בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מפקד תחנת ערד ביקש להתפטר עוד בטרם הודח

אתמול פורסם שהמפכ"ל הדיח את יוני זייטק בשל תפקודו בפרשת רצח האחיות דנדיס אך שעות לפני כן הוא לקח אחריות על המחדל וביקש לעזוב

25תגובות

שעות לפני שהדיחו אותו מתפקידו, מפקד תחנת ערד יוני זייטק, שלח מכתב למפקד מרחב נגב במשטרה, פרץ עמר, ובו לקח אחריות על הטיפול הלקוי בתלונתה של עביר דנדיס, ששתי בנותיה הקטנות נרצחו ביום רביעי ביישוב אל-פורעה. במכתבו, זייטק כתב כי הוא מתכוון לעזוב את תפקידו בעקבות המקרה.

מכתבו של זייטק הועבר למפקדיו והיות שהתנהלה בעניין ועדת בדיקה המכתב הועבר למפכ"ל, אולם בהודעת המטה הארצי בה פורסם דבר הדחתו של זייטק לא היה כל אזכור למכתבו. גורם המצוי בפרטים אמר ל"הארץ" כי "שליחת המכתב ותוכנו היו ידועים לכולם, אולם יש מי שבחר להתעלם ממנו ולא ברור למה".

במשטרה טוענים כי דנינו קיבל את החלטה טרם ראה את המכתב שהועבר אל מפקדי מרחב דרום, אולם בהודעה שיצאה לתקשורת התייחסו רק לממצאי הוועדה. במשטרה אומרים כי "המפכ"ל אימץ את המלצות הדו"ח שהושלם טרם פנייתו של מפקד התחנה. נדגיש כי דנינו רמז על הצעדים שיש בכוונתו לנקוט ערב קודם לכן בטקס ההצדעה לשוטרים, דבר שצוטט בכלי התקשורת. בקשת מפקד התחנה לעבור מתפקידו הכילה עובדות הסותרות את ממצאי הוועדה, והיא מותנית באישור והחלטת מפקדיו ולכן אין לה כל משמעות".

אורן נחשון

אתמול פורסם כי רב-ניצב דנינו החליט להדיח את זייטק, סגנו וראש משרד החקירות בתחנה והיום מונה לתחנה המפקד החדש, דוד שריקי. מפקד מחוז הדרום, ניצב יורם הלוי, אמר כי המרדף אחר האב החשוד ברצח עדיין נמשך המלוא המרץ. "כוחות רבים מנסים לאתר את מיקומו ולהביאו לחקירה", אמר והוסיף התנצלות אישית בפני האם, עביר דנדיס, על טיפול השוטרים במקרה.

הבוקר התייחס לנושא השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', ואמר כי למרות הטענות, הכשל של המשטרה בטיפול בפרשה הינו "כשל נקודתי". "הצוות שבדק את התנהלות התחנה מצא כשל רב מערכתי – מהמפקד ועד השוטרים מטה", אמר השר. "מי שכשל מקומו לא במשטרה ולכן הוא לא יכול לפקד על תחנה". אהרנוביץ' הגדיר את המקרה כטראגי אך אמר כי זהו "כשל נקודתי".

הילדות אוסנאד ורימאס דנדיס הובאו היום למנוחות. בצעד חריג ולפי החלטת האם, נקברו השתיים בקבר משותף בבית הקברות בעיירה הפלסטינית אל-עזיריה מזרחית לירושלים.  עביר דנדיס, אמן של הילדות, הגיעה להלוויה תחת אבטחה משטרתית. מאז האירוע, האם שוהה בדירת מסתור מחשש שיפגעו בה. בני משפחתה של האם ועשרות מתושבי היישוב אל-פורעה לקחו חלק בהלוויה שנערכה בעיירה הפלסטינית הקטנה.

אתמול סיפרה האם ל"הארץ" כי פרט לתלונות שהגישה בתחנת משטרת ערד, היא פנתה כמה פעמים גם לתחנת המשטרה במעלה אדומים. "בשנים האחרונות פניתי כמה פעמים לתחנת המשטרה במעלה אדומים. ברגע שהיו קולטים שאני פלסטינית ושאין לי תעודת זהות ישראלית, היו אומרים שהם לא הכתובת", אמרה. לדבריה, בתחנה אמרו לה: "'תפני למשרד הקישור או לתיאום', איזה קישור ואיזה תיאום הייתי אומרת להם, אבל אף אחד לא התייחס".

בראיון ל"הארץ" סיפרה דנדיס שמה שמייסר אותה עוד יותר זו העובדה שהיא ידעה שהבנות בסכנה והתלוננה במשטרה לפחות שש או שבע פעמים, אפילו יום לפני הרצח, אולם נתקלה לדבריה בחומה של אטימות, זלזול וחוסר מעש. "ראיתי את הזלזול שלהם בעיניים, כל מי שדיברתי אתו לא התייחס. אמרו לי 'את פלסטינית, תיגשי לתיאום ולקישור, אין לנו מה לעשות כמשטרה'", סיפרה.

כשהיא נחנקת מדמעות ובקושי מצליחה להשלים משפט, מוסיפה דנדיס: "הבנות שלי נחות עכשיו בגן עדן, כמו ציפורים תמימות. אולי עדיף ככה מאשר להישאר בגיהינום של אביהן. כל מה שאני רוצה עכשיו הוא שהן ייקברו לידי, כדי שאוכל לבקר אותן בכל יום. אם לא נתנו לי אותן בחייהן ולא דאגו לשמור עליהן בחייהן, אז לפחות שייתנו לי לבקר אותן בקברן כל יום". אביהן של שתי הבנות הוא החשוד המרכזי ברצח, ודבריה של האם מחזקים הערכה זו.

דנדיס, בשנות ה-20 לחייה, נולדה ומתגוררת באחת השכונות שבין רמאללה למזרח ירושלים, ומגוללת סיפור משפחתי קשה מאוד: "הכרתי את בעלי ב-2009, הייתי נשואה למישהו אחר והתגרשתי ממנו. הוא היה מכר של המשפחה ושל בעלי הראשון. בשלב מסוים הוא ביקש להתחתן איתי והסכמתי. חשבתי שאתו אני אהיה מסודרת. בתחילת הדרך אכן הכל היה בסדר, הוא התנהג אלי בכבוד, הרגשתי שהוא אוהב אותי והבאנו שתי ילדות לעולם. בני משפחתו באל-פורעה התנגדו לנישואים, כי אני מהשטחים והוא היה כבר נשוי פעם. התגוררנו בכמה מקומות, בכפר קרע ובלוד, ולבסוף חזרנו לאל-פורעה והתגוררנו ליד משפחתו. הם כל הזמן התנהגו אלינו באלימות והוא התחיל להשתנות כלפי, הפך להיות אלים מאוד כלפי וכלפי הבנות. הוא היה מרביץ לי ולבנות. לפני כשנה החלטתי לעזוב וחזרתי עם הבנות לבית משפחתי באזור ירושלים. רציתי להתנתק ממנו, אבל הוא כל הזמן רדף אחריי".

העזיבה לאזור מזרח ירושלים לא ממש עזרה לדנדיס ולשתי בנותיה. לדבריה, הבעל כל הזמן איים שיבוא אליהן: "לא ידעתי מה לעשות, חשבתי שתלונה למשטרה תעזור לי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו