בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ פסל את התיקון לחוק המסתננים וקבע כי אינו חוקתי

הרכב מורחב פסל את התיקון שאיפשר להחזיק מהגרים לא חוקיים במעצר של עד שלוש שנים ללא כל אישום, והורה למדינה לבחון מיידית את שחרורם של 2,000 הכלואים

319תגובות

בהחלטה דרמטית, הורה היום (שני) בג"ץ על ביטולו של התיקון לחוק למניעת הסתננות, המאפשר כליאת מהגרים מאפריקה לשלוש שנים בהתבסס על עבירת ההסתננות לבדה. הרכב מורחב של תשעה שופטים קבע פה אחד כי הסדר זה אינו חוקתי, פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לחירות ועומד בסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בית המשפט קבע כי על המדינה לבחון את עניינם של כל המוחזקים במשמורת מכוח חוק ההסתננות בתוך 90 יום.

כיום מוחזקים במשמורת כ-1,750 מתוך 55 אלף מהגרים מאפריקה השוהים בישראל, רובם אזרחי אריתריאה וסודאן. נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, כתב בפסק הדין כי "בנתונים הקיימים החזקה במשמורת במשך שלוש שנים, כפי שמאפשר החוק, פסולה היא מבחינה חוקתית. זאת ועוד, לא רק שהחוק מאפשר החזקה במשמורת במשך שלוש שנים אלא שקיימת כוונה ממשית להחזיק במסתננים במשך התקופה האמורה. חלק מאלה שבמשמורת מוחזקים כבר יותר משנה".

גרוניס הוסיף כי "אם חלילה יחול שינוי מהותי ותחזור התופעה של כניסת מסתננים במספרים גדולים, יהא צורך לחשוב מחדש על הסוגיה". עם זאת הדגיש כי פסק הדין המבטל את התיקון לחוק נכון לנסיבות הקיימות. "פסק דיננו מתייחס לחוק שקבע תקופה של שלוש שנים של החזקה במשמורת. אף בנסיבות הקיימות כיום אין מניעה, לגישתי, לחוקק חוק חדש שיתיר החזקה במשמורת במשך תקופה קצרה באופן משמעותי משלוש שנים".

השופטת עדנה ארבל התייחסה להשלכות ההחלטה על הציבור הישראלי. "אבקש להניח כי תוצאת פסק דין זה לא תהיה קלה לציבור הישראלי ותהיה קשה במיוחד לתושבי דרום תל אביב, שהמצוקה המשתקפת מזעקתם נשמעת כיוצאת מן הלב ומעוררת אמפתיה והבנה באשר לצורך לסייע להם במצבם", כתבה. "אני רוצה להאמין שהמדינה תדע למצוא את הדרך להתמודד עם המצב שנוצר באמצעים העומדים לרשותה ולהקל עליהם את מצוקתם".

ארבל הבהירה כי כליאה לתקופה ארוכה היא אמנם הפתרון הפשוט לבעיה, אך לא הפתרון הנכון. לדבריה, פתרון זה הuא "האמצעי הפוגע ביותר כלפי כל אדם, ובוודאי פוגעני ביותר כלפי המסתננים הכלואים במשמורת למשך תקופה ארוכה". לדבריה, "שלילת חירותם של המסתננים על ידי כליאתם לתקופה ארוכה הינה פגיעה אנושה ולא מידתית בזכויותיהם, בגופם ובנפשם. אל לנו לפתור עוול אחד ביצירת עוול אחר".

"לא נוכל לשלול זכויות יסוד בסיסיות ובה בעת לפגוע ביד גסה בכבוד האדם ובחירותו במסגרת פתרון לבעיה הדורשת פתרון מערכתי-מדיני הולם", הוסיפה ארבל. "אסור לנו לשכוח את ערכינו הבסיסיים, הנשאבים מהכרזת העצמאות, ואת חובתנו המוסרית כלפי כל אדם באשר הוא, כפי שהם חרוטים על תבניות הבסיס של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית". השופטת ציינה כי המציאות הישראלית לא תשתנה באופן משמעותי בעקבות פסק הדין, אך לדבריה "חייהם של כ-1,750 איש עשויים להשתנות מכליאה חסרת פתרון ליציאה לחירות ותקווה לעתיד".

ארבל הדגישה כי "בסוגיה זו עלינו לזכור כי ניצבים אנו לא בפני מפגעים הבאים לחבל בתושבי מדינת ישראל, כי אם באוכלוסיה קשת יום, המגיעה אלינו מאזור מוכה גורל ואדם, אוכלוסייה אשר מקיימת גם בישראל חיי מצוקה ועוני. ונדגיש כי איננו מתעלמים מאינטרס הציבור ומהשינוי הנטען לגבי ביטחונם האישי של חלק מהתושבים, כמו גם nההשלכות על הכלכלה והמשק. עם זאת, משוכנעים אנו שמדינה וחברה לא תוכל להגן על אזרחיה ועל אינטרסים ערכיים שבבסיסה, כאשר באותה העת היא פוגעת ביד גסה בחירותם ובכבודם של הזרים הנמצאים בקרבה. חשוב לתת את הדעת לכך שקיימות אלטרנטיבות אחרות. יש להניח שהדרך אליהן קשה יותר, מורכבת יותר ודורשת אורך רוח רב יותר".

פסק הדין שניתן היום:

המשנה לנשיא העליון, השופטת מרים נאור, כתבה כי "המדינה ניצבת מול מציאות חיים – הכפויה עליה הר כגיגית – עמה עליה להתמודד. התמודדות זו מציבה קשיים, שאתגרים בצדם. אתגרים אלה מחייבים פתרונות יצירתיים. יכולה זאת להיות שעתה היפה של המדינה, שבמציאות שנכפתה עליה תשכיל למצוא פתרונות הומאניים, התואמים לא רק את המשפט הבינלאומי אלא גם את התפישה היהודית. בד בבד, יכולה זאת להיות גם שעתם היפה של ארגוני זכויות האדם ושל שוחרי זכויות האדם".

השופט עוזי פוגלמן הוסיף: "לא יימצא חולק על כך שהמדינה אינה יכולה לשקוט על שמריה, ושעליה להתמודד עם תופעה מורכבת זו... זוהי חובה המוטלת עליה כלפי אזרחיה ותושביה. פתרונות קסם אינם בנמצא. במוקד דיוננו זה עמדה חוקתיותו של האמצעי שנבחר לצורך כך. בחברה דמוקרטית – לא כל האמצעים כשרים. זה הדין גם בהתייחס להסדר שחוקתיותו ניצבה כאן לבחינתנו. קשה ככל שתהא המשימה שעמה נאלצת מדינת ישראל להתמודד על כורחה, עלינו לזכור כי אלה שכבר באו בשערינו – מצויים עמנו. הם זכאים לזכות לחירות ולזכות לכבוד המוקנות בחוק היסוד לכל אדם, באשר הוא אדם".

התיקון לחוק, שהתקבל בכנסת בינואר בשנה שעברה ונכנס לתוקף ביוני לפני יותר משנה, קובע כי ניתן להחזיק מהגר בלתי חוקי במשמורת לפרק זמן של שלוש שנים, בהתבסס על עבירת ההסתננות לבדה. רק טעמים הומניטאריים מיוחדים, ובהם גילו ומצב בריאותו של המהגר, מאפשרים לבית הדין ממשמורת לשחררו קודם לכן.

את העתירה נגד התיקון לחוק הגישו ארגוני זכויות אדם וארגונים למען פליטים. באופן חריג, ביקשה נציבות הפליטים של האו"ם להצטרף לעתירה. האו"ם הביע חשש "מכך שהחוק ייצור סטיגמה ויעניש שלא בצדק, כולל על ידי מאסר ממושך, אנשים אשר זקוקים להגנה בינלאומית כפליטים וכאלה המבקשים הגנה". מנגד, ביקשו המרכז למדיניות הגירה וועד הפעולה של תושבי דרום תל אביב להצטרף למשיבים. הם צירפו לבקשה עדויות של 17 תושבי דרום תל אביב המספרים על מצוקה קשה בעקבות ריבוי הזרים בשכונותיהם. בית המשפט יכריע היום בבקשות אלה.

בתגובתה לעתירה, הגנה פרקליטות המדינה על החוק וביקשה לדחות את העתירה. בתגובת המדינה נכתב כי "התיקון לחוק למניעת הסתננות, על מארג הוראותיו, הינו חוקתי. פגיעתו בזכות לחירות הינה לתכלית ראויה, הולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועומדת היא בעקרון המידתיות".

עוד נכתב בתגובת הפרקליטות כי "בשנים האחרונות הפכה מדינת ישראל למוקד משיכה עבור רבים מתושבי מדינות אפריקה. תחילה היו אלה מסתננים בודדים, בהמשך עשרות בודדות ובשלוש השנים האחרונות מאות ואלפים מדי חודש בחודשו... המחוקק העמיד לנגד עיניו משוואה מורכבת - מן העבר האחד את הצורך לבלום את תופעת ההסתננות ולמנוע את השתקעותם של אלפי המסתננים בחברה ובמשק הישראלי, תוך יצירת מנגנון משמורת שיהיה הולם בתנאיו, מאוזן ונתון לביקורת שיפוטית יזומה והדוקה; ומן העבר השני, את ההכרח לתת מענה הולם לבחינת בקשותיהם של פליטי חרב, בהתאם למחויבותה של המדינה לאמנת הפליטים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו