בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ קבע: תבוטל החלטת הממשלה לתשלום הבטחת הכנסה לאברכים

זאת בשל פגיעה בעיקרון השוויון. השופט רובינשטיין: קיים קושי בטענה שתקצוב אברכים במשך ארבע שנים יעודד את השתלבותם בשוק העבודה

162תגובות

הרכב של שבעה שופטי בג"ץ קבע היום (ראשון) פה אחד כי החלטת הממשלה לתשלום הבטחת הכנסה לאברכים תבוטל מינואר 2015 בשל פגיעה בעיקרון השוויון. השופט אליקים רובינשטיין הטיל ספק ביכולת של יישום החלטת הממשלה לשלב חרדים בשוק העבודה.

כבר לפני ארבע שנים פסק בג"ץ כי קיימת אפליה בכך שאברכים הלומדים תורה זוכים בקצבת הבטחת הכנסה ואילו מתלמידים אחרים במוסדות חינוך בישראל נשללת קצבה זו. פסק הדין ניתן אז ברוב של שישה שופטים מול אחד, בראשות הנשיאה ביניש, כעשר שנים לאחר שהוגשה העתירה על ידי חבר מועצת העיר ירושלים ארנן יקותיאלי שמת בינתיים. בית המשפט פסק אז כי הגמלה שניתנת על בסיס סעיף בחוק התקציב היא בניגוד לחוק הבטחת הכנסה, שבו קריטריונים אחרים לסיוע הכלכלי. עוד נקבע כי אם המחוקק מעוניין להמשיך ולתמוך באברכי כוללים, עליו לקיים דיון בסוגייה ולקבוע הסדר שוויוני. 

לאחר פסק הדין, הוקמה ועדת גבאי שהמלצותיה קיבלו ביטוי בהחלטת ממשלה (ולא בחוק) מדצמבר 2010, לפיה אברכים יוכלו להמשיך לקבל את התשלום שנפסל, למעט הוראה שלפיה בשנה החמישית הגמלה תופחת ל-75% והאברך יוכל לעבוד במקביל ללימודים חלקיים. בתום שנה זו יופסק תשלום הקצבאות. הגבלות אלו אינן חלות על אברכים מעל גיל 29, שמהווים כ–80% ממקבלי הקצבאות כיום. בהסדר אין חובה לעבור הכשרה תעסוקתית.

חגי פריד

בהמשך להחלטת הממשלה הוקצו ב–2011 כ–110 מיליון שקל תחת הכותרת "מלגת לימודים לאברכים הלומדים בכולל" וב–2012 הוקצה סכום דומה תחת הכותרת "הבטחת הכנסת מינימום לאברכי כוללים". בהחלטת הממשלה נכתב כי היא רואה "כיעד מרכזי את השתלבות המגזר החרדי בתעסוקה, ככלי לפריצת מעגל העוני והתלות בקצבאות, ששיעורם גבוה במיוחד באוכלוסיה זו; כמקדם שויון בחלוקת הנטל הכלכלי במשק הישראלי, וכגורם המסייע בהשתלבות המגזר החרדי במארג החברתי בישראל. זאת לצד הכרה במאפייניה הייחודיים של האוכלוסיה החרדית ותמיכה בהמשך קיומו של עולם לימוד תורני, ולצד תמיכה באוכלוסיות לומדים נוספות במוסדות להשכלה גבוהה".

נגד החלטה זו הוגשה העתירה לבג"ץ על ידי התאחדות הסטודנטים, עמותת חדו"ש, המרכז הרפורמי, תנועת אומ"ץ וישראל חופשית. בעתירה נטען כי מדובר בהחלטת ממשלה הסותרת את פסיקת בג"ץ, שמשמרת את האפליה הפסולה בין אברכים לסטודנטים. בדצמבר 2011 ניתן צו על תנאי וכשנה לאחר מכן הועבר התיק לדיון בפני הרכב מורחב.

השופט אליקים רובינשטיין שכתב את פסק הדין שניתון היום, ואליו הצטרפו שאר השופטים לרבות הנשיא אשר גרוניס, הטיל ספק ביכולות של החלטת הממשלה לקדם את תכליתה: "קיים קושי רב בטענה, כי תקצובם של אברכי הכוללים במשך תקופה ארוכה – ארבע שנים (התקופה הראשונה במסלול הבסיסי), מבלי שבתקופה זו מחויבים הם לרכוש כל השכלה תעסוקתית או מיומנות תעסוקתית שהיא, מעודד את השתלבותם בשוק העבודה בסיומה של אותה תקופה. בהקשר התכלית שבבסיס החלטת הממשלה – לא הרי אברך המנסה להשתלב בשוק העבודה מראשית קבלת המלגה, תוך כניסה מדורגת להכשרה מקצועית מתאימה, באופן חלקי בצד לימודיו, כהרי אברך שינסה לעשות כן ארבע שנים מאוחר יותר, שבמהלכן נתמך על ידי המדינה והשתלמה לו המלגה בלא כל זיקה להשתלבות כזאת. תשלום המלגה במשך ארבע שנים לא יסייע כל עיקר להתקדמות במימד זה, והמשמעות היא כי תקופת ארבע השנים אינה תורמת דבר להשתלבות המיוחלת בשוק העבודה".

תומר אפלבאום

השופט רובינשטיין הוסיף כי "המסקנה היא כי קיים קושי רב לראות היאך החלטת הממשלה היא קטר המניע את רכבת שילובם של אברכי הכוללים במעגל העבודה בישראל. נוכח מסקנה זו, קיימות למעשה שתי אפשרויות: האחת עגומה, קרי, כי התכלית עליה הצהירה הממשלה אינה אלא מס שפתיים, אשר נועד לאפשר לה לעקוף את שנפסק בפסק הדין בעניין יקותיאלי, מעין "כאילו" תכלית, בחינת "הבה נתחכמה לו"; השניה, כי מדובר בתכלית אמיתית, אולם האמצעי (הכלי) שנקבע למימושה אינו משרת אותה. מכל מקום, ותהא אשר תהא האפשרות הנכונה, וכשלעצמי מעדיף אני שלא להטיל דופי בממשלה ובכנות הצהרותיה, בגדרי האילוצים בהם היא פועלת, אין בכך כדי להכשיר את היחס השונה לאברכי הכוללים. המסקנה העולה מן האמור היא כי חלקו הראשון של ההסדר שבהחלטת הממשלה – המסלול הבסיסי – מפר את עקרון השויון".

רובינשטיין דחה את טענת המדינה, לפיה במסגרת החלטת הממשלה הוגדל משמעותית (50 מיליון שקל) תקציב קרן הסיוע לסטודנטים ובכך ניתן מענה לפגיעה בשוויון. הוא גם דחה את טענת המדינה כי מדובר בפגיעה מידתית בשוויון, כשהוא נשען על קביעתו כי ממילא ההסדר אינו משרת את מטרתו. "המסלול הבסיסי שבהחלטת הממשלה פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לשויון, אינו משרת את תכליתו, ועל כן אינו יכול להיותר על כנו", סיכם.
בנוסף, ביקר רובינשטיין את התפיסה בבסיסה של החלטת הממשלה לפיה התהליך של שילוב הציבור החרדי בחברה הישראלית מצריך זמן והשווה לחרדים ברחבי העולם. "אכן, צר מאוד שזו תמונת המצב. ניטול, למשל, את ארה"ב. בניו יורק ישנם מאות אלפי חרדים. רובם הגדול עובדים למחייתם, כך דומה, ומכל מקום באחוז גבוה מאשר בישראל. אכן ארה"ב אינה מחויבת לערך לימוד התורה – ועדיין", כתב.
המשנה לנשיא מרים נאור הזכירה שבפסק דין שניתן לפני ארבע שנים נקבע כי התכלית של תקצוב האברכים היא אידיאולוגית, עידוד הלימוד התורני, אולם התכלית בפועל היתה מתן סיוע כלכלי ולא עידוד הלימוד. השופטת נאור ציינה כי הכותרות "מלגת לימוד לאברכים הלומדים בכולל" ו"הבטחת הכנסת מינימום לאברכי כוללים" והמבחנים לקבלת והקצבה (כגון מספר הילדים, היעדר דירה שאינה דירת מגורים ועוד) מצביעים על כך שבסיוע כלכלי עסקינן. "מכאן קצרה הדרך למסקנה אותה הסיק בית המשפט בעניין יקותיאלי, מאותם טעמים, והיא כי השוויון נפגע".
השופט סלים ג'ובראן הוסיף כי "החלטת הממשלה במידה מסוימת מנציחה ומקבעת את הסתמכותם של האברכים על מקורות מימון מהקופה הציבורית ולא מיגיעה אישית. ואזכיר, שילובו של המגזר החרדי במרחב הציבורי בכלל ובשוק העבודה בפרט הוא אינטרס ראשון במעלה של מדינת ישראל. במצב הדברים הנוכחי, לא מתקיים קשר רציונאלי בין תכלית ההחלטה לאמצעים שבחרה הממשלה לנקוט על מנת להגשימה, ולפיכך דינה בטלות. וכדברי רבן גמליאל, 'תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון'".

יו"ר ש"ס, חבר הכנסת  אריה דרעי אמר בתגובה להחלטה: "צר לי שבית המשפט הצטרף למקהלת השנאה נגד ציבור שמוכה מכיסו ללא הרף בשנה האחרונה. לא ניתן להפוך את לומדי התורה לשק החבטות הלאומי" חבר הכנסת מאיר פורוש (יהדות התורה) אמר כי "הנלחמים נגד הציבור החרדי בישראל קיבלו חיזוק משופטי בגץ. אוי לאותה בושה".

עו"ד אורלי ארז לחובסקי, נציגת העותרים, בירכה על פסק הדין ואמרה: "בית משפט העליון קבע כי לא ניתן להשלים עם אפלייתן לטובה של אברכי כוללים ויש לנקוט יחס שיויוני כלפי כל אוכלוסיות הלומדים. יש לברך על פסיקה זו המהווה נדבך חשוב לשילוב המגזר החרדי בשילוב בתעסוקה, שכן המדינה איננה יכולה להמשיך ולהעביר להם תקציבים".

יו"ר התאחדות הסטודנטים, אורי רשטיק אמר כי "אחרי שלוש שנים ארוכות בהן נאבקנו על שיוויון, בג"ץ קיבל את כל עתירותינו. אפליה היא תופעה פסולה ואין זה רלוונטי באיזו קבוצת אוכלוסיה מדובר. התאחדות הסטודנטים שומרת על ציביון של שיוויון וצדק חברתי ונכונה תמיד להשקיע במהלכים ארוכי טווח למען מדינת ישראל כולה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו