בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה מאשרת: מתנהלים מגעים עם עוד 4 מדינות בנושא גירוש המהגרים

שליח רה"מ חגי הדס אישר לבג"ץ שהושג הסכם עם מדינה באפריקה בעניין, אך סירב לנקוב בשמה: "נותר עוד להשלים פרטים ספציפיים"

36תגובות

המדינה אישרה היום (ראשון) כי היא השיגה הסכמה עם מדינה המוכנה לקלוט מהגרים השוהים בישראל, וכי במקביל מתנהל משא ומתן בנושא עם ארבע מדינות נוספות. עם זאת, המדינה לא הסכימה לציין את זהות המדינה. 

בתשובה שהגישה המדינה לבג"ץ לעתירה נגד התיקון לחוק ההסתננות, המאפשר כליאה ממושכת של מהגרים, צירפה המדינה תצהיר של חגי הדס, השליח המיוחד של ראש הממשלה לנושא זה בו נכתב: "על פי בקשת המדינות המעורבות, בשל הרגישות המדינית והפוליטית הגבוהה, התחייבנו אנו והמדינות, כאחת, להימנע מפרסום זהות המדינות; נכונותן לסייע בנושא; וממילא פרסום הפרטים הנוגעים בכך", כתב הדס. הוא ציין עם זאת כי המדינות עמן מנהלת ישראל מגעים, "המצויים בתהליכי הבשלה מתקדמים" נמצאות באפריקה.

הדס גיבה את הודעת עו"ד יוכי גנסין בשבוע שעבר לבית המשפט, לפיה יש הסכמה עם מדינה אחת המוכנה לקלוט מהגרים השוהים בישראל ומגעים מתקדמים עם מדינות נוספות. הוא ציין כי לאחרונה יצא פעם נוספת לחו"ל לשם קידום המגעים, ההבנות וההסדרים עם אחת המדינות.

תומר אפלבאום

"בביקור זה סוכמו עיקרי ההבנות וההסדרים עם אותה מדינה אשר הסכימה, בשלב זה, לשמש גם כמדינת יעד עבור חלק מהאוכלוסיות מושא המגעים" אמר הדס. "עם זאת, נותר עוד להשלים פרטים ספציפיים ביחס לאוכלוסיות בעלות מאפיינים שונים וכן לגבש צעדים נוספים בהיבט הביצועי והאופרטיבי".

הדס ציין עוד כי בחודשים האחרונים ניהל משא ומתן "עם ראשי מדינות וכן עם דרגים מדיניים וביצועיים בכירים ביותר ולעתים אף במעורבות ישירה בין ראשי המדינות". הוא לא פירט באשר לתוכן ההסכמים, אך לדבריו "סוכם כי מאפייני האוכלוסייה וקצב ההגעה יתואמו עם מדינות ההסדר וגם כי הגעתם של המשתייכים לאוכלוסיות תיעשה בטיסות אזרחיות. הדס אינו אומר זאת מפורשות, אך ההסדר עם המדינה האפריקאית מיועד בעיקר לקליטת מהגרים מאריתריאה, בעוד המגעים עם מדינות אחרות עוסקים גם באפשרות להעביר דרכן את אזרחי סודאן בחזרה לארצם.

בתשובה לבג"ץ מבקשים נציגי הפרקליטות עוה"ד, יוכי גנסין, מיכל מיכלין-פרידלנדר, מוריה פרימן ורז רוזנברג להבהיר את ההבדל, להשקפת המדינה, בין המהגרים מאריתריאה לבין אלה מסודאן. "בעוד שבעניינם של אריתראים, נוקטת מדינת ישראל, בעת הזאת, במדיניות של אי הרחקה זמנית לאריתריאה, הרי שבעניינם של מסתננים מסודאן, הימנעותה של מדינת ישראל, בשנים האחרונות, מלבצע החזרות ישירות לסודאן הנה בעיקרה בשל הקושי המעשי לבצען, קושי הנובע מהיעדרם של יחסים דיפלומטיים בין המדינות, וממילא מהיעדר תקשורת עם הרשויות בסודאן". המדינה מבהירה כי אינה רואה כל מניעה בהחזרת אזרחי סודאן לארצם דרך מדינה שלישית.

בשבוע שעבר אמרה נציגת המדינה גנסין בדיון בבג"ץ כי הראשונים להיכלל בהסכמים הבינלאומיים יהיו 2,000 המהגרים המוחזקים עתה במתקני כליאה, רובם אזרחי אריתריאה וסודאן שנכנסו לישראל דרך גבול מצרים. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בישראל שוהים עתה כ-36 אלף מהגרים מאריתריאה וכ-14 אלף מסודאן. רבים מהם הגישו בקשות מקלט, אך ככל הידוע, המדינה השיבה עד כה רק לשלוש בקשות – אותן דחתה.

ארגוני זכויות האדם שעתרו לבג"ץ נגד התיקון לחוק למניעת הסתננות, מתחו ביקורת על תשובת המדינה. "לפני שבוע בלבד הצהירה נציגת המדינה בבג"ץ כי הושג 'הסכם' עם מדינה שלישית לקליטת מבקשי המקלט העצורים מכוח החוק למניעת הסתננות. כעת, לאחר שהמדינה נדרשה לספק פרטים, מסתבר כי הדברים שנמסרו על ידה היו בלתי מדויקים, בלשון המעטה", אמר עו"ד יונתן ברמן, ראש הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. לדבריו, "ה'הסכם' הפורמאלי עליו הוצהר בביטחון בפני שופטי בג"ץ הפך ל'סיכום' ערטילאי וכללי. מתצהירו של חגי הדס עולה, כי לא מדובר ב'הסכם' אלא בתכנית 'רב שנתית', שאין לדעת מתי, אם בכלל, תצא אל הפועל, ועל מי תחול. מדובר בלא יותר ממסך עשן שנועד להכשיר כליאה ממושכת של מבקשי מקלט בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו