון הבריא, מבחן השכל הישר והמשמעות הרגילה בלשון בני אדם, הים התיכון אינו מהווה 'מאגר מים' או 'בריכה פתוחה'".

לעניין הטענה כי השטח מהווה "קרקע תפוסה" , קבעה השופטת שעל פי הגיונם של הדברים ומבחן השכל הישר – כשם ש"ים" אינו "יבשה", כך "ים" אינו "קרקע תפוסה" והפנתה להגדרה המילונית של קרקע והיא: "אדמה" (מילון אבן שושן). הדברים ברורים ומיותר להוסיף".

לאור קביעותיה ביטלה השופטת את שומת הארנונה שהושת על חברת החשמל בגין שטח הים התיכון וחייבה את עיריית חדרה לשלם לעותרת סך 20,000 שקלים הוצאותיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו