בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תשעה חודשי מאסר לאחות שהתעללה בחוסים אוטיסטים ב"איתנים"

עשור לאחר חשיפת הפרשה במוסד הפסיכיאטרי, הוטלו על מנהל המחלקה חצי שנת עבודות שירות. מנהל בית החולים נדון ל-400 שעות עבודות ציבור

34תגובות

בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום (שני) את דינם של ארבעה מעובדי בית החולים הפסיכיאטרי איתנים שבהרי יהודה. הארבעה הורשעו בדצמבר האחרון בעבירות שונות בעקבות פרשת התעללות במאושפזים אוטיסטים בבית החולים שנחשפה לפני תשע שנים.

העונש החמור ביותר נגזר על דנה בן מאיר, האחות האחראית בבית החולים ומי שעל פי הכרעת הדין יזמה את השיטה במסגרתה התעללו בחוסים. בן מאיר נידונה לתשעה חודשי מאסר בפועל, 18 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 15,000 שקלים. מנהל המחלקה בה אירעו ההתעללויות, פסיכיאטר הילדים ד"ר דניאל מאיר, נדון לשישה חודשי עבודות שירות ו-18 חודשי מאסר על תנאי וכן קנס בסך 15,000 שקלים.

מנהל בית החולים דאז, יעקב מרגולין, שעזב בינתיים את תפקידו, הורשע בשני אישומים של הזנחת מטופלים והוא נדון ל-400 שעות לתועלת הציבור ולקנס בסך 10,000 שקלים. שלושה נאשמים נוספים בפרשה, עובדי בית החולים, הודו במהלך המשפט במיוחס להם והגיעו להסדרי טיעון. הם נידונו לשישה חודשי עבודות שירות. נאשמת נוספת בתיק, האחות הראשית של בית החולים, נעמה דוקשיצקי, הורשעה אף היא בעבירה של הזנחת מטופלים, אך זוכתה מעבירות ההתעללות. לפני מתן גזר הדין היא הגיעה להסדר טיעון עם המדינה ונגזר עליה עונש מאסר על תנאי בלבד. שני נאשמים נוספים ששימשו כעובדי כוח עזר במחלקה, זוכו מאשמה.

אמיל סלמן

הפרשה החלה בשנת 2002, אז הפכה בן מאיר לאחות האחראית במחלקה לטיפול באוטיסטים ובסובלים מפיגור שכלי. החוסים במחלקה הם חסרי ישע וזקוקים לטיפול ולהשגחה צמודים. בן מאיר, על פי כתב האישום, פיתחה שיטת טיפול חדשה המבוססת על הטענה שהחוסים יכולים לשלוט בהתנהגויות שלהם ועל כן יש לחנכם, כשדרך החינוך העיקרית היא מתן עונשים שהיו כרוכים באלימות והשפלה. הנאשמים ניסו לטעון במהלך המשפט כי מדובר בדרכי טיפול לגיטימיות, אך טענה זו נדחתה בהכרעת הדין.

בין השאר כללו ההתעללויות: איסור על מאושפז הסובל מאוטיזם לדבר במשך כמה שעות ביום כאמצעי ענישה, מאושפז נוסף שנמנע ממנו טיפול בהתקפים אפילפטיים מהם סבל בטענה שהוא 'מעמיד פנים', מאושפז נוסף שסבל מנפילות מרובות ונמנע ממנו טיפול בחבלות שפיתח כתוצאה מהן, מאושפז שנהגו לקשור את ידיו בזמן הארוחה, מאושפז שנהג להטיח את הראש בקיר לא צויד בקסדה שתמנע פגיעה בראשו מתוך הנחה כי הוא "מעמיד פנים", מאושפז נוסף שהצוות גזר את בגדיו, מאושפז אחר שסבל מבעיטות מצד אנשי צוות ואולץ לעבוד בעמידה, מאושפזת שאולצה לאכול על הרצפה מתחת לשולחן, מאושפז שהוכרח לאכול כל מה שהוגש לו בצלחת, מאושפז שסבל מפרצי אלימות ואולץ לשהות בחדר קטן ללא איוורור חיצוני ברוב שעות היממה ושני מאושפזים שאולצו לשהות זמן רב עם בגדים ספוגים בשתן. הפרשה התפוצצה בשנת 2004 בעקבות ועדת בדיקה שמינה משרד הבריאות בעקבות תלונות של עובדים על הנעשה במקום.

בפסק הדין הבהיר השופט צבי סגל כי הקל בחלק מהאישומים. "הרשעת הנאשמים אינה מתייחסת לכלל מרכיבי האישומים שיוחסו להם מלכתחילה בכתב האישום, אלא בחלק מן המקרים למרכיבי התנהגות מסוימים בלבד. לכמה מן המעשים האחרים שהוזכרו בכתב האישום, הכרעתי כי חרף הפסול המוסרי שדבק בהם, ביצועם לא חצה את הרף הפלילי והם אינם חמורים עד כדי ביצוע עבירה של התעללות", כתב בפסק הדין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו