שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יניר יגנה
יניר יגנה

מרים כהן, הבנקאית שנלקחה כבת ערובה על ידי איתמר אלון, שחזרה אתמול את הרגעים שבהם הוחזקה בחדר השירותים של הסניף, כשנשקו של הרוצח מוצמד לגופה. “ביקשתי ממנו שלא יעשה לי שום דבר, התחננתי”, סיפרה לחדשות ערוץ 10. “הייתי בטוחה שמשם אני לא יוצאת חיה”.

כהן סיפרה כי ישבה עם לקוח בסניף ולפתע שמעה יריות. “בסביבות אחת בצהריים טיפלתי בלקוח שישב מולי”, תיארה כהן את השתלשלות האירועים לחדשות ערוץ 2. “תוך כדי שאני מטפלת בו שמעתי ברקע ‘לא, לא, לא’ ולא כל כך הבנתי, אבל בסוף ראיתי שמדובר בעובד הסניף. פתאום שמעתי צרור יריות ואז הבנתי שהוא התכוון: ‘לא, אל תירה’. כנראה שהוא ירה בו ראשון. הבנתי שהוא מת. הוא רק חגג עכשיו 40”.

בשלב זה מיהרה כהן להסתתר מתחת לשולחנה. “הטלפון שלי היה לידי אז התקשרתי למשטרה. פתאום הוא התקרב, ואז הבנתי שהוא היורה. כשהוא ראה אותי הוא תפס אותי ואמר לי: ‘בואי, את עכשיו בת הערובה שלי’ ונעל אותי בשירותים”. לדבריה, היורה חזר כל העת על המשפט: “עכשיו אני אראה לכם”.

היא סיפרה כי במשך 50 הדקות שהשניים שהו בתוך חדר השירותים, כיוון לעברה אלון את האקדח והורה לה שלא לפצות את פיה. “ביקשתי ממנו בלחישה שלא יפגע בי והוא כל הזמן אמר לי לשתוק”.

בשלב מסוים, סיפרה, “הוא אמר לי לשתוק ופתאום הכניס את האקדח לתוך הפה שלו. הסתכלתי עליו והייתי קפואה. הוא אמר לי להסתובב עם הראש לקיר ואמרתי לעצמי: זהו, הוא יורה בי. התחלתי לבכות וביקשתי ממנו שלא יפגע בי”.

“לא היה לו מה להפסיד”, אמרה. “הסתובבתי ושמעתי ירייה. פחדתי שבשארית כוחותיו הוא ינסה לירות בי. פתחתי את הדלת והשוטרים עמדו שם עם נשקים שלופים. אמרתי להם שהכל בסדר וסיפרתי להם שהוא ירה בעצמו. כל כך עצוב לי על חבריי לעבודה. רק היום ישבנו לפגישה ועכשיו הם אינם”.

באשר לוויכוח שהתרחש בבוקר בין אלון לבנקאי שלו, סיפרה כהן כי לא שמעה דבר. “הוא היה נינוח וחיכה בסבלנות. גם כשראיתי אותו באירוע חשבתי בהתחלה שהוא בא להגנתנו, אבל אז ראיתי את הפנים הזעופות שלו ונפל לי האסימון”.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ