בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ צפוי להכריע אם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בקיבוץ מופרט

תביעתו לפיצויים של חבר קיבוץ שפוטר התקבלה בשנה שעברה בבית הדין האזורי לעבודה, אך נדחתה לאחר מכן בבית הדין הארצי

6תגובות

בג"ץ צפוי להכריע בשאלה האם בקיבוץ מופרט מתקיימים יחסי עובד־מעביד בין החבר לקיבוצו. הסוגיה נידונה בשנה האחרונה בשתי ערכאות.

בשנה שעברה נתן בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת פסק דין תקדימי ובו נקבע לראשונה כי מתקיימים יחסי עובד־מעביד בין חבר קיבוץ לקיבוצו המופרט (המתחדש). אולם לפני שלושה חודשים הפך בית הדין הארצי לעבודה את ההחלטה, וקבע כי לא מתקיימים יחסים אלה, למרות השינויים באורח החיים.

כעת החליט אבי בן־אהרון, חבר קיבוץ תל־יוסף, לערער בפני בית המשפט הגבוה לצדק על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה. הוא מבקש, כי ייקבע כי בינו לבין קיבוצו התקיימו במשך השנים יחסי עובד־מעביד. הערעור הוגש לפני כמה ימים.

פסיקת בג"ץ עשויה להשפיע על עשרות אלפי חברי קיבוצים. עד כה כ־190 מקרב 270 הקיבוצים בישראל, עברו תהליכי הפרטה. על אף שהמסגרת המשפטית לא השתנתה והקיבוץ עדיין מוגדר כ"אגודה שיתופית", הרי שאורח החיים והמסגרות הכלכליות והחברתיות עברו שינויים מופלגים, שמתבטאים כמו במקרה של בן־אהרון ותל־יוסף, בהפסקת עבודה, או מצד שני, בחלוקת בונוסים לקבוצה מצומצמת של מנהלים.

אנצ'ו גוש / ג'יני

המקרה של בן־אהרון החל לאחר שפוטר מעבודתו כמנהל המדגה בתל־יוסף. מאז 1988 ניהל בן־אהרון את ענף המדגה בקיבוצו וב-2001, עם המעבר למודל של קיבוץ מופרט, זכה במכרז לניהול המדגה והחל לקבל שכר בהתאם לאופי העבודה, מהותה והיקפה. ב-2011 הוא פוטר, ותבע פיצוי עקב סיום יחסי העבודה. את בן אהרון מייצג עורך הדין יואב אבן.

לפני כשנה פסקה השופטת ורד שפר, נשיאת בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת, כי בין בן־אהרון לקיבוצו אכן התקיימו יחסי עובד־מעביד. בהתייחס למודל החדש אליו עבר תל־יוסף, קבעה השופטת כי "מדובר בשינוי מרחיק לכת ביחס למתכונתה של מערכת היחסים עובר להחלת השינוי, מכוחה כל חבר עבד לפי יכולתו ולפי קביעת הקיבוץ, ומנגד לכולם ניתן תקציב אחיד ללא כל זיקה לעבודתו. לא עוד ניתוק הקשר בין התרומה של החבר בעבודה שהוא עושה לתמורה לה הוא זוכה".

בהחלטתה פירטה השופטת את שלל הרכיבים הממחישים את עומק השינוי במערכת היחסים בין החבר לקיבוץ: האחריות האישית למציאת מקום עבודה, השוני ברמות השכר ועוד. קיבוץ תל־יוסף, עם זאת, ערער על ההחלטה בפני בית הדין הארצי לעבודה, וזה הפך את ההחלטה בחודש דצמבר האחרון.

הרכב של חמישה שופטי בית הדין הארצי לענייני עבודה, בראשות סגן הנשיא, יגאל פליטמן, קבע כי בין בן־אהרון לבין תל־יוסף לא התקיימו יחסי עובד־מעביד ולכן לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעה במסגרת יחסי עובד־מעביד. השופטים קבעו כי "לגבי חבר אגודה שיתופית, הכלל מקדמת דנא הוא שחבר באגודה עובד משום שהוא חבר בה, והוא חבר משום שהוא עובד. במצב עניינים כזה אין לראות את החבר כעובד במובן יחסי עובד־מעביד, שכן עבודתו נלווית לחברותו ואינה נפרדת ממנה".

בן־אהרון עבד ב"דגי תל־יוסף", שפועל כתאגיד נפרד של הקיבוץ, אך בית המשפט קבע כי תאגיד המדגה והקיבוץ הינם ישות אחת והיא למעשה הקיבוץ כאגודה שיתופית.

למרות השינויים המפליגים שעברו הקיבוצים המתחדשים־מופרטים קבע בית הדין הארצי כי "השינוי שחל בקיבוץ והפיכתו לקיבוץ מתחדש לא שינו, גם מבחינת תקנון הקיבוץ, את היחס בינו לבין חבריו; על פי תקנון הקיבוץ אין כל כוונה של שינוי בין הקיבוץ והענפים לבין החברים, כתוצאה מהשינוי המבני שחל בקיבוץ"

יש לציין כי בית המשפט העליון כבר נדרש בשנים האחרונות, לא אחת, לדון בעתירות שהגיעו לפתחו בעקבות סוגיות שהתעוררו במהלך תהליכי השינוי בקיבוצים. לפני שלוש שנים וחצי, בעתירת חבר קיבוץ איילת השחר נגד ההחלטה לעבור לחלוקת משכורות דיפרנציאליות, ציינו השופטים כי "עולה בבירור כי אימוץ מודל השכר הדיפרנציאלי, מבטא סטייה מהותית מעקרונות היסוד של שוויון ושיתוף מלא בין החברים, כמשמעותם בתורה הקיבוצית, אשר על יסודה הוקם המפעל הקיבוצי. (...) חלוקת כספים על פי מבחן הכנסה משמעה חריגה מהותית מהעיקרון על פיו על החבר לתרום לחברה לפי יכולתו, ולקבל מענה לצרכיו על פי מידתם, והחלפתו בעיקרון של מתן תמורה לחבר על פי מידת השקעתו ותרומתו לחברה.

עוד ציינו השופטים כי "מעבר זה מבטא לא רק שינוי מהותי ביסודות הקיבוץ מבחינת ההיבט הכלכלי; הוא מהווה מהפך בתפיסה החברתית והאידיאולוגית שאפיינה את התורה הקיבוצית. יש בו משום שינוי עמוק בתפיסת השיתוף החברתי והערבות ההדדית בין החברים, והעצמת הליך האינדיווידואליזציה באורחות החיים הקיבוציות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו