${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העותרים מבקשים דיון בהרכב מורחב בפסיקת הלאום הישראלי

עוזי אורנן ושותפיו טוענים שלפסק הדין השלכות נרחבות על לא-יהודים שחיים בישראל. לדבריהם, אם הלאום לא קיים אין בעיה להתיר הרישום

43תגובות

פרופסור עוזי אורנן, מקים עמותת “אני ישראלי”, ושותפיו לעתירה בעניין הלאום הישראלי, הגישו שלשום (חמישי) בקשה לדיון נוסף בפסק הדין שקבע כי לא הוכח קיומו של לאום כזה. בבקשה טוענים העותרים שלפסק הדין, שזכה להד נרחב בעיתונות הזרה, חשיבות רבה. לדבריהם, מן הראוי שייבחן מחדש בשל השלכותיו על לא-יהודים החיים בישראל.

חוק בתי המשפט מאפשר לבקש דיון נוסף, בהרכב של חמישה שופטים או יותר, במקרה של חשיבות או חידוש ההלכה שנפסקה. על פי בדיקת TheMarker, בעידן נשיא בית המשפט העליון הנוכחי אשר גרוניס, שישב בתיק והיה שותף לדחייתו, ובמיוחד בשנה האחרונה, קיימת מגמת עלייה במספר התיקים שבהם הוחלט להרחיב את ההרכב.

לטענת העותרים, “קביעת בית המשפט העליון כי לא קיים לאום ישראלי מרוקנת מתוכנה את הגדרתה של ישראל כמדינה דמוקרטית". הם תוקפים גם את קביעת השופט עוזי פוגלמן כי "אדם אינו יכול להשתייך לשני לאומים. אם יוכר לאום ישראלי, יצטרכו בני הלאום היהודי בישראל לבחור בין שניים: האם הם ישראלים, ואז לא יהיו יהודים; או שיהיו יהודים, ואז לא יוכלו להיות ישראלים; וכיוצא בזה לגבי בני מיעוטים".

מיכל פתאל

העותרים טוענים כי בית המשפט העליון נוטל לעצמו את הסמכות לקבוע את "הלאום היהודי" של יהודי התפוצות, שהם בני לאומים שונים מבחירה חופשית. הם מוסיפים כי יהודי התפוצות החיים בארצות לאום שונות הם גם כן יהודים, והעובדה שהם מחזיקים בזהות לאומית כצרפתים או כאמריקאים אינה מטילה ספק בזהותם היהודית.

הם טוענים כי פסק הדין שולל למעשה מלא-יהודי את האפשרות להיות אזרח שווה ערך במדינה ולהיות "ישראלי". כך יוצא שעל פי פסק הדין, "ערבי לא יוכל להשתייך לעולם ללאום של ישראל, כמו כל אדם בתבל המשתייך ללאום מדינתו וכפי שיהודי ארצות הברית הם אמריקאים, יהודי בלגיה הם בלגים וכיוצא בזאת בכל מדינה דמוקרטית מערבית".

בבקשה לדיון נוסף הם מדגישים כי כלל לא ביקשו שבית המשפט יכיר או יכריז על קיומו של הלאום הישראלי, אלא שיורה למשרד הפנים לרשום את הלאום שלהם באופן שישקף את אמונתם. "אם אמנם צודקים השופטים והלאום הישראלי אינו אלא פרי דמיונם הפרוע של אנשים בודדים, נכבדים ככל שיהיו - אזי התרת הרישום המבוקש לא תגרום לנזק כלשהו, לא בעולם ההגות ולא בעולם המעשה, שכן רישום 'ישראלי' בפריט הלאום אינו גורר שינוי כלשהו במאזן הזכויות והחובות של המבקשים. כל שהוא עושה, זה מימוש זכותם להגדרה עצמית וכיבוד אמונתם ברוח מגילת העצמאות וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". הם מוסיפים כי אם אכן אלפים יבקשו לאמץ את הלאום הישראלי וילכו בעקבותיהם, תהיה זאת ההוכחה לכך שאכן קיים הלאום הישראלי המוכחש.

בדחייתם את בקשת אורנן ושותפיו הרעיוניים, אימצו שופטי העליון, גרוניס, פוגלמן ומלצר, את פסיקת בג"ץ בעניין ד"ר גיאורג טמרין, שעלה לארץ בשנת 1949 מיוגוסלביה ונרשם במרשם התושבים כ"יהודי" בשדה הלאום ו"ללא דת" בשדה הדת. ב–1970, בעקבות תיקון חוק שקבע כי אין לרשום כ"יהודי" בסעיף הלאום או הדת את מי שאינו עונה על הגדרת "יהודי" על פי חוק השבות, פנה לבית המשפט כדי לשנות את הלאום שלו ל"ישראלי". ב–1972 דחה בית המשפט העליון את עתירתו וקבע כי לצורך הצהרה שאדם שייך ללאום אלמוני נדרשת הוכחה כי אותו לאום קיים. העותרים טוענים שעניינם שונה, שכן טמרין היה רשום כיהודי אך עקב שינוי חוק רצה להביע את מחאתו בדרך של תיקון הרישום מ"יהודי" ל"ישראלי". ואילו בבקשה זו מדובר בקבוצת אזרחים, הרשומים כבני לאומים שונים, אך הם כולם מאוחדים בהרגשתם ובהשקפתם שהם בני הלאום הישראלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#