שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בית המריבה בשייח ג'ראח: המתנחלים סירבו להצעת פשרה

העליון דן הבוקר בערעור משפחת שמאסנה על צו הפינוי מהבית שהוכח שנקנה על ידי יהודים. השופטים הציעו שהמשפחה תישאר בבית אך תשלם שכירות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר חסון
ניר חסון

בית המשפט העליון, שדן הבוקר (שני) בערעור משפחת שמאסנה משייח ג'ראח שבמזרח ירושלים שנפסק שעליה להתפנות מביתה שכן הוא היה בבעלות יהודית, הציע פשרה לפיה בני המשפחה יישארו בביתם אך ישלמו דמי שכירות. השופט חנן מלצר אמר בדיון כי "כדי להוריד אמוציות לאומיות משני הצדדים, יישאר התובע בנכס עד אריכות ימים אך ישלם שכירות גבוהה יותר". התובעים, יורשי הבית המסתייעים בעמותת הימין "הקרן לאדמות ישראל", סירבו להצעה, והחלטה סופית בנושא תתקבל במועד אחר.

בערעור העלו בני המשפחה, באמצעות עורך הדין מוהנד ג'ברה שני טיעונים נגד החלטת המחוזי: ראשית, שהם דיירים מוגנים שכן ההסכמים עליהם חתמו לאורך השנים לפיהם הם לא מוגנים, לא תורגמו לערבית והם לא היו מודעים לכתוב במסמך. שנית, שהתובעים, בסיוע מתנחלים, ניהלו את התיק בבתי המשפט השלום והמחוזי בשם האפוטרופוס הכללי ומדינת ישראל מבלי שהמדינה כלל היתה מודעת להליך המשפטי ומבלי שניתן לעורך הדין שהגיש את התביעות ייפוי כוח מהמדינה.

לטענת ג'ברה, התובעים הציגו מצג שווא לפיו המדינה היא שתובעת את הפינוי, למרות שבפועל הבית היה כבר בבעלותם המלאה. לדבריו, "היום אנחנו יודעים שהאפוטרופוס מעולם לא נתן ייפוי כוח להגיש את התביעה עצמה בשם האפוטרופוס. האפוטרופוס סבר שהתביעה מוגשת בשם היורשים עצמם. אף אחד לא הודיע שבינתיים הנכס שוחרר לידי התובעים, ולא בכדי השתיקה הרועמת הזו. ליורשים היה נוח שהתביעה תוגש תחת הכסות של תביעה בשמה של אחת מרשויות המדינה". עורך הדין אבי סגל, שמייצג את התובעים, דחה את הטענה ואמר כי אין "לשאלה מי מנהל את ההליך שום משמעות מבחינה משפטית. הבית שייך ליורשים".

עשרות פעילי שמאל, בהם חברי הכנסת עיסוואי פריג' (מרצ), דב חנין (חד"ש) וג'מאל זאחלקה (בל"ד) הגיעו לבית המשפט כדי לתמוך במשפחה.

לשאלת "הארץ" לאפוטרופוס הכללי האם אכן ניתן ייפוי כוח לעורך הדין שהגיש את התביעה, והאם הוסדר תשלום בין המדינה לבין הפרקליט שייצג אותה בדיונים, השיב האפוטרופוס: "התביעה לסילוק יד הוגשה על ידי היורשים לאחר שהוכרה זכאותם בנכס. אישור האפוטרופוס הכללי נדרש הואיל והשחרור בפועל היה כפוף לתשלום. שכר ניהול האפוטרופוס הכללי לא נשלם באותה עת, אך לא היה בכך לגרוע מזכותם של בעלי הזכויות בנכס לפעול לסילוק ידם של הפולשים לנכס. משכך, האפוטרופוס הכללי לא נשא בהוצאות ההליך וזה מומן על ידי בעלי הזכויות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ