בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליברמן: בקודים המוסריים שלי - פעלתי באופן סביר

בפתח פרשת ההגנה במשפט שר החוץ לשעבר בפרשת השגריר, הודה ליברמן שלא דיווח על מסירת המידע מצד בן אריה, אך ניסה לגמד את האירוע

8תגובות

כעבור שבע שעות חקירה, הודה שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן - שעלה אתמול (רביעי) על דוכן העדים בבית משפט השלום בירושלים למסור את גרסתו בפרשת השגריר – כי לא דיווח לוועדת המינויים על מסירת המידע הרגיש מצד זאב בן אריה.  ליברמן אמר שחשש לבן אריה: “אם הייתי חושף אותו, סביר שהוא לא היה מקבל את התפקיד ויתרה מזאת”. בכך הודה ליברמן כי ידע שהשגריר לשעבר בן אריה עשה דבר פסול. כששאלה השופטת חגית מאק־קלמנוביץ’ אם לא היה נכון להעביר את שיקול הדעת לוועדת המינויים ולגלות לה את אירוע הפתק, השיב ליברמן: “יכול להיות. זו חוכמה בדיעבד. לפחות במונחים שלי, בקודים המוסריים שלי פעלתי באופן סביר".

את האירוע הדרמטי של מסירת המידע במינסק, זה שלשמו הוגש כתב האישום, תיאר ליברמן כמשהו נשכח, שפרח מזיכרונו. ליברמן הכחיש כי השפיע על מינויו של בן אריה ב-2009 ליועץ במטה שר חוץ. “זה לא ישב לי ב’סטייט אוף מיינד’, שמתי את זה בבוידעם וזה לא היה שום שיקול”. עם זאת אמר כי החשש שהביע בשיחה עם חברת מפלגתו פאינה קירשנבאום, לפיו בן אריה עלול לסבך אותו - התברר כנבואה שהגשימה את עצמה. “זה היה מבחינתי שירות דוב. חוץ מפוטנציאל נזק, לא ראיתי בזה שום דבר”.

למרות ניסיונו לגמד את האירוע במינסק, חשפה אתמול התובעת, עו”ד מיכל סיבל-דראל, כי בעת ביקור ליברמן בעיר, סיפר לו בן אריה כי הוא שוקל לפרוש ממשרד החוץ ולצאת לעסקים – אך ליברמן ייעץ לו להישאר, באומרו שעדיף שיחכה, כי אולי תצוץ הזדמנות. הפרקליטות ראתה בכך דוגמה ליחסי התן-קח בין השניים. “מיד אחרי שהוא הוכיח את הנאמנות המלאה כלפיך, אתה אומר לו ‘אני עוד אפצה אותך על זה, חכה להזדמנות’, הטיחה התובעת. “זו פרשנות שלך", השיב, "רמזתי לו שאין לו שום סיכוי במגזר העסקי ושינסה להתקדם במשרד”. “ב-2008 אף פרשן פוליטי לא חלם על זה שאני אהיה שר חוץ”.

פלאש 90

הוא אמר עוד כי לא ידע כי בן אריה ביצע עבירה פלילית, שכן סבר כי הוא גילה את המידע ממקורות בלארוסים ולא במסגרת תפקידו כשגריר. סנגורו, עו”ד יעקב וינרוט, אמר בנאום הפתיחה כי “התנהגות ליברמן, גם אם כל האמור בכתב האישום היה נכון - והוא לא נכון, היתה אנושית ואינטואיטיבית ומתוך הסתמכות על מקורות הפילוסופיה של המוסר, והיתה גם מוסרית”. 

שני קווי הגנה נוספים שליברמן חזר עליהם היו שבחירתו של בן אריה היתה משיקולים מקצועיים. “לא היה דובר רוסית אחד, חוץ ממני וגרי קורן, שמסוגל לכתוב מכתב לנשיא רוסיה בלי שגיאות”, אמר. הוא הוסיף כי במקרים קודמים, כאשר ביקש לעשות כן, לא הסתיר את רצונותיו למנות אנשים מסוימים, כמו למשל נאור גילאון, כיום שגריר ישראל ברומא.

דברים אלו נוגעים להבדל המהותי בין כתב האישום המקורי לבין זה המתוקן, שעקב עדות סגנו לשעבר, דני אילון, הפך את מעורבות ליברמן לאקטיבית יותר. האישום המקורי לא ייחס לליברמן מעורבות פעילה בקידום המינוי, אלא הבאת מינויו של בן אריה לאישור ועדת השרים והממשלה. אילון החמיר את תיאור העובדות כך שליברמן פנה אליו וביקש ממנו למנות את בן אריה.

ליברמן הכחיש את גרסתו של אילון, בטענה שכלל לא שוחח עמו על מינויים, וניסה לערער את אמינותו. “לפני שהוא עף מרשימת ישראל-ביתנו, הוא סיפר שליברמן הוא שר החוץ הכי טוב, פוטנציאל להיות ראש ממשלה, וברגע שהוא מודח, תפנית של 180 מעלות בן-לילה”, אמר ליברמן. “עד שהדחתי אותו היו יחסים קורקטיים, חוץ מדבר אחד: היה ברור שמדובר באדם רודף תקשורת אובססיבי. נתתי הוראה במשרד למדר אותו מכל חומר סודי, כי כל חומר כזה היה מוצא את דרכו לתקשורת”. הוא טען עוד כי אילון לא היה איש אמונו, "לא הצעתי לשבת איתו במסעדה והוא מעולם לא ביקר אצלי בבית", אמר.
אילון מסר בתגובה כי “אם הוא לא נתן בי אמון, איך הוא מינה אותי לנהל את הדיאלוג האסטרטגי הכה רגיש עם ארה”ב? היחסים בינינו היו אינסטרומנטליים לקדם מטרות. בפוליטיקה אין חברויות אישיות”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו