בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיון בוועדה לקידום מעמד האשה מגלה שהשופט ישעיה לא לבד

בכנסת דנו בשופטים שיצאו נגד קטינות שהותקפו מינית. מנהל בתי המשפט יצא להגנתם: "יש 700 שופטים, המתי-מעט האלה מכתימים את הרבים"

48תגובות

שבוע לאחר סערת פרישתו של השופט נסים ישעיה, שאמר כי “יש בנות שנהנות מאונס”, קיימה אתמול (שני) הוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת דיון מיוחד בעניין. במקום התפתח ויכוח לאחר שהעיתונאית אריאנה מלמד טענה כי שופטים שהביעו עמדות אומללות באשר להטרדות מיניות ואונס נשארו בתפקידם ואף קודמו – ואילו מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, יצא להגנת השופטים ואמר “לבוא ולהטיח בכל השופטים נדמה לי, עם כל הכבוד, שזה מרחיק לכת. מ-2006 ועד היום נחשפו ארבעה מקרים בלבד. שניים טופלו באופן מיידי ונחרץ והשופטים שהבינו את חומרת האמירות שלהם פרשו באופן מיידי”.

שפיצר, שנשאל בדיון אם עוברים השופטים הכשרות בנושא הטרדות מיניות ואונס, אמר כי השתלמות בסוגיה התקיימה, אך בפברואר האחרון בהשתתפות 40 שופטים, ועם זאת ציין כי זו היתה הראשונה זה שנים. חבר הכנסת אראל מרגלית (העבודה) אמר בתגובה כי “השתלמות לא יכולה להיות חוג בחירה”, ואילו יו”ר הוועדה, ח”כ עליזה לביא (יש עתיד), הציעה לפיכך לחייב כל שופט לעבור הכשרה בנושא תקיפה מינית, שרת המשפטים, ציפי לבני, אמרה בדיון כי תדון על אופי ההכשרות עם שפיצר ולא תצהיר על כך טרם שיחה ביניהם.

במקביל, ביקשה ח”כ לביא לדעת אם שופטים עוברים מבחני אישיות לפני מינוים לתפקיד.  שפיצר השיב כי מבחנים שכאלו אמנם לא נעשים, אך עם זאת השופטים זוכים להכשרה וליווי צמוד על ידי שופטים אחרים. לדבריו, שמם של השופטים, שנבחרים על ידי חברי הוועדה למינוי שופטים, מפורסם חודש לפני שמועמדותם עולה לוועדה, ולציבור ניתנת אפשרות להגיש את התנגדותו.

אמיל סלמן

עם זאת, מלמד, שעם חשיפת פרשת השופט ישעיה, חשפה כי נאנסה כשהיתה בת 14 ואיחלה בתגובה לדבריו של ישעיה, כי “ייהנה” גם הוא, ציינה בדיון כי שופטים שהביעו התבטאויות אומללות בעניין בעבר, לא נענשו על כך. היא הזכירה, למשל, את השופט ציון קאפח, שכאשר החליט ב-2003 לשחרר למעצר בית צעיר שהואשם בביצוע מעשים מגונים בקטינה, כתב בהחלטתו כי השתכנע מדברי הסנגור כי לילדה יש “אופי מתירני” והיא אף יזמה חלק מהמפגשים עם החשוד ונהנתה מהם. “הנאשם במעשים מגונים הוא אולי זאב, אך הילדה המתלוננת אינה כיפה אדומה כלל ועיקר”, כתב. מאז קודם קאפח ב-2010 לכהן כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בנוסף הזכירה מלמד את מקרהו של השופט אהרן אמינוף, שכתב בהכרעת דין בעניינו של אב שהואשם באונס בתו, כי ייתכן שהסיבה שהתלוננה רק בגיל 18, היתה בגלל ש”במשך שנים נעמו לה מעשי הנאשם, והיא חפצה בהם”. המקרה פורסם ב-2006, אולם אמינוף נותר בתפקידו כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת ופרש לגמלאות ב-2010.

תומר אפלבאום

השופט שפיצר לא התייחס למקרים שהעלתה מלמד, אך אמר: “ישנם 700 שופטים, יוצאות אלפי החלטות ביום, ובכל זאת המתי-מעט האלה מכתימים לצערי את הרבים”. שפיצר גם קרא בפני הוועדה את דבריו של נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, שאמר ש”הגינוי הציבורי שנלווה לדברי השופט בדימוס ישעיה, משקף את התפיסה החברתית הבלתי-מתפשרת ביחס לעבירות מין ולצורך בהגנה על קורבנות מין”.

עו”ד רוני אלוני סדובניק, שמייצגת את נפגעת האונס בתיק שבו דן השופט ישעיה, הציעה לשנות את החוק כך שנפגעת אונס או תקיפה מינית שהוכיחה בהליך פלילי שהיא אכן נפגעת עבירה, לא תצטרך להוכיח את נזקיה בהליך אזרחי – ובכך לוותר על סודיות תיקה הרפואי ולחשוף את פרטיה. הצעתה זכתה לתמיכה על ידי חלק מחברות הכנסת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו