בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העליון ידון שוב בפסיקה האם מותר למעסיק לדרוש ממועמד הצהרה על עבר פלילי

את הבקשה הגיש מועמד שנפסל לעבודה בגלל הליכים משפטיים נגדו. האגודה לזכויות האזרח: קביעת העליון פוגעת בהגנה על מבקשי עבודה

8תגובות

נשיא בית משפט העליון, אשר גרוניס, החליט לקיים דיון נוסף בבית המשפט בהלכה שנקבעה בפסק דין בפברואר האחרון, ולפיה מותר למעסיק או לבעל מכרז לדרוש ממועמד במכרז או מועמד לעבודה להצהיר על עברו הפלילי, גם אם זה תיק תלוי ועומד והמעסיק, או בעל המכרז, אינו רשאי לקבל את המידע לפי חוק המרשם הפלילי.

ההלכה נקבעה בערעור שהגיש רפאל דיין, שהתמודד במכרז שפרסם מפעל הפיס לבחירת משווקים אזוריים. במפעל הפיס דרשו שהמועמד יצרף תצהיר בדבר הליכים משפטיים, כי הוא שאינו נמנה עם הגופים המורשים לקבל מידע מהמרשם הפלילי. בשאלון התבקש דיין להצהיר "האם ישנם כתבי אישום תלויים ועומדים כנגדך בעת מילוי שאלון זה, וכן האם נחקרת על ידי המשטרה או רשות חוקרת אחרת תחת אזהרה, וטרם התקבלה הודעה על סגירת התיק?"

ועדת המכרזים במפעל הפיס קבעה שדיין אינו עומד בתנאי מהימנות ואמינות משום שמתנהלת נגדו חקירה פלילית על תיווך בשוחד, בנוגע למכרז קודם שערך מפעל הפיס בשנת 2004. בחברה הודיעו שהצעתו נפסלה באפריל 2009, ובספטמבר אותה שנה נסגר התיק נגדו מחוסר ראיות. דיין הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי וביקש לפסוק לו פיצויים של 13 מיליון שקל. התביעה נדחתה.

בית משפט המחוזי קבע שההחלטה לא לבחור לתפקיד בכיר מועמד שתלוי ועומד נגדו תיק חקירה היא סבירה. הוא דחה את הטענה שלפי החוק, מפעל הפיס לא היה רשאי לדרוש הצגת נתונים מהמרשם הפלילי.

אלון רון

דיין ערער על ההחלטה לבית משפט העליון, באמצעות עו"ד יצחק יערי. השופטים הפרופ' דפנה ברק-ארז, עדנה ארבל ויורם דנציגר, דנו בשאלה אם ניתן לדרוש ממשתתף במכרז למסור מידע על תיקי חקירה או כתבי אישום התלויים ועומדים נגדו בהווה ועל הרשעות שהורשע בעבר, מידע הכלול במרשם הפלילי של המשטרה.

החוק קובע שהמרשם הפלילי יהיה חסוי, ומסדיר את הדרכים להעברת המידע הכלול בו לגופים שזכותם לקבלו. החוק אוסר על השגת מידע מהמרשם, במישרין או בעקיפין, על ידי מי שאינו זכאי לקבלו, בייחוד מעסיק או מי שמקבל החלטה אחרת בנוגע לאדם. אך בפסק הדין בפברואר קבע בית המשפט העליון שזו חובת מעסיק לדרוש את המידע, גם אם אסור לו לקבל את המידע מהמשטרה. בפסק הדין נקבע שדרישה למסור מידע פלילי היא אמנם פגיעה בפרטיות, אך ניתן להתירה במקרה רלוונטי, המבוסס על תכלית ראויה ומידתית.

דיין ועורך דינו יערי לא ויתרו והגישו לאחרונה בקשה לדיון נוסף, בטענה שבית המשפט שגה ושאסור היה למפעל הפיס לבקש מידע על תיק חקירה פתוח. עוד הם טענו כי הפסיקה החדשה סותרת פסיקה קודמת של העליון, ולפיה מי שאינו זכאי לקבל מידע מהמרשם הפלילי על פי חוק (ומפעל הפיס אינו זכאי), גם אינו רשאי לדרוש או לשקול את המידע, אפילו שמקורו לא במרשם.

לבקשה לקיים דיון נוסף הצטרפה גם האגודה לזכויות האזרח. באגודה הביעו חשש שפסק הדין אינו מתיישב עם חוק המרשם הפלילי ומרוקן מתוכן את המאמצים הרבים שעשה היועץ המשפטי לממשלה, יחד עם המשטרה, להגן על עובדים ומועמדים לעבודה מניסיונות לאלץ אותם למסור מידע פלילי חסוי. באגודה טוענים כי פסק הדין ניתן אמנם בהקשר של מציע במכרז, אבל הוא מדבר בנשימה אחת גם על מועמדים לעבודה ומחיל על שניהם דין אחד.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה הובעה לאחרונה, במסגרת תלונה של סטודנטית ופעילה פוליטית שביקשה לעבוד כעוזרת לחבר מועצת עיריית ירושלים, מאיר מרגלית ממרצ, ונדרשה למלא טופס הצהרה על עבר פלילי. היא מסרה פרטים על תיקים תלויים ועומדים נגדה, בגלל הפגנות שבהן השתתפה. בעקבות התלונה הנחה משרד המשפטים את העירייה שלא לדרוש הצהרות או תצהירים ממועמדים לעבודה שעליהם היא אינה מוסמכת לקבל מידע מהמרשם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו