בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח הסנגוריה: רוב העצורים לא זוכים להתייעץ עם עו"ד לפני חקירה

בדו“ח נמצא כי ב–2012 בוצע מספר המעצרים הגבוה ביותר מזה עשור. מפכ"ל המשטרה ציין כי הגידול מעיד על הגברת ההרתעה

22תגובות

סנגוריה הציבורית מותחת ביקורת על השימוש הנרחב שעושה המשטרה בסמכות המעצר וקובעת כי נמשכת העלייה העקבית במספר המעצרים. דו”ח הסנגוריה לשנת 2012, המתפרסם הבוקר (שני), מתריע בנוסף מפני בעיה מתמשכת - מרבית העצורים אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסנגור לפני חקירתם במשטרה.

ברוב המקרים, המשטרה מודיעה לסנגוריה הציבורית על המעצר לאחר שהעצורים כבר נחקרו, כך שמימוש זכות ההיוועצות נפגע באופן ממשי. מתוך כלל הבקשות של עצורים לייצוג לסנגוריה הציבורית בשנת 2012, רק 13 אחוזים הועברו לפני החקירה.
עוד קובע הדו”ח כי המשטרה משאירה עצורים במעצר למשך הלילה, אף שבבוקר היא מבקשת את שחרורם בערבות כספית, כך שבפועל מדובר במעצר מיותר.

על־פי חוק, כל קטין שנעצר לצורכי חקירה וכל בוגר עצור שאין לו אמצעים לכך, זכאים לייצוג בידי סנגור ציבורי. אחוז הבקשות לייצוג שהועברו באמצעות המשטרה (בין לאחר חקירה ובין לפניה) עמד ב–2012 על 78.5% מתוך סך המקרים שבהם ייצגה את העצורים - תוספת של כשישה אחוזים לעומת הממוצע בשנת 2011, שעמד על 72.4%.

חלק ניכר מהדו”ח מבקר את המשטרה על השימוש הנרחב מדי שלה בסמכות המעצר. על פי הנתונים המובאים בו, ב–2012 בוצע מספר המעצרים הגבוה ביותר בעשור האחרון - 62,291 לעומת 40,345 ב–1998. עוד צוין כי במרבית מעצרי הימים כלל לא הוגש כתב אישום נגד העצורים, ותיק החקירה שנפתח בעניינם נסגר מאוחר יותר.

בכנס שנערך בשבוע שעבר ציין מפכ”ל המשטרה יוחנן דנינו לטובה את הגידול במספר המעצרים וטען שהם מגבירים את ההרתעה. הסנגור הציבורי הראשי, הד”ר יואב ספיר, השיב לו מעל הבמה כי גידול זה אינו בהכרח סיבה לגאווה, אלא להפך. לדבריו, החוק קובע מהן עילות מעצר, כמו מסוכנות לציבור וחשש משיבוש מהלכי משפט, ואילו הרתעה אינה עילה שכזו.

דפוס פעולה נוסף שהסנגוריה קבלה עליו בעבר אך המשיך להתקיים גם בשנה החולפת הוא השארת אלפי חשודים במעצר שווא למשך לילה שלם ולעתים לסוף שבוע רק כדי להביאם בבוקר בפני שופט ולבקש את שחרורם בערבות כספית או בתנאים אחרים. זאת במקום שהמשטרה תשחרר אותם בתחנה בתנאים דומים ובהסכמתם, כפי שבסמכותה לעשות. לפי נתוני המשטרה, ב–2012 שוחררו בערבות 211 חשודים במחוז תל אביב ו–52 במחוז הדרום, לעומת 769 חשודים במחוז ירושלים, הקטן בהרבה ממחוז תל אביב. בכל המחוזות יחד שוחררו בערבות בשנה זו 1,946 חשודים, לעומת כמה אלפי חשודים שהושארו לילה מיותר במעצר כדי מנת להשתחרר בבוקר המחרת בבית המשפט.

בתי המשפט ממשיכים למתוח ביקורת קשה על התנהלות זו, אך בסנגוריה מצביעים על כך שהתגובה לביקורת יצרה מצב חדש שבו המשטרה מאריכה מעצר גם כשברור לה שבית המשפט ישחרר את החשוד, וזאת כ”תחליף” להגשת בקשות לשחרור.

ביחס למקרים שבהם החליט בית משפט השלום להאריך מעצר מתחו בסנגוריה ביקורת על כך שחלק מבתי המשפט המחוזיים אינם קובעים מועדי דיון מהירים לעררים על המעצרים. משמעות הדבר היא שעצורים נשארים במעצר למשך ימים מיותרים ובמקרים רבים אף עיקור הליך הערר מכל תוכן מעשי.

בדו”ח נמתחת ביקורת גם על שירות בתי הסוהר, שלא מסר לאסירים על זכותם לבקש סנגור ציבורי שייצג אותם בוועדת השחרורים. במספר רב של מקרים אסירים באו לדיון בוועדה ללא ייצוג, ורק אז התוודעו לזכותם לבקש מינוי של סנגור ציבורי או מימשו את זכותם.

הסנגוריה התייחסה גם לקשיים המונעים הגשות בקשות למשפטים חוזרים, בהם השמדת חומרי חקירה בידי הפרקליטות בתום המשפט, בניגוד לחוק, מה שמונע בחינה ואיתור של הרשעות שווא. בשנת 2012 התקבלו במשרדי הסנגוריה הציבורית 44 פניות חדשות לייצוג בבקשות למשפט חוזר, והסנגוריה הציבורית הגישה שתי בקשות למשפט חוזר.

מהמשטרה נמסר בתגובה כי "בעניין שחרור בערובה כספית על ידי קצין משטרה - הנתונים המוצגים בדו״ח אינם משקפים את תמונת המצב המלאה, שכן הם עוסקים בשחרור בערובה כספית בלבד, בעוד שבמקרים רבים מאוד משוחררים בתחנות המשטרה עצורים בתנאים שאינם כוללים ערבות כספית. לשם המחשה בחודשים ינואר-יולי השנה שוחררו בערובה על ידי קציני משטרה בתחנות כ-62,000 חשודים ורק כ-900 מתוכם בערובה כספית.

לעניין עליה במספר העצורים, שמרביתם על פי הדו״ח מעצרי ימים בגינם אינם מוגשים כתבי אישום, יש לזכור כי תכלית המעצר אינה הגשת כתבי אישום כי אם חקירה ודווקא השחרור לאחר מימוש תכלית זו מצביע על שימוש ראוי בכלי המעצר. בנוסף, ניתן להצביע בבירור על מגמת עליה מובהקת במעצרים עד תום ההליכים מתוך סה״כ המעצרים, נתון המעיד על עליה עקבית באיכות המעצרים.

למותר לציין כי משטרת ישראל מקפידה על הוראות החוק והנהלים בנושא זכויות החשודים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו