בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסנגוריה נגד כליאת המהגרים: "מערכת חוק אלטרנטיבית ומפלה"

הפרקליטות ביקשה להצטרף להליך נגד הנוהל, וציינה כי במקרים רבים נכלאו מהגרים לתקופה ארוכה חרף "ראיות חלשות או עבירות מינוריות"

15תגובות

הסנגוריה הציבורית מותחת ביקורת חריפה על “נוהל הטיפול במסתננים המעורבים בהליך פלילי”, המאפשר מעצר ממושך של מהגרים מאפריקה, גם אם הם חשודים בעבירות קלות ואין די ראיות להעמידם לדין. בצעד חריג, הגישה אתמול (שני) הסנגוריה לבית המשפט העליון בקשה להצטרף כ”ידיד בית המשפט” להליך התוקף את חוקיות הנוהל. בבקשת ההצטרפות טוענת הסנגוריה, באמצעות עורכות הדין איילת עוז ורתם רוזנברג, כי הנוהל יוצר מערכת חוק אלטרנטיבית כלפי מהגרים מאפריקה ומפלה אותם.

את ההליך יזם מוקד סיוע לעובדים זרים, המייצג אזרח סודאן שנכלא לאחר שמהגר אחר מארצו טען כי שדד אותו. האיש, נשוי ואב לשלושה ילדים, מוחזק בסהרונים זה תשעה חודשים, אף שהוא טוען כי כלל אינו מכיר את המתלונן נגדו. עו”ד אסף וייצן הגיש לבית המשפט העליון בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לא לשחרר את האיש ממעצר. המדינה השיבה לבית המשפט כי על בקשת הערעור להידחות על הסף. דיון בבקשה נקבע ליום חמישי בשבוע הבא.

הנוהל מאפשר מעצר ממושך של מהגרים מאפריקה בהסתמך על ראיות מינהליות שאינן מספיקות להעמדה לדין פלילי. בבקשת ההצטרפות להליך, טוענת הסנגוריה הציבורית כי הנוהל, שמכוחו מוחזקים במעצר מאות מהגרים מאפריקה, פוגע בזכות החוקתית לשוויון. “בניגוד לכללים המופעלים על חשודים, נאשמים ונידונים שאינם מסתננים – הזכאים להגנות מהותיות ופרוצדורליות משמעותיות מכוח הדין – הנוהל מאפשר את כליאתם הממושכת של מסתננים ללא הקפדה על הליך הוגן ועל שמירת זכויות הפרט”, נכתב בבקשת ההצטרפות להליך.

אליהו הרשקוביץ

עוד מוסיפה הסנגוריה כי “הנוהל מוביל לפגיעה חריפה ובלתי מידתית לחלוטין בזכות לחירות ושולל בהינף יד מהכפופים לו את ההגנות הפרוצדורליות המינימליות הנדרשות לפגיעה זו. בין היתר הוא קובע רף ראייתי נמוך לצורך שלילת חירות ממושכת, הוא אינו מאפשר שימוע משמעותי, שולל את הזכות לעיון בחומר הראיות, אינו מאפשר הבאת ראיות ועדי הגנה וחקירה נגדית של עדי התביעה, חותר תחת זכות הייצוג, פוגע בהפרדת הרשויות ואינו כולל כל ביקורת שיפוטית אפקטיבית”.

הסנגוריה מציינת בבקשתה כי ייצגה מאות לקוחות המוגדרים “מסתננים” מאז התיקון לחוק למניעת הסתננות ביוני 2012. “הפעלתו של הנוהל מובילה לתופעות שהסנגוריה אינה מכירה מייצוגן של אוכלוסיות אחרות”, נכתב בבקשה. “הסנגוריה נתקלה שוב ושוב במקרים שבהם נכלאו מכוח הנוהל לתקופה ארוכה לקוחות שנגדם היו ראיות חלשות או שנחשדו בעבירות מינוריות, וכן במקרים שבהם הועברו לקוחות למשמורת במהירות, מבלי שנשמרו זכויותיהם החוקיות. ייצוגה של הסנגוריה הציבורית את לקוחותיה המסתננים בשלב המעצר הפלילי למעשה מאבד מערכו בשל הנוהל: גם במקרים שבהם מורה בית המשפט הפלילי על שחרור הלקוח, כך שהסנגור הצליח כביכול באופן מלא בתפקידו, הרי הוא עובר למסלול המינהלי ונכלא לשנים ארוכות”.

בבקשת ההצטרפות נכתב עוד כי הנוהל מחדיר שיקולים זרים להליך הפלילי ומאפשר ניצול לרעה שלו, באופן שמחליש עוד יותר את אוכלוסיית הזרים. לטענת הסנגוריה, הנוהל מוביל לכך שלרשויות החקירה אין למעשה כל תמריץ להשקיע בפעולות חקירה בסיסיות או לבחון באופן מעמיק את הראיות על מנת להגיע לבירור האמת, שכן אין להן צורך בתשתית ראיות המספיקה להעמדה לדין. “אין כל פליאה מכך שרשויות האכיפה מעדיפות לנקוט בהליך שבו אין ייצוג, אין רף ראייתי גבוה, אין מגבלות של קבילות, ובמיוחד אין בית משפט”.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אישר שינוי של הנוהל בראשית החודש, לבקשת משרד הפנים והמשטרה. עד לתיקון קבע הנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה כי ניתן להעביר למתקן כליאה מהגר החשוד בעבירות המסכנות את ביטחון המדינה או את שלום הציבור. הנוהל המתוקן הורחב וחל גם על מהגר החשוד בעבירה ש”יש בה משום פגיעה ממשית בסדר הציבורי”.

על פי הנוהל, פגיעה בסדר הציבורי כוללת עבירות רכוש במדרג נמוך דוגמת גניבת מכשירי טלפון ניידים ואופניים, עבירות זיוף ובפרט זיוף של אשרות ורישיונות, ועבירות אלימות ובהן איומים ותקיפה. בהודעת משרד המשפטים לאחר אישור התיקון נכתב כי “הנוהל המתוקן שומר על האיזון הראוי בין השיקולים הנוגעים לעניין ויהיה בו כדי לסייע במענה ציבורי נאות לאוכלוסייה של מסתננים המעורבים בפלילים, במקרים המתאימים, ובהגברת תחושת הביטחון של הציבור בישראל ובצמצום הפגיעה הממשית בסדר הציבורי”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו