בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת הולילנד: גזר הדין המלא

נותן השוחד הינו איש מושחת ומשחית, הנוטל שוחד הינו בבחינת בוגד ועבירת השוחד ממוטטת מוסדות ציבור ושלטון. המסמך המלא

3תגובות

לפני כבוד השופט דוד רוזן

 

המאשימה

מדינת ישראל

 

ע"י ב"כ    עו"ד ליאת בן־ארי-שווקי, עו"ד אתי בן־דור, עו"ד

             יהונתן תדמור, עו"ד ירון גולומב, עו"ד אביבה           

             חפץ־נוימן ועו"ד עודד קם

נ  ג  ד

הנאשמים

1. הלל אליאס ארנסטו צ'רני

ע"י ב"כ    עו"ד גיורא אדרת, עו"ד אורן אדרת ועו"ד יפעת

             מנור־נהרי

2. אביגדור קלנר

ע"י ב"כ    עו"ד איתן מעוז ועו"ד קרן קורן

3. אמנון ספרן

ע"י ב"כ    עו"ד משה ישראל, עו"ד משה שמיר ועו"ד אלימלך

             קורצווייל

4. שמעון גלאון

ע"י ב"כ    עו"ד יעל גרוסמן, עו"ד רוני בלקין ועו"ד סאלי  

             ליכט

5. מאיר יעקב חיים הכהן רבין־חיימוב

ע"י ב"כ    עו"ד שמואל קליין ועו"ד יובל גבעון

6. אורי לופוליאנסקי

ע"י ב"כ    עו"ד שלומית הראל־שוורץ ועו"ד עמוס ון־אמדן

7. אורי שיטרית

ע"י ב"כ    עו"ד פרופ' דוד ליבאי, עו"ד פרופ' קנת מן, עו"ד

              ניצן וולקן ועו"ד טליה דאר

8. אהוד אולמרט

ע"י ב"כ    עו"ד אלי זהר, עו"ד רועי בלכר, עו"ד ליאת ארזי,

             עו"ד ירון ליפשס ועו"ד אלעד כהן

9. שולמית זקן

ע"י ב"כ    עו"ד עפר ברטל, עו"ד דב גלעד כהן ועו"ד צליל

             וינשטיין

10. אליעזר מנחם שמחיוף

ע"י ב"כ    עו"ד אירית באומהורן ועו"ד נתנאל דגן

11. אברהם אריה פיינר

ע"י ב"כ    עו"ד פרופ' דוד ליבאי, עו"ד פרופ' קנת מן, עו"ד

             ניצן וולקן ועו"ד טליה דאר

12. דן דנקנר

ע"י ב"כ    עו"ד יהורם ראב"ד, עו"ד נבות תל־צור,

              עו"ד יוסף בנקל, עו"ד נירית אבטליון,

              עו"ד ניר שמרי, עו"ד טל שפירא עו"ד

              רותם פישמן ועו"ד נטע לוין

13. יעקב אפרתי

ע"י ב"כ    עו"ד ירון קוסטליץ ועו"ד עודד גזית

14. הולילנד תיירות (1992) בע"מ (ביום 6.4.10 הופסק מרשם)

15. הולילנד שירות לנופש (ישראל) בע"מ (ביום 6.4.10 הופסק מרשם)

ע"י ב"כ    עו"ד גיל פרידמן

16. הולילנד פארק בע"מ

 

ע"י ב"כ    עו"ד שי פינס, עו"ד ליאת אלפז ועו"ד דורון

             דורפמן

 

 

גזר-דין לנאשמים 1, 2, 5, 7, 8, 10, 12, 14, 15 ו-16

 

פתח דבר

 

1.         הנאשמים הורשעו בעבירות לפי סימן ה' פרק ט' לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק" או "חוק העונשין"), בעבירות לפי סעיף 423 לחוק, ובעבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"). מדובר בעבירות מהחמורות בספר החוקים.

 

2.         הנאשמים פגעו באמון הציבור בתהליכים המתרחשים במוסדות ציבור ושלטון, יש במעשיהם של הנאשמים כדי לקעקע אמון הציבור במנהיגיו ואת ביטחונו בטוהר שיקוליהם. יפים בעניין זה דבריה של כב' השופטת פרוקצ'ה, שציינה, בין היתר, כי עבירות השוחד והשחיתות פוגעות פגיעה רחבת היקף ביחסי השלטון והאזרח ובמבנה החברתי כולו (ראו ע"פ 1224/07 בלדב נ' מדינת ישראל).

 

3.         בעבירת השוחד יש כדי לזהם ולהטמיא עד זרא את השירות הציבורי.

עבירה זו, מטבעה, אינה שוקטת במקומה, אלא מתפשטת, מכרסמת, וממוטטת מסגרות ומוסדות ציבור ושלטון.

כסס זה החודר ומשתרש בשירות הציבור, מרקיבו ומנוונו מתחתית ועד ראש.

 

4.         נותן השוחד הינו איש מושחת ומשחית.

נותן השוחד מפתה בכסף ובטובות הנאה אחרות עובד הציבור, על-מנת לגרוף לכיסו רווחים קלים ונוחים על חשבון אזרחים מן השורה המצפים לשירות נאמן מבלי דעת שבשירות פשה רקב ומסוס.

 

5.         מקבלי השוחד מעוררים יחס של תיעוב ובכוחם להשניא ולהמאיס מוסדות המדינה על הציבור.

 

עובד הציבור הנוטל שוחד משול למי שניתץ אבן פינה בעבודתו.

הנוטל שוחד הינו בבחינת בוגד, איש מעל הבוגד באמון שניתן בו, אמון שבלעדיו לא יכון, יקום ויהיה שירות ציבורי מתוקן.

 

6.         במהלך המשפט נחשפו, כמצוין בהכרעת-הדין, מערכות ציבור מושחתות שהרקיבו והתרקבו לאורך השנים.

במהלך המשפט הוכח כי דבריו של עד המדינה מבוססים לא מעט.

ראש העיר נטל מעד המדינה כספי שוחד בסכומים של מאות אלפי ₪.

מנהלת לשכת ראש העיר קיבלה כספי שוחד מעד המדינה לאורך שנים, בסכומים הנאמדים במאות אלפי ₪.

ממלא מקום ראש העיר, ובהמשך ראש העיר, קיבל כספי שוחד מעד המדינה בסכומים של מאות אלפי ₪.

סגן ראש העיר קיבל כספי שוחד מעד המדינה בסכומים של עשרות רבות של אלפי ₪.

מהנדס העיר קיבל כספי שוחד מעד המדינה בסכומים של מאות אלפי ₪ לאורך שנים.

חבר מועצת העיר קיבל כספי שוחד מעד המדינה בסכומים של מאות רבות של אלפי ₪.

 

נאשם 1, למשל, כמפורט להלן בפרק הדן בעניינו, למד מעד המדינה כי ללא העברת כספי שוחד בסכומי עתק, לא יוכל לבנות ולקדם פרויקט הולילנד, שהיה עבורו פרויקט חיים, ולאו דווקא משיקולים כלכליים. הנאשם פגש במערכות המסואבות, רוויות סחי ודומן, שהיו זרות לו ולאורחותיו ונכנע להן, ובכך פשע.

מערכות ציבור רקובות ומשחיתות, יש בהן, כאמור, למוטט מסגרות מוסדות ציבור ושלטון ולכרסם בבסיס ההתנהלות של חברה נאורה, תקינה ודמוקרטית. בד בבד, יש במערכות אלה כדי לפגוע במישרין באזרחים המבקשים לתרום ולפעול במדינה בצורה נאותה, לקדם ולפתח פרויקטים, ולעשות לטובת המדינה ולשגשוג חברתי ואישי. נאשם 1 הינו דוגמא חיה בתיק זה למי שנפגע והושחת על-ידי אותן מערכות. הנאשם 1, שחי והתפתח במדינה כאזרח נורמטיבי, מלח הארץ, אזרח שניתן רק להתברך בו ובשכמותו, אזרח לתפארת, שבנסיבות אחרות ראוי היה לשמש אות ודוגמא. נאשם 1 פגש, בנסיבות שהוכחו בבית-המשפט, במערכות המסואבות, נלכד בהן והסתבך בביצוע עבירות שוחד נקלות וחמורות.

 

7.         חשוב להדגיש, בעניינו של נאשם 1, ובכלל, כי אין דינו של מקבל השוחד כדין נותן השוחד.

המחוקק מצא לאבחן בין השניים בצורה ברורה ובהירה. במועד הנוגע לענייננו העונש של נותן השוחד היה מחצית מהעונש הקבוע בחוק למקבל השוחד. גם לאחר תיקון החוק עדיין קיים פער ניכר בין עונשו של מקבל השוחד לעונשו של נותן השוחד.

מקבל השוחד הינו עובד ציבור, נאמן הציבור, שאמור במסגרת תפקידו לעשות אך ורק לטובת הציבור. עובד הציבור המקבל שוחד הינו בבחינת בוגד, איש מעל המנצל תפקידו למען גריפת כספים לכיסו או קבלת טובות הנאה אחרות לרשותו. מקבל השוחד מנצל הכוח שניתן לו בתוקף תפקידו הציבורי לטובתו האישית תוך פגיעה בציבור. פגיעתו של מקבל השוחד בציבור הינה רבה ומשמעותית בשעה שהינו סוטה מן השורה, וגם בשעה שאינו סוטה מן השורה יש בפעולתו כדי לזהם את סביבתו ולהרקיב מסגרות שלטון וחוק.

נותן השוחד חודר מבעד למרקם הכסיסה התוסס סביב מקבל השוחד, מנצל ומשתמש בפרצה בשירות הציבורי, הנוצרת, כאמור, בגין פעילותו הבוגדנית של מקבל השוחד, על-מנת להשיג רווחים קלים באמצעות עובדי ציבור ש"נרכשו" על-ידו.

 

משמעות עברם המפואר ורום תפקידיהם של מקבלי השוחד.

 

8.         פסיקת בתי המשפט קבעה לא אחת כי מעמדו ותפקידו של עובד הציבור שסרח צריכים להילקח בחשבון לעניין גזירת העונש – ככל שהמעמד רם יותר והתפקיד בכיר יותר, כך הדבר יהווה נסיבה לחומרא.

 

בהקשר זה לא נס ליחן של קביעותיו של כב' השופט חיים כהן בע"פ 395/75 צור נ' מדינת ישראל, בעמ' 598 לפסק הדין:

 

"וכבר חיוויתי דעתי לא פעם כי לענין מידת העונש אינו דומה קלונה הרב של עבירה כשהיא נעברת בידי איש משכיל ונשוא-פנים, לקלונה הפחות שבאותה עבירה כשהיא נעברת בידי בור ואביון: עבירתו של בעל "הצווארון הלבן", המקפיד על נקיון בגדיו ומזניח נקיון-כפיו, חמורה פי כמה, וענשו של זה חייב להיות חמור שבעתיים, ואם בכל מועלי המעל כן, בעובדי ציבור וראשי מוסדות ונאמני המדינה לא-כל-שכן: לא זו בלבד שאין בכל אותן זכויות שרכשו להם בתקופת עברם המזהיר כדי לשמש להם מליץ יושר בשעת קלקלתם, אלא אותן זכויות עצמן הופכות להם לקטיגורים המוחים כביכול על עלבונם, מקובלנו שבבית-דין של מעלה מודדים לו לאדם כמידתו, וכנגד העונש הראוי לו על עבירותיו נותנים לו שכרו לא רק על כל מצווה שקיים כי אם גם על כל עבירה שלא עבר (משנה מכות, כ"ג, א'). אבל בית- דין של מטה אינו כן: רחמיו על הפושע שלא ידע ולא למד ולא טעם טעמו של שכר המעשים הטובים, וזעמו על מי שידע ולמד וטעם, הבוגד בעברו ועושה את הרע ביד רמה" [ההדגשות שלי – ד.ר].

 

ועוד יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט העליון בע"פ 3575/99 דרעי ואח' נ' מדינת ישראל, בפסקה 154 לפסק הדין:

 

"אנו סבורים, כי החומרה הרבה שבה לקו עבירותיו של דרעי, על רקע מעמדו הרם ואורך התקופה שבמהלכה ביצע את עבירותיו, אכן חייבו את הענשתו במאסר ממשי לתקופה לא מבוטלת. בצדק ציין בית-המשפט המחוזי, כי 'רום כהונתו של נאשם המקבל שוחד נימוק הוא לחומרה, לא לקולא'. דרעי, שהחל לקחת שוחד מעת מינויו כעוזר לשר הפנים, המשיך בכך, לאורך ימים ושנים, גם במהלך כהונותיו הרמות כמנכ"ל משרד הפנים וכשר הפנים. הבאתו לדין בעודו מכהן כשר בממשלת ישראל והרשעתו בלקיחת שוחד הטביעו חותם קשה על מערכות הציבור בישראל. עד שנחשפה פרשת עבירותיו, נטו הכול לסמוך ולבטוח ששרי ישראל ונושאי משרות בכירים אחרים במערכות השלטון עושים את שליחותם באמונה. האפשרות כי תת-תרבות השוחד, האופיינית למדינות נחשלות ולמשטרים מושחתים, תפגע במי שנמצא ראוי לשבת על כיסאו של שר, או של מנכ"ל, בישראל, הייתה רחוקה מן הדעת. באה פרשתו של דרעי וטפחה על פני כולנו. התופעה שנגלתה לעיני בית-המשפט בפרשה זו המחישה היטב, כי גם מי שמוחזקים בעיני רבים כראשי הציבור וכמנהיגיו עלולים להיכשל בעבירה הקשה של לקיחת שוחד. אין תמה, שבנסיבות אלו עמד בית-המשפט המחוזי על הצורך לגזור על דרעי עונש שיהיה בו כדי להרתיע גם את הרבים, ובדין, לדעתנו, קבע כי הרתעתם של בעלי עמדות בכירות במעלות השלטון והמינהל הציבורי מפני ההתפתות ללקיחת שוחד אינה יכולה להיות מושגת בדברי אזהרה גרידא, וכי הרתעת אחרים מקרב בעלי השררה מפני מעשים כאלה מחייבת להחמיר בעונשיהם של נאשמים כאלה יותר מאשר עם עובדי ציבור מן השורה" [ההדגשות שלי - ד.ר].

 

[ראו גם קביעותיו של כב' השופט אדמונד לוי בעניינו של הרב שלמה בניזרי, בע"פ 5038/08].

 

9.         כב' השופט עציוני בפסק-הדין בעניינו של מיכאל צור (ראה לעיל) כתב על ההתלבטויות המטרידות שופט כשעליו לדון בעניינם של עבריינים החיים במצוקה בתנאי חיים ירודים, שהביאום אל עולם הפשע. לא פעם ניצבת השאלה, כך כב' השופט הנכבד: "...אם גם החברה לא תרמה לאותה הידרדרות של אנשים צעירים בכך שלא דאגה בעוד מועד לתת להם את החינוך הדרוש ואת אמצעי הקיום המינימליים, שיאפשרו להם ניהול חיים תקינים" [ההדגשות שלי - ד.ר]. לא כך בעניינו של צור, שהפקפוקים וההרהורים לא היו בנמצא, הואיל והלה לא יכול היה לטעון כנגד החברה: "...שפתחה בפניו דלתותיהם של שרים ושרי שרים וגבירי העולם, או שאפשרה לו להשיג את כל מה שאדם יכול לחלום להשיג בחייו ולהגיע לפסגת הסולם בתחום בו עבד ופעל? מה לא היה למערער – מעמד כלכלי מבוסס, כבוד, קשרים חברתיים, חיים נוחים" [ההדגשות שלי – ד.ר].

 

דברים שנרשמו לפני כארבעים שנה וניצבים קוממיות במלוא תוקפם בכלל, ובטח בכל הנוגע לענייננו.

 

הנה נא, דינם של בכירים ורמי מעלה ראוי להיות חמור וקשה מדינם של חלכאים, פשוטי עם ואזרחים רגילים מן השורה. אין דינם של עבריינים, שהורשעו בעבירות שחיתות, עבריינים שנולדו למצוקה כלכלית וגדלו בסביבה סוציואקונומית נמוכה, המבקשים להסביר מניעי פועלם ברקעם הקשה כדינם של נאשמים המשתייכים לעלית החברתית והכלכלית במדינה.

 

חלק מהנאשמים שלפניי משתייכים לעלית החברתית-כלכלית במדינה, שמנה וסלתה של הארץ.

אלה פעלו וביצעו העבירות בהן הורשעו מתוך חמדנות, על מנת לא לומר חזירות.

 

10.       הנאשמים בורכו בסגולות רבות.

נאשם 7, למשל, הצטיין בכל שעשה במהלך חייו. נאשם 7 זכה להישגים מרשימים בלימודיו בארץ ובחו"ל. נאשם 7 בלט בתרומתו הרבה בשירות הצבאי, כפי שציין האלוף (מיל') דורון אלמוג, חירף נפשו בפעולות קרביות תוך גילוי עוז רוח ותושייה.

נאשם 7 הינו אדריכל מבריק, מקצוען מן המדרגה הראשונה, אדם היודע להניע אנשים ולקדם תכניות בנייה רחבות היקף.

 

נאשם 8 ניחן בסגולות מעוררות התפעלות. מדובר בנאשם משכיל, רהוט, חכם ביותר, היודע לדבר עם כל אדם בלשונו ולשכנעו בצדקת טיעונו, כך ביחסיו האישיים וכך בתפקידיו הציבוריים, בהם זכה להצלחה והוקרה בארץ ובחו"ל. נאשם 8 הינו איש של אנשים, איש חם ומחבק, אשר השקיע מיכולותיו בביצוע תפקידיו הציבוריים והטביע חותמו החיובי בבניין הארץ. נאשם 8 תרם תרומה רבה למדינה ולחברה.

 

נאשמים 7 ו-8 אינם בבחינת פושעים רגילים השקועים אך ורק בעולם הסיאוב והפשע.

אדרבא, מדובר בפושעים שמרבית זמנם הוקדש לביצוע תפקידם הציבורי. מדובר בפושעים שהתנהלו במסגרת הנורמטיבית, ובמסגרת זו תרמו את המיטב שבהם לטובת תפקידם, זכו לשבחים בגין עבודתם הטובה, שגשגו והתקדמו עד הגיעם למעמדם. כישרונותיהם ועשייתם הברוכה במסגרת הנורמטיבית העלתה אותם לפסגה בזירה המקצועית, החברתית והכלכלית.

 

כישרונותיהם והצלחותיהם של הנאשמים הנ"ל שימשו מצע נוח לביצוע עבירות השחיתות בהן הורשעו.

במקביל לפעילותם הנורמטיבית, בשטח סגור ואטום לעין הציבור, פעלו הנאשמים בביצת דומן ושחיתות להעשרת כיסם.

עם זאת, הריקבון שגרמו במעשיהם לא נותר בשטח הסגור. ריקבון זה תסס והרקיב כאמור סביבתו, ועל-כן ראויים המה לעונשים שלא רק יבטאו בקול רם וצלול גינוי ושאט נפש – אלא יהא בעונשים כדי לשרש את אותו נגע ממאיר שפשה, שכן הסכנה הטמונה באותו נגע אינה סכנה תיאורטית, כי אם סכנה קרובה ומוחשית.

 

בית-המשפט העליון חזר ושנה, גם לאחרונה, במושכלות אלה.

כב' השופטת ד. ברק ארז, בהסכמת כב' השופט רובינשטיין וכב' השופט מלצר (ע"פ 267/13 מדינת ישראל נ' אשכול לוי), קבעה כי הפגיעה הנגרמת למעמדם של נאשמים רמים היא שיקול שברגיל יש לייחס לו משקל, אבל: "משקל זה נגרע במידה לא מבוטלת בהקשרן של עבירות 'צווארון לבן' שבהן המעמד המקצועי והחברתי הוא שיוצר את תנאי הרקע המאפשרים את ביצוע העבירות" [ההדגשות שלי – ד.ר].

 

בבואי לגזור את עונשם של הנאשמים, אדון ראשית לכל במתחם העונש ההולם.

 

תיקון מס' 113 לחוק העונשין

 

11.       ביום 10.07.2012 נכנס לתוקפו תיקון מס' 113 לחוק העונשין, במסגרתו הוסף לפרק ו' של החוק סימן א'1, הנושא את הכותרת "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה". על פי דברי ההסבר לתיקון זה, מטרתו הינה:

 

"לכוון את שיקול דעתו של השופט בגזירת הדין ולצמצם את פערי הענישה מקום שאינם מוצדקים, אך זאת תוך הותרת שיקול דעת בידיו בקביעת העונש הסופי"

(ראו דברי הסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו – 2006, ה"ח הממשלה 241, 446)

 

תיקון מס' 113 העלה עלי חוק את השיקולים השונים שעל בית המשפט לשקול בבואו לגזור את הדין, יצר מדרג היררכי בין שיקולים אלה וקבע את העיתוי הנכון לשקילתם.

החידוש הגדול של תיקון מס' 113 הוא מושג "מתחם הענישה" – טווח עונשים ההולם אליבא דבית המשפט את חומרת מעשה העבירה ואת מידת אחריותו של הנאשם למעשה זה. כאמור בתת-פרק להלן העוסק במתחמי ענישה, לצורך קביעת מתחם הענישה בית המשפט רשאי להתחשב אך ורק בשיקולים אלה: הערך החברתי שנפגע כתוצאה מהעבירה ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; נסיבות שקשורות בביצוע העבירה, כגון חלקו של הנאשם בעבירה, הנזק שנגרם מביצועה והסיבות שהניעו את הנאשם לבצעה. העונש שייגזר בסופו של הליך על הנאשם ייפול בתוך מסגרת עונשית זו, ברף העליון, הבינוני או התחתון שלה בהתאם לשיקולי הרתעה ולנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, כגון נסיבותיו האישיות של הנאשם, נטילת אחריות מצדו, עברו פלילי וכיו"ב.

 

12.       המחוקק התווה דרך בתיקון מס' 113, וקבע עקרונות יסוד שעל בית-המשפט לשקול בבואו לגזור העונש.

מדובר בעקרונות ענישה שהינם בבחינת מושכלות ראשונים שחייבים לשמש בסיס ועיקר בשיקולי בית-המשפט. רשימת העקרונות אינה בבחינת רשימה סגורה, אבל מדובר ברשימה המונה בסך-הכל את כלל שיקולי הענישה הקלאסיים, שיקולים שהערכאות הדיוניות מצוות לבחון בשלב גזירת-הדין.

 

13.       מעל זאת, קבע המחוקק בתיקון 113 את מושג "מתחם הענישה".

על-פי תיקון החוק, על בית-המשפט לדוק ולבחון נושא העונש באמצעות מסגרות מוגדרות, מורכבות, משולבות ומתגדרות בצורה גרפית, שלא לומר טכנית.

דרך זו זרה לעבודת השופט בבית-המשפט ומקשה על מלאכתו בבואו לגזור את הדין.

גזירת-הדין אינה יכולה ואינה אמורה להיות פעולה טכנית המתוחמת במסגרות מבניות קשיחות.

עונשו של אדם אינו צריך להיות שכלול וסיכום מתמטי של סך שקלול המסגרות המבניות הנתונות בתיקון החוק.

לא נראה כי המחוקק ביקש להורות לבית-המשפט לשקול בדרך קרה וטכנית עונשו של אדם, באמצעות שילוב ובניית מסגרות המולבשות ומורכבות זו על זו וזו בתוך זו, כרשום עלי חוק.

נראה כי תיקון החוק בנוסחו היום מחייב שינוי.

 

14.       אציין, למשל, כי על-פי תיקון החוק בנוסחו דהיום, מתחם הענישה צריך להיקבע, בין היתר, על בסיס מדיניות הענישה הנהוגה, למרות שאותה מדיניות ענישה נקבעה בשנים עברו (לעיתים עשרות שנים), שלא על-פי המבנה המותחם וההיררכי הרשום עלי תיקון החוק. לאמור, מתחם הענישה מותנה בפסיקה קודמת שניתנה, לאו דווקא על-פי המתווה ההיררכי הקבוע בתיקון החוק.

 

על-פי תיקון החוק בנוסחו דהיום, ההרתעה הינה בבחינת אחד מהשיקולים לקביעת העונש (להבדיל מקביעת מתחם העונש ההולם). אבל, זאת רק, משהוכח, או יש בסיס לקביעה על-ידי בית-משפט, כי קיים סיכוי של ממש, שהטלת העונש תביא להרתעה. האם באמת בכוחה של המאשימה להוכיח, בשלב הטיעונים לעונש, כי הטלת העונש המבוקש על-ידה תביא להרתעת הנאשם?! האם באמת ניתן לצפות בביטחון כי העונש המסוים או ההחמרה בעונש יובילו להרתעת הרבים?!

התשובה נתונה בגוף השאלה (הערות כב' השופט שיף, שופט בית-משפט מחוזי חיפה בנושא).

 

גדולה מזו, על-פי תיקון החוק, "מתחם הענישה" הוא מסגרת מובנית וקבועה בחוק – חריגה ממנו לקולא או לחומרא אפשרית בשני מקרים בלבד: משיקולי שיקום במקרה הראשון, ומשיקולי הגנה על הציבור במקרה השני. מצב דברים נתון העלול להוביל לתוצאות העומדות בניגוד לשורת המשפט והצדק, ולא פחות חשוב, לחוש הצדק הטבעי, המפעם בלב כל אדם.

 

המלומד, פרופ' אורן גזל אייל, במאמרו "העונש ההולם לא תמיד הולם" (עורך-הדין 21, עמ' 70 (2013)), המחיש הבעייתיות הטמונה בתיקון החוק, במקרה בו תהא חובה על בית-משפט לשלוח נאשמת אל מאחורי סורג ובריח, נאשמת אשר גרמה ברשלנותה להותה למותה של בתה התינוקת ושל בן-זוגה, וכעת נדרשת היא כמפרנסת יחידה לטפל בילדיה האחרים שנותרו יתומים. בדומה, על-פי תיקון החוק, מתחם הענישה עלול לחייב את בית-המשפט להשית עונש מאסר על נאשם שביצע עבירה שפגעה בו עצמו והותירה אותו משותק וחסר אונים, תוצאה שהינה, אליבא דכולי עלמא, בלתי נכונה וסבירה.

פרקליטו של נאשם 11, עו"ד פרופ' דוד ליבאי, הוסיף והדגים מקרה של אדם חולה סרטן שנותרו לו שבועות ספורים לחיות, ועדיין תהא חובה על-בית-המשפט לגזור לו מאסר ממושך, שכן בעת היותו עובד ציבור, נטל שוחד.

מצב רפואי, לדוגמא, קשה ככל שיהיה, כמו דוגמאות שהוצגו לעיל, אין בכוחו לשנות את "מתחם הענישה" על-פי תיקון החוק.

 

בתי-המשפט ביקשו להתמודד עם המכשלה שלפניהם, ולסטות מהמסגרת הנוקשה של "מתחם הענישה" הקבוע עלי חוק, באמצעות "יבוא" "שיקולי צדק" לתוכו ו/או בהיזקקות לכלי פרשנות של לימוד בדרך היקש.

יבוא או אימוץ "שיקולי צדק" על-ידי בית-משפט הינו בבחינת "פתרון סל". "פתרון סל" המעיד, ככלל, על מצוקה של בית-המשפט בפירוש החוק, או ליתר דיוק, חיסרון מובנה בחוק שבדיון.

 

לדעתי, על בית-המשפט, בבואו לגזור את הדין, לשוות לנגד עיניו כל עקרונות הענישה הקבועים על-פי מקומם ומעמדם בתיקון החוק, להבדיל משקלול מסגרתי-כמותי מוגדר ונוקשה. 

על בית-המשפט לגזור את הדין על בסיס העקרונות שהותוו ופורטו בתיקון החוק, תוך הפעלת שיקול דעת, ולאו דווקא על-פי המסגרות הנוקשות המוגדרות בתיקון החוק.

גזירת-הדין הינה מלאכה עדינה, הנעשית על בסיס החוק, העקרונות והשיקולים המותווים בהלכה הפסוקה, תוך שימוש בשכל ישר, השזור בתחושת צדק, חסד, רחמים ותבונת אדם.

 

תהא דעתי אשר תהא, עם כל הכבוד לעמדתי, כל עוד לא קבע המחוקק אחרת – הנני מצווה להרכין את ראשי ולפעול במתווה החוק הקיים, וכך הנני לעשות, כמפורט להלן:

 

15.       תהליך גזירת-הדין בהתאם לתיקון מס' 113 הינו תהליך תלת-שלבי. בית-המשפט העליון (כב' השופט סולברג) בע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל, קבע, בין היתר:

 

"בתיקון 113 קבע המחוקק מנגנון תלת-שלבי לגזירת העונש. בשלב הראשון – המקדמי, נדרש בית-המשפט לבדוק האם הנאשם שלפניו הורשע בכמה עבירות, להבדיל  מהרשעה בעבירה יחידה. במידה ומדובר בכמה עבירות, על בית-המשפט לקבוע האם הן מהוות אירוע אחד או כמה אירועים נפרדים. אם מדובר באירוע אחד, ימשיך בית-המשפט 'כרגיל', אל שני השלבים הבאים [קרי, יקבע מתחם ענישה לאירוע כולו ויגזור עונש כולל לכל העבירות הקשורות לאותו אירוע (סעיף 40יג(א) לחוק העונשין)]. לעומת זאת, במידה ובית-המשפט מצא כי בעבירות שבהן הורשע הנאשם מדובר בכמה אירועים, יקבע עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן יוכל לגזור עונש נפרד לכל אירוע (בד בבד עם קביעה האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר), או עונש כולל לאירועים כולם (סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין); בעקבות המסקנה שהתקבלה בשלב הראשון ימשיך בית-המשפט לשני השלבים הבאים: בשלב השני קובע בית-המשפט מתחם ענישה ראוי בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה; ובשלב השלישי נבחנות הנסיבות שאינן קשורות לעבירה, ובהתחשב בהן גוזר בית-המשפט על הנאשם עונש המצוי במתחם הענישה שנקבע בשלב השני (אלא אם מתקיים אחד משני חריגים שיפורטו להלן). כאן המקום לציין כי הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה הנבחנות בעת קביעת מתחם הענישה (כמפורט בסעיף 40ט לחוק העונשין), והנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה הנבחנות בגזירת העונש (כמפורט בסעיף 40יא לחוק העונשין) אינן רשימה סגורה, ואין בנסיבות שציין המחוקק ופֵרטן במפורש, כדי לגרוע מסמכות בית-המשפט לשקול נסיבות נוספות (סעיף 40יב לחוק העונשין)".

 

[ראו גם קביעותיו של כב' השופט זילברטל בע"פ 5960/13 מדינת ישראל נ' עון].

 

16.       על-פי תיקון מס' 113 לחוק העונשין, העיקרון המנחה הינו "עקרון ההלימה", קרי יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לא מדובר בהכרח בעיקרון ה"גמול", אלא התחשבות בחומרת המעשה ונסיבותיו. על-פי תיקון מס' 113, על בית-המשפט לקבוע בשלב הראשון את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה. סעיף 40ג(א) לחוק מתווה דרך להתוויית מתחם העונש ההולם:

 

"בית-המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40ט".

 

לאמור, בקביעת מתחם העונש ההולם, ישווה בית-המשפט לנגד עיניו את עיקרון ההלימה, על בסיס הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות, מידת הפגיעה בו ומדיניות הענישה הנהוגה – ההלכה הפסוקה – בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

על בית-המשפט להתחשב, כאמור, בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירות (להבדיל מנסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות עברו הפלילי אשר ישמשו גורם בקביעת העונש בתוך המתחם), כמפורט בסעיף 40ט לחוק. על בית-המשפט לתת את הדעת, בין היתר, לתכנון שקדם לביצוע העבירה, לחלקו היחסי של כל נאשם בביצוע העבירה, לנזק שצפוי היה להיגרם ושנגרם בפועל מן הביצוע, לסיבות שהביאו כל נאשם לבצע העבירה, וכן ליכולתו של הנאשם להבין מעשהו, מידת השליטה שלו על מעשהו, מצוקתו, כמו גם האכזריות שגילה כלפי נפגע העבירה וניצול כוחו כלפי הנפגע.

הוכחת נסיבות מחמירות הקשורות בביצוע העבירות נדרשת ברמה של מעבר לספק סביר ואילו הוכחות נסיבות מקלות נדרשת ברמת ההוכחה של מאזן ההסתברויות. ככלל, יש להוכיח נסיבות הקשורות בביצוע העבירות בשלב בירור האשמה. בית-המשפט יתיר כחריג הבאת ראיות כאלו בשלב הטיעונים לעונש, רק אם שוכנע כי לא הייתה אפשרות לטעון לגביהן בשלב בירור האשמה או לשם מניעת עיוות דין (סעיף 40י לחוק).

 

על בית-המשפט לגזור את העונש בתוך מתחם העונש ההולם שנקבע על-ידו, כשהוא מתחשב גם בנסיבות שאינן קשורות דווקא בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40יא לחוק. דהיינו, על בית-המשפט לשקול בגזירת העונש נסיבות, שיש ליתן להן משקל, כמו השפעת העונש על הנאשם ומשפחתו, נטילת אחריות של הנאשם על מעשיו, שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החוק, התנהגות חיובית בעבר, נסיבות חיים, חלוף הזמן ועבר פלילי.

בגזירת העונש, רשאי בית-המשפט להתחשב בצורך להרתיע הנאשם מפני ביצוע עבירה נוספת (סעיף 40ו) ו/או בצורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה דומה (סעיף 40ז).

 

17.       על בית-המשפט, על-פי חוק, לבחון האם ראוי לסטות במקרה הנקודתי ממתחם העונש ההולם, בין לקולא, לנוכח שיקומם בפועל או סיכוי שיקומם של הנאשמים, ובין לחומרא, כאשר קם הצורך להגן על שלום הציבור מפניהם (סעיפים 40ג(ב), 40ד ו-40ה לחוק).

יש לשים לב כי שיקול השיקום מאפשר סטייה ניכרת ממתחם העונש ההולם והוכחתו לא הוגבלה ראייתית ואילו שיקול ההגנה על שלום הציבור מוגבל לסטייה שאינה ניכרת ודרכי הוכחתו הוגבלו ראייתית (נדרש עבר פלילי משמעותי או הצגת חוות-דעת מקצועית בעניין לבית-המשפט).

 

18.       לבסוף, בענייננו יש לזכור כי עבירות השוחד בהן הורשעו הנאשמים, כמפורט בהכרעת הדין, בוצעו בטרם חוקק תיקון מס' 103 לחוק העונשין, במסגרתו הוחמרה רמת הענישה המקסימלית בעבירות מתן שוחד מ-3.5 ל-7 שנות מאסר, ובעבירות קבלת שוחד מ-7 ל-10 שנות מאסר. על כן, מטבע הדברים תקרת הענישה בגין עבירות השוחד בתיק זה תהיה כפי גובהה טרם התיקון.

 

קודם לדיון בכל נאשם לעצמו, אתייחס לעתירת המאשימה להטלת קנס כספי בהתאם לשווי טובת ההנאה שהושגה על-ידי העבירה, בנוסף לחילוט רכוש ופגיעה בגמלה בעניינם של נאשמים 6, 8 ו-10.

 

קנס כספי:

 

19.       לעניין הקנס, המאשימה עתרה לעשות שימוש בסעיף 63(א) לחוק העונשין, ולהטיל על נאשם 1, בדומה לנאשמים האחרים, קנסות כנגזר משווי טובות ההנאה שהפיקו מעבירות השוחד בהן הורשעו.

 

סעיף 63(א) לחוק מורה:

 

63.   (א)  בשל עבירה שנתכוון בה הנאשם לגרום נזק ממון לאחר או להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם קנס פי ארבעה משוויים של הנזק שנגרם או של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם.

 

עתירת המאשימה ביחס למקבלי השוחד השונים אינה מעוררת כל קושי, שכן שווי טובות ההנאה שהפיקו מן העבירות הינו שווי המתת אותו קיבלו. ברם, לא כך הדבר אצל הנאשמים נותני השוחד. לא ניתן לומר כי השווי הקונקרטי של טובות ההנאה שהפיקו הוכח כדבעי במשפט.

לטענת המאשימה, בהיעדר הוכחה פוזיטיבית לשווי טובות ההנאה שהפיקו נותני השוחד, יש לקבוע כי שווי זה הינו לפחות כגובה השוחד שנתנו. המאשימה הפנתה בעניין זה לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 695/76 מורילאשווילי נ' מדינת ישראל.

 

לא אוכל לקבל את עמדת המאשימה.

 

קביעותיו של בית המשפט העליון בע"פ 695/76 הנ"ל, עליו סומכת המאשימה את טענתה, מצומצמות למקרה הספציפי שנדון בפסק הדין, שם העיד הנאשם נותן השוחד כי ציפה לקבל טובת הנאה לפחות בגובה השוחד שנתן. על כן, קשה לראות בפסק דין זה משום הלכה מחייבת.

 

ועוד, ברע"פ 4679/10 שמשון נ' עיריית תל-אביב-יפו קבע בית המשפט העליון (כב' השופט דנציגר) כהאי לישניא:

 

"בהקשר זה יש להדגיש כי לעמדת המשיבה לפיה הקריטריון אשר על פיו ייקבע שווי טובת ההנאה לעניין סעיף זה הוא בכוונת העבריין אין כל תימוכין בלשון הסעיף. בסעיף 63(א) לחוק העונשין נקבע במפורש כי המדובר בטובת הנאה שהושגה על ידי העבירה ועל כן אין די בציפייה של העבריין להשיג טובת הנאה אלא יש להוכיח את השגתה בפועל. לא הושגה זו בפועל - לא תובא היא בחשבון בקביעת גובה הקנס לעניין סעיף 63(א) לחוק העונשין."

(ראו פסקה 24 לפסק הדין; הדגשות שלי – ד.ר.)

 

לאור האמור, הנני לקבוע כי סעיף 63(א) לחוק העונשין אינו חל בעניינם של כל הנאשמים נותני השוחד, וכי הקנס המקסימאלי אותו ניתן להטיל בגין כל עבירת מתן שוחד בתיק זה עומד על 226,000 ₪, בהתאם להוראות סעיף 61(א)(4) לחוק.

 

חילוט:

 

20.       המאשימה עותרת להורות על חילוט רכושם של הנאשמים, בהתאם לעילות החילוט הקבועות בסעיף 297 לחוק העונשין (לגבי נאשמים שהורשעו בעבירות שוחד) ובסעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון (לגבי נאשמים שהורשעו בעבירות הלבנת הון).

 

 

סעיף 297 לחוק העונשין קובע כדלקמן:

 

297.     (א)       הורשע אדם על עבירה לפי סימן זה, רשאי בית המשפט, נוסף על העונש שיטיל –

(1)        לצוות על חילוט מה שניתן כשוחד ומה שבא במקומו;

(2)        לחייב את נותן השוחד לשלם לאוצר המדינה את שוויה של התועלת שהפיק מן השוחד.

                        (ב)        סימן זה אינו מוציא תביעה אזרחית.

 

עניינה של החלופה הקבועה בסעיף 297(א)(1) לעיל הינה מקבל השוחד, ואילו החלופה הקבועה בסעיף 297(א)(2) עוסקת בנותן השוחד.

 

בעניינם של מקבלי השוחד המאשימה עותרת לחילוט רכוש בשווי סכום השוחד שקיבלו, כפי שנקבע בהכרעת הדין.

 

בנוגע למקבל השוחד, בית המשפט העליון קבע בע"פ 7593/08 ריטבלט ואח' נ' מדינת ישראל כי ניתן לחלט את שוויו של סכום השוחד שקיבל מתוך רכושו הכולל, ומבלי לייחד אותו דווקא לרכוש הספציפי שהינו תולדה של העבירה (ראו פסקה 91 לפסק הדין).

 

בעניינם של נותני השוחד, טענת המאשימה – בדומה לטענתה בנושא הקנס – הינה כי שווי התועלת שהפיקו נאשמים אלה מן העבירות הינו לכל הפחות כסכום השוחד שנתנו. גם בנקודה זו מפנה המאשימה לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 695/79 מורילאשווילי נ' מדינת ישראל (ראו קביעתי לעיל בעניין הקנס הנכונה גם לחילוט רכושם של נותני השוחד).

 

סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון קובע כדלקמן:

 

21.       (א)       הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא -

(1)        רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;

(2)        רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.

 

בית המשפט העליון (כב' השופט מלצר) עמד על תכליתו של החילוט לפי סעיף 21 לעיל בע"פ 4980/07 כהן נ' מדינת ישראל, בפסקה 67 לפסק הדין:

 

"כידוע, החילוט אינו עונש במובנו הטהור, אף שהוא אמצעי בעל היבטים עונשיים (בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון ([פורסם בנבו], 31.10.2007); להלן: עניין סיטבון). תכליתו, כנדבך בהליך הפלילי, היא כפולה: התכלית הראשונה היא תכלית הרתעתית – פגיעה בתמריץ העיקרי שיש לעבריין בביצוע העבירה, ופגיעה בבסיס המימון של העבריינים (ראו: ע"פ 4496/04 מחג'נה נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 11.9.2005); עניין סיטבון, בפיסקה 34). כך מעניק הליך החילוט למדינה יכולת מוגברת להילחם בעבירות של הלבנת הון, כשם שהליך החילוט בגדרי פקודת הסמים המסוכנים (שחוק איסור הלבנת הון מפנה אליו) נועד להתמקד במקור העוצמה הכלכלית ובבסיס המימון של עסקאות הסמים (ראו: ע"פ 7376/02 כהן נ' מדינת ישראל, פ"ד נז (4) 558, 570 (2003); הצעת החוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 3), התשמ"ח-1988, הצ"ח 1893 בעמ' 245). התכלית השנייה, היא בעלת אופי קנייני יותר, והיא – "הוצאת בלעו של גזלן מפיו" (ע"פ 7475/95 מדינת ישראל נ' בן שטרית, פ"ד נב(2) 385, 410 (1998); עניין שם טוב, בעמ' 421; עניין סיטבון, בפיסקה 34). חילוט רכושו של הנאשם נובע מכך שלמעשה אין המדובר ברכושו, שכן זה הושג בעבירה, אלא ברכוש שהוא למעשה של הציבור."

 

כפי שעולה מלשונו של סעיף 21 ומפסיקת בתי המשפט, בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון מתן צו חילוט הינו הכלל, והימנעות מחילוט היא היוצאת מן הכלל (ראו למשל ע"פ 2333/07 תענך נ' מדינת ישראל, בפסקה 377 לפסק הדין). הימנעות זו מותנית בקיומם של נימוקים מיוחדים שיפורטו בגזר הדין.

 

כפי שקבע ביהמ"ש העליון, ניתן לחלט רכוש על פי ס' 21 לחוק בשווי הרכוש הקשור בעבירה, ואין צורך כי לרכוש המחולט יהיה קשר לביצוע העבירה (ראו למשל ע"פ 6889/11 מדינת ישראל נ' עובד, בפסקה 22 לפסק הדין).

 

כאמור, התביעה עתרה להטלת קנסות גבוהים על-פי סעיף 63(א) לחוק. כמו גם חילוט על-פי סע' 297 לחוק, וכן חילוט על-פי סע' 21 לחוק איסור הלבנת הון.

עתירת התביעה אינה מבוטלת. יחד עם זאת, לאחר שבחנתי ושקלתי טענות ב"כ הצדדים, הגעתי לגמר החלטה להטיל קנס גבוה ומשמעותי לכל נאשם ונאשם, על-פי חומרת עניינו. הקנס שיוטל על כל נאשם יינתן על-פי היקף הרשעתו, מצבו הכלכלי וכלל נתוניו האישיים, תוך שימת לב שלא יהא בסכום הקנס כדי להגדיל, למעשה, את עונש המאסר שנגזר עליו.

הקנס שבכוונתי להשית על כל נאשם נוטל בחשבון סכום החילוט בעניינו, במקביל, סכום החילוט שבכוונתי להורות לגבי כל נאשם ונאשם ייקבע על בסיס סכום הקנס שהוטל בעניינו. ראוי כי שני הסכומים בהצטברותם לא יובילו בהכרח את הנאשם הנדון לקריסה אישית כלכלית מוחלטת.

 

שלילת גמלה:

 

21.       המאשימה עתרה לקבוע כי נאשמים 6, 8 ו-10 עברו עבירות שיש עמן קלון, וכפועל יוצא להורות על שלילת עשרה אחוזים מגמלתם של נאשמים 6 ו-8, המגיעה להם מכוח תפקידם כראשי רשות מקומית, ולשלול את כשירותו של נאשם 10 להמשיך ולכהן כחבר מועצת עיר.

 

לעניין הכשירות לכהן כחבר מועצה, קובע סעיף 120(8) לפקודת העיריות [נוסח חדש] כדלקמן:

 

120.     ואלה פסולים לכהן כחברי מועצה:

...

(8) מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון;

...

 

לעניין שלילת הגמלה, סעיף 5א(א) לחוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), תשל"ז-1977, קובע כי:

 

5א.       (א)       הורשע ראש רשות בעבירה פלילית וקבע בית המשפט, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו שהוגשה לפני מתן גזר הדין, שיש עם העבירה קלון, רשאי בית המשפט להחליט שראש הרשות לא יהיה זכאי לגמלה, כולה או מקצתה, לצמיתות או לתקופה שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לחייב את ראש הרשות להחזיר לרשות המקומית גמלה שקיבל ממנה, כולה או מקצתה.

 

ב"כ הצדדים המלומדים לא חלקו כי עבירת קבלת השוחד נושאת עמה קלון.

אשר כך, הנני להורות כי נאשמים 6, 8 ו-10 עברו עבירה שיש עמה קלון. 

 

כאמור, המאשימה עותרת לשלול עשרה אחוזים מגמלאותיהם של נאשמים 6 ו-8, המגיעות להם על פי חוק מכוח תפקידם בעיריית ירושלים.

 

לאחר שבחנתי טענות ב"כ הצדדים המלומדים, שקלתי כלל הנתונים שיפורטו, ונוכח העונשים שבכוונתי להשית, עונשי מאסר וקנסות כספיים, מצאתי שלא להיענות לבקשת המדינה ולשלול עשרה אחוז מגמלאותיהם.

 

על בסיס המפורט לעיל, אדון בעניינם של הנאשמים, ראשון – ראשון, אחרון – אחרון.

 

נאשם 1

 

22.       נאשם 1 הורשע, כאמור, בעבירות לפי סעיף 295(ג) לחוק (תיווך בשוחד), באירועים הבאים:

 

שש העברות כספים לעד המדינה למטרת תשלומי שוחד לנבחרי ופקידי ציבור בסך כולל של 2,823,280 ₪ (ערך נוכחי כ-3.7 מיליון ₪) בשנים 2000-2001, בהתאם לפירוט הבא:

1. סך של 1,215,000 ₪ מיום 13.04.00. 2. סך של 200,000 ₪ מיום 31.08.00. 3. סך של 450,000 ₪ מיום 14.11.00. 4. סך של 166,000 ₪ מיום 19.03.01. 5. סך של 295,000 ₪ מיום 03.04.01. 6. סך של 497,280 ₪ מיום 13.05.01.

 

העברת כספים לעד המדינה למטרת תשלומי שוחד לנבחרי ופקידי ציבור בסך של 300,000 ש"ח מיום 31.07.05. וכן, שתי העברות כספים לעד המדינה למטרת תשלומי שוחד לנבחרי ופקידי ציבור בסך כולל של 675,000 ₪ בשנת 2005, בהתאם לפירוט הבא:

1. סך של 500,000 ₪ מיום 06.04.05. 2. סך של 175,000 ₪ מיום 22.05.05.

 

סך-הכל 9 עבירות שונות של תיווך בשוחד לפי סעיף 295(ג) לחוק, שני אירועים שונים בסך כולל של 3,798,280 ₪ (ערך נוכחי 4.9 מיליון ₪).

 

נאשם 1 הורשע, כאמור, בעבירות לפי סעיף 291 לחוק (מתן שוחד), באירועים הבאים:

 

שלוש העברות כספים לנאשם 6 באמצעות ארגון "יד שרה" בסך כולל של 1,250,000 ₪ בשנת 2000, בהתאם לפירוט הבא:

1. סך של 600,000 ₪ מיום 31.07.00. 2. סך של 400,000 ₪ מיום 05.10.00. 3. סך של 250,000 ₪ מיום 11.12.00.

שבע העברות כספים לנאשם 11 באמצעות מוסדות "בית מלכה" בסך כולל של 680,000 ₪ בשנים 2000-2006, בהתאם לפירוט הבא:

1. סך של 240,000 ₪ בחודשים יוני – אוקטובר 2000. 2. סך של 115,000 ₪ מיום 11.12.00. 3. סך של 40,000 ₪ מיום 24.04.01. 4. סך של 60,000 ₪ מיום 20.08.01. 5. סך של 25,000 ₪ מיום 24.09.03. 6. סך של 50,000 ₪ בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2004. 7. סך של 150,000 ₪ בחודשים אוקטובר 2005 – פברואר 2006.

 

סך-הכל 10 עבירות שונות של מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק, שני אירועים שונים בסך כולל של 1,930,000 ₪ (ערך נוכחי כ-2.5 מיליון ₪).

 

נאשם 1 הורשע, כאמור, בעבירות לפי סעיף 423 לחוק, באירוע הבא:

 

מתן הוראה לרשום את כספי השוחד בסך 8.9 מיליון ₪ כ"הלוואות" לעד המדינה בדו"ח הכספי של נאשמת 15 לשנת 1999 (שנחתם והוגש לרשויות המס בשנת 2000).
מתן הוראה לרשום את הסכומים בספריה של נאשמת 14 כ"הלוואות"/"מקדמות שכר טרחה", ולכלול את החשבוניות הכוזבות שמסר עד המדינה כנגד סכומים אלה בספריה של נאשמת 14. ראה לעיל אירועי תיווך בשוחד בסך 3,798,280 ₪.

 

נאשם 1 הורשע, כאמור, בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, ראה כל העבירות שפורטו לעיל ובסיכומו של הפרק הנוגע לנאשם 1 בהכרעת הדין. יש בהרשעה זו כדי להשליך על חומרת האירועים שפורטו לעיל.

 

הנה נא, נאשם 1 הורשע בהכרעת-הדין בשורה ארוכה של עבירות שנעברו במועדים שונים, ובהחלט ניתן היה לראותן לצורך קביעת מתחם הענישה כאירועים שונים. עם זאת, לנוחיות הדיון אכנס אירועי השוחד בהם הורשע לחמישה אירועים נפרדים: שני אירועים, כמפורט לעיל, הנוגעים לתיווך בשוחד בסך כולל של 3,798,280 ₪, שני אירועים של מתן שוחד בסך כולל של 1,930,000 ₪, אירוע של רישום כוזב במסמכי תאגיד, וכן הרשעה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון המשליכה על חומרת האירועים שצוינו.

 

מתחם הענישה לאירועים שצוינו לעיל:

 

23.       כאמור, יש לקבוע את מתחם הענישה בהתאם לעיקרון המנחה. הערך החברתי שנפגע בביצוע עבירות השוחד הינו הערך המוגן של הבטחת פעילות המנהל התקין, ניקיון כפיהם של משרתי הציבור ושמירה על אמון הציבור במערכת המנהל הציבורי (ע"פ 48/96 מדינת ישראל נ' גנות; ע"פ 7593/08 ריטבלט ואח' נ' מדינת ישראל).

הערך החברתי המוגן בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון הינו שמירה על תקינותה ו"ניקיונה" של המערכת הפיננסית ויצירת תמריץ שלילי לביצוע עבירות בעלות היבט כלכלי באמצעות נטרול יסוד הרווח הטמון בהן.

הערך החברתי המוגן בעבירות רישום כוזב במסמכי תאגיד הינו הגנה על ציבור המשקיעים ואמונם בשוק ההון באמצעות הבטחת אמיתות הרישומים הנעשים במסמכי התאגיד ושמירה על טוהר המידות של נושאי המשרה בתאגיד.

 

24.       מדובר בסכומי שוחד הנאמדים במיליוני שקלים, סכומי שוחד שניתנו לפקידי ונבחרי ציבור רמי מעלה, סכומי שוחד שניתנו לאורך שנים לא מעטות. מדובר בפגיעה חמורה וקשה בערך החברתי המוגן.

 

מדיניות הענישה הנהוגה:

 

25.       בע"פ (ת"א) 10836-10-10 אפל ואח' נ' מדינת ישראל, נדון ערעורו של מר דוד אפל, קבלן בניין ויזם נדל"ן, אשר הורשע בבית משפט השלום ב-3 עבירות מתן שוחד לעובדי ציבור בכירים, לרבות ראשי ערים, בסך כולל של כ-1.5 מיליון ₪, ועונשו נגזר ל-42 חודשי מאסר בפועל. בית משפט זה דחה את הערעור, תוך שהדגיש כי העונש שהושת על המערער לא חרג ממדיניות הענישה הראויה בעבירות מתן שוחד בהיקף זה. בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון נדחתה (ראו רע"פ 3061/12 אפל נ' מדינת ישראל).

 

בע"פ 7593/08 ריטבלט ואח' נ' מדינת ישראל, נדון עניינו של בעל חברה לחומרי חשמל, אשר הורשע ב-4 עבירות מתן שוחד לפקיד בכיר של חברת החשמל בסך כולל של כ-1.5 מיליון ₪, וכן בעבירות מס נלוות. עונשו הועמד ע"י בית המשפט המחוזי על 4 שנות מאסר בפועל, קנס כספי של 2 מיליון ₪ וחילוט בסך 3 מיליון ₪. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי מדובר בעונש מאוזן וראוי בנסיבות העניין.

 

המערער בע"פ 5395/08 עציוני נ' מדינת ישראל נדון ל-18 חודשי מאסר בפועל בגין ביצוע 3 עבירות מתן שוחד לעובדי ציבור בסך כולל של מאות אלפי שקלים, וכן עבירת שיבוש מהלכי משפט. בית המשפט העליון דחה את הערעור, תוך שציין כנסיבה לחומרה את ריבוי העבירות בהן הורשע המערער, העולה אליבא דבית המשפט כדי "תעשיית שוחד".

 

בע"פ 8430/11 מדינת ישראל נ' קארשי התקבל ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על יורם קארשי, אחיה של נאשמת 9 בתיק זה, בגין הרשעתו במסגרת פרשת רשות המסים בעבירות של מתן שוחד, סיוע למתן שוחד, הפרת אמונים ושידול להפרת אמונים. בית המשפט העליון החמיר את עונשו של קארשי מ-7 ל-12 חודשי מאסר בפועל.

 

בכל הנוגע לעבירת איסור הלבנת הון ראו: ע"פ 3712/08 שוובר נ' מדינת ישראל; ע"פ 8551/11 סלכגי נ' מדינת ישראל.

בכל הנוגע לעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד ראו: ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל.

 

 

 

נסיבות הקשורות בביצוע עבירה:

 

26.       נאשם 1 עמד מאחורי עד המדינה, העמיד לרשותו "בורות מזומנים", בורות של מאות אלפים ומיליוני שקלים אשר הניעו את גלגלי מכונת השוחד המשוכללת שהופעלה ע"י עד המדינה ברשויות השלטון. חלקו היחסי של הנאשם בעבירות שנדונו בבית המשפט הינו משמעותי ביותר; העבירות בוצעו לאחר תכנון מדוקדק ותוך הפעלת מערכת חשבונאית מתוחכמת שנועדה להקנות לכספי השוחד מראה תמים; הנזק שנגרם מביצוע העבירות לטוהר המידות של השירות הציבורי ולאמון הציבור במערכות שלטון הוא כביר.

הנאשם 1 העסיק את עד המדינה מתחילת שנת 2000 לתקופה נוספת של 5 שנים. נאשם 1 ביקש למסד את מערכת היחסים המושחתת על בסיס התוכנית העבריינית שנתקיימה על-פי יוזמתו של עד המדינה ובהסכמת הנאשם. מדובר בהעברת מיליוני ₪ לאורך שנים, העברות כספים שהוסוו בדרכים שונות בספרי החשבונות תוך יצירת מצגים כוזבים. מדובר בהעברות כספיות למטרות מושחתות בהיקף חסר תקדים. ההעברות הכספיות הועברו, ככלל, לעד המדינה, ובאמצעותו לעובדי הציבור, אך לא רק. נאשם 1 העביר בעצמו כספי שוחד לנאשמים 6 ו-11 לצורך קידום הפרויקט.

 

27.       נאשם 1 העביר כספי שוחד הנאמדים במיליוני ₪ לעד המדינה. עם זאת, לא ניתן היה לקבוע במשפט במדויק כמה מתוך סך כל מיליוני השקלים הועברו לפקידי הציבור.

נאשם 1 העביר כספי שוחד לעד המדינה. ברם, נאשם 1 לא היה היוזם והמוביל ב"תעשיית השוחד" שנחשפה במהלך המשפט. הנאשם 1 הובל על-ידי עד המדינה והוא עצמו לא קבע סכומי השוחד, כמו גם לא את עובדי הציבור אליהם הועברו כספי השוחד.

יש ממש בטענת פרקליטו המלומד של נאשם 1, עו"ד גיורא אדרת, שלא ניתן היה לקבוע כי כספי השוחד הובילו את עובדי הציבור ליתן ליזמי פרויקט הולילנד הקלות והטבות תוך סטייה ברורה מן השורה.

 

28.       אמור מעתה, בהתחשב בכל האמור לעיל, הנני לקבוע כי מתחם הענישה לכל אירוע שוחד בו הורשע הנאשם 1 נע בין שנתיים לחמש שנות מאסר בפועל. מתחם הענישה לאירוע הרישום הכוזב בו הורשע נאשם 1 נע בין שנה לשלוש שנות מאסר בפועל.

[המאשימה טוענת למתחמים של בין 8 ל-10 שנות מאסר לאירוע השוחד הראשון, בין 6 ל-8 שנות מאסר לאירוע השוחד השני, בין 4 ל-6 שנות מאסר לאירוע השוחד השלישי, בין 2.5 ל-5 שנות מאסר לאירוע השוחד הרביעי, ובין 2 ל-4 שנות מאסר לאירוע הרישום הכוזב, ומבקשת למקם את העונש באמצע של כל מתחם עם חפיפה חלקית של עונשי המאסר.]

כאמור לעיל, לא הוכח בפניי שווי טובות ההנאה שהושגו בביצוע העבירות. עם זאת, מדובר ב-22 עבירות בהן הורשע נאשם 1, ואשר כך, גובה הקנס המקסימאלי על פי הוראות סעיף 61(א)(4) לחוק הינו כ-4.9 מיליון ₪.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ויש להתחשב בהן:

 

29.       הנאשם 1 ומשפחתו נפגעו קשות מהפרשה מתחילתה ועד סופה. מדובר בפגיעה כלכלית הנאמדת בעשרות רבות של מיליוני שקלים, ולא פחות חשוב, פגיעה בשמה הטוב של המשפחה.

 

30.       הנאשמים טענו כי ראוי לבית-המשפט ליתן משקל של ממש בבואו לגזור את העונש לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות. הנאשמים הורשעו בחודש מרץ 2014, כאשר העבירות בוצעו שנים רבות קודם לכן.

לא אוכל לקבל עמדת הנאשמים בסוגיה זו.

העבירות בהן הורשעו הנאשמים הינן עבירות שמעצם טבען וטיבן מבוצעות במעטה הסתרה רב שכבתי. לולא הסכסוך הכספי שפרץ בין עד המדינה לנאשם 1, ובעקבותיו פניית עד המדינה למשטרה, פרשות השחיתות החמורות לא היו נחשפות, מן הסתם, לעולם.

עד המדינה פנה למשטרה בשלהי שנת 2009, החקירה הגלויה החלה בחודש אפריל 2010, ובחודש יולי 2012 החל שלב ההוכחות במשפטם של הנאשמים בבית-המשפט. נראה, כי מרגע פנייתו של עד המדינה למשטרה פעלה המדינה בצורה נחושה ונמרצת.

חלוף הזמן אינו אמור לשמש שיקול ממשי להקלה בעונשם של הנאשמים.

 

31.       כמפורט בהכרעת-הדין, נאשם 1 היה מבעלי הקרקע עליה נבנה פרויקט הולילנד, ואחד מיזמי הפרויקט. הנאשם נשוי ואב לשלושה ילדים, נולד בארגנטינה בשנת 1953, ועלה לישראל בשנת 1959. בשנת 1971 התגייס לחטיבת גולני, סיים קורס קצינים, ובהמשך שירת כקצין צעיר במלחמת יום הכיפורים, במהלכה נפצע. הנאשם המשיך לשרת בצבא קבע עד לשנת 1977, וסיים את שירותו כמפקד פלוגה בדרגת סרן. בשנת 1980 חזר לשירות קבע נוסף בצה"ל, כסגן מפקד גדוד בחטיבת גולני בדרגת רס"ן, ולאחר שחרורו בשנת 1981 המשיך לשרת במילואים כסמג"ד, מג"ד וסמח"ט בחטיבת חיל רגלים. במסגרת שירות המילואים השתתף הנאשם במבצע ליטני ובמלחמת לבנון הראשונה. תפקידו הצבאי הנוכחי של הנאשם הינו קצין מטה בכיר בפיקוד צפון, בדרגת אלוף-משנה.

 

הנאשם 1 למד לתואר ראשון בכלכלה ובארכיאולוגיה, וסיים לימודיו בשנת 1980. בהמשך סיים לימודי מוסמך במנהל עסקים. משנת 1982 ועד לשנת 1994 הנאשם ניהל את מלון "הולילנד" הירושלמי שבבעלות משפחתו, אשר היה ידוע בעיקר בזכות דגם של ירושלים בימי בית שני שנמצא בשטח המלון. בשנת 1994 החל הנאשם לפעול לשינוי ייעודם של מקרקעי המלון, מתוך מטרה לבנות בהם פרויקט נדל"ן המשלב מלונאות ומגורים, אשר יכונה לימים פרויקט הולילנד.

הנאשם 1 ומשפחתו תרמו ממיטב כספם למען מטרות ציבוריות שונות. לאורך השנים משפחת הנאשם תרמה עשרות מיליוני שקלים לגופים ומוסדות רבים בישראל, לרבות האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון וקיבוץ ניצנים.

לא דבק בנאשם, כמפורט לעיל, רבב לאורך כל חייו, אדרבא ואדרבא. הנאשם 1 הינו בן למשפחה ציונית נכבדת ומכובדת ביותר. סבו של הנאשם ביקש להשקיע בארץ מטעמים ציוניים עוד קודם בואו לארץ. דודו נהרג בקרב ניצנים במלחמת תש"ח. המשפחה השקיעה כספים וביקשה לבנות בירושלים, לאו דווקא משיקולים כלכליים אלא יותר משיקולי אהבת המדינה ואזרחיה. הנאשם נגלה במהלך המשפט כבן-אדם צנוע ונדיב מאין כמותו. הנאשם 1 לא ביקש מעולם חברת שועי ארץ, רחק מנהנתנות ולאורך חייו התמיד לעשות לטובת החברה והעם. הנאשם 1 חירף נפשו במערכות ישראל, ובמקביל ביקש להשפיע מטובו על סביבתו בחייו האזרחיים.

 

32.       הרשעתו של הנאשם 1 בתיק זה זרה לחלוטין לאורחות חייו.

הנאשם 1 לא היה סוטה מאורחותיו לולא פגש בעד המדינה, שהסבירו כי לא יוכל להקים את פרויקט הולילנד, שכן מולו מערכת ציבורית מושחתת מראש ועד תחתית. עד המדינה, שנשכר על-ידי נאשם 1 כאיש מקצוע ששמו הלך לפניו, הסבירו כי רק בשיטותיו הנלוזות ניתן לפעול מול מוסדות הציבור המסואבים מיסודם.

נאשם 1 ביקש להקים את פרויקט הולילנד, כמצוין לעיל לאו דווקא משיקולים כלכליים. הפרויקט היה יקר וחשוב לו בשל רצונו לבנות על האדמות אותן רכש סבו מטעמים ציוניים לטובת העיר ירושלים.

 

33.       לטובתו של נאשם 1, רשמו דברים הנכבדים הבאים:

 

פרופ' (אמריטוס) יורם צפריר, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, ציין את הערכתו ורגשי תודתו לנאשם 1.

פרופ' יורם צפריר תיאר בפנייתו את הסיוע שהעניק נאשם 1 לפרסום מחקרים מדעיים של חפירות בית-שאן, ומדובר בסכומים של עשרות רבות של אלפי דולרים לאורך שנים, תוך סירוב לציין את שם התורם ו/או משפחתו. נאשם 1 מימן מלגת מחיה מלאה במשך שלוש שנים לאחד מעוזרי המחקר שנתקל בקשיים כלכליים שעלולים היו למנוע ממנו, למרות שמדובר בחוקר מעולה ואיש שדה נדיר באיכותו, להשלים את תואריו האקדמיים. כל זאת בעילום שם.

 

מר עמוס שטיינברג סיפר בפנייתו כיצד נרתם נאשם 1 לחלץ משקו החקלאי ברמת-הגולן, ממצב כלכלי קשה אליו נקלע.

 

הרב שמואל בר-כוכבא העלה על נס את תרומתו הייחודית והמתמשכת של הנאשם לבית-הכנסת "ארץ הצבי" בשכונת הולילנד. נאשם 1 אינו מתפלל בבית-כנסת זה ואינו מתגורר בשכונה, אך תרומתו מאפשרת החזקת בית-כנסת זה, המשרת מאות מתפללים.

 

מר אלעד צביאלי סיפר על סיועו של הנאשם, סיוע שאפשר הקמת משפחה והבאת ילדים לאוויר העולם.

 

מר דורון לוין תיאר בפנייתו את תרומתו של נאשם 1 בצבא. נאשם 1 שימש מופת לדוגמא אישית. נאשם 1 פתוח לרעיונות וליוזמות, תוך הקשבה וסבלנות לכל אדם. מדובר בבן-אדם שהתברך בנתינה אינסופית ללא חשבון.

 

מר אבשלום צדוק תיאר את נאשם 1 כאיש אציל נפש בעל איכויות גבוהות, שהתנהגותו וערכיו זוהרים, מוערכים ויוצאי-דופן באיכותם. מדובר בבן-אדם שצניעותו בולטת אך תרומתו ונדיבותו רבה.

 

ראש-עיריית קריית-שמונה, מר ניסים מלכה, תיאר במכתבו את תרומתו של נאשם 1 לאזור הצפון. ללא נאשם 1, שיתוף הפעולה השורר כיום בין קריית-שמונה למועצה האזורית הגליל העליון היה שונה לחלוטין. מדובר באיש עם חזון, שטובת הציבור תמיד לנגד עיניו. נאשם 1 תרם בסתר למשפחות נזקקות כשהוא שומר להתרחק מאור הזרקורים, הראשון לפתוח כיסו ולתרום ככל יכולתו למשפחות רבות.

 

גב' רווי רז, יו"ר חברת צוק מנרה בע"מ, סיפרה בפנייתה על אתר המספק כיום תעסוקה ל-30 עובדים קבועים ועוד כ-70 עובדים זמניים מקריית-שמונה והסביבה. נאשם 1 בולט ביושרתו, צניעותו ואנושיותו. משפחת צ'רני תרמה יותר מ-20 מיליון ₪ לאתר, וכל רווח שהאתר ייצר במהלך השנים, הושקע בעובדי האתר ובאתר עצמו.

 

עונשו של נאשם 1:

 

34.       בגין כל האירועים בהם הורשע נאשם 1 כמפורט לעיל, ולאחר בחינה ושקלול כל הנתונים שצוינו בעניינו, הנני גוזר את עונשו כדלהלן:

5 שנות מאסר, מתוכן 3.5 שנים לריצוי בפועל, בניכוי 16 ימי מעצרו (06.04.10 עד 24.04.10), והיתרה על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מהעבירות בהן הורשע.
קנס בסך של 2,000,000 ₪ או שנתיים מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים רצופים, החל מיום 01.06.14.
חילוט לפי סעיף 297 לחוק העונשין אינו ישים לגבי נותן השוחד.
חילוט לפי סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון: נוכח עונש המאסר המשמעותי והקנס הכספי, הנני מורה על חילוט רכוש בשווי מיליון ₪.

 

 

 

 

נאשם 2

 

35.       נאשם 2 הורשע, כאמור, בעבירות לפי סעיף 295(ג) לחוק (תיווך בשוחד), באירוע הבא (פרויקט הולילנד):

א. העברת כספים לעד המדינה למטרת תשלומי שוחד לנבחרי ופקידי ציבור בסך של 525,240 ₪ מיום 14.07.03. ב. העברת כספים לעד המדינה למטרת תשלומי שוחד לנבחרי ופקידי ציבור בסך של 300,000 ₪ מיום 14.01.04.

 

סך-הכל 2 עבירות שונות של תיווך בשוחד לפי סעיף 295(ג) לחוק, אירוע בסך כולל של 825,240 ₪ (ערך נוכחי כמיליון ₪).

 

נאשם 2 הורשע, כאמור, בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון: הפקדת כספי השוחד בחברותיו של עד המדינה במסווה של "שכר טרחה"/"מקדמות" (פרשת הולילנד), עבירה המשליכה על האירוע המפורט לעיל.

 

נאשם 2 הורשע, כאמור, בעבירות לפי סעיף 295(ג) לחוק (תיווך בשוחד), באירוע הבא (חברת הזרע):

שתי העברות כספים לעד המדינה למטרת תשלומי שוחד לנבחרי ופקידי ציבור בסך כולל של 584,640 ₪ בחודשים מאי - יוני 2002 (כתב ההרשאה), בהתאם לפירוט הבא:

סך של 341,040 ₪ מיום 29.05.02. 2. סך של 243,600 ₪ מיום 24.06.02.

העברת כספים לעד המדינה למטרת תשלומי שוחד לנבחרי ופקידי ציבור בסך של 120,000 ₪ מיום 01.02.04.
העברת כספים לעד המדינה למטרת תשלומי שוחד לנבחרי ופקידי ציבור בסך של 522,215 ₪ מיום 18.04.04.

 

סך-הכל ארבע עבירות שונות של תיווך בשוחד לפי סעיף 295(ג) לחוק, אירוע בסך כולל של 1,226,855 ₪ (ערך נוכחי כ-1.5 מיליון ₪).

 

נאשם 2 הורשע, כאמור, בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון: הפקדת כספי השוחד בחברותיו של עד המדינה במסווה של "שכר טרחה"/"מקדמות" (פרשת הזרע), עבירה זו משליכה על האירוע הנוגע לחברת הזרע שפורט לעיל.

 

הנה נא, נאשם 2 הורשע בהכרעת-הדין בשורה של עבירות, שנעברו במועדים שונים, ובהחלט ניתן היה לראותן, בדומה לדיון בעניינו של נאשם 1, לצורך קביעת מתחם הענישה כאירועים שונים. עם זאת, לנוחיות הדיון אכנס אירועי השוחד בהם הורשע נאשם 2 לשני אירועים נפרדים: שני אירועים, כמפורט לעיל, הנוגעים לתיווך בשוחד בסך כולל של 2,052,095 ₪ (ערך ריאלי 2.5 מיליון ₪), ועבירות המשליכות, כמצוין לעיל, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.

 

מתחם הענישה לאירועי השוחד שצוינו לעיל:

 

36.       כאמור, יש לקבוע את מתחם הענישה בהתאם לעיקרון המנחה. הערך החברתי שנפגע בביצוע עבירות השוחד מפורט בעניינו של נאשם 1.

כמפורט לעיל בעניינו של נאשם 1, הערך החברתי המוגן בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון הינו שמירה על תקינותה ו"ניקיונה" של המערכת הפיננסית ויצירת תמריץ שלילי לביצוע עבירות בעלות היבט כלכלי באמצעות נטרול יסוד הרווח הטמון בהן.

 

37.       מדיניות הענישה הנהוגה פורטה בעניינו של נאשם 1.

 

38.       מדובר בסכומי שוחד הנאמדים במיליוני שקלים, כשהוצאת הכספים לצורך תשלומי השוחד לוותה במערכת חשבונאית כוזבת. כספים שניתנו לצורך שיחודם של פקידי ונבחרי ציבור רמי מעלה, כספים שניתנו לאורך שנים לא מעטות.

 

39.       נאשם 2 הינו חבר קרוב כ"אח" לעד המדינה.

נראה כי ללא נאשם 2, חלק ניכר מעסקאות השוחד לא היו באות, כל עיקר, לאוויר העולם. עד המדינה נתמך וגובה על-ידי נאשם 2, שהעמיד לרשותו "בורות מזומנים", בורות של מאות אלפי שקלים. נאשם 2 היה האיש עמו פעל עד המדינה וקידם, בעצה אחת, את תשלומי השוחד "דרך" מנהלי החברות, שהיו במידה רבה כפופים לנאשם 2 ועבדו עמו בצמידות בפרויקט הולילנד, כמו גם בעסקאות הנוגעות לחברת הזרע. 

 

40.       הדחה והטיית עובדי ציבור למעול בתפקידם לטובת נותני השוחד, שהממון ברשותם, יש בה כדי לפגוע ולגרום נזק בל ישוער לשירות הציבורי, ולציבור בכללותו. בענייננו הדברים בולטים, למשל, בכספים הרבים ש"הושקעו" במטרה להדיח את ראש מנהל מקרקעי ישראל למעול בתפקידו ולפעול בניגוד לתמ"מ 3/5, תוכנית שאושרה לטובת הציבור כולו בנהלים תקינים ומתוקנים.

 

41.       נאשם 2 פעל מתוך מטרה אחת ויחידה, והיא להעשיר קופת החברות שבשליטתו, ובכך לגרוף דמים לכיסו במקביל להעצמת כוחו.

 

42.       בדומה לנאשם 1, נאשם 2 העביר כספי שוחד הנאמדים במאות אלפי שקלים לעד המדינה. עם זאת, לא ניתן היה לקבוע במשפט במדויק כמה מתוך סך כל מאות אלפי השקלים הועברו לפקידי הציבור.

נאשם 2 העביר כספי שוחד לעד המדינה. ברם, נאשם 2 לא היה היוזם והמוביל ב"תעשיית השוחד" שנחשפה במהלך המשפט. הנאשם 2 הובל על-ידי עד המדינה והוא עצמו לא קבע סכומי השוחד, כמו גם לא את עובדי הציבור אליהם הועברו כספי השוחד.

יש ממש בטענת פרקליטו המלומד של נאשם 2, עו"ד איתן מעוז, שלא ניתן היה לקבוע כי כספי השוחד הובילו את עובדי הציבור ליתן לנאשם או למי מטעם חברותיו, הקלות והטבות תוך סטייה ברורה מן השורה.

 

43.       אמור מעתה, בהתחשב בכל האמור לעיל, הנני לקבוע כי מתחם הענישה לכל אירוע שוחד בו הורשע הנאשם 2 נע בין שנתיים לחמש שנות מאסר בפועל.

[המאשימה טוענת למתחמים של בין 6 ל-8 שנות מאסר לאירוע הראשון, ובין 7 ל-9 שנות מאסר לאירוע השני, ומבקשת למקם את העונש באמצע של כל מתחם עם חפיפה חלקית של עונשי המאסר.]

לא הוכח בפניי שווי טובות ההנאה שהושגו בביצוע העבירות. עם זאת, מדובר ב-6 עבירות בהן הורשע נאשם 2, ואשר כך, גובה הקנס המקסימאלי בהתאם לסעיף 61(א)(4) לחוק הינו כ-1.3 מיליון ₪.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ויש להתחשב בהן:

 

44.       נאשם 2 העיד בבית-המשפט והגיש תעודה רפואית הנוגעת למי מבני ביתו (ראה גם חוות-דעת של ד"ר ורד בר מיום 31.01.12). תמונת המצב האישית שתוארה הינה לא קלה, בלשון המעטה. יש בהרשעתו והענשתו של נאשם 2 כדי לפגוע ביכולתו להמשיך ולפרנס עצמו ובני משפחתו התלויים בו. הפגיעה של העונש בנאשם 2 ובמשפחתו הינה פגיעה רבה ומשמעותית.

 

45.       נאשם 2 זוכה בחלק גדול מהאישומים בהם הואשם על-ידי המאשימה בכתב האישום. יש בעובדה זו כדי להביא להקלה כלשהי בעונשו.

 

46.       חלוף הזמן, ראה החלק הדן בעניינו של נאשם 1.

 

47.       הנאשם 2 נשוי, אב לשלושה ילדים, סב לחמישה נכדים, נולד בברית המועצות בשנת 1943, ועלה לישראל בשנת 1949. בשנת 1961 התגייס להנדסה קרבית, והשתחרר בשנת 1964 בדרגת סגן. הנאשם המשיך לשרת במילואים בתפקידי פיקוד שונים, עד לשחרורו משורות צה"ל בדרגת אלוף-משנה. הנאשם 2 השתתף במלחמות ישראל ונפצע במהלך שירותו הצבאי בשתי הזדמנויות שונות.

 

הנאשם 2 למד לתואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית, וסיים לימודיו בשנת 1969. בשנת 1971 סיים לימודי מוסמך במנהל עסקים, ובשנת 1979 השלים קורס ניהול באוניברסיטת הרווארד. בין השנים 1971-1982 שימש הנאשם בתפקידי ניהול שונים בתחום התעשייה, והחל משנת 1982 כיהן כמנכ"ל חברת איטונג. בשנת 1986 עבר לכהן כסמנכ"ל בחברת הבנייה אזורים, והחל משנת 1987 שימש כמנכ"ל החברה. בשנת 1994 עזב את חברת אזורים, והצטרף כשותף לקבוצת דברת-שרם. במסגרת פעולתו בקבוצה, הקים את חברת קלדש נדל"ן (בהמשך פולאר נדל"ן) ושימש כיו"ר שלה. כיהן כיו"ר ומנכ"ל חברת פועלים השקעות (בהמשך פולאר השקעות). קבוצת החברות בראשות הנאשם 2 החזיקה ב-60 אחוזים מחברת אלונר (בהמשך הולילנד פארק, נאשמת 16 בכתב האישום), אשר בשנת 1999 רכשה מנאשם 1 חלק ממתחם הולילנד.

 

נאשם 2 שימש יו"ר חבר הנאמנים של המכללה האקדמית עמק יזרעאל, חבר בחבר הנאמנים של מכון ויצמן ואוניברסיטת באר-שבע, פעל בהתנדבות בעמותת על"ה, עמותת רעות, עמותת תנו לחיות לחיות, שימש בחבר הנאמנים של תיאטרון בית ליסין, תיאטרון הבימה, תיאטרון היידיש, תרם וסייע לנזקקים כמיטב יכולתו.

 

48.       לטובתו של נאשם 2 העידו עדי האופי הבאים:

 

מר זאודו דוד. העד סיפר כי הכיר את נאשם 2 בשנת 1997. נאשם 2 התייחס אליו כאב וטיפל בו ובבתו, שהייתה לקוית למידה. נאשם 2 שלח אותו ללמוד הנהלת חשבונות, ומאז הינו עובד כמנהל חשבונות בחברת פולאר השקעות.

 

פרופ' עליזה שנהר. שימשה כשגרירת ישראל ברוסיה. פרופ' שנהר סיפרה על עבודתה המשותפת עם נאשם 2 בחבר הנאמנים של המכללה האקדמית עמק יזרעאל. נאשם 2 שימש כיו"ר חבר הנאמנים במשך שתי קדנציות, כל אחת של חמש שנים.

 

מר חזי פנט גדל עם נאשם 2 בעיר עפולה. דרכי השניים הצטלבו שוב בשירותם הצבאי.

נאשם 2 סייע רבות לעד משנכדו חלה במחלת הסרטן. נאשם 2 הסדיר לעד עבודה וסייע לו רבות גם בממון לצורך השגת תרופות שונות.

 

בנוסף, לטובתו של נאשם 2 רשמו דברים הנכבדים הבאים:

 

תת-אלוף (מיל') דוד כץ, המכיר את נאשם 2 מזה 40 שנה בפעילות מבצעית כקצין הנדסה. נאשם 2 הטביע חותמו כקצין מצטיין, מסור ללא קץ לחייליו, תמיד ראשון להתנדב, אוהב מולדת.

 

אלוף (מיל') יוסי פלד שימש כדירקטור בחברות שניהל נאשם 2. נאשם 2 התבלט כיעיל, חרוץ ומשתף את סביבתו בשיקוליו.

 

מר עוזי כץ ציין כי הכיר את נאשם 2 בהיותו מנכ"ל "פועלים השקעות", הינו מסוג המנהלים המאפשר לך לחלום, נאשם 2 העניק גיבוי וחופש אסטרטגי לתכנן מהלכים תוך לקיחת סיכונים.

 

מר ניסים משעל הכיר את נאשם 2 משזה שימש יו"ר מועצת המנהלים של חברת "רשת" בערוץ 2. נאשם 2 התבלט ברגישותו החברתית ובהתנדבותו לכל משימה וליתן תרומה, חבר טוב, אדם רגיש, בעל איכויות אישיות ומקצועיות רבות.

 

גב' חמוטל אזרק שימשה מזכירתו האישית של נאשם 2 בשנים 2008-2004, שיבחה את פועלו וכלל תפקודו.

 

אלוף (מיל') יצחק מרדכי, ששימש שר ביטחון, מכיר ומוקיר את נאשם 2. נאשם 2 הינו פטריוט ציוני שתרם רבות לצה"ל ולחברה בישראל.

 

מר צבי פולג ציין את הערכתו הגבוהה לתפקודו של נאשם 2 בצבא, כאיש עסקים ובפעולות התנדבות שונות.

 

מר יוחנן צנגן שימש בתפקיד מנכ"ל רשת בין השנים 2009-1991, ציין את אישיותו האמיצה, מדובר ביזם יצירתי, בעל תפיסה מהירה, חדות מחשבה, יכולת קבלת החלטות בתנאי לחץ וניחן בתכונות מנהיגותיות. נאשם 2 הינו אוהב אדם, הראשון לסייע לאנשים במצוקה.

 

מר יוסי פיין ציין את תקופת עבודתם המשותפת, תקופה בה העניק לו נאשם 2 עצמאות וגיבוי מלא בביצוע תפקיד מנכ"ל "תשלובת אלוני אשר".

 

מר יצחק סינה שירת עם נאשם 2 שנים רבות בימי מלחמה ושלום. נאשם 2 הוביל את אנשיו באומץ לב ובמנהיגות יוצאת דופן בתנאים קשים ביותר. נאשם 2 נפצע במלחמת יום הכיפורים, ברח מבית-החולים ושב להוביל את אנשיו במאמץ עצום של הבלימה ברמת הגולן.

 

האלוף (מיל') יצחק בריק הכיר את נאשם 2 בעת שכיהן כיו"ר הועד המנהל במכללת עמק יזרעאל. מדובר באיש מעש, בעל יוזמה ומנהיגות טבעית, אדם אהוב על הבריות המוכן לתת כתף ולעזור בכל תחום ועניין.

 

אלוף (מיל') מנחם מרון ציין כי נאשם 2 גילה בתפקידיו בחברות "אורדן תעשיות" ו"פועלים השקעות" מקצועיות, מסירות ויעילות. האדון התרשם מהיושרה שאפיינה את דרך קבלת ההחלטות של נאשם 2.

 

אלוף (מיל') דני יתום ציין כי נאשם 2 תרם תרומה חשובה לביטחון מדינת ישראל בשירותו במשך שנים ארוכות ביחידות קרביות ובתפקידי פיקוד.

 

מר חנוך דאום תיאר את מעלותיו הרבות של נאשם 2. מר חנוך דאום תיאר את הליך שקיעתו מיום תחילת החקירות נגדו. נאשם 2 מתענה כבר שנים רבות בשל החקירות שהתנהלו סביבו, בנוסף להתרסקותו המקצועית והכלכלית.

 

עונשו של נאשם 2:

 

49.       בגין כל האירועים בהם הורשע נאשם 2 כמפורט לעיל, ולאחר ששקלתי מכלול השיקולים וטיעוני ב"כ הצדדים, הנני גוזר על נאשם 2 את העונשים הבאים:

5 שנות מאסר, מתוכן 3 שנים לריצוי בפועל, בניכוי 14 ימי מעצרו (08.04.10 עד 21.04.10) והיתרה על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע.
קנס בסך של 1,000,000 ₪ או שנת מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים רצופים, החל מיום 01.06.14.
חילוט לפי סעיף 297 לחוק העונשין אינו ישים לגבי נותן השוחד.
חילוט לפי סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון: נוכח עונש המאסר המשמעותי והקנס הכספי, הנני מורה על חילוט רכוש בשווי 500 אלף ₪.

 

נאשם 5

 

50.       נאשם 5 הורשע, כאמור, בעבירה לפי סעיף 295(א) לחוק (תיווך בשוחד), באירוע הבא:

קבלת כספי שוחד בסך של 95 אלף ₪ (ערך נוכחי כ-112 אלף ₪) ומסירתם לנאשם 10.

 

אירוע נוסף נוגע להרשעת נאשם 5 ב-3 עבירות לפי סעיף 295(א) לחוק, או לחילופין לפי סעיף 295(ב) לחוק, על-כך שקיבל כספי שוחד בסך של כ-1.3 מיליון ₪ (סך 200 אלף ₪ מתוך סכום זה הועבר לרשויות המס כמס ערך מוסף) (ערך נוכחי 1.6 מיליון ₪) מנאשם 12, לצורך העברתם כדמי לא ייחרץ לנאשם 13 או על מנת להניע נאשם 13 למשוא פנים.

 

נאשם 5 הורשע בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, על-כך שקיבל כספי שוחד בסך כולל של כ-1.3 מיליון ₪ מנאשם 12, אותם העביר לחברת ש.א.ד, ווידא הוצאת חשבוניות כוזבות שנמסרו לתעשיות המלח בהתאם. עבירה זו משליכה ומקדירה תמונת האירוע השני המצוין לעיל.

 

הנה נא, נאשם 5 הורשע בהכרעת-הדין בארבע עבירות שנתכנסו לשני אירועים שונים, כמפורט לעיל, הנוגעים לתיווך בשוחד בסך כולל של 1,395,000 ₪ (ערך נוכחי כ-1.8 מיליון ₪), בנוסף הורשע בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, המשליכה על האירוע השני המפורט לעיל.

 

מתחם הענישה לאירועי השוחד שצוינו לעיל:

 

51.       לציין, על-פי חוק, עונשו של המתווך בשוחד זהה לעונשו של מקבל השוחד.

כאמור, יש לקבוע את מתחם הענישה בהתאם לעיקרון המנחה. הערך החברתי שנפגע בביצוע עבירות השוחד ועבירות לפי סעיף 3(א) פורטו בעניינם של הנאשמים לעיל.

מדובר בסכומי שוחד הנאמדים במאות אלפי שקלים, סכומים שניתנו לשיחודם של פקידי ונבחרי ציבור רמי מעלה.

 

מדיניות הענישה הנהוגה:

 

52.       בת"פ (ת"א) 18580-03-11 מדינת ישראל נ' ואנונו, נגזרו 6 שנות מאסר בפועל וקנס כספי בגובה 750,000 ₪ על בכיר ברשות המסים, שהורשע ב-4 עבירות של קבלת שוחד בסך כולל של כ-300,000 ₪, יחד עם עבירות העלמת מס במרמה ושיבוש מהלכי משפט.

 

בע"פ 7666/08 כהן נ' מדינת ישראל, דחה בית המשפט העליון את ערעורו של יו"ר ועדת מכרזים בחברת החשמל, אשר הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של קבלת שוחד בסך של כ-1.3 מיליון ₪, וכן בעבירות מס, הלבנת הון ועדות שקר, ועונשו נגזר ל-6 שנות מאסר בפועל ולקנס כספי בסך של 1,750,000 ₪. בית המשפט העליון קבע כי מדובר בעונש ראוי, המאזן נכונה בין כלל השיקולים הרלוונטיים.

 

בע"פ 5083/08 בניזרי נ' מדינת ישראל, החמיר בית המשפט העליון את עונשו של השר לשעבר שלמה בניזרי, אשר הורשע בקבלת שוחד (בסך כולל של כ-100,000 ₪ באופן אישי, ובסך של לפחות 200,000 דולר אשר הועברו לישיבה של מקורבו), יחד עם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט. בית המשפט העליון העמיד את עונשו על 4 שנות מאסר בפועל (תחת 18 חודשי מאסר בפועל שהושתו על בניזרי בבית המשפט המחוזי), תוך שקבע כי החמרת העונש מהווה אמירה עקרונית של בית המשפט ביחס לצורך בענישה מרתיעה בעבירות שחיתות ציבורית. בקשתו של בניזרי לדיון נוסף נדחתה (ראו דנ"פ 5651/09 בניזרי נ' מדינת ישראל).

 

בע"פ (ת"א) 7153/09 טל נ' מדינת ישראל, דחה בית משפט זה את ערעורו של מנהל מחוז במינהל מקרקעי ישראל, אשר נדון בבית משפט השלום ל-45 חודשי מאסר בפועל בגין 3 עבירות קבלת שוחד ו-3 עבירות הפרת אמונים. בית המשפט ציין כי העונש שהושת בערכאה הדיונית מייצג את עקרון ההלימה ואיננו מבטא סטייה מנורמת הענישה הנוהגת.

 

ברע"פ 267/13 מדינת ישראל נ' לוי, החמיר בית המשפט העליון את עונשו של גזבר ומזכיר מועצה אזורית, שהורשע ע"פ הודאתו בעבירה אחת של קבלת שוחד בסך של 20,000 ₪ ובעבירה של גניבה בידי עובד ציבור, והעמידו על 20 חודשי מאסר בפועל (תחת 12 חודשי מאסר בפועל שנגזרו בבית המשפט המחוזי) בתוספת קנס בסך 20,000 ₪. בית המשפט העליון הדגיש כי לולא נסיבות מקלות שהתקיימו במקרה זה היה מקום להחמרה נוספת.

 

בע"פ (ת"א) 25567-06-11 רגב נ' מדינת ישראל, דחה בית משפט זה את ערעורו של ראש עיריית לוד, אשר הורשע בבית משפט השלום בעבירה של קבלת שוחד בסך של 1.4 מיליון ₪, ועונשו נגזר ל-18 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט הדגיש כי העונש שנגזר אינו תואם את חומרת העבירה, וכי לולא נסיבות מקלות שהתקיימו במקרה זה היה מקום להחמירו.

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה:

 

53.       נאשם 5 שימש לאורך כל התקופה הרלוונטית יד ימינו ואיש סודו של עד המדינה. לאורך כל התקופה, פעלו עד המדינה ונאשם 5 בשיתוף פעולה מלא, כמקשה אחת. השניים איתרו ה"מטרות", דהיינו עובדי הציבור הניצבים בצומת ההחלטות והתערבותם הייתה דרושה לקידום הפרויקט. השניים קבעו את סכומי השוחד לכל "יעד" ו"יעד" והעבירו הסכומים בדרכים שונות ליעדים שסומנו על-ידם (ראה גם עדות אדית וולף ועדות גב' פוחס, פסקאות 141-140 להכרעת-הדין). נאשם 5 פעל לצידו של עד המדינה וסייע לו במימוש פעולותיו ה"שיחודיות" בדרך של פריטת שיקים בסכומים של מיליוני שקלים והעברת כספי השוחד בדרך של מזומנים ובאמצעים אחרים. בהמשך הדרך, למד נאשם 5 לפעול ב"שטח זה" בצורה עצמאית, כשעד המדינה לצידו, כמסייע בהענקת "גב לוגיסטי", כמתואר בפרק הדן בעניינו של נאשם 12.

נאשם 5 (ראה פסקה 142 להכרעת-הדין) היה איש שהעביר את כספי השוחד ליעדיו, פרט את הכסף בצ'יינג'ים, מסר את הכספים וההמחאות, כמצוין שם (ראה ת/479). כאמור בהכרעת הדין, עד המדינה תיאר נכוחה פעילותו של נאשם 5: "השניים פעלו כמכונת שיחוד משומנת ומשוכללת, השניים העבירו במשותף מיליוני ₪ לאורך שנים לעובדי ציבור" (פסקה 146 להכרעת הדין). בעניינו של נאשם 10, נקבע: "קשר מושחת של שלושה, שפעלו במשותף – עד המדינה, נאשם 5 ונאשם 10" (פסקה 146).

 

כלל הסנגורים הדגישו לאורך כל טיעוניהם את היות עד המדינה גורם מושחת ומשחית. הפרקליטים המלומדים ציינו, במידה רבה של צדק, כי עד המדינה היה בבחינת מחולל הפשיעה בתיק. עד המדינה הצהיר בבית-המשפט על עצמו, ולא פעם אחת, כי סגולותיו רבות, אבל מומחיותו הבולטת יותר הינה לשחד עובדי ציבור.

נאשם 5, עוזרו הנאמן, "יד ימינו", היה מחובר לאורך שנים לעד המדינה ופעל יחד עמו בתכנון ומימוש עסקאות השחיתות והשוחד שנגלו בתיק זה.

 

54.       נאשם 5, בדומה לעד המדינה, פעל מטעם אחד ויחיד, והוא בצע כסף (ראה ת/479).

 

55.       נאשם 5, כמצוין בהכרעת-הדין, הינו בן-אדם שתבונתו בולטת למרחוק. נאשם 5 פעל לצידו של עד המדינה כידו הארוכה, ובאופן עצמאי. נאשם 5 שחה במדמנת השוחד שנחשפה בבית-המשפט, כשחיין מיומן שכל תנועה מתנועותיו מדויקת ומכוונת לקידום מטרתו – "רכישת" עובדי ציבור לצורך גריפת כספים קלים ונוחים לו ולשולחיו.

 

56.       נאשם 5 הינו קרוב משפחתו של נאשם 13. נאשם 5 ניצל קשר משפחתי זה כמנוף משחית ומרקיב בתוככי מנהל מקרקעי ישראל. נאשם 5 ביקש לחבר את נאשם 12 לנאשם 13 וקידם עניינו של נאשם 12 בתוככי מנהל מקרקעי ישראל.

 

57.       כמצוין בהכרעת-הדין, נאשם 5 הינו אדם חם ונוח לבריות. נאשם 5 ניצל את חביבותו ומכלול קשריו המושחתים עם אישי ציבור לקידום פעילותו העבריינית של עד המדינה.

 

58.       חשוב לציין בעניינו של נאשם 5, כי נאשם 13 זוכה מחמת הספק, למשמעות נתון גורף זה בכל הנוגע לפעילותו של נאשם 5.

בנוסף, בדומה לעניינם של הנאשמים לעיל, לא הוכח בבית-המשפט כי פעילותו של נאשם 5 הובילה למתן טובות הנאה וסטייה מן השורה.

בנוסף, לא הוכח כמה מתוך סך סכומי הכסף שניתנו לו הועברו על-ידו בסופו של הליך לעובדי ציבור.

 

59.       הנאשם 5 זכה בהטבות שוות כסף ולתנאי שכר משובחים מעד המדינה בשל עבודתו ופעילותו לביצוע המטלות שהוטלו עליו על-ידי עד המדינה. עם זאת, חשוב להדגיש, לא הוכח כמה מתוך סך כספי השוחד שעברו תחת ידו נותרו באמתחתו, אם בכלל.

 

 

60.       אמור מעתה, מתחם הענישה הראוי לאירוע השוחד הראשון בו נטל נאשם 5 שוחד כמתווך, סכום של 95 אלף ₪, נע בין 2 ל-4 שנים. מתחם הענישה הראוי לאירוע השני בו נטל נאשם 5 שוחד כמתווך, סך 1.3 מיליון ₪, בליווי הרשעתו בעבירה לחוק איסור הלבנת הון, נע בין 4 ל-7 שנים.

[המאשימה טוענת למתחמים של בין 3 ל-5 שנות מאסר לאירוע הראשון, ובין 5 ל-7 שנות מאסר לאירוע השני, ומבקשת למקם את העונש ברף העליון של כל מתחם עם חפיפה חלקית בין עונשי המאסר].

בהתחשב בסכומי הכסף שהגיעו לידו, להבדיל מאמתחתו, הקנס המקסימאלי הראוי בנסיבות העניין הינו מיליון ₪.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ויש להתחשב בהן:

 

61.       הנאשם נולד בשנת 1969 בישראל, נשוי ואב לארבעה ילדים. הנאשם 5 למד בישיבת חברון בירושלים עד לאמצע שנות ה-90 לערך, אז הפסיק לימודיו והקים חברה שעסקה בתחום התשתיות והפיתוח. לקראת סוף שנות ה-90 ולאחר כישלון עסקיו, החל לעבוד בשירותו של עד המדינה.

הנאשם 5 מקיים אורח חיים צנוע. הנאשם 5 משמש משענת למשפחתו ומסייע לסביבתו.

 

62.       נאשם 5 זוכה ממספר אישומים בהם הואשם על-ידי המאשימה בכתב האישום. יש בעובדה זו כדי לשמש נסיבה מקלה בעונשו.

 

63.       חלוף הזמן, ראה החלק הדן בעניינו של נאשם 1.

 

64.       אשתו של נאשם 5, הגב' רבין ענת, כתבה לבית-המשפט (מוצג ד/13). במכתבה תיארה הגב' רבין את משפחת הנאשם 5 על ילדיה הצעירים. הגב' רבין תיארה את אופיו של הנאשם. גב' רבין ציינה את הסבל שחוותה המשפחה בגין מעצרו, את הפרסומים באמצעי התקשורת, ואת השלכות המשפט על המשפחה. לגישת הגב' רבין, המשפחה נענשה די והותר ושילמה מחיר כבד שיש להתחשב בו בבוא בית-המשפט לגזור את עונשו.

 

65.       פרקליטיו המלומדים של נאשם 5 ציינו כי בסופו של יום לא נגרם נזק בגין פעילותו של נאשם 5, וכי בקשתה של חברת תעשיות המלח לא מומשה ולא קודמה (ראה עמ' 9379). 

 

 

 

 

עונשו של נאשם 5:

 

66.       בגין כל האירועים בהם הורשע נאשם 5 כמפורט לעיל, לאחר ששקלתי מכלול השיקולים ונתתי משקל ממשי לעובדה כי נאשם 5 קיבל סכום שוחד גבוה ונכבד, אבל הוא עצמו לא היה בבחינת עובד ציבור, ולא הוכח כמה מהכספים שקיבל לידיו, נותרו בכיסו בסופו של הליך, אם בכלל, הנני גוזר את עונשו כדלקמן:

7 שנות מאסר, מתוכם 5 שנים לריצוי בפועל, בניכוי 34 ימי מעצרו (06.04.10 עד 09.05.10), והיתרה על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מהעבירות בהן הורשע.
קנס בסך של 500 אלף ₪ או שנת מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים רצופים, החל מיום 01.06.14.
חילוט לפי סעיף 297 לחוק העונשין ישים לגבי נותן השוחד, אבל החילוט כאן יינתן על-פי סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון: נוכח עונש המאסר המשמעותי והקנס הכספי, הנני מורה על חילוט רכוש בשווי 500 אלף ₪.

 

נאשם 7

 

67.       נאשם 7 הורשע, כאמור, בעבירה לפי סעיף 290 לחוק, באירוע הבא:

קיבל, באמצעות אחיו יורם, מעד המדינה סך 130 אלף ₪ (ערך נוכחי 158 אלף ₪).

 

נאשם 7 הורשע, כאמור, בעבירות לפי סעיף 290 לחוק, באירוע הבא:

קיבל מעד המדינה סך של 30,780 ₪ באמצעות תשלום לחברת שגיא, וכן סך של 401,125 ₪ באמצעות תשלום חובו לבנק הפועלים. סך-הכל 431,905 ₪ (ערך נוכחי 521 אלף ₪) בשתי עבירות שונות.

 

נאשם 7 הורשע, כאמור, בעבירה לפי סעיף 290 לחוק, באירוע הבא:

קיבל מעד המדינה סך 902,833 ₪ (ערך נוכחי 1,115,000 ₪) עבור עבודות היתכנות, כביכול. 

 

אירוע זה מקבל יתר חומרה נוכח ההשלכות שיש להרשעת נאשם 7 בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, על כך שהפקיד את כספי השוחד שקיבל מעד המדינה בחשבון הבנק של משרד האדריכלים שבבעלותו, וכן בעבירה לפי סעיף 423 לחוק בגין הוצאת חשבוניות כוזבות כנגד כספי השוחד שקיבל מעד המדינה במסווה של עבודות היתכנות, והכללתן בספרי משרד האדריכלים שבבעלותו.

 

סך-הכל ארבע עבירות שונות של קבלת שוחד לפי סעיף 290 לחוק, שלושה אירועים שונים בסך כולל של 1,464,738 ₪ (ערך נוכחי כ-1.7 מיליון ₪). אירועים המקבלים יתר חומרה נוכח הרשעתו בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ולפי סעיף 423 לחוק.

 

הנה נא, נאשם 7 הורשע בהכרעת-הדין במספר עבירות שנעברו במועדים שונים, ובהחלט ניתן היה לראותן לצורך קביעת מתחם הענישה כאירועים שונים. עם זאת, לנוחיות הדיון אכנס אירועי השוחד בהם הורשע לשלושה אירועים נפרדים: שלושה אירועים, כמפורט לעיל, הנוגעים לקבלת שוחד בסך כולל של 1,464,738 ₪.

 

מתחם הענישה לאירועי השוחד שצוינו לעיל:

 

68.       כאמור, הערך החברתי פורט בעניינם של הנאשמים לעיל.

 

69.       מדובר בסכומי שוחד הנאמדים במאות אלפי שקלים.

 

70.       מדיניות הענישה הנהוגה פורטה לעיל.

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה:

 

71.       נאשם 7 שימש בתפקיד מהנדס העיר ירושלים. מדובר בגורם הבכיר האחראי על כל נושא התכנון והבנייה בעיר ירושלים.

נאשם 7 נטל מאות אלפי ₪ שהוזרמו לכיסו למען פעילותו לטובת היזמים, שביקשו לקדם ענייניהם בפרויקט ובכך סייע לנוחותם ועושרם.

 

72.       הכספים שהועברו לנאשם 7 ניתנו לו באמצעות אחיו, בדרך תשלום חובו לבנק ולחברת שגיא, ובאמצעות משרד האדריכלים שבבעלותו. הכספים הוסוו באמצעות עשרות חשבוניות ומסמכים שהוטמעו ועורבבו בהנהלת החשבונות של משרדו, כמתואר בהכרעת-הדין.

 

73.       נאשם 7 נטל כספי השוחד מתוך מניע אחד ויחיד, והוא – רדיפת בצע כסף.

 

74.       לא הוכח בבית-המשפט הנזק שנגרם לציבור ומידת סטייתו של נאשם 7 מן השורה, במהלך ביצוע תפקידיו הציבוריים, בגין כספי השוחד שקיבל לידיו.

 

75.       אמור מעתה, מתחם הענישה הראוי לאירוע השוחד הראשון בו נטל נאשם 7 שוחד בסכום של 130 אלף ₪, שהועברו לאחיו, נע בין 2 ל-4 שנים. מתחם הענישה הראוי לאירוע השני בו נטל נאשם 7 שוחד בסכום של 431,905 ₪ נע בין 4 ל-7 שנים. מתחם הענישה הראוי לאירוע השלישי בו נטל נאשם 7 שוחד בסכום של 902,833 ₪, במחובר להרשעתו בעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון ובעבירה לפי סעיף 423, נע בין 6 ל-9 שנים.

[המאשימה טוענת למתחמים של בין 3 ל-5 שנות מאסר לאירוע הראשון, בין 5 ל-7 שנות מאסר לאירוע השני, ובין 7 ל-9 שנות מאסר לאירוע השלישי, ומבקשת למקם את העונש באמצע של כל מתחם עם חפיפה של רוב רכיבי המאסר.]

הקנס המקסימאלי הראוי בנסיבות העניין הינו 2 מיליון ₪.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ויש להתחשב בהן:

 

76.       בשנים הרלוונטיות לכתב האישום כיהן נאשם 7 כמהנדס העיר ירושלים. הנאשם 7 נולד בשנת 1952 במרוקו, ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1956. רכש השכלה תיכונית בפנימיית "בויאר" בירושלים. לאחר סיום לימודיו התגייס לחטיבת הצנחנים, סיים קורס קצינים ומילא שורה של תפקידי פיקוד קרביים בגדוד 202. במהלך שירותו הצבאי השתתף במלחמת יום הכיפורים. לאחר סיום שירות קבע הנאשם המשיך לשרת במילואים כמפקד פלוגה וסגן מפקד גדוד חי"ר, עד לשחרורו משירות מילואים בגיל 48. לאחרונה התנדב לשירות מילואים בפיקוד העורף.

 

לאחר שחרורו מצבא קבע החל הנאשם ללמוד לתואר ראשון באדריכלות ותכנון ערים בטכניון, וסיים לימודיו בהצטיינות בשנת 1980. לאחר מכן למד לתואר מוסמך באדריכלות ותכנון אורבני באוניברסיטת הרווארד שבארה"ב, וסיים לימודיו בהצטיינות יתרה בשנת 1982. עם סיום לימודיו בארה"ב עבד הנאשם במשרדו של האדריכל משה ספדיה בבוסטון, וכעבור שנתיים חזר לישראל והחל לעבוד במשרדו של האדריכל ספדיה בירושלים, שם התקדם מעובד שכיר עד לשותף ומנהל המשרד. בשנת 1993 עזב את משרד ספדיה ופתח משרד אדריכלים עצמאי ביפו. במקביל לעבודתו במשרד שבבעלותו, בשנת 2000 החל לעבוד בעיריית ירושלים כמהנדס העיר. בין השנים 2003-2007 שימש כיו"ר המועצה להנדסה ולאדריכלות שבמשרד התעשייה והמסחר, ובין השנים 2007-2009 כיהן כיו"ר ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל. היה מועמד לכנסת מטעם מפלגת "קדימה" בבחירות לכנסת ה-17 בשנת 2006, אך לא נבחר עקב מיקומו הנמוך ברשימה. 

 

77.       נאשם 7 נפגע בצורה משמעותית ביותר בגין החקירה והמשפט בעקבותיה. נאשם 7 איבד במידה רבה את עולמו. ממהנדס מצליח ומוצלח, בעל משרד אדריכלים, ניצב הוא כמי שחומה חוצצת בינו לבין גופים ציבוריים המנועים מלהעסיקו ולהשתמש בשירותיו המקצועיים, וביכולותיו הבולטות.

 

78.       נאשם 7 החזיר לעד המדינה סך 350 אלף ₪, כמפורט בהכרעת-הדין (ראה גם מצבת נכסיו – ד/15).

 

79.       חלוף הזמן, ראה החלק הדן בעניינו של נאשם 1.

 

80.       לטובתו של נאשם 7 העידו עדי האופי הבאים:

 

מר איתן מאיר שימש מנכ"ל העיר ירושלים. העד סיפר על פעילותו המבורכת של נאשם 7 כמהנדס העיר ירושלים. נאשם 7 ניווט וניהל את מחלקת ההנדסה בצורה מקצועית ויצירתית לעילא. העד תיאר את תרומתו של הנאשם 7 לפרויקטים הגדולים שנתפתחו וקודמו בעיר ירושלים בתקופתו תחת הנהגתו של הנאשם.

 

עו"ד עזריאל לוי שימש כמנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים. העד סיפר על מחשבתו היצירתית של נאשם 7 ועל כלל תפקודו המקצועי, תפקוד שלווה בלהט ובלא מעט חזון. תרומתו של נאשם 7 לעיר ירושלים הינה משמעותית. פעילותו של נאשם 7 הובילה לשינוי חיובי בעיר ירושלים, מעשיו מוטבעים בעיר, ברחובותיה, מדרכותיה ובנייניה. נאשם 7 ביצע, למעשה, מהפכה והשפעתו חרגה מעל ומעבר לתפקידו כמהנדס העיר. נאשם 7 נחשב כבר-סמכא והכל היו קשובים לעצותיו בתחומים רבים שלאו דווקא קשורים למקצועו.

 

האלוף (מיל') דורון אלמוג סיפר על שירותו הצבאי של הנאשם. נאשם 7 שירת תחת פיקודו של דורון אלמוג כסגן מפקד פלוגה בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים. נאשם 7 השתתף בפעולות קרביות מעבר לקווי האויב, תוך גילוי תושייה, אומץ וגבורה לא מעטה. נאשם 7 נמנה על אותם אזרחים, לוחמים עזי נפש המוכנים להגן על מדינתם תוך חירוף נפשם.

 

מר קרלוס פרוס היה בבחינת עולה חדש בשנת 1983, משהכיר את הנאשם בעבודתו במשרד האדריכלים ספדיה בירושלים. העד סיפר על מקצועיותו הרבה של נאשם 7, שלימדו והדריכו בעבודתו במשרד. מדובר במי שניחן באיכויות מקצועיות יוצאות דופן. הנאשם 7 היה חבר לעבודה, פיתח יחסי חברות עם העד ועמד לצידו ברגעים לא קלים שהוא מוכן לסייע לו בכל.

 

מר איתן ידיד לוי הכיר את נאשם 7 במהלך הקרבות במלחמת יום כיפור. העד סיפר על גבורתו של הנאשם, שהשתתף בבלימת הכוחות המצרים. ברבות השנים נצטלבו דרכיהם עבד כקבלן בעיר ירושלים והנאשם שימש מהנדס העיר. העד סיפר על חברותו רבת השנים עם הנאשם 7.

 

לטובתו של נאשם 7 רשמו על-פי מוצגים ד/7 ו-ד/8, הנכבדים הבאים:

 

האדריכל משה ספדיה ציין את הישגיו יוצאי הדופן של נאשם 7 בלימודיו, הישגים שהעניקו לו מלגה ללימודי תואר שני בהרווארד שאפשרה לו לסיים את לימודי התואר השני בהצטיינות. לאחר שהועסק כאדריכל במשרד בבוסטון, ניהל את משרד האדריכלות של האדריכל ספדיה בירושלים. האדריכל ספדיה העלה על נס את תרומתו וכישוריו הבולטים של נאשם 7. נאשם 7 הפגין שילוב של להט למקצוע האדריכלות ולמטרותיו, יושרה בהתנהלותו עם אנשים והביע תקוותו כי נאשם 7 יחזור במהרה לחיי שגרה, לתרום לחברה מניסיונו.

 

נשיא ומנכ"ל "פלאזה סנטרס", מר רן שטרקמן, סיפר על עבודתו של נאשם 7 כאדריכל ראשי של "אלביט הדמיה" ו"פלאזה סנטרס". נאשם 7 היה אחראי על השלמתם של מגה פרויקטים, תוך התמודדות עם אתגרים מקצועיים, עמידה ביעדים תקציביים, עמידה בלוחות זמנים תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של איכות ויצירת עבודת צוות. בידיו של נאשם 7 הופקדו תקציבי עתק של הפרויקטים בקבוצה. מדובר במנהל מוכשר וחרוץ, נאמן ודבק במטרה ובעל יושרה ללא סייג.

 

עונשו של נאשם 7:

 

81.       בגין כל האירועים בהם הורשע נאשם 7 כמפורט לעיל, ולאחר שראיתי סכומי הכסף הגדולים שנטל לכיסו בנסיבות המתוארות בהכרעת-הדין, ולנוכח טיעוני ב"כ הצדדים המלומדים, הנני גוזר על נאשם 7 את העונשים הבאים:

9 שנות מאסר, מתוכם 7 שנים לריצוי בפועל, בניכוי 10 ימי מעצרו (06.04.10 עד 15.04.10) והיתרה על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע.
קנס בסך של 1,000,000 ₪ או שנת מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים רצופים, החל מיום 01.06.14.
חילוט לפי סעיף 297 לחוק העונשין ישים לגבי מקבל השוחד, אבל החילוט כאן יינתן על-פי סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון: נוכח עונש המאסר המשמעותי והקנס הכספי, הנני מורה על חילוט רכוש בשווי 500 אלף ₪.

 

נאשם 8

 

82.       נאשם 8 הורשע, כאמור, בשתי עבירות לפי סעיף 290 לחוק, באירועים הבאים:

 

קבלת שוחד מעד המדינה בסך 500 אלף ₪ (ערך נוכחי 611 אלף ₪) באמצעות אחיו, יוסי אולמרט.

 

קבלת שוחד בסך 60 אלף ₪ (ערך נוכחי 73 אלף ₪) מעד המדינה באמצעות נאשמת 9 ואורי מסר.

 

מתחם הענישה לאירועי השוחד שצוינו לעיל:

 

83.       כאמור, הערך החברתי פורט בעניינם של הנאשמים לעיל.

 

84.       מדובר בסכומי שוחד הנאמדים במאות אלפי ₪.

 

85.       מדיניות הענישה הנהוגה פורטה לעיל.

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה:

 

86.       קשרי העבודה בין עד המדינה לנאשם 8 לא היוו סלע מחלוקת בין הצדדים במהלך המשפט (ראה הצהרת פרקליטו המלומד של נאשם 8 בבית-המשפט, וכן פסקאות 233-231 להכרעת-הדין, ובעניין חברת הזרע ראה פסקאות 234 ו-238).

נוכח המפורט בהרחבה משהו בהכרעת-הדין, למותר לשוב ולציין הדברים, רק בקצירת האומר אציין כי נאשם 8 השתתף, למשל, באופן חריג בישיבה מקצועית של הועדה המחוזית (פסקה 232). נאשם 8 עדכן את עד המדינה בעניין שיחותיו עם ראש-הממשלה דאז, אריאל שרון ז"ל, בעניין חברת הזרע (פסקה 234). נאשם 8 פגש את עד המדינה בלשכתו בסמוך לכניסתו לתפקיד שר המסחר והתעשייה, וביום 11.03.03 השתתף עד המדינה בפגישה של השר עם מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל, נאשם 13, פגישה שבסיומה לא יצא סיכום דיון, כמקובל ונהוג בלשכת השר. נאשם 8 הורה לחבר הולנת"ע, נציג משרד התמ"ת – על-פי בקשת עד המדינה – לעשות מעשה, כנתון על-ידי מר עובד יחזקאל (פסקה 237). נאשם 8 פגש את עד המדינה במלון אינטרקונטיננטל בתל-אביב בקומה ה-24, להודיע לו כי הוא עצמו אינו מטפל יותר בנושא פארק איילון (פסקה 238).

 

מערכת הקשרים המושחתת בין עד המדינה ונאשם 8 החלה בשנות התשעים. נאשמת 9 ציינה כי עד המדינה סייע בצורה משמעותית למערכות הבחירות של נאשם 8 (ראה פסקה 250 בהכרעת-הדין).

על-פי הכרעת-הדין, התמונה העובדתית שנצטיירה בבית-משפט הינה כי עד המדינה הותרם על-ידי נאשמת 9 לטובת מערכות הבחירות של נאשם 8. עד המדינה העביר סכומים של מאות רבות של אלפי שקלים לנאשמת 9, סכומים שהועברו על-ידה לאורי מסר. על-פי הודעותיה של נאשמת 9, נאשם 8 קיבל את התרומות ואף מצא להודות לעד המדינה על עזרתו (פסקה 255 להכרעת-הדין).

 

בהמשך ישיר ל"התרמתו" של עד המדינה, לטובת כיסוי גירעונות של נאשם 8, ביקשה נאשמת 9 מעד המדינה כסף לכיסוי גירעונות מספר שנים אחר-כך וזה, על-פי דברי נאשמת 9 בבית-משפט, העביר לרשותה סך 100 אלף ₪ מתוכם, העבירה במזומן לאורי מסר סך 60 אלף ₪.

נאשמת 9 ציינה כי אורי מסר, מבחינתה, היה מעין ה"קופה" של נאשם 8 (פסקה 257 להכרעת-הדין). נאשמת 9 נטלה לעצמה מתוך סך 100 אלף השקלים, 40 אלף ₪ אותם הפקידה בחשבונות ילדיה. נאשמת 9, על-פי דרכה, "גזלה" למעשה סך 40 אלף ₪ מתוך סך 100 אלף ₪ שאמורים היו להגיע לקופתו של נאשם 8.

סכום כסף זה לא נחת במפתיע בקופתו של נאשם 8, קופה שנשמרה בידו של אורי מסר. סכום כסף זה מחובר בטבורו למערכת הקשרים המושחתת ששררה בין עד המדינה לנאשם 8 לאורך שנים רבות, מערכת קשרים מושחתת במסגרתה הועברו מאות אלפי ₪ על-ידי עד המדינה לנאשם 8, כמפורט בהכרעת-הדין.

 

כחלק בלתי נפרד מאותה מערכת קשרים בין נאשם 8 לעד המדינה, העביר עד המדינה לבקשת הנאשם 500 אלף ₪ במספר שיקים דחויים לאחיו.

משנזקק נאשם 8 לכספים עבורו או עבור בני משפחתו, ניצל את תפקידו הרם והיזקקות היזמים ל"שירותיו", סיועו והתערבותו בקידום עניינם במסגרת פעילותו כמשרת ציבור, וקיבל לרשותו סכומי עתק, כמפורט בהכרעת-הדין.

הנאשם ביקש לסייע לאחיו, שנקלע לחובות כספיים כבדים. נאשם 8 נמנע מלפנות לידידים, שהינם, לדבריו, בבחינת שועי ארץ, שמוטי זיסר לידם הינו "דג קטן", אלא באופן דיסקרטי רחוק מעין אדם פנה ל"אוצרות פלא", שעמדו לרשותו. כ"אוצר פלא" נוח וזמין שימש העד מוריס טלנסקי. זה כמתואר על-ידו בעדותו בבית-משפט נענה לבקשתו של נאשם 8 והעביר לזכות חשבון אחיו, יוסי אולמרט, 30 אלף דולר. על בסיס מערכת הקשרים המושחתת ששררה בינו לבין עד המדינה, השתמש נאשם 8 ב"אוצר הפלא" הנ"ל, שהוכיח "נדיבותו" לאורך שנים בהזרמת סכומים הנאמדים במאות רבות של אלפי שקלים, לצורך קבלת המתת שנסתכם, זו הפעם, בכ-500 אלף ₪.

הנאשם 8 שכיהן בתפקיד רם, רב סמכויות וכוחות כראש-עיר וכיו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר ירושלים ניצל את תפקידו הרם, לגריפת כספים מיזם, שנזקק לסיועו והתערבותו בקידום פרויקט הולילנד.

 

לציין, לא הוכח בבית-משפט, כי כספי השוחד שקיבל נאשם 8 הובילו את נאשם 8 לפעול למתן הקלות והטבות ליזמי פרויקט הולילנד, תוך סטייה ברורה מן השורה.

 

87.       אמור מעתה, מתחם הענישה הראוי לאירוע השוחד הראשון בו נטל נאשם 8, באמצעות אחיו, מעד המדינה סך של 500 אלף ₪, נע בין 4 ל-7 שנים. מתחם הענישה הראוי לאירוע השני בו נטל נאשם 8 שוחד בסך 60 אלף ₪ מעד המדינה באמצעות נאשמת 9 ואורי מסר, נע בין 2 ל-4 שנים.

[המאשימה טוענת למתחמים של בין 5 ל-7 שנות מאסר לאירוע הראשון, ובין 2 ל-4 שנות מאסר לאירוע השני, ומבקשת למקם את העונש באמצע כל מתחם עם חפיפה חלקית של עונשי המאסר.]

הקנס המקסימאלי הראוי בנסיבות העניין הינו מיליון ₪.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ויש להתחשב בהן:

 

88.       הנאשם 8 נולד בבנימינה בשנת 1945. הנאשם סיים לימודי פסיכולוגיה, פילוסופיה ומשפטים באוניברסיטה העברית. בשנת 1973 נבחר לראשונה לכנסת מטעם מפלגת הליכוד, ומאז מילא שורה של תפקידי מפתח בשירות הציבורי של ישראל, כגון חבר כנסת. נאשם 8 כיהן כראש עיריית ירושלים, ובהמשך כשר התעשייה והמסחר ומ"מ ראש הממשלה. בשנת 2006 הנאשם נבחר לראשות הממשלה מטעם מפלגת "קדימה", וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 2009.

 

הנזק שנגרם לנאשם 8 בשל הרשעתו הינו נזק רב וגדול. מדובר במי שעמד בפסגת הפסגות. נאשם 8 מילא התפקידים הרמים והנישאים מכל בחינה שהיא במדינת ישראל. הנאשם 8 שימש כראש-ממשלת ישראל. מתפקיד רם ונכבד זה, שאין חשוב ומרכזי ממנו, הגיע למעמד של מי שהורשע בפלילים בעבירות בזויות וחמורות מאין כמותן.

 

גם אם לא מדובר בהרשעתו הראשונה של נאשם 8 – עדיין הנזק לו ולמשפחתו כתוצאה מהרשעתו הינו נזק כבד ביותר.

 

89.       חלוף הזמן, ראה בעניינו של נאשם 1.

 

90.       לנאשם הרשעה קודמת בעבירה של הפרת אמונים מת"פ (מחוזי ירושלים) 426/09, בגינה נדון למאסר מותנה ולקנס בסך 75,000 ₪.

 

91.       לטובתו של נאשם 8 רשמו על-פי מוצג ד/11 הנכבדים הבאים:

 

גב' שולמית ניידס הינה בתם (הלא ביולוגית) של אהוד ועליזה אולמרט. הגב' שולמית ניידס רשמה במכתבה מיום 27.04.14, על נסיבות חייה האומללות טרם הגעתה לבית משפחת אולמרט. עליזה ואהוד אולמרט, בהיותם זוג צעיר, הורים לשלושה ילדים קטנים, פתחו את ביתם ואת נפשם בפניה. לדברי גב' ניידס, בני משפחת אולמרט הצילו חייה. היום משמשת הגב' ניידס מורה לשחייה, מנהלת בריכות ומאמנת כדורעף, אם לשני ילדים, נכדים לבני הזוג אולמרט. לדידה, אהוד אולמרט הוא אביה.

 

מר רענן דינור תיאר במכתבו שורת תפקידים שמילא בשירות הציבורי לאורך השנים. מר רענן דינור תיאר את גדולתו ודפוס התנהגותו ופעולתו של נאשם 8 במסגרת ביצוע תפקידיו הציבוריים. הנאשם 8 הינו אות ומופת לרעות, איש שהציל נפשות ועזר לזולת ללא פשרות. מדובר במנהיג שפעל בדבקות, רגישות חברתית והתנהל בצורה נאותה בביצוע תפקידיו השונים. המדובר, כך מר רענן דינור, במנהיג משכמו ומעלה, מנהל בחסד עליון היודע לתת דרגות חופש ניהוליות לכפופים לו, תוך בקרה המעמידה את מבחן התוצאה כערך מרכזי ומבססת את תקינות התהליך על יחסי אמון בינו לכפופים אליו.

 

מר מאיר קראוס הינו מנהל מכון ירושלים לחקר ישראל, ציין מספר דוגמאות לתרומתו הייחודית של נאשם 8 למערכת החינוך בעיר.

מדובר במנהיג היודע להניע אנשים ולהתוות להם דרך. אישיותו החמה, תבונתו וחוכמתו, נדיבות ליבו, אנושיותו והאכפתיות הרבה שגילה כלפי עובדיו הביאו לכך שרבים וטובים היו מגויסים לפעול למען קידומה של המערכת.

 

אלוף (מיל') דורון אלמוג, יו"ר "על"ה נגב - נחלת ערן", רשם בהמשך לדברים שהעיד בבית-המשפט על סיועו הרב של נאשם 8 למען ילדי על"ה. כל פנייה מצד הנהלת על"ה זכתה לאוזן קשבת ובעשייה של ממש. פועלו של נאשם 8 למען ילדי על"ה היה יוצאי דופן.

 

מר משה כהן, לשעבר סגן ראש המנהל האדמיניסטרטיבי בבית-חולים "ביקור חולים" בירושלים, רשם על העזרה שהעניק נאשם 8 למוסד הירושלמי הוותיק והחשוב. נאשם 8 עורר השתאות והתפעמות גדולה באצילותו הנשגבה משהתגייס לטובת בית-החולים להרחבת מעגל התורמים. נאשם 8 ביצע עבור בית-החולים מספר נסיעות לחו"ל, פעל רבות ובאינטנסיביות בארץ ובחו"ל ומעולם לא רמז כי ברצונו לקבל תמורה כלשהי בגין פעילותו.

 

ד"ר דוידזון, מנהל המרכז הרפואי "אסף הרופא", ציין את פעילותו של נאשם 8 לגיוס תרומה ששוויה מעל 2 מיליון דולר לרכישת מכשיר MRI.

 

אלמנתו של שמואל מאיר ז"ל, הגב' רות מאיר, שבעלה שמואל מאיר שימש חבר מועצת העיר וכיהן כראש סיעת המפד"ל ויו"ר ועדת החינוך, תיארה את המערכת החברית שהתפתחה בין אישהּ ונאשם 8. מרגע האסון בו מצא את מותו מר שמואל מאיר ז"ל, מילא נאשם 8 את מקומו של האיש בנפשם של ילדיו. נאשם 8 זקף את קומתם ועודדם.

 

מנכ"ל ג'וינט ישראל, מר ארנון מנטבר, סיפר במכתבו מיום 23.04.14 על נכונותו, פתיחותו ודאגתו של נאשם 8 לנושאים והמטלות שבמוקד פעילות ג'וינט ישראל.

 

נשיאת "עלם" (עמותה לנוער במצבי סיכון), הגב' נאווה ברק, ביקשה להודות לנאשם 8 על הירתמותו למען עמותת "עלם" לאורך שנים ארוכות.

 

מר אלכס אורלי, יו"ר עמותת "יש", ציין את הערכתו הרבה לפועלו של נאשם 8.

 

הגב' גיטל קויפמן, יו"ר עמותת ניצולי מחנות הריכוז והגטאות בישראל, ציינה פעילותו של נאשם 8 כראש-ממשלה לטובת ניצולי השואה בישראל. נאשם 8 התנהג לניצולי השואה בצורה מעוררת התפעלות, באופן שאף פוליטיקאי אחר לא התייחס אליהם.

 

מר אבנר שלו, יו"ר הנהלת "יד ושם", ביקש לציין את הערכתו ופועלו של נאשם 8 למען "יד ושם". מר אולמרט היה הראשון מבין ראשי עיריית ירושלים אשר סייע בפועל לקידומו של "יד ושם".

 

כב' הרב א. א. פירר ציין במכתבו מיום 27.04.14, הערכתו והוקרתו את נאשם 8 כאדם וכאיש ציבור. נאשם 8 ניחן בתעצומות נפש. נאשם 8 סייע ל"סתם עמך", לאנשים שלא הכיר ולא היו בקשרים עמו.

 

ד"ר מסעד ברהום, מנהל בית-החולים לגליל המערבי, נהריה, ציין היות נאשם 8 מנהיג שהוביל מהלכים רבים בתחומים שונים. אמונתו בצדקת דרכו הינה מושא הערצה לכל אדם.

 

עו"ד גדעון ויתקון ביקש להביע הערכתו הרבה לפועלו וציפייתו לשובו המהיר להנהגת המדינה.

 

מר אמנון שילה שימש בשנות השבעים שליח בוושינגטון, האדון ציין במכתבו את תרומתו של נאשם 8 למערך ההסברה של שגרירות ישראל בארצות-הברית.

 

יו"ר ארגון "יד לבנים" ירושלים, מר אלי דהן, ביקש במכתבו לתאר את נאשם 8 שהוא הכיר. מר דהן פנה פעמים רבות לנאשם 8 בתפקידו כראש-ממשלה, לצורך בקשות שונות הקשורות להנצחת הנופלים. נאשם 8 הביע נכונות מלאה ולא חסר במאמצים לסייע לארגון בבקשותיו.

 

עונשו של נאשם 8:

 

92.       בגין כל האירועים בהם הורשע נאשם 8 כמפורט לעיל, ולאחר שבחנתי מכלול השיקולים, הנני גוזר על נאשם 8 את העונשים הבאים:

8 שנות מאסר, מתוכן 6 שנים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע.
קנס בסך של 1,000,000 ₪ או שנת מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים רצופים, החל מיום 01.06.14.
חילוט לפי סעיף 297 לחוק העונשין ישים לגבי מקבל השוחד, אבל החילוט כאן יינתן על-פי סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון: נוכח עונש המאסר המשמעותי והקנס הכספי, הנני מורה על חילוט רכוש בשווי 560 אלף ₪.

 

נאשם 10

 

93.       נאשם 10 הורשע, כאמור, בשתי עבירות לפי סעיף 290 לחוק, באירוע הבא:

1. קיבל מעד המדינה שבעה שיקים על-סך 95 אלף ₪. 2. קיבל מעד המדינה שני שיקים על-סך 70 אלף ₪.

 

סך-הכל שתי עבירות שונות של קבלת שוחד לפי סעיף 290 לחוק, אירוע כולל בסך כולל של 165,000 ₪ (ערך נוכחי 196 אלף ₪).

 

נאשם 10 הורשע בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון בגין פריטתם של כספי השוחד למזומן בגמ"חים, והעברתם למקורביו. עבירה זו משליכה על חומרת העבירות בהן הורשע באירוע הנקוב.

 

מתחם הענישה לאירועי השוחד שצוינו לעיל:

 

94.       כאמור, הערך החברתי פורט בעניינם של הנאשמים לעיל.

 

95.       מדובר בסכומי שוחד הנאמדים בעשרות אלפי ₪. סכומי הכסף נתקבלו בשיקים שונים, כאשר בכל מועד פירעון של כל שיק ושיק נתגבשה החלטתו של הנאשם ליטול כספי השוחד לכיסו.

 

96.       נאשם 10, כמפורט בהכרעת-הדין, פעל לטובת פרויקט הולילנד במסגרת תפקידו הציבורי.

 

97.       הנאשם 10 פעל אך ורק מתוך חמדנות ורדיפת בצע כסף.

 

98.       מדיניות הענישה הנהוגה פורטה לעיל.

 

99.       כמצוין לעיל, לא ניתן היה לקבוע כי כספי השוחד שקיבל נאשם 10 הובילו את נאשם 10 לפעול למתן הקלות והטבות ליזמי פרויקט הולילנד, תוך סטייה ברורה מן השורה. יתר על כן, פרקליטתו המלומדת של נאשם 10, עו"ד אירית באומהורן, ציינה בטיעוניה כי על-פי קביעות הכרעת-הדין, לא ניתן לקבוע כמה מתוך סכום הכסף שקיבל לידיו נאשם 10 העביר הוא לפולק (ראה עדות עד המדינה בעניין זה).

 

100.     אמור מעתה, מתחם הענישה הראוי לאירוע השוחד בו נטל נאשם 10 שוחד בסכום של 165 אלף ₪, במחובר להרשעתו בעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון, נע בין 2 ל-5 שנים.

[המאשימה טוענת למתחם ענישה שנע בין 3.5 ל-5.5 שנות מאסר, ומבקשת למקם את העונש באמצע המתחם.]

הקנס המקסימאלי הראוי בנסיבות העניין הינו 600 אלף ₪.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ויש להתחשב בהן:

 

101.     בשנים הרלוונטיות לאישומים כיהן נאשם 10 כחבר מועצת העיר ירושלים, סגן ראש העיר ומחזיק תיק הכספים בעירייה. הנאשם 10 נשוי, אב ל-9 ילדים, סב ל-5 נכדים, נולד בשנת 1950 בישראל. משנת 1993 עבד בתפקידים שונים בעיתון "יום ליום" של מפלגת ש"ס, ובין השנים 1996-1998 שימש כמנכ"ל העיתון. בשנת 1998 נבחר למועצת העיר ירושלים מטעם מפלגת ש"ס, ועד לשנת 2008 כיהן כסגן ראש העירייה ומחזיק תיק הכספים. בשנת 2008 נבחר שוב למועצת העיר, ומשמש כיום כחבר מועצה ללא שכר.

 

102.     הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו הינה רבה. מדובר במי ששימש שליח ציבור נכבד שזכה להכרה והוקרה בציבור שלו ובכלל הציבור בירושלים. מדובר במי שנפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא בשל הרשעתו. נאשם 10 לא יוכל לשוב ולכהן כאיש ציבור – בגילו ובמעמדו יתקשה ביותר לפתוח חיים מקצועיים חדשים ולהתפרנס בכבוד. מדובר במי שמגיל צעיר יחסית, גיל 34, שרת בעיריית ירושלים, זה היה עיסוקו, זה היה כל עולמו.

 

103.     נאשם 10 לא נטל אחריות על מעשיו. הנאשם לא שיתף פעולה עם רשויות החקירה. הנאשם 10 שמר על זכות השתיקה, וגם משהוצגו לו השיקים שבמוקד הדיון, הקפיד על שתיקתו, כשהוא מכזב לחוקריו על-פי כוחו.

 

104.     נאשם 10 זוכה בחלק מהאישומים בהם הואשם על-ידי המאשימה בכתב האישום. יש בעובדה זו כדי להביא להקלה כלשהי בעונשו.

 

105.     חלוף הזמן, ראה החלק הדן בעניינו של נאשם 1.

 

106.     לטובתו של נאשם 10 העידו עדי האופי הבאים:

 

מר מנחם מוסקוביץ, מתנדב שנים רבות בארגוני התנדבות בירושלים, העד הינו מתנדב בארגון "קו לחיים" בירושלים. העד סיפר על תרומתו של הנאשם 10 לארגון.

נאשם 10 לא פעל רק כאיש ציבור וסייע לארגון בעניינים מנהליים וכספיים, נאשם 10 נתגלה כאדם רגיש ביותר. נאשם 10 הינו איש משפחה ובן יקר ותומך באמו.

 

ח"כ אורי מקלב כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים משנת 1993.

מר אורי מקלב סיפר על פועלו של הנאשם 10 ועל מערכת היחסים הטובה ששררה ביניהם לאורך השנים, מערכת יחסים שתרמה לפעילותם למען העיר ירושלים. הנאשם 10 ניחן בחריצות יוצאת דופן ומסירותו הייתה שם דבר בעבודת הקודש ובעבודתו בעירייה. נאשם 10 חי בצניעות רבה ולא פעם ביקש מהעד לחתום עבורו כערב על הלוואות אותן נזקק ליטול.

 

בנוסף, רשמו לטובתו של נאשם 10 על-פי מוצגים ד/36 עד ד/42, הנכבדים הבאים:

 

ראשון לציון, הרב הראשי לישראל, נשיא בית-הדין הרבני הגדול, כב' הרב יצחק יוסף, המליץ להתחשב בפועליו של נאשם 10 רבת השנים למען תושבי העיר ירושלים ולהביא את מעשיו הטובים אשר עשה בחשבון כל העניינים. כב' הרב ציין כי במשך כהונתו בתפקידיו הציבוריים סייע נאשם 10 למוסדות ציבור, חינוך, ולכל פונה מקרב הציבור ללא כל אבחנה בין פונה לפונה. נאשם 10 היה אוזן קשבת לאנשים נצרכים. עבודתו נעשתה על הצד הטוב ביותר במאור פנים ובנחת, כאשר נרתם לסייע גם ללא כל היכרות עם הנזקקים (ד/36).

 

מנכ"ל בנייני האומה, הגב' מירה אלטמן, במכתבה מיום 01.07.09, ציינה את האכפתיות, האחריות, המעורבות והחשיבה לאורך כל הדרך של נאשם 10 לקידום מרכז בנייני האומה. נאשם 10 היה בבחינת שותף אמיתי, שגריר איכותי וכתובת לחשיבה מעמיקה ועזרה בלתי נדלית שאינה תלויה בימים או בשעות (ד/37).

 

מנכ"ל המשקם, מר ליאור שטרסברג, במכתבו מיום 07.08.08, ציין את פעילותו של נאשם 10 כאיש ציבור אשר לנגד עיניו עמדה טובתם האישית של אלפי עובדי החברה (ד/38).

 

מנכ"ל קונגרס יהודי בוכרה, מר יהודה בלוי, במכתבו מיום 12.11.06, ציין את החובה הגדולה שחבה הקהילה הבוכרית לנאשם 10 על מסירותו וטיפולו המהיר בהנצחת פועלם של יהודי בוכרה ועשייתם הברוכה בהקמתם שכונה אשר עומדת לתפארת אף לאחר עשרות רבות של שנים (ד/39).

 

מנכ"ל "יד עזרה ושולמית", מר אריאל ש. לורי, במכתבו מיום 23.01.05, ציין כי הרואה בשמיים רואה את מעשיו הגדולים ואת דאגתו של נאשם 10 ליתומים ולאלמנות (ד/40).

 

מנכ"ל ארגון "חיינו", מר יעקב פינסקי, במכתבו מיום 18.11.03, הודה על תרומתו של נאשם 10 ועל עזרתו כסגן ראש-העיר (ד/41).

 

תעודה רפואית המעידה על מצבו, חתומה על-ידי רופא המשפחה, ד"ר פנחס כהן (ד/42).

 

 

 

עונשו של נאשם 10:

 

107.     בגין כל האירועים בהם הורשע נאשם 10 כמפורט לעיל, ולנוכח טיעוני ב"כ הצדדים המלומדים, הנני גוזר על נאשם 10 את העונשים הבאים:

5 שנות מאסר, מתוכן 3.5 שנים לריצוי בפועל, בניכוי 11 ימי מעצרו (15.04.10 עד 25.04.10) והיתרה על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע.
קנס בסך של 300 אלף ₪ או שנת מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים רצופים, החל מיום 01.06.14.
חילוט לפי סעיף 297 לחוק העונשין ישים לגבי מקבל השוחד, אבל החילוט כאן יינתן על-פי סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון: נוכח עונש המאסר המשמעותי והקנס הכספי, הנני מורה על חילוט רכוש בשווי 165 אלף ₪.

 

נאשם 12

 

108.     נאשם 12 הורשע ב-3 עבירות לפי סעיף 295(ג) לחוק, באירוע הבא:

נאשם 12 נתן לנאשם 5 בסך-הכל כ-1.3 מיליון ₪ (מתוכם 200 אלף ₪ הועברו לתשלום מס ערך מוסף), על-מנת שיעבירם לנאשם 13, או יניע נאשם 13 למשוא פנים במסגרת תפקידו הציבורי.

 

נאשם 12 הורשע בעבירה לפי סעיף 423 לחוק, בגין קבלת חשבוניות כוזבות מנאשם 5 והכללתן בספריה של חברת תעשיות המלח.

 

נאשם 12 הורשע בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, בגין הפקדת כספי השוחד בחברותיו של עד המדינה במסווה של "שכר טרחה"/"מקדמות".

 

סך-הכל, אירוע אחד של שלוש עבירות שוחד בסך-כולל של כ-1.3 מיליון ₪, במחובר לעבירה לפי סעיף 423 לחוק ועבירה לפי חוק איסור הלבנת הון, המשליכה ומקדירה העבירה העיקרית.

 

מתחם הענישה לאירועי השוחד שצוינו לעיל:

 

109.     כאמור, הערך החברתי פורט בעניינם של הנאשמים לעיל.

 

110.     מדובר בסכומי שוחד הנאמדים במאות אלפי שקלים. נאשם 12 נדרש לקדם עסקה ששוויה 700 מיליון ₪, עסקה שקשורה ושימשה בסיס לעסקאות מרכזיות אחרות שביצע אותה תקופה (רכישת גרעין השליטה בבנק הפועלים, על-סמך זכויות החברה בקרקעות הנידונות).

 

111.     העבירות בוצעו לאורך תקופה והכספים הועברו במועדים שונים. לצורך ביצוע העבירות, פעל הנאשם 12 מול דירקטוריון החברה באופן חריג ובלתי תקין, כמתואר בהכרעת-הדין.

הנאשם פעל מתוך מניע אחד ויחיד והוא – בצע כסף.

 

112.     נאשם 12 ניצל את מעמדו כיו"ר דירקטוריון חברת תעשיות המלח, על-מנת להזרים כספי שוחד לנאשם 5. נאשם 12 עשה כן תוך הסוואת פעולותיו באמצעות חשבוניות כוזבות שהוטמעו בספרי החברה.

 

113.     מדיניות הענישה הנהוגה פורטה לעיל. 

 

114.     נאשם 12 העביר, באמצעות נאשם 5, כספי שוחד הנאמדים במאות אלפי ₪. עם זאת, לא ניתן היה לקבוע במשפט כמה, ואם בכלל, מתוך סך כל הכספים הועברו לפקידי הציבור.

כמו כן, לא הוכח במשפט כי כספי השוחד הובילו למתן הקלות והטבות תוך סטייה ברורה מן השורה.

 

115.     אמור מעתה, בהתחשב בכל האמור לעיל, הנני לקבוע כי מתחם הענישה לאירוע השוחד בו הורשע הנאשם 12, נע בין שנתיים לחמש שנות מאסר בפועל.

[המאשימה טוענת למתחם ענישה שנע בין 5 ל-8 שנות מאסר, ומבקשת למקם את העונש ברף העליון של המתחם.]

לא הוכח בפניי שווי טובות הנאה שהופקו ע"י הנאשם בביצוע העבירות. עם זאת, מדובר ב-5 עבירות בהן הורשע נאשם 12, ואשר כך, הקנס המקסימאלי בהתאם להוראות סעיף 61(א)(4) לחוק העונשין הינו כ-1.1 מיליון ₪.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ויש להתחשב בהן:

 

116.     בשנים הרלוונטיות לאישומים כיהן נאשם 12 כיו"ר הדירקטוריון של חברת תעשיות המלח בע"מ, וכסגן יו"ר בנק הפועלים. הנאשם 12 נולד בשנת 1960 בישראל, גרוש ואב ל-5 ילדים. רכש השכלה תיכונית בבית הספר הריאלי בחיפה, ולאחר סיום לימודיו התגייס לחיל השריון ושירת כמפקד טנק בגדוד 77. לאחר שחרורו משירות סדיר למד הנאשם לתואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת מסצ'וסטס שבארה"ב, וסיים לימודיו בהצטיינות. בשנת 1990 החל לעבוד בחברת תעשיות המלח שבבעלות משפחתו, והתקדם עד לתפקיד מנכ"ל החברה ובהמשך יו"ר הדירקטוריון, תפקיד אותו מילא עד לשנת 2007. לאחר שמשפחת הנאשם רכשה את גרעין השליטה בבנק הפועלים, הנאשם כיהן כדירקטור, סגן יו"ר ובהמשך יו"ר דירקטוריון של הבנק, במקביל לעבודתו בחברת תעשיות המלח.

117.     הנזק שנגרם לנאשם 12 הינו נזק גדול ורב, מדובר במי שנשא בתפקיד מרכזי ונישא במשק הישראלי, וכיום הינו בבחינת "שבר כלי" מבחינת מעמדו הכלכלי ויכולתו לזכות בתפקיד דומה, או אף פחות בבכירותו, מזה שנשא בעבר. הנאשם הינו דוגמא חיה למי שנפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

 

118.     מוצגים ד/44 ו-ד/45, על כלל משמעותם, מדברים בעד עצמם.

 

119.     חלוף הזמן, ראה החלק הדן בעניינו של נאשם 1.

 

120.     הנאשם הורשע לאחרונה בת"פ (מחוזי ת"א) 47038-10-12, בעבירות של הפרת אמונים בתאגיד, לפי סע' 416 ו-425 לחוק, וכן לפי סע' 14ב(ב) לפקודת הבנקאות. הנאשם נדון לשנת מאסר לריצוי בפועל וקנס כספי בסך מיליון ₪.

 

עונשו של נאשם 12:

 

121.     בגין כל האירועים בהם הורשע נאשם 12 כמפורט לעיל, ולאחר ששקלתי מכלול השיקולים וטיעוני ב"כ הצדדים, הנני גוזר על נאשם 12 את העונשים הבאים:

5 שנות מאסר, מתוכן 3 שנים לריצוי בפועל, בניכוי 5 ימי מעצרו (21.04.10 עד 25.04.10) והיתרה על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע.
עונש זה ירוצה במצטבר לכל עונש מאסר אחר תקף בעניינו.
קנס בסך של 500 אלף ₪ או שנת מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים רצופים, החל מיום 01.06.14.
חילוט לפי סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון: נוכח עונש המאסר המשמעותי והקנס הכספי, הנני מורה על חילוט רכוש בשווי 1,000,000 ₪.

 

נאשמת 14

 

122.     נאשמת 14 הורשעה ב-6 עבירות לפי סעיף 295(ג) לחוק, באירועים הבאים:

א. שש העברות כספים לעד המדינה למטרת תשלומי שוחד לנבחרי ופקידי ציבור בסך כולל של 2,823,280 ₪ בשנים 2000-2001, בהתאם לפירוט הבא:

1. סך של 1,215,000 ₪ מיום 13.04.00. 2. סך של 200,000 ₪ מיום 31.08.00. 3. סך של 450,000 ₪ מיום 14.11.00. 4. סך של 166,000 ₪ מיום 19.03.01. 5. סך של 295,000 ₪ מיום 03.04.01. 6. סך של 497,280 ₪ מיום 13.05.01.

ב. שתי העברות כספים לעד המדינה למטרת תשלומי שוחד לנבחרי ופקידי ציבור בסך כולל של 675,000 ₪ בשנת 2005, בהתאם לפירוט הבא:

1. סך של 500,000 ₪ מיום 06.04.05. 2. סך של 175,000 ₪ מיום 22.05.05.

ג. העברת כספים לעד המדינה למטרת תשלומי שוחד לנבחרי ופקידי ציבור בסך של 300,000 ש"ח מיום 31.07.05.

 

סך-הכל 9 עבירות שונות של תיווך בשוחד לפי סעיף 295(ג) לחוק, שלושה אירועים שונים בסך כולל של 3,798,280 ₪.

 

נאשמת 14 הורשעה, כאמור, בעבירה לפי סעיף 291 לחוק (מתן שוחד), באירועים הבאים:

 

שתי העברות כספים לנאשם 6 באמצעות ארגון "יד שרה" בסך כולל של 850,000 ₪ בשנת 2000, בהתאם לפירוט הבא:

1. סך של 600,000 ₪ מיום 31.07.00. 2. סך של 250,000 ₪ מיום 11.12.00.

שש העברות כספים לנאשם 11 באמצעות מוסדות "בית מלכה" בסך כולל של 640,000 ₪ בשנים 2000-2006, בהתאם לפירוט הבא:

1. סך של 240,000 ₪ בחודשים יוני – אוקטובר 2000. 2. סך של 115,000 ₪ מיום 11.12.00. 3. סך של 60,000 ₪ מיום 20.08.01. 4. סך של 25,000 ₪ מיום 24.09.03. 5. סך של 50,000 ₪ בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2004. 6. סך של 150,000 ₪ בחודשים אוקטובר 2005 – פברואר 2006.

סך-הכל 8 עבירות שונות של מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק, שני אירועים שונים בסך כולל של 1,490,000 ₪.

 

נאשמת 14 הורשעה, כאמור, בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, ראה כל העבירות שפורטו לעיל ובסיכומו של הפרק הנוגע לנאשם 1.

 

הנה נא, נאשמת 14 הורשעה בחמישה אירועים נפרדים: שלושה אירועים, כמפורט לעיל, הנוגעים לתיווך בשוחד בסך כולל של 3,798,280 ₪, ושני אירועים של מתן שוחד בסך כולל של 1,490,000 ₪. בנוסף, הנאשמת הורשעה בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.

 

עונשה של נאשמת 14:

 

123.     שיקולי מתחם העונש ההולם בעניין נאשמת 14 דומה לשיקולים שנרשמו בעניין נאשם 1.

 

124.     נאשם 1 בבית-המשפט עתר שלא לפגוע בנאשמת 14, מדובר בחברה משפחתית שלא חטאה ופשעה, כך נאשם 1, ולא במאום.

לגישתי, יש לכבד עתירתו זו של נאשם 1.

 

125.     על נאשם 1 הוטלו עונשי מאסר ועונשים כספיים משמעותיים וכבדים. אשר כך, הנני גוזר על נאשמת 14 עונש סמלי משהו, קנס בסך 100 אלף ₪, אשר ישולם עד יום 01.09.14, החל מיום זה יישא ריבית והצמדה כחוק.  

 

נאשמת 15

 

126.     נאשמת 15 הורשעה, כאמור, בשתי עבירות לפי סעיף 291 לחוק בגין העברת כספים לנאשם 6 באמצעות ארגון "יד שרה" בסך של 400,000 ₪ מיום 05.10.00, והעברת כספים לנאשם 11 באמצעות מוסדות "בית מלכה" בסך של 40,000 ₪ מיום 24.04.01.

 

סך-הכל שתי עבירות שונות של מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק, בסך כולל של 440 אלף ₪.

 

עונשה של נאשמת 15:

 

127.     שיקולי מתחם העונש ההולם בעניין נאשמת 15 דומה לשיקולים שנרשמו בעניין נאשם 1.

 

128.     נאשם 1 בבית-המשפט עתר שלא לפגוע בנאשמת 15, מדובר בחברה משפחתית שלא חטאה ופשעה, כך נאשם 1, ולא במאום.

לגישתי, יש לכבד עתירתו זו של נאשם 1.

 

129.     על נאשם 1 הוטלו עונשי מאסר ועונשים כספיים משמעותיים וכבדים. אשר כך, הנני גוזר על נאשמת 15 עונש סמלי משהו, קנס בסך 50 אלף ₪, אשר ישולם עד יום 01.09.14, החל מיום זה יישא ריבית והצמדה כחוק.

 

נאשמת 16

 

130.     נאשמת 16 הורשעה, כאמור, בשתי עבירות לפי סעיף 295(ג) לחוק, באירוע הבא:

1. העברת כספים לעד המדינה למטרת תשלומי שוחד לנבחרי ופקידי ציבור בסך של 525,240 ₪ מיום 14.07.03. 2. העברת כספים לעד המדינה למטרת תשלומי שוחד לנבחרי ופקידי ציבור בסך של 300,000 ₪ מיום 14.01.04.

 

סך-הכל שתי עבירות שונות של תיווך בשוחד לפי סעיף 295(ג) לחוק, בסך כולל של 825,240 ₪.

 

נאשמת 16 הורשעה, כאמור, בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון בגין הפקדת כספי השוחד בחברותיו של עד המדינה במסווה של "שכר טרחה"/"מקדמות".

 

המאשימה מבקשת להטיל על נאשמת 16 קנס בהתאם להוראות סעיף 63(א) לחוק העונשין בסך של לפחות 4 מיליון ₪, פי 4 משווי טובת ההנאה שהפיקה, העומד אליבא דמאשימה על גובה כספי השוחד בהם הורשעה (825,240 ₪ בערך נומינאלי, 1,015,465 ₪ בערך נוכחי).

 

כפי שקבעתי לעיל בפרק העוסק בנאשם 1, משלא הוכח גובה טובת ההנאה שהפיקה נאשמת 16 מעבירות השוחד, הרי שלסעיף 63(א) לחוק העונשין אין תחולה בעניינה. על כן, סכום הקנס המקסימאלי שניתן להשית בנסיבות המקרה על נאשמת 16 עומד על 552,000 ₪ (226,000 ₪ לכל עבירת שוחד בה הורשעה, בהתאם להוראות סעיף 61(א)(4) לחוק).

 

עונשה של נאשמת 16:

 

131.     שיקולי מתחם העונש ההולם בעניין נאשמת 16 דומה לשיקולים שנרשמו בעניין נאשם 2.

 

132.     פרקליטה המלומד של נאשמת 16, עו"ד מנחם אברמוביץ, טען בעל-פה והוסיף דברים בכתב (ראה חוברת טיעונים לעונש בכתב מטעם הנאשמת 16) לעניין העונש הראוי על בסיס מתחם הענישה ההולם לנאשמת 16.

 

133.     הפרקליט המלומד ציין, בצדק, את הזיכוי של נאשמים 3 ו-4, ששימשו מנכ"לים מטעם נאשמת 16.

הפרקליט המלומד ציין את מערכת הנהלת החשבונות שנוהלה בצורה תקינה, כך שאנשי הכספים ורואי החשבון לא הבחינו ולא ידעו על אותם ניירות מזוהמים או התנהלות מושחתת.

 

134.     הפרקליט המלומד ציין על בסיס הדו"חות הכספיים את מצבה הכלכלי הרעוע של הנאשמת 16. מדובר בחברה שהגיעה למצב של חדלות פירעון, הכל בשל האירועים שתוארו במשפט. הנאשמת ספגה נזקים עצומים במישורים שונים, נזקים שגרמו לה להגיע למצבה הכלכלי הבכי רע. הטלת קנס בסכום משמעותי יביא בודאות לקריסתה של החברה ולפגיעה לא מוצדקת בבעלי המניות בה.

 

 

 

הפרקליט ציין כי נאשם 2 אינו עובד בקבוצת פולאר שנים רבות, החברה מנוהלת באמצעות הנהלה חדשה, אשר אינה מעורבת כלל בעבירות נשוא כתב האישום ונגררה בעל כורחה למשפט פלילי ארוך ויקר.

 

יש ממש בטיעוניו הנכבדים של הסנגור המלומד.

 

135.     לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים ובחנתי מכלול השיקולים בעניין נאשמת 16, מצאתי שלא להשית על נאשמת 16 עונשים ממשיים שעלולים להוביל לקריסתה ולפגוע בצורה בלתי מידתית בבעלי המניות בה.

 

הנני גוזר על נאשמת 16 קנס בסך 100 אלף ₪, אשר ישולם עד יום 01.09.14, החל מיום זה יישא ריבית והצמדה כחוק.

 

ביצוע העונשים

 

136.     כל אחד מהנאשמים יתייצב לריצוי מאסרו במתקן כליאה ניצן ברמלה עד יום 01.09.14, בשעה 12:00, באם ימציא הערבויות המפורטות להלן, תוך 14 יום:

 

א.         פיקדון כספי על-סך 500 אלף ₪ או ערבות בנקאית מתאימה (נאשמים 5 ו-10 ימציאו פיקדון או ערבות בנקאית על-סך 100 אלף ₪).

ב.         ערבות צד ג' בטוחה – על-פי הוראות הנהלת בתי-המשפט – על-סך 1,000,000 ₪ (נאשמים 5 ו-10 ימציאו ערבות צד ג' בטוחה על סך 300 אלף ₪).

ג.          יציאתם של הנאשמים מהארץ אסורה. כל אחד מהנאשמים ימציא אישור על הפקדת דרכונו במשטרת ישראל, תוך הזמן הנקוב לעיל.

 

 

 

 

 

זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 יום.

 

 

ניתן היום,  י"ג אייר תשע"ד, 13 מאי 2014, בהעדר הצדדים.

 

                                                            חתי

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות