בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה לבג"ץ: הגענו להסדר עם מדינה שתקלוט אזרחי אריתריאה

בדיון בעתירה נגד החוק למניעת הסתננות אמרה נציגת המדינה כי קרוב ל-100% מבקשות המקלט של יוצאי אריתריאה יידחו

89תגובות

ישראל הגיעה להסדר עם מדינה, שאליה יועברו אזרחי אריתריאה שהגיעו לארץ, והיא נמצאת במגעים מתקדמים עם שתי מדינות נוספות, שישמשו מדינות מעבר לאזרחי סודאן, כך אמרה היום (ראשון) נציגת המדינה, עו"ד יוכי גנסין, בדיון בעתירה נגד החוק למניעת הסתננות בבג"ץ. לדברי גנסין, המדינה צפויה לדחות קרוב ל-100% מבקשות המקלט של יוצאי אריתריאה.

גנסין משיבה לעתירה של ארגוני זכויות אדם שדורשים לבטל את התיקון לחוק, שקובע כי ניתן להחזיק מהגר בלתי חוקי במשמורת לפרק זמן של שלוש שנים, בהתבסס על עבירת ההסתננות לבדה. על פי התיקון, שהתקבל בינואר 2012 ונכנס לתוקפו לפני שנה, רק טעמים הומניטאריים מיוחדים, ובהם גילו ומצב בריאותו של המהגר, מאפשרים לבית הדין ממשמורת לשחררו קודם לכן. "ספק אם אי פעם נצרב בספר החוקים של מדינת ישראל חוק שפגיעתו בזכות לחרות באמצעות מעצר מינהלי היא כה אנושה", נכתב בעתירה, עליה חתומים חמישה אזרחי אריתריאה השוהים בישראל, ועמם א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים), מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד והמרכז לקידום פליטים אפריקאים. העתירה נידונה בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס.

עו"ד גנסין טענה בדיון כי קרוב ל-100% מבקשות המקלט של אריתריאים מבוססות על עריקה או יציאה שלא כדין מהמדינה. "ייתכנו מקרים של אריתריאים שהם אכן מתנגדי משטר", אמרה גנסין, שהוסיפה כי המדינה מעריכה כי יהיה מדובר במיעוט וציינה כי שר הפנים דחה בימים האחרונים שלוש בקשות מקלט של אריתריאים.מדובר בבקשות הראשונות שהמדינה השיבה להן, מתוך 1,400 בקשות של כלואים.גנסין הדגישה שההסכם אינו מוגבל למספר מסוים של מהגרים, וכי ההסכם מיועד בעיקר לאריתריאים אך ניתן יהיה להעביר למדינה השלישית אזרחי מדינות נוספות.

המדינה אינה מגרשת את אזרחי אריתריאה חזרה למדינתם בשל הסכנה הנשקפת להם שם. עם זאת, המדינה אומרת כי את אזרחי סודאן היא אינה מגרשת רק בשל היעדר יחסים דיפלומטיים עם סודאן ולכן ניתן לדעת המדינה להחזירם דרך מדינה שלישית. ראוי לציין כי ב-2011 עמד שיעור ההכרה ברחבי העולם באריתריאים כפליטים על 74%.

אמיל סלמן

"בקשתם של אלה שיש להם עילת מקלט פרטנית תידון ובמידת הצורך יינתן להם מקלט", אמרה גנסין. "כל היתר ייצטרכו לצאת את מדינת ישראל למדינה שלגביה יש הבנה. עם מדינה אחת הושג הסדר ועם עוד שתי מדינות הדבר הזה מצוי בדרך". גנסין הסבירה כי מדינת היעד נועדה לאזרחי אריתריאה בעוד שהמדינות הנוספות נועדו לאזרחי סודאן.

גנסין התייחסה גם לצניחה במספר המסתננים וטענה כי אינה נובעת מהגדר שהוקמה בגבול עם מצרים אלא משינוי החוק. רק היום דיווחה רשות האוכלוסין וההגירה כי בחודש מאי נכנסו לישראל שני מסתננים, לעומת 2,031 במאי בשנה שעברה.

"אם לא היינו מחוקקים את התיקון לחוק למניעת הסתננות ישראל היתה מוצאת את עצמה עם 80 אלף מסתננים היום, 100 אלף בשנה הבאה, 120 אלף בשנה הבאה ולהערכתי בטור גיאומטרי עם הרבה יותר בשנה שאחריה", אמרה גנסין.

עו"ד יונתן ברמן, ראש הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, אמר בדיון כי "מידתיות של חוק לא יכולה להיקבע על פי השאלה אם תימצא המדינה שתעשה טובה למדינת ישראל ותפטור אותה מן העונש הזה. גם אם תימצא המדינה שתיקח מחר את 2,000 האנשים שנמצאים במשמורת, החוק הזה עדיין יהיה בספר החוקים, ומכוחו המדינה תתחיל לעצור את אלה שבחוץ".

וולפורגה אנגלברכט, נציבת האו"ם לפליטים בישראל, אמרה בדיון כי "אנחנו לא כאן כדי לטעון נגד החוק למניעת הסתננות, אלא נגד החלת החוק הזה על מבקשי מקלט, פליטים ואחרים הזקוקים להגנה בינלאומית". לדבריה, "עכשיו, כשמספר הנכנסים ירד, בעיקר בגלל בניית הגדר, ישראל צריכה למצוא פתרונות חיוביים לאלה שנמצאים כאן".

גנסין אמרה כי "כל עוד מדינת ישראל עושה מאמצים ופועלת בשקידה ראויה בשביל למצוא מדינות מעבר ומדינות יעד, צריך לאפשר לה השמה במשמורת לתקופה שתגשים את התכלית הדומיננטית של החוק – מניעת ההשתקעות וההשפעות השליליות על החברה".

עו"ד רעות מיכאלי, מנכ"לית מוקד סיוע לעובדים זרים, אמרה בתגובה להודעת נציגת המדינה: "גם היום כבעבר המשיכה המדינה לספר לבית המשפט אגדות על מדינה שלישית ששמה לא נודע שעומדת לקלוט את כל הפליטים שבישראל. שוב מנסה המדינה בסיפורים לכסות אחר העובדה שאינה יכולה להצדיק את מדיניותה. אנו מקווים שבית המשפט יתן דעתו לכך שהמדינה לא הצליחה, למרות שנשאלה פעם אחר פעם, לתת נימוק לצורך בהחזקתם של אנשים שאינם בני גירוש מישראל במעצר רב שנים ללא משפט, אך לצרכי הרתעה".

תושבי דרום תל אביב התפרצו לדיון: "אנחנו לא שקופים. אתם לא רואים את הסבל שלנו".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו