רויטל חובל
רויטל חובל
רויטל חובל
רויטל חובל

בתום דיון ארוך וסבב ראיונות מרתוני לארבעת המועמדים הסופיים, בחרה הלילה (שלישי) ועדת האיתור בראשות היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בשי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה ה-11 של ישראל, והוא צפוי להחליף בחודש הבא את משה לדור.

ניצן, בן 53, אב לחמישה, גדל ומתגורר בירושלים, ומשמש כיום כמשנה של וינשטיין לתפקידים מיוחדים ובעבר שימש כמשנה של לדור. לדור העדיף לתפקיד יורשו את שוקי למברגר, ששימש המשנה שלו לעניינים פליליים, אך הוועדה בחרה בניצן, שזו היתה ההתמודדות השלישית שלו לתפקיד. הוא נבחר ברוב דעות, אך לא פה אחד. הדיון המכריע והמסכם של הוועדה נמשך למעלה משעתיים. החלטת ועדת האיתור היא החלטה ממליצה בפני שרת המשפטים ציפי לבני, שאמורה לעלות את המלצת הוועדה בקרוב לאישור הממשלה.

בוועדת האיתור חמישה חברים - היועץ עצמו, מנכ"ל משרד המשפטים גיא רוטקופף, נציב שירות המדינה משה דיין, נציג האקדמיה הפרופ' אריאל בנדור (שהעדיף את למברגר) ונציגת לשכת עורכי הדין, עורכת הדין רחל תורן. הראשון בסבב הראיונות המרתוני היה שופט בית המשפט המחוזי בירושלים צבי סגל, שהתראיין בפני חברי הוועדה במשך שעה וחצי. אחריו הופיע ניצן בפרק זמן דומה. שני המועמדים האחרונים, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב אבי זמיר התראיין במשך שעה ולמברגר למשך כשעה וחצי גם כן. על פי החלטת הממשלה, החלטות ועדת האיתור מתקבלות ברוב של ארבעה חברים מתוך חמישה, וכהונת פרקליט המדינה נקצבה לשש שנים.

שי ניצן בדרכו אל משרד המשפטים, אמשצילום: אמיל סלמן

בהודעת הוועדה שפורסמה הלילה נכתב כי "בהחלטתה, קובעת הוועדה כי עורך הדין ניצן הוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד, וזאת לאור אתגריה ומשימותיה של הפרקליטות בשנים הקרובות. בסופו של תהליך, לאחר שבחנה את מועמדותם של הארבעה שהופיעו בפניה, סברה הוועדה כי ניצן בלט בהופעתו בפניה, במומחיות המקצועית שצבר במחלקות השונות בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים, תוך טיפול במגוון עניינים וסוגיות רגישות ומורכבות, בהצטיינותו האקדמית במגוון תחומים ובתפקידיו השונים, בהכרת המערכת ובחזון שהציג לגבי עתיד הפרקליטות, הן בהיבט המהותי והן בהיבט הניהולי".

הבחירה בניצן היתה צפויה, על אף ניסיונות של וינשטיין לשכנע כאילו לא מדובר במכרז תפור. ההערכות היו שווינשטיין כבול לתמיכה במי שמשמש כמשנה שלו, ורוצה לגמול לו בכך על שעמד לצדו, הגן על החלטותיו והיה ליד ימינו.

ניצן, בדומה ללמברגר, הוא בוגר ישיבת נתיב מאיר, ובצבא שרת בצנחנים. הוא בעל תואר ראשון במשפטים ובהיסטוריה של עם ישראל, ובעל תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית. כמו כן הוא בעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה ובוגר המכללה לביטחון לאומי. הוא התמחה בבית המשפט העליון אצל אהרן ברק, שימש כעוזר אישי של דורית ביניש כשכיהנה כפרקליטת מדינה, עבד כעורך דין במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה במשך עשור ולפני כשנתיים סיים קדנציה בת שמונה שנים כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. הוא התמודד לתפקיד פרקליט מחוז ירושלים, אך לדור העדיף לתפקיד את נורית ליטמן שלבסוף נבחרה.

הופעותיו בבג"ץ, כשהוא מנסה להגן בחירוף נפש על הסדר הטיעון עם משה קצב ועל סגירת תיק החקירה נגד אביגדור ליברמן, זכורות היטב בקרב אנשי המשפט בישראל. גם בבג"ץ העינויים ב-1999, אז כיהן כפרקליט במחלקת הבג"צים, טען כי האמצעים הפיזיים בהם נוקטת המדינה אינם עינויים, אינם גורמים סבל וכאב חמורים ובעיקר טען שהם חוקיים - עמדה שנדחתה בהרכב של תשעה שופטים בראשות הנשיא דאז אהרן ברק.

שי ניצן בבית המשפט העליון בירושלים, לפני חודשייםצילום: מיכל פתאל

לאורך הקריירה שלו במחלקת הבג"צים היה מזוהה עם הממסד הביטחוני ובעבר אף אוזכר שמו כמועמד פוטנציאלי לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי. מלבד בג"ץ העינויים, ייצג ניצן את המדינה בעתירה נגד "נוהל שכן", שנפסל על ידי שופטי בג"ץ בנימוק שהוא נוגד את המשפט הבינלאומי. בנוסף, ניצן הגן על הצבא בעתירה לבג"ץ כנגד כתב אישום מקל בתקרית הירי בנעלין, ובה מג"ד וחייל ירו בעציר פלסטיני כפות שעיניו מכוסות. בג"ץ הורה להחמיר בכתב האישום שהוגש נגדם שייחס להם תחילה עבירה של התנהגות שאינה הולמת, אך נמנע מלקבוע באילו אישומים. בנוסף, הוא ייצג את המדינה בעתירה שהגיש מרדכי ואנונו על המגבלות שהטילו עליו עם שחרורו מהכלא.

אולם את עיקר התהודה הציבורית קיבל ניצן עת היה אחראי על הגשת כתבי אישום בתחום ההסתה והגזענות נגד פעילי ימין. אלה גם פנו בתלונות לוועדה בקריאות שלא לבחור בו, אך חברי הוועדה התייחסו לכך בביטול. עיקר הביקורת שנשמעה נגד ניצן התייחסה לנטייה שלו לרצות את הממונים עליו, אולם עמיתיו מציינים כי מדובר בפרקליט מבריק, שיודע לקבל החלטות ואינו פוחד לקבל החלטות לא פופולאריות. בין חסרונותיו מזכירים את חוסר ניסיונו בתחום הפלילי ואת העובדה שלא ניהל מעולם תיק פלילי.

פרקליטי המחוזות המתינו אתמול בדריכות להחלטת הוועדה והביעו חשש מבחירתו של ניצן, שכן כמעט ולא הייתה ביניהם אינטראקציה מקצועית. הם ראו בלמברגר כיורשו הטבעי של לדור, הזוכה להערכתם והעדיפו אותו לתפקיד.

על התפקיד התמודדו גם שני שופטים מחוזיים, צבי סגל מירושלים ואבי זמיר מתל אביב, אך סיכוייהם הוערכו מראש כנמוכים נוכח אמירתו של וינשטיין בראשית המרוץ, שלפיה "יש מספיק מועמדים טובים מבית".

מה מצפה לניצן: שיקום המוראל והכרעה בתיקים רגישים

פרקליט המדינה הבא יגיע לפרקליטות כשפניה חיוורות מתמיד. שרשרת הזיכויים שהיכתה בה לאחרונה פגעה בביטחון העצמי של בכיריה, ולכך יש להוסיף את ניסיון הפגיעה בפרקליט ממחוז תל אביב לפני כשבוע וחצי. האתגר שעומד בפני הפרקליט הנכנס יהיה אפוא בראש ובראשונה מוראלי.

ליבת העבודה של פרקליט המדינה היא ההכרעה בתיקים רגישים. רוב התיקים בישראל מוכרעים על ידי פרקליטי המחוז, אך תיקים שמעורבים בהם דמויות בכירות או שהפרופיל התקשורתי שלהם גבוה מכריע פרקליט המדינה - כך, לדוגמה, החשדות נגד עמנואל רוזן. לדור נחשב לפרקליט מעורב במיוחד, ובתקופת כהונתו נסעו פרקליטים בתיקים רגישים לישיבות בירושלים יותר מהרגיל. הוא צפוי להכריע בתיק רוזן ולהביע דעתו על סיכויי הערעור בתיק ליברמן עוד לפני פרישתו ב-17 בדצמבר.

על שולחנו של הפרקליט החדש יונח בקרוב התיק נגד הרב יאשיהו פינטו בחשד שהציע שוחד לקצין המשטרה תנ"צ אפי ברכה, שלאחרונה קודם לתפקיד ראש יאח"ה. לדור ליווה את התיק כבר משלביו המוקדמים והאמין בו. כמו כן, יהיה עליו להכריע בתיק בשיתוף עם פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) בתיק נגד נוחי דנקנר, שנחשד בעבירות תרמית בניירות ערך, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וקבלת דבר במרמה. תיקים נוספים שיובאו לפתחו הם תיקי החשדות נגד ראשי הערים יוסי בן דוד מיהוד, חיים אביטן מחדרה ואבי אלקבץ מעפולה, ששלושתם נחשדו בקבלת שוחד מקבלנים בעיר.

במקרה של הרב הראשי לשעבר יונה מצגר, החלטה סופית צפויה להתקבל על ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שלו הסמכות הקובעת בהגשת כתבי אישום בחשדות הנוגעים לאנשי ציבור. עם זאת, דעתו של פרקליט המדינה הבא נלקחת בחשבון ויש לה משקל רב. וינשטיין צפוי להכריע גם בתיק ביביטורס, שנמצא כעת בבחינה של אורי קורב מפרקליטות מחוז ירושלים. תיק נוסף שיובא להכרעת וינשטיין והפרקליט הבא הוא פרשת הרפז, המעידה כי הפרקליטות לא הפיקה לקחים באשר למשך קבלת ההחלטות: הפרשה נחשפה לפני למעלה משלוש שנים ועדיין נמצאת בחקירת משטרה. 

לפרקליט הבא מצפים גם כמה תפקידים הממתינים לאיוש. הוא יצטרך לבחור פרקליט מחוז תל אביב (פלילי) במקום אריאלה סגל אנטלר, שמתה לאחרונה, ומשנה לתפקידים מיוחדים (תפקיד אותו מילא בעבר) במקומו של אלי אברבנאל, שמונה לפני כחצי שנה למשנה לעניינים פליליים. מינוי נוסף שיעמוד לפתחו של הפרקליט הנכנס הוא של ראש תחום ניהול בפרקליטות, שנחשב במידה רבה למנהל הפרקליטות, במקומו של אלעד רוזנטל שיצא לחופשת לימודים.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ