הרב הראשי מצגר נשלח למעצר בית בחשד לעבירות שוחד, מרמה והלבנת הון

בתום 10 שעות חקירה באזהרה, שוחרר הרב לביתו והוטל עליו צו איסור יציאה מהארץ. 3 חשודים נוספים נעצרו בחשד למעורבות בפרשה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, נחקר אתמול (חמישי) באזהרה בחשד לביצוע עבירות של קבלת שוחד, מרמה, גניבה בידי מורשה, מרמה והפרת אמונים ועבירות על חוק איסור הלבנת הון. במשטרה סבורים שמצגר נהג לקבל שוחד – כסף ורכוש – מראשי עמותות, תמורת קידום ענייניהם.

הרב הראשי נחקר אתמול במשך עשר שעות, משעות אחר הצהריים ועד קרוב לחצות. לאחר התלבטות החליטו חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה שלא להביאו בפני שופט ולבקש את הארכת מעצרו, והסתפקו במעצר בית ל-5 ימים, בהרחקה מלשכתו למשך 15 יום ובאיסור יציאה מהארץ. קצינים המעורים בחקירה הבהירו אמש כי אין בהחלטה שלא לבקש את הארכת מעצרו של מצגר, כדי להפחית מהחשדות החמורים נגדו.
בנוסף לרב הראשי, נעצרו שלושה חשודים נוספים במעורבות בפרשה, ושלא כמוהו הם הובאו אמש לבית המשפט ומעצרם הוארך.

אחד החשודים הוא חיים איזנשטט, שמשמש זה שנים רבות נהגו ועוזרו האישי של מצגר. על פי החשד, איזנשטט היה זה שדאג להעביר למצגר את הכספים והרכוש שקיבל מגורמים שונים ככספי שוחד. הוא חשוד בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, קבלת שוחד ואיסור הלבנת הון. מעצרו הוארך בשבוע.

הרב מצגר עם יציאתו מחדר החקירות, הערבצילום: אילן אסייג

שני חשודים נוספים שנעצרו הם הרב ניסן ציוני, שמשמש מנהל בית מדרש ומוסד להכשרת רבנים ודיינים בתל אביב, כמנהל עמותת "בית צדקה ומשפט" וכרב הכולל "שירת דבורה"; והרב שמחה קרקובסקי, שמשמש מנהל עמותת חסד "בית התבשיל" בבני ברק.

במשטרה חושדים כי השניים העבירו כספים למצגר כדי לקדם את ענייניהם. "בעניינם של קרקובסקי וציוני קיימת תשתית ראייתית, שיש בה כדי לבסס חשד סביר מוצק למעשים המיוחסים להם, אם כי היקף מעורבותם אינו רחב כשל איזנשטט", קבע השופט והאריך את מעצרם. הם חשודים באיסור הלבנת הון, בהסתרת מקור רכוש ובמתן שוחד. מעצרו של ציוני הוארך בשישה ימים ואילו מעצרו של קרקובסקי הוארך בחמישה ימים.

"מדובר בחקירה מורכבת, מסועפת ורבת משתתפים", קבע אמש בהחלטתו סגן נשיאת בית המשפט השלום בראשון לציון, השופט ירון לוי. "מחומר החקירה מתקבלת תמונה של העברת כספים אסורה, בהיקף כספי ניכר, מהלך תקופה ממושכת, במסגרת מספר אירועים. לכל אחד מהחשודים תפקיד משמעותי בשרשרת העברת הכספים".
בעת הדיון אמש קם אחד החשודים, ציוני, וביקש את זכות הדיבור מהשופט. "זה נפל עלי כרעם ביום בהיר, יש לי בית מדרש להכשרת דיינים ורבנים ועמותה שעוסקת בנושא חסד", אמר. "הם חושדים שכביכול ניתנו לי כספים מסוימים והעברתי את זה הלאה. היום אחת השאלות היתה אם קיבלתי אי-פעם בשנה האחרונה סכום של 28 אלף דולר, אמרתי לא קיבלתי, לא ראיתי את הסכום. אין לי קשר לנושא".

זה כמה חודשים שיחידת להב 433 של יאח"ה מנהלת חקירה סמויה נגד מצגר ושותפיו, בעקבות מידע מודיעיני שהועבר לה. אולם רק אתמול, לאחר אישור היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, הפכה החקירה גלויה וחיפושים נערכו בבתיהם ובמשרדיהם של החשודים. בין היתר, תפסה המשטרה מסמכים, מחשבים, רכוש ופרטי חשבונות בנק של הארבעה.

פרקליטיו של הרב מצגר, הפרופ' דוד ליבאי ועו"ד אלעד רוט, מסרו אתמול כי "הרב הראשי זומן לחקירה, התייצב ונחקר במשך כמה שעות. הרב מצגר השיב לכל השאלות והוא מכחיש את החשדות המיוחסים לו".

אתמול, עם היוודע דבר החקירה, פרסמו כמה מכלי התקשורת כי מצגר הוא אחד החשודים, אף על פי שהחוק קובע כי אין לפרסם שמו של חשוד ב-48 השעות הראשונות מרגע שנמסרה לו הודעה על החשדות נגדו, אלא אם הביע הסכמה לחשוף את שמו. בסביבות השעה 19:00 שלחו עורכי דינו של הרב הראשי הודעה לעיתונות בשמו ובכך נתנו למעשה את הסכמתם לפרסם את זהותו.

אין זו הפעם הראשונה שבכירים ברבנות הראשית נחקרים באזהרה במשטרה. הרב מצגר עצמו כבר נחקר ב-2005 בחשד שקיבל טובות הנאה בסך עשרות אלפי שקלים ממלון מצודת דוד בירושלים, שבו התארח עם בני משפחתו. עמו נחקר ראש לשכתו, מאיר רוזנטל, ואנשי צוות נוספים. ואולם לבסוף הוחלט שלא להגיש כתבי אישום בפרשה.

במשטרה ציינו אז כי מצגר שיתף פעולה עם חוקריו והשיב לשאלות שנשאל. בחודש מאי באותה השנה נחקר באזהרה גם הרב הראשי הספרדי, שלמה עמאר, בפרשת חטיפת צעיר שניהל יחסים רומנטיים עם בתו. לאחר חקירתו שוחרר הרב והתיק נגדו נסגר מבלי שהוגש כתב אישום.

בשנה שעברה הוגש כתב אישום נגד הרב הראשי לשעבר, הרב אליהו בקשי דורון, על חלקו בפרשה הידועה כ"פרשת הרבנים". בקשי דורון הואשם בקבלת דבר במרמה, בניסיון לקבלת דבר במרמה, במתן תעודה כוזבת ובמרמה והפרת אמונים.

פרשת הרבנים נחשפה ב-2007, לאחר שהוגשו עשרה כתבי אישום נגד רבנים ובכירים ברבנות הראשית שהואשמו בכך שהקימו מערכת מסועפת למתן תעודות הסמכה כוזבות לרבנות לאלפי אנשי כוחות הביטחון. התלמידים - שוטרים, חיילים ואנשי שירות בתי הסוהר - הוסמכו לאחר לימודים קצרים כרבנים ועל פי התקנות קיבלו בשל כך תוספות שכר משמעותיות של בין 2,000 ל-4,000 שקל בחודש.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ