בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כמה האזנות סתר ביטחוניות אישר ראש הממשלה? אל תשאלו אותו, הוא לא יודע

ביהמ"ש דחה עתירה לחשיפת מספר ההיתרים להאזנות סתר שנתן רה"מ. בדיון התברר כי לא מתקיים במשרדו דיון בחיוניות החקירה ואין מעקב אחר האישורים

19תגובות

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה היום (שני) את העתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בדרישה לחשוף את מספר ההיתרים להאזנות הסתר הביטחוניות שנערכות על ידי השב"כ באישורו של משרד ראש הממשלה מדי שנה.

העתירה הוגשה בספטמבר האחרון, לאחר שבקשה שהגישה האגודה בהתאם לחוק חופש המידע נדחתה. בניגוד להאזנות סתר בחשדות פליליים הכפופות לביקורת שיפוטית, האזנות סתר בחשד לעבירות ביטחון לא מצריכות צו שיפוטי, אלא אישור של ראש הממשלה בלבד. נתונים על האזנות סתר ביטחוניות מעולם לא פורסמו. 

בתשובה הראשונית לבקשת חופש המידע טענו אנשי משרד ראש הממשלה כי "יש במידע המבוקש כדי לחשוף בין היתר מידע מסווג, משימות, יכולות, דרכי פעולה חשאיות, כשירות מבצעית, אמצעים מסווגים ומקורות מידע, האסורים בפרסום מכוח חוק שירות הביטחון הכללי". עוד נטען כי על פי החוק, ראש הממשלה מדווח על האזנות הסתר הביטחוניות אחת לשלושה חודשים ליועץ המשפטי לממשלה ואחת לשנה לוועדה משותפת של ועדת חוץ וביטחון וועדת חוקה בכנסת, שדיוניה מתקיימים בדלתיים סגורות, ומכאן שהמחוקק ראה במספר ההיתרים כחומר חסוי.

משה מילנר / לע"מ

תגובת המדינה שינתה פנים כשהנושא עלה לדיון בבית המשפט, אז הגישה הפרקליטות תגובה ממנה ניתן ללמוד כי משרד ראש הממשלה לא רואה עצמו כמפקח על בקשות השב"כ, אלא חלק מהארגון. מתשובת המדינה עולה שבמשרד ראש הממשלה לא מתקיים דיון בבקשות השב"כ לפני אישורן, וכי אין כל מעקב אחר אישורי ההאזנות שניתנו, ותוצאות החקירות.

בתגובה נכתב כי "החומר בנושא ההיתרים לא נשאר באופן קבוע במשרד ראש הממשלה. הליך מתן ההיתרים כולל הכנסת בקשה מנומקת להיתר על ידי שירות הביטחון הכללי. בקשה זו מועברת אל המזכירות הצבאית, אשר מביאה את הבקשה בפני ראש הממשלה, לצורך קבלת החלטה בה. לאחר קבלת ההחלטה, מוחזר החומר אל שירות הביטחון הכללי ולא נשאר העתק ממנו במשרד ראש הממשלה". בתגובה נשענה המדינה על כך שלמעשה הנתונים אינם מצויים בידי משרד ראש הממשלה אלא בידי השב"כ שחוק חופש המידע אינו חל עליו. עוד הוסיפו כי "הרישום המספרי של הבקשות שאושרו והיתרי ההאזנה שניתנו, מתבצע באופן בלעדי על ידי השב"כ והדיווחים התקופתיים ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדה המשותפת אינם יוצאים ממשרד ראש הממשלה אלא מועברים ישירות על ידי שירות הביטחון הכללי, הפועל בעניין זה כזרוע ארוכה של ראש הממשלה".

באגודה לזכויות האזרח טענו כי חוק האזנת הסתר הסמיך את ראש הממשלה להתיר ביצוע האזנות סתר מטעמים ביטחוניים. עו"ד לילה מרגלית מהאגודה טענה שמאחר שמדובר בהחלטה אישית של ראש הממשלה, גם המידע אודות מספר ההיתרים שראש הממשלה נתן הוא מידע שאמור להימצא ברשות משרד ראש הממשלה.

שופט בית המשפט המחוזי משה סובל קיבל את תגובת המדינה וקבע שהמידע המבוקש מוחרג מחוק חופש המידע. "אין מחלוקת כי המידע אותו מבקשת העותרת (האגודה לזכויות האזרח) לקבל – מספר היתרי האזנות הסתר הביטחוניות שניתנו – מוחזק אך ורק בידי שירות הביטחון הכללי... במסגרת העתירה הזאת לא ניתן לקיים ביקורת שיפוטית (ישירה או עקיפה) על החלטת ראש הממשלה באשר למקום שמירתו של המידע הנדון (שב"כ ולא משרד ראש הממשלה)", קבע סובל. הוא הוסיף כי "אין מדובר במידע שנוצר בשב"כ ולאחר מכן עבר תהליך של עיבוד בידי גוף שחוק חופש המידע חל עליו, אלא במידע שכיום מוחזק כל כולו אך ורק בידי השב"כ (ובאופן זמני בעבר גם במזכירות הצבאית)".

באגודה לזכויות האזרח מתכוונים לערער לבית המשפט העליון על פסק הדין. לדברי עו"ד לילה מרגלית, ראש תחום זכויות אדם בהליך הפלילי באגודה, "לא ניתן לקבל את הטענה, כאילו ראש הממשלה מאשר את האזנות הסתר הביטחוניות, אך אינו יודע כמה האזנות כאלה הוא מאשר מדי שנה. לא ביקשנו לדעת למי האזינו ומדוע; כל שביקשנו הוא מידע אלמנטרי במדינה דמוקרטית – לדעת, כמה אישורים להאזנות סתר נתן ראש הממשלה בשנים האחרונות, בדומה לפרסום הקבוע של מספר האזנות הסתר הפליליות המאושרות על ידי שופטים."

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו