בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האחיות שנרצחו בנגב נקברו בקבר משותף

אמן של אוסנאד ורימאס דנדיס החליטה בצעד חריג לא לקבור את השתיים בקבר נפרד. רק עשרות השתתפו בהלוויה המתקיימת בעיירה מזרחית לי-ם

26תגובות

הילדות אוסנאד ורימאס דנדיס, שנרצחו שלשום (רביעי) ביישוב הבדואי אל-פורעה, הובאו היום (שישי) למנוחות. בצעד חריג ולפי החלטת האם, נקברו השתיים בקבר משותף בבית הקברות בעיירה הפלסטינית אל-עזיריה מזרחית לירושלים. 

עביר דנדיס, אמן של הילדות, הגיעה להלוויה תחת אבטחה משטרתית. מאז האירוע, האם שוהה בדירת מסתור מחשש שיפגעו בה. בני משפחתה של האם ועשרות מתושבי היישוב אל-פורעה לקחו חלק בהלוויה שנערכה בעיירה הפלסטינית הקטנה.

במשטרה עדיין מנסים לאתר את האב החשוד במעורבות ברצח בנותיו. האם עביר סיפרה כי התלוננה כמה פעמים בתחנת משטרת ערד על אלימות מצד אבי המשפחה, אך לא זכתה ליחס והאלימות נמשכה. אתמול הודחו בכירי התחנה, בהם מפקד התחנה וסגנו.

אורן נחשון

אתמול סיפרה האם ל"הארץ" כי פרט לתלונות שהגישה בתחנת משטרת ערד, היא פנתה כמה פעמים גם לתחנת המשטרה במעלה אדומים. "בשנים האחרונות פניתי כמה פעמים לתחנת המשטרה במעלה אדומים. ברגע שהיו קולטים שאני פלסטינית ושאין לי תעודת זהות ישראלית, היו אומרים שהם לא הכתובת", אמרה. לדבריה, בתחנה אמרו לה: "'תפני למשרד הקישור או לתיאום', איזה קישור ואיזה תיאום הייתי אומרת להם, אבל אף אחד לא התייחס".

הבוקר התייחס לנושא השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', ואמר כי למרות הטענות, הכשל של המשטרה בטיפול בפרשה הינו "כשל נקודתי". "הצוות שבדק את התנהלות התחנה מצא כשל רב מערכתי – מהמפקד ועד השוטרים מטה", אמר השר. "מי שכשל מקומו לא במשטרה ולכן הוא לא יכול לפקד על תחנה". אהרנוביץ' הגדיר את המקרה כטראגי אך אמר כי זהו "כשל נקודתי". מפקד מחוז הדרום, ניצב יורם הלוי, אמר כי המרדף אחר האב החשוד ברצח עדיין נמשך המלוא המרץ. "כוחות רבים מנסים לאתר את מיקומו ולהביאו לחקירה", אמר והוסיף התנצלות אישית בפני האם, עביר דנדיס, על טיפול השוטרים במקרה.

אורן נחשון

בראיון ל"הארץ" סיפרה דנדיס שמה שמייסר אותה עוד יותר זו העובדה שהיא ידעה שהבנות בסכנה והתלוננה במשטרה לפחות שש או שבע פעמים, אפילו יום לפני הרצח, אולם נתקלה לדבריה בחומה של אטימות, זלזול וחוסר מעש. "ראיתי את הזלזול שלהם בעיניים, כל מי שדיברתי אתו לא התייחס. אמרו לי 'את פלסטינית, תיגשי לתיאום ולקישור, אין לנו מה לעשות כמשטרה'", סיפרה.

כשהיא נחנקת מדמעות ובקושי מצליחה להשלים משפט, מוסיפה דנדיס: "הבנות שלי נחות עכשיו בגן עדן, כמו ציפורים תמימות. אולי עדיף ככה מאשר להישאר בגיהינום של אביהן. כל מה שאני רוצה עכשיו הוא שהן ייקברו לידי, כדי שאוכל לבקר אותן בכל יום. אם לא נתנו לי אותן בחייהן ולא דאגו לשמור עליהן בחייהן, אז לפחות שייתנו לי לבקר אותן בקברן כל יום". אביהן של שתי הבנות הוא החשוד המרכזי ברצח, ודבריה של האם מחזקים הערכה זו.

דנדיס, בשנות ה-20 לחייה, נולדה ומתגוררת באחת השכונות שבין רמאללה למזרח ירושלים, ומגוללת סיפור משפחתי קשה מאוד: "הכרתי את בעלי ב-2009, הייתי נשואה למישהו אחר והתגרשתי ממנו. הוא היה מכר של המשפחה ושל בעלי הראשון. בשלב מסוים הוא ביקש להתחתן איתי והסכמתי. חשבתי שאתו אני אהיה מסודרת. בתחילת הדרך אכן הכל היה בסדר, הוא התנהג אלי בכבוד, הרגשתי שהוא אוהב אותי והבאנו שתי ילדות לעולם. בני משפחתו באל-פורעה התנגדו לנישואים, כי אני מהשטחים והוא היה כבר נשוי פעם. התגוררנו בכמה מקומות, בכפר קרע ובלוד, ולבסוף חזרנו לאל-פורעה והתגוררנו ליד משפחתו. הם כל הזמן התנהגו אלינו באלימות והוא התחיל להשתנות כלפי, הפך להיות אלים מאוד כלפי וכלפי הבנות. הוא היה מרביץ לי ולבנות. לפני כשנה החלטתי לעזוב וחזרתי עם הבנות לבית משפחתי באזור ירושלים. רציתי להתנתק ממנו, אבל הוא כל הזמן רדף אחריי".

העזיבה לאזור מזרח ירושלים לא ממש עזרה לדנדיס ולשתי בנותיה. לדבריה, הבעל כל הזמן איים שיבוא אליהן: "לא ידעתי מה לעשות, חשבתי שתלונה למשטרה תעזור לי", אולם לדבריה בתחנת מעלה אדומים לא טיפלו כראוי בתלונותיה.

האם ניתן היה למנוע את רצח הילדות? הגיבו כאן באמצעות הפייסבוק


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו