טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עתר נגד החלטה לאסור צילום ישיבות מועצת עיר, וחויב לשלם 20 אלף שקלים

על חבר לשעבר במועצת העיר הרצליה נאסר לתעד במצלמה את הישיבות והוא פנה לביהמ"ש. לאחר שסירב למשוך עתירתו, אולץ לשלם את הוצאות המשפט

תגובות

בית המשפט העליון דחה שלשום (שני) את עתירת חבר מועצת העיר הרצליה לשעבר, דרור עזרא, נגד החלטת מועצת העיר בשנה שעברה לאסור צילום של ישיבותיה וקבע כי ישלם הוצאות בסך 20 אלף שקלים. עזרא שימש במשך שנים חבר אופוזיציה במועצה מטעם מפלגת הירוקים ונהג לתעד את ישיבות המועצה ולהעלות את הסרטונים לפייסבוק. בתגובה החליטה ראשת העיר דאז, יעל גרמן, ליזום דיון במועצה שבסופן הוחלט לאסור הקלטות פרטיות. עזרא עתר נגד ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך השופט עודד מודריק דחה את עתירתו.

בין השאר, קבע השופט כי עזרא אינו נקי כפיים, שכן הוא המשיך לתעד את הישיבות והודיע שהוא מסרב לקיים את החלטות המועצה. בנוסף נימק מודריק כי השימוש שנעשה בחמור המצולם הוא סלקטיבי. "העותר עשה שימוש ומתכוון לעשות שימוש באופן סלקטיבי בחומר שמתועד בידו. הוא מכוון את חציו כלפי ראש העירייה באופן אישי, כדי להעמיד אותה באורח מגוחך בעיני הבריות. ציטוטים סלקטיביים של החומר המוקלט עלולים בהחלט להוציא דברים מהקשרם ולטעת בציבור חוסר אמון במועצת העיר", נכתב בפסק הדין.

עזרא לא ויתר וערער על החלטת מודריק לבית המשפט העליון, תוך שהוא מתבסס על טענה לפגיעה בחופש הביטוי. השופטים, מרים נאור, עדנה ארבל וצבי זילברטל, החליטו לדחות את העתירה מבלי להכריע בשאלה האם ישנה זכות חוקתית לתיעוד עצמי. הם חזרו על כך שכפיו של עזרא אינן נקיות וכי למעשה, כיום, כשגרמן אינה ראשת עיר ועזרא אינו משמש יותר כחבר מועצה, הערעור הפך תיאורטי. השופטים קבעו כי אם השאלה תעלה בעתיד, שערי בית המשפט פתוחים.

ניר קידר

"המערער סרב לקבל עליו את הדין, וגם אם סבר שההחלטה אינה כדין, לא יכול היה להתעלם ממנה ולהתריס כנגדה כפי שעשה", נכתב בפסק הדין. בסיכומו גם הוסיפו השופטים כי עליו לשלם את הוצאות המשפט של עיריית הרצליה בסך 20 אלף שקל, סכום גבוה לחבר מועצה הפועל בהתנדבות. לדברי עזרא, עוד בעת הדיון שהתקיים שלשום, ביקשו ממנו השופטים למחוק את הערעור בשל עניינים טכניים. עזרא החליט לעמוד על הערעור, ואז גילה שהתעקשותו עלתה לו ב-20 אלף שקלים.

מקרה דומה אירע אשתקד בעתירת האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות האדם ומרכז אדוה נגד האפשרות להפעיל שר"פ (שירותי רפואה פרטיים) בבית החולים הציבורי החדש שצפוי לקום באשדוד והטיל עליהם הוצאות משפט בסך של 45 אלף שקל. גם באותו מקרה רמזו השופטים לעותרים שכדאי להם לחזור בהם מהעתירה, אך הארגונים עמדו על פסק דין ונאלצו לשלם על כך. הארגונים טענו אז כי מדובר בהחלטה חריגה להטיל הוצאות בעתירות ציבוריות, ש"עלולה להרתיע בעתיד גופים חברתיים מפני הגשת עתירות לבג"ץ".

"החלטתי לערער לבית המשפט העליון מתוך אמונה כי תפקידו של בית המשפט העליון במדינה דמוקרטית הוא להגן על זכויות בסיסיות אזרח כמו חופש הביטוי", מסר עזרא בתגובה לפסק הדין. "לצערי בית המשפט העליון התגלה כמשענת קנה רצוץ ודחה את הערעור מנימוקים טכניים שוליים. התוצאה היא שבית המשפט העליון השאיר על כנו פסק דין שפוגע קשות בחופש הביטוי של חברי מועצה ופוגע ביכולת של הציבור לדעת על מה שקורה בישיבות המועצה אשר הינן פומביות ופתוחות לקהל. ברוב הדמוקרטיות בעולם משתמשים ברשתות החברתיות ובצילום הדיגיטלי ככלי להגברת השקיפות. כאן בישראל, יש בית משפטי ארכאיים ומנותקים מהלך הרוח העכשווי ובמקום לעודד שימוש בטכנולוגיה להגברת השקיפות, מונעים זאת ומטילים קנסות על מי שמנסה להשתמש בטכנולוגיה לחשיפת מעשים בלתי כשרים של השלטון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות