בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת שופט בית המשפט העליון לשעבר אדמונד לוי

לוי, בן 72 במותו, ישב בראש ההרכב שהרשיע את יגאל עמיר, מצא עצמו בדעת מיעוט בעתירה נגד ההתנתקות ופסק נגד ההפרדה בבית הספר בעמנואל

44תגובות

שופט בית המשפט העליון לשעבר אדמונד לוי מת היום (שלישי) בגיל 72. לוי ישב, בין היתר, בראש ההרכב שהרשיע את יגאל עמיר ודן בהפרדה בבית הספר בעמנואל. לאחר פרישתו, עמד בראש הוועדה לבחינת מצב הבנייה בגדה, שהמליצה להכשיר את כל המאחזים הלא חוקיים. הלוויה תתקיים מחר בשעה 15:30 בבית העלמין הישן ברמלה.

לוי נולד ב-1941 בבצרה בעיראק למשפחה דתית, וב-1951 עלה לישראל. משפחתו השתקעה ברמת גן, שם למד לוי בתיכון "דביר". אביו היה פעיל בתנועת החרות. בהמשך, כשמונה לראש סניף התנועה ברמלה, עברה המשפחה לעיר. הקריירה המשפטית של לוי הבן החלה עוד לפני שלמד משפטים. אחרי הצבא הוא החל לעבוד בתפקידים שונים בבית משפט השלום ברמלה. בהמשך התקדם עד לתפקיד המזכיר הראשי של בית המשפט.

במקביל, כאביו, הוא היה פעיל במועצת העיר במסגרת סיעת גח"ל. האב, שמת במפתיע ב-1972, כיהן עשרה חודשים כראש העיר. שנתיים אחר כך, לוי הבן נכנס למועצת העיר והיה ממלא מקום ראש העיר במשך שלוש שנים. הוא למד משפטים בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית ועסק בעריכת דין. ב-1977 מונה לשופט צבאי בבית הדין הצבאי בפיקוד דרום ובמחוז מטכ"ל. כעבור שנתיים מונה לשופט בית משפט השלום בכפר סבא, חמש שנים אחר כך לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

אייל ורשבסקי

בשנת 2000, אחרי 16 שנים בבית המשפט המחוזי, קיבל לוי מינוי זמני לבית המשפט העליון. כעבור שנה, כשהגיע הזמן לדון במינוי הקבע, שר המשפטים מאיר שטרית ראה בלוי נציג מזרחי ודתי בבית המשפט העליון. בנימוקיו לבחירה בו אמר כי הוא "משפטן מצוין ומשום שלראשונה יכהן בביהמ"ש העליון איש שצמח במעברות". בעקבות המינוי, הוא עבר עם אשתו ושתי בנותיו לירושלים. מאוגוסט 2001 כיהן כשופט בבית המשפט העליון עד 2011. ב-2008 נבחר לוועדה לבחירת שופטים.

בפסקי הדין שלו נהג לוי לצטט שירים. הוא היה שופט יסודי, סמכותי, דייקן ובעל דעות עצמאיות. כך, בעתירה נגד תוכנית ההתנתקות היה בדעת מיעוט נגד עשרה שופטים, כשטען שהחלטת הממשלה לפנות יישובים בעזה וחוק ההתנתקות "לידתם בחטא, באשר זו היתה מלווה בפגיעה בערכיה של מדינת ישראל, מחד, ועיוות רצונו של הבוחר, מאידך". בקביעה זו הוא נשען בין היתר על הכרזת העצמאות, שבה עוגנה "זכותו של העם היהודי להקים בארץ-ישראל את ביתו". 

בעתירה לבג"ץ נגד האפליה של התלמידות ספרדיות בבית הספר עמנואל הוא מתח ביקורת על התנהלות בית הספר וכתב "אין לי אלא להצר על כך שמגזרים שונים מסתייעים בזכותם לחינוך מגזרי לצורך העמקת האפליה בחברה הישראלית".

הוא גם היה בדעת מיעוט כשתמך בקבלת העתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה לחתום על הסדר טיעון עם משה קצב, יחד עם הנשיאה דאז דורית ביניש. בפסק הדין שלו התייחס לנורמות המצופות מאנשי ציבור, תוך שהוא מותח ביקורת על חיים רמון ודניאל פרידמן.

"מציאות קשה, כמותה לא ידענו בעבר, הולכת ומתהווה לנגד עינינו", כתב. "עד לפני מספר שנים לא רב הורגלנו במנהיגים אשר נהגו בחייהם בצניעות, כמעט בסגפנות, תוך שהם עושים זאת עקב השקפת עולמם או מתוך רצון להיות דוגמה לרבים, בבחינת עמוד האש ההולך לפני המחנה. את כל עתותיהם הם הקדישו לטובת העם והארץ, ולביתם מיעטו לעשות, אם בכלל. מנגד, בשנים האחרונות נחשפו מקרים רבים בהם ניצלו אנשי ציבור את מעמדם ואת כוח השררה שבמשרתם כדי להטיב עם עצמם ועם מקורביהם, ולא במעט מקרים אגב עשיקתה של הקופה הציבורית. כתוצאה מכך הולכת ומתארכת רשימת אנשי הציבור שסרחו ואשר עמדו או עומדים לדין, שלא לדבר על אלה הנחקרים בפלילים".

לוי הוסיף כי "כך לדוגמה הורשעו שני שרים לשעבר בקבלת שוחד; שר לשעבר הורשע בניסיון לייבא סמים מסוכנים; ארבעה חברי כנסת הורשעו זה לא מכבר במעשים בהם דבק, למצער, אי-ניקיון כפיים; שני שרים לשעבר עומדים בימים אלה לדין; כנגד מי ששימש עד לא מזמן שר האוצר גובשה טיוטה של כתב אישום; חקירות פליליות התקיימו ומתקיימות כנגד נשיא לשעבר וארבעה ראשי ממשלה; ולבסוף, לאחרונה הורשע שר בביצוע מעשה מגונה בקצינת צה"ל, ובמקום שהמערכת הפוליטית תסתייג ממנו, היא אימצה אותו אל חיקה בחום רב, ואף קידמה אותו לעמדה בכירה יותר מזו בה כיהן בעבר. ואם בכך לא די, טרח מי שטרח לארגן מקהלה של יחצנים ומעצבי דעת קהל אשר הפנתה אצבע מאשימה לעבר גורמי התביעה כאילו אלה 'תפרו' תיק לאותו שר, וגם מבית-המשפט 'שהעז' להרשיעו הם לא חסכו את שבט לשונם. נוכח מציאות קשה זו, כמו מאליהם עולים ומהדהדים באוזני דברי התוכחה של הנביא ערב החורבן".

לוי היה מומחה במשפט הפלילי ונחשב למחמיר בעבירות של שחיתות ציבורית. הוא היה השופט שכתב את פסק הדין שדחה את ערעור שהגיש השר לשעבר שלמה בניזרי על הרשעתו וגזר דינו, והחמיר את עונשו מ-18 חודשי מאסר לארבע שנות מאסר. עוד בתפקידו כשופט בבית המשפט המחוזי הרשיע את מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר שמעון שבס בעבירה של מרמה והפרת אמונים - פסק דין שהתהפך בעליון והתהפך שוב בדיון נוסף.

ב-2012 עמד בראש הוועדה לבחינת מצב הבנייה בגדה. הוועדה בראשותו כפרה בטענה שמעמדה המשפטי של ישראל בגדה היא של "כוח כובש", והמלצתה היתה להכשיר חוקית את כל המאחזים הלא חוקיים. הדו"ח שהגישה לראש הממשלה בנימין נתניהו המליץ לשנות מהיסוד את המשטר המשפטי בשטחים, ולבטל שורה ארוכה של חוקים, החלטות בג"ץ ופרקטיקות כדי לאפשר את מימוש "הזכות של יהודים להתיישב בכל רחבי יהודה ושומרון".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד ללוי, ואמר כי "הוא היה מבכירי השופטים בישראל. אדמונד לוי עבר את כל שלבי מערכת השיפוט עד כהונתו בבית המשפט העליון, שם הותיר חותם עמוק. אדמונד לוי היה חריף מחשבה בעל עצמאות אינטלקטואלית יוצאת דופן, ובעל יכולת מרשימה לנתח מצבים מורכבים. הוא היה ישר כסרגל ולא התיירא להביע את דעתו פעם אחר פעם בנושאים השנויים במחלוקת. עם ישראל, מדינת ישראל וארץ ישראל היו בראש מעייניו".

שרת המשפטים ציפי לבני ספדה ללוי והזכירה ש"מינויו לבית המשפט העליון לא היה המובן מאליו במיוחד בחברה בה לעיתים דעות קדומות והשתייכות חברתית השפיעו על בחירת שופטים לבית המשפט העליון". לבני הוסיפה כי "בכהונתו זכה השופט לוי להערכה רבה ובית המשפט העליון זכה לשופט אקטיביסט ונועז שלא חשש לומר את האמת המקצועית שלו גם כשהיא לא הייתה קלה לעיכול ועוררה ביקורת. ועם זאת, פסיקותיו ביטאו רגישות ומודעות חברתית ואנושית גבוהה ויוצאת דופן כשהגן על זכויות חוקתיות וחברתיות גם בדעת מיעוט וראה בזכות לקיום אנושי בכבוד חלק בלתי נפרד מהזכות לכבוד האדם".

גם סגן שר החוץ זאב אלקין ספד ללוי: "מדובר באדם דגול שהלך עם ערכי האמת שלו בראש מורם וללא מורא. על ממשלת ישראל לאמץ ללא דיחוי את דו״ח ועדת לוי כצו מוסרי אחרון שהשאיר לנו השופט אדמונד לוי כצוואה לערך אהבת ארץ ישראל שהותיר אחריו״.


השתתף בהכנת הידיעה: יהונתן ליס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו