בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביהמ"ש זיכה מפגינים שמחו למען סרבנית גיוס: "המשטרה פגעה בחופש ביטוי"

שני המפגינים השתתפו בצעדה בת"א, והואשמו בתקיפת שוטר. השופט בקר: "המשטרה בחרה לעצור את התהלוכה השקטה ופגעה בזכויות היסוד שלהם"

7תגובות

בית משפט השלום בתל אביב זיכה מכל אשמה שני מפגינים שהשתתפו בצעדה למען סרבנית גיוס ומתח ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה ופגיעתה בחופש הביטוי. יחידת התביעות של המשטרה הגישה את כתבי האישום בעקבות צעדה שהתקיימה באפריל 2009 בהשתתפות כ-30 מפגינים בשדרות בן ציון בתל אביב. אף שהפגנה או תהלוכה בהשתתפות פחות מ-50 איש אינה מצריכה רישיון, המשטרה הורתה למפגינים לעצור את הצעדה מיד בתחילתה. הם סירבו ובין השוטרים למפגינים התפתח עימות מילולי, במהלכו נעצר אחד המפגינים, נדב פרנקוביץ והוכנס בכוח לניידת משטרה. בהיותו בניידת, קרא פרנקוביץ' למפגינה אחרת, אושרה בר, שפתחה עבורו את הדלת ואפשרה לו לצאת לחופשי.

בכתב האישום שהגישה יחידת התביעות של מחוז תל אביב במשטרה נטען כי פרנקוביץ התנגד למעצר ודחף את אחד השוטרים, פקד רועי עמיחי. יחידת התביעות האשימה את פרנקוביץ בתקיפת שוטר, בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בשימוש בכוח כדי למנוע מעצר ובבריחה ממשמורת חוקית. בר הואשמה בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו בגין פתיחת הדלת. פרנקוביץ' דחה את הטענה שדחף את השוטר או היכה אותו בכל דרך אחרת. הוא טען, באמצעות עו"ד איתי הרמלין מהקליניקה לזכויות נאשמים בהליך הפלילי באוניברסיטת תל אביב, כי נוכח הפעולה הבלתי-חוקית של המשטרה מותר היה לו להתנגד להוראה לעצור ובהמשך לצאת מהניידת.

השופט שמאי בקר זיכה את פרנקוביץ ובר, והסביר כי "למשטרה לא היתה כל סיבה, עילה או טעם נראה לעין, ובדיעבד – גם לאחר שמיעת העדויות – גם לא נימוק המסתבר לאוזן, להורות לקבוצה הקטנה והבלתי-מזיקה בעליל של המפגינים שעליהם נמנו הנאשמים, שלא להפגין או שלא לצעוד במעלה השדרה, כאמור, כאשר הסדר הציבורי נשמר על ידי המפגינים, למופת". עוד קבע כי "לא היה כל בסיס חוקי לעיכובו (הנטען) או למעצרו של פרנקוביץ, ואילו האחרון היה רשאי גם רשאי להמשיך ולהלך במעלה השדרה, אף אם הדבר היה כרוך בשימוש סביר ומינימאלי בכוח, ולעניינו – בדחיפה קלה (הנטענת על פי התביעה) של שוטר שחסם את דרכו".

אייל טואג

שני הצדדים הציגו בבית המשפט צילומים וסרטונים של ההפגנה. בסרט המשטרתי, שצילם השוטר אורן לוי, לא הופיעה התקיפה הנטענת. "סרט המשטרה משעמם ביותר", כתב השופט בקר, "המפגינים צועדים בניחותא במעלה השדרה, ובפיהם שירי מחאה. העבירה היחידה שביצעו לכאורה המפגינים, ואשר תועדה על ידי לוי היא זיוף בשירה, הא ותו לא". גם שאר עדויות השוטרים, פרט לאחת, לא גיבו את הטענה שפרנקוביץ' תקף את פקד עמיחי. בהסתמך על סרטון שהציגה ההגנה, קבע השופט בקר כי "ספק רב, במקרה הטוב, אם בכלל דחף נדב את השוטר, או אף יצר עימו מגע גופני כל שהוא".

"על מה ולמה בחרה המשטרה להפסיק התהלוכה? לא ברור", כתב השופט בקר בפסק הדין. "מדוע פגעה בזכות היסוד של המפגינים, ובהם הנאשמים? לא אדע. ניתוח העדויות והראיות בתיק מביא למסקנה חד משמעית, לפיו המשטרה – מטעמים עלומים ובלתי ברורים – בחרה לעצור את תהלוכתם השקטה והמסודרת של המפגינים, ובכך פגעה בזכויות היסוד שלהם, ללא שהיה בכך כל צורך". השופט הדגיש כי פקד עמיחי הבהיר בדו"ח הפעולה שלו שקיבל הוראה מראש לא לאפשר את הפיכת ההפגנה לתהלוכה, ללא קשר למספר המפגינים ולשאלה אם הפרו את הסדר הציבורי. "בכך למעשה קיבל – וביצע – פקודה שאינה עולה בקנה אחד עם החוק או עם זכויותיהם החוקתיות של המפגינים".

השופט מבהיר כי את הביקורת הוא מפנה בעיקר אל הדרג הפיקודי במשטרה. בפרק החותם את פסק הדין, תחת הכותרת "היד קלה מדי על הדק כתבי האישום בענין הפגנות, תהלוכות וחופש הביטוי", מציין השופט בקר, כי בתיק אחר שהתנהל בפניו הודיע באחרונה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, על חזרה מכתב האישום נגד דפני ליף, שהואשמה אף היא בתקיפת שוטר בהפגנה. "מדוע דווקא בעניין פרנקוביץ ובר- עמדה התביעה על המשך ההליכים? מה ההבדל? הייתכן כי בתביעה המשטרתית לא חילחל די הצורך עיקרון חופש הביטוי?". השופט בקר ביקש להעביר ליועץ המשפטי לממשלה העתק של הכרעת הדין.

המשטרה טענה בכתב האישום כי המפגינים פעלו "בניגוד לתנאי ההפגנה", אף שכלל לא היו תנאים כאלה, שכן להפגנה לא נדרש רישיון. "אילו תנאים? היכן נקבעו? למנסח כתב האישום הפתרונים", כתב השופט בקר. בדו"ח הפעולה הסביר השוטר העוצר כי המשטרה ביקשה "למנוע עימות לאור העובדה שמדובר בהפגנה בנושא רגיש כנגד צה"ל בעוד שאנו ימים ספורים לפני יום הזיכרון". השופט תקף את התנהלות המשטרה: "לא אכביר מילים, ורק אשאל – מי שמה? אין זה מתפקידה של המשטרה לדאוג למוראל הציבור, בין לפני ימי חג וזיכרון, ובין סתם ביום של חול". בהמשך פסק הדין הוסיף כי "אם יש למשטרה תפקיד ביחס להפגנה או תהלוכה כל כך שלווה, כפי המקרה כאן, הרי שהוא לא בהפסקתה או בחסימתה, אלא אדרבא – שאם קמים לה כיסי התנגדות אלימים – על המשטרה לשמור על המפגינים ועל זכותם לממש את חופש הביטוי שלהם". 

בהתייחס לטענת המשטרה כי פעלה למנוע עימות, ציין השופט כי "גם השוטרים לא סיפרו על קרבות רחוב מילוליים, או חלילה אחרים, וגם הסרטונים מראים, לכל היותר, חייל פה, אזרח שם, המחליפים מילה שקטה, באופן תרבותי, עם המפגינים. לא ארחיק לכת אם אומר כי דווקא אותו דיון, אותו שיח בין העוברים והשבים לבין המפגינים, הוא התגלמותה של הדמוקרטיה". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו