בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אזרח ישראלי הוסגר לבוסניה בחשד לביצוע פשעי מלחמה

אלכסנדר צבטקוביץ’, תושב כרמיאל, יועמד לדין בביהמ"ש לפשעי מלחמה בסרייבו על מעורבותו בטבח של כאלף בוסנים מוסלמים במהלך המלחמה ב-1995

19תגובות

אלכסנדר צבטקוביץ', אזרח ישראל תושב כרמיאל, הוסגר היום (חמישי) לבוסניה-הרצגובינה בגין חשד למעורבותו במעשי טבח בעת המלחמה באזור ב-1995. צבטקוביץ' המריא לבוסניה בליווי כוח משטרה בוסני. ב-2010 הוציא האינטרפול צו מעצר בינלאומי נגד צבטקוביץ', שעלה לישראל בשנת 2006, נישא לישראלית ומתגורר עם משפחתו בכרמיאל. לאחר הליך משפטי ממושך, יצאה היום ההסגרה לפועל וצבטקוביץ' יעמוד לדין באשמת השמדת עם בבית המשפט לפשעי מלחמה בסרייבו.

צבטקוביץ', שנולד ב-1968 ביוגוסלביה לשעבר, באזור שהיום הוא בתחומי בוסניה-הרצגובינה, עלה לישראל יחד עם אשתו ב-2006 וקיבל אזרחות ישראלית מכוח יהדותה. במהלך מלחמת האזרחים בבוסניה והרצגובינה, צבטקוביץ' שירת כחייל ביחידת החבלה העשירית של הצבא הבוסנו-סרבי של רפובליקת סרפסקה, ועל פי החשד היה מעורב בטבח של בין 1,000 ל-1,200 בוסנים מוסלמים בחוות ברנייבו מצפון לעיר זבורניק.

ב-16 ביולי 1995 אסף מפקד יחידת החבלה העשירית של הצבא הבוסנו-סרבי של רפובליקת סרפסקה שמונה חיילים, בהם צבטקוביץ', ופקד עליהם לצאת אל העיר פיליצה כדי להשתתף בחיסול אסירים בוסנים-מוסלמים המוחזקים בבית הספר בפיליצה. צבטקוביץ' ושבעת החיילים הנוספים הוסעו לחוות ברנייבו, ושם המתינו לאסירים שהובלו לחווה באוטובוסים מהעיר פיליצה.

חטיבת דובר המשטרה

האסירים, חלקם בעיניים מכוסות וידיים כפותות, הורדו מהאוטובוסים והובלו בקבוצות של עשרה בכל פעם למרחק של כמה עשרות מטרים. שם העמידו אותם החיילים, בהם לכאורה צבטקוביץ', בשורות כשגבם אליהם, וירו בהם בכלי ירייה אוטומטיים, חלקם מקלעים וחלקם אקדחים. לאחר כל מטח יריות, עברו החיילים בין הקורבנות, איתרו את הפצועים שלא נהרגו וירו בהם שוב כדי לוודא את הריגתם. מחומר הראיות שהוגש לצורך בקשת ההסגרה עלה כי בשלב מסוים הציע צבטקוביץ' להשתמש במקלע 84-M על מנת להאיץ את ההרג.

על פי הערכות של חיילים שהיו מעורבים בטבח ושל אנשים שניצלו ממנו לאחר שהעמידו פני מתים, מעשה הטבח נמשך כעשר שעות. לפי אחד העדים, מלבד החייל דרזן ארדמוביץ', שנידון לחמש שנות מאסר לאחר שהודה בחלקו בטבח, איש מהחיילים לא הביע מחאה נגד המעשים או ניסה להתנגד להם. חייל אחר טען מנגד כי היה חייל נוסף שהביע התנגדות למעשים, אך ביצע אותם במחשבה שאם יסרב פקודה יהרגו גם אותו.

צבטקוביץ' נחקר על האירוע בפני הטריבונל המיוחד ליוגוסלביה לשעבר, שבחן את אחריותם של הדרגים הגבוהים לפשעי המלחמה, אך טען כי היה רק הנהג והכחיש את מעורבותו במעשי ההרג. בנובמבר 2012 קבע בית המשפט העליון כי צבטקוביץ' הוא בר הסגרה לבוסניה-הרצגובינה בגין חשד למעורבותו במעשי הטבח.

בערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה להסגירו, גרס צבטקוביץ' כי לא הוכח שהטבח עונה להגדרה של רצח עם, וכן לא הוכח כי היה מודע לתוכנית להשמדה שכזו אשר פעל למימושה. בנוסף, טען צבטקוביץ' כי יש חשש לחייו אם ייכלא בבית סוהר בבוסניה-הרצגובינה וכי לא ייערך לו שם משפט צדק, מאחר שלא יוכל לחקור נגדית את העד המרכזי נגדו או לעיין בכל חומרי החקירה. הרכב השופטים, בראשות השופט סלים ג'ובראן, דחה את הטענות וקבע כי לצורך הסגרתו ניתן לומר כי בוצעה לכאורה עבירת רצח עם, וכי יש ראיות לכאורה להוכחת מעורבותו של צבטקוביץ' בעבירה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו