בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה מסרבת לחשוף את חוות הדעת של לדור בתיק העיקרי נגד ליברמן

בניגוד לעמדתו של היועמ"ש, סבר פרקליט המדינה שיש להגיש כתב אישום בתיק חברות הקש. בפרשת האי היווני, מזוז לא מנע את פרסום עמדת ארבל, שתמכה בהעמדה לדין

10תגובות

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים, שי ניצן, הגיש היום (שני) את תשובת המדינה לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד סגירת התיק העיקרי נגד שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן. ניצן כתב בתגובה כי דין העתירה להידחות ומסרב לחשוף את חוות הדעת המלאות של פרקליט המדינה משה לדור ושל מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות עו”ד אביה אלף, אשר סברו כי יש להגיש אישום נגד ליברמן גם בתיק העיקרי.

את העתירה הגישו תנועת אומ"ץ וח"כ מיקי רוזנטל באמצעות עו"ד גלעד ברנע ובה הם טוענים כי "הגשת כתב אישום רק בפרשת השגריר בן אריה הינה החלטה פסולה, שהינה בלתי סבירה באופן קיצוני". בעתירתם טענו אומ"ץ ורוזנטל כי אף שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הדגיש בהחלטתו את הצורך בבחינת ראיות באופן שוויוני, מהחלטתו "עולה ומזדקרת בבירור תוצאה מפלה". לטענתם, בעוד עניינו של כל אדם אחר היה מתמצה בהחלטת מנהלת המחלקה הכלכלית להעמידו לדין, ליברמן זכה לבחינה נוספת של הראיות ולסגירת התיק בידי וינשטיין. לטענתם, בכך נוצרה תוצאה מפלה שאינה יכולה להישאר על כנה.

בתשובה לכך כתב ניצן כי"אין להקל, כפי שאין גם להחמיר, עם שר בממשלה (או כל נבחר או עובד ציבור אחר), לעניין מבחן דיות הראיות. דינם כדין כל אדם אחר, ויש לבחון את חומר הראיות נגדם לפי דיני וכללי הראיות הרגילים, לשם החלטה אם יש בראיות די כדי העמדה לדין".

אמיל סלמן

ניצן חזר בתשובתו על נימוקי סגירת התיק בפרשת חברות הקש של ליברמן, ואמר כי "להערכתו של היועץ המשפטי לממשלה, כמי שמופקד על התביעה הכללית, רב היה הסיכוי שליברמן היה מזוכה בבית המשפט אם היה מוגש כתב אישום נגדו, ועל כן החליט שלא להגיש נגדו כתב אישום".

ניצן התייחס בביטול לדרישת העותרים להורות על ביטול החלטת היועץ המשפטי לממשלה בטענה שהחלטתו הינה "בלתי סבירה באופן קיצוני", והזכיר כי בעמדת היועץ תמך גם המשנה לפרקליט המדינה,שוקי למברגר. כזכור, פרקליט המדינה משה לדור, מנהלת המחלקה הכלכלית אביה אלף, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) רז נזרי והמשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית יהודה שפר תמכו בהגשת כתב אישום. לעומתם, היועץ וינשטיין, למברגר, סגנית מנהלת המחלקה הכלכלית מיכל סיבל דראל והממונה לעניינים פליליים מפרקליטות מחוז תל אביב יוסי קורצברג סברו שאין מקום להגיש כתב אישום. וינשטיין הדגיש בהחלטתו את דבריו של לדור, לפיהם למרות שלדעתו היה צריך להגיש כתב אישום, ההחלטה לסגור את התיק בשל היעדר ראיות מספיקות היא סבירה. 

כחלק מהעתירה ביקשו העותרים לחשוף את חוות הדעת של לדור, שעשויה לשפוך אור על סבירות ההחלטה לסגור את התיק. ניצן חזר על תשובת היועץ שנמסרה עוד טרם הגשת הבג"ץ, שלפיה אין חובה לחשוף אותה וכי הפרק השישי בהחלטת היועץ לסגור את התיק כולל את תמצית עמדת פרקליט המדינה. העותרים דרשו לקבל גם חלק מחומר החקירה הקריטי בתיק, ובכללו את עדותה של העדה המרכזית הקפריסאית דניאלה מורצי, אך גם לכך נרשמה התנגדות.

בפרק שש של החלטתו לסגור את התיק הביא וינשטיין בתמצות מינימלי את עמדת לדור. גם לדעת לדור, משקל דבריו שהוצגו בהחלטה שפורסמה היה רזה ביותר. זאת מכיוון שבתיקים ציבוריים כאלה, כשיש מחלוקת שקורעת את ראשי התביעה הכללית, נהוג להציג לציבור את שני הנרטיבים ואילו פה, עמדת לדור הובאה בשלושה עמודים בודדים. 

בתשובה שנשלחה בפברואר האחרון לעו"ד ברנע כתב היועץ כי "המדובר בחוות דעת פנימיות שהוכנו במשרד המשפטים, וכידוע, אין כל חובה לפרסם תוכנן של חוות דעת שכאלה. יתרה מזו, על היועץ המשפטי לא היתה כלל מוטלת חובה משפטית לפרט מי היו המשפטנים והפרקליטים שהמליצו בפניו לקבל החלטה הפוכה. למרות האמור, מצא היועץ המשפטי לנכון, מטעמי 'שקיפות', לפרט מה היתה עמדתם של המשפטנים והפרקליטים שהיו שותפים להתייעצויות לקראת קבלת ההחלטה בתיק זה, ובמסגרת זו גם ציין מי היו אלה שסברו כי יש מקום להגשת כתב אישום, בניגוד לעמדתו. אולם ברי כי מכך לא נגזרת חובה לפרסם ברבים את חוות הדעת הפנימיות שהועברו לו לקראת קבלת החלטתו". 

גם בפרשת האי היווני היו חילוקי דעות בין היועץ המשפטי לממשלה לבין פרקליטת המדינה, אולם אז חשפה המדינה את חוות הדעת של הפרקליטה דאז עדנה ארבל, במסגרת עתירה לבג"ץ שהגישו התנועה לאיכות השלטון וחברי הכנסת יוסי שריד ואיתן כבל. 

היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז החליט אז לסגור את התיק בניגוד לדעתה של פרקליטת המדינה עדנה ארבל. אולם במסגרת העתירה לבג"ץ השתכנע מזוז שיש לחשוף את חוות הדעת של פרקליטת המדינה ואת טיוטת כתב האישום שצורפה לחוות הדעת, לפיה יש להגיש נגד אריאל שרון ובנו גלעד כתב אישום בגין עבירה של לקיחת שוחד מדודי אפל.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו