טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשטרה מציעה מתווה שיקשה על התקשורת להתנגד לצווי איסור פרסום

בין סעיפי המסמך: מתן אפשרות ערעור על צו רק שבעה ימים אחרי הוצאתו והעברת האחריות על אכיפת הצווים מהמשטרה למערכות התקשורת עצמן

תגובות

בימים האחרונים העבירה המשטרה לכלי תקשורת "הצעה למתווה עבודה משותף ומוסכם בנוגע לצווי איסור פרסום". מקריאת המסמך עולה כי המתווה עלול לפגוע במידת ההשפעה של אמצעי התקשורת על הסרת צווי איסור פרסום הנוגעים לחקירות משטרתיות. בסעיף משמעותי במסמך, מבקשת המשטרה לאפשר לכלי תקשורת לערער על צו רק כאשר מתקיים דיון בהארכתו, כלומר שבעה ימים מיום מתן הצו.

בנוסף, על פי המתווה החדש, במשטרה מעוניינים שמועצת העיתונות תפעל כגוף מייצג מטעם כלי התקשורת. לפיכך, נציג מטעם מועצת העיתונות יהיה נוכח במעמד בקשת הוצאת הצו על ידי המשטרה בבית המשפט, אולם בחקירות גלויות בלבד. דיונים בדבר הוצאת צווי איסור פרסום נצורים, כלומר כאלו שהוצאו בחקירות שמתנהלות מתחת לרדאר של העיתונאים, לא יכללו את נציג מועצת העיתונות. 

כפי שהגדיר זאת מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, במכתב ששלח לח"כ נחמן שי באוקטובר האחרון, "אין הכוונה כי באופן אוטומטי תוזמן מועצת העיתונות להיות צד בדיונים בנוגע לצווי איסור פרסום (דבר אשר יכביד על דיונים בבית המשפט)", הוא כתב, "כי אם רק במקרים בהם כלי תקשורת יהיה מעוניין בכך וייפה את כוחה של מועצת העיתונות לייצגו". משמעות הדבר היא שרק במקרים בהם כלי התקשורת יידעו על כוונת המשטרה להוציא את הצו, המשטרה תאפשר לנציג מועצת העיתונות להשתתף בדיון.

מוטי מילרוד

"נציין כי במסגרת הנוהל הפנימי במשטרת ישראל הנוגע לסוגיית צווי איסור הפרסום משיקולי טובת החקירה, מוגבלת כל בקשה מבית המשפט לצו איסור פרסום בשלב ראשון לשבעה ימים בלבד... כמו כן, שמורה כמובן לכל כלי תקשורת הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה להסיר את הצו". נקבע באחד מסעיפי המסמך. למרות זאת, במידה וכלי תקשורת אכן ירצה לערער על צו איסור פרסום, המשטרה תוכל לטעון כי עצם נוכחותו של נציג מטעם מועצת העיתונות בדיון הראשוני מייתרת את הצורך בערעור שבדיעבד.

בשנים האחרונות לא הגישה משטרת ישראל כתבי אישום במקרי הפרה של צווי איסור פרסום על ידי כלי תקשורת, כמו בפרשת אייל גולן, הירי בבר-נוער ובפרשות אחרות. המתווה החדש מסיר מכתפי המשטרה את האחריות לאכיפת צווי איסור הפרסום, ומעביר אותה אל מערכות כלי התקשורת עצמן.

על פי המסמך, ראשי מערכות התקשורת או נציג מטעמם ידרשו לאשר את קבלת צו איסור הפרסום מול נציג חטיבת דובר המשטרה "באמצעות השבת מייל/וואטס-אפ, בו ייכתב 'הצו התקבל במערכת...'. אישור זה יהווה אישור לקבלת הצו על ידי כלל הכתבים במערכת", נכתב במסמך.

למשטרה אין את היכולת והרצון לעקוב אחר כל הפרסומים בעיתונות, ולכן חתימה על הסכם זה יהווה לקיחת אחריות של כלי התקשורת על כל הפרה של הצו מטעמו, ויאפשר למשטרה לפעול נגדו במקרים כאלו ביד קשה יותר מכפי שנהגה עד כה. כפי שנכתב במסמך, "עבודה על פי המתווה המוצע תהווה בסיס להגברת האכיפה בתחום הפרות צווי איסור הפרסום".

עם זאת, המשטרה התעלמה במסמך מסוגיית כלי התקשורת הבלתי רשמיים, שאינם כפופים לכאורה לצווים: אתרי אינטרנט עצמאיים, בלוגים ורשתות חברתיות. כמו כן, נמנעה המשטרה מלציין אילו צעדים יינקטו במקרה של הפרת הצו על ידי כלי תקשורת אחד - האם הצו יוסר או שמא ייאלצו כלי תקשורת אחרים להמשיך ולאכוף אותו.

מספר גופים הבהירו כי לא יחתמו על המתווה המוצע, בהם עיתון "הארץ" וחדשות 10.
במשטרה ציינו שהנוהל שהציעו כעת למערכות התקשורת נועד לשפר את הליכי העבודה בין המשטרה למערכות. מהמשטרה נמסר כי היא "פועלת באופן שוטף על מנת להגיע לשפה משותפת ולהסכמות עם כלי התקשורת בכל הנוגע לאיזונים בין טובת החקירה לחופש העיתונות וזכות הציבור לדעת". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות