בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביהמ"ש כופה טיפול כימותרפי על נער חולה סרטן

רופאיו של הנער, שעבר באחרונה ניתוח לכריתת גידול, טוענים כי הוא זקוק לטיפולים כימותרפיים. ההורים: "משהוסר הגידול, הרי שהנער אינו חולה"

44תגובות

בית המשפט לענייני משפחה בטבריה קיבל באחרונה את בקשת המדינה, והורה לבן 14 לקבל טיפולים כימותרפיים וטיפולי קרינה בניגוד לרצונו ולרצון הוריו. הבקשה הוגשה לבית המשפט על ידי היועץ המשפטי לממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים. בהחלטתה כתבה השופטת ורד ריקנטי־רוסהר כי "הטיפול הכימותרפי דרוש לשם שלמות גופו של הקטין והתועלת מנקיטה מיידית בטיפול עולה לאין שיעור על הסיכונים הכרוכים בה".

הנער חלה בלוקמיה לימפטית לפני כחמש שנים והבריא לאחר שקיבל טיפול כימותרפי. אולם, לפני ארבעה חודשים אובחנה הישנות של המחלה והוא נותח לכריתת הגידול. לדברי הרופאים המטפלים בנער במרכז הרפואי בני ציון שבחיפה, הוא זקוק לטיפולים כימותרפיים והקרנות.

שתי חוות דעת שכתבו שתי רופאות מבני ציון קבעו כי ניתן לטפל בהישנות המחלה בהצלחה רבה עם סיכויי החלמה טובים. עם זאת, הרופאות העריכו כי אם המחלה לא תטופל, "היא עלולה להתפשט למח העצם, ובמקרה זה הטיפול יהיה אגרסיבי ומורכב הרבה יותר וסיכויי הצלחתו יורדים, עד כדי מצב של סכנת חיים. דחיית הטיפול עלולה לגרום לקטין נזק רב".

הוריו של הנער סירבו לתוכנית הטיפול שהציע צוות בית החולים. לדבריהם, "משהוסר הגידול ותוצאות הבדיקות שנערכו לבנם תקינות, הרי שהנער אינו חולה, ואין דחיפות במתן הטיפול הכימותרפי". לתמיכה בעמדתם הציגו ההורים לבית המשפט סיכום ייעוץ של מומחה באונקולוגיה, והביעו את חששם שהטיפול הכימותרפי יביא למותו של הבן. ההורים העלו חשש נוסף בנוגע להשפעה אפשרית של הטיפולים על מצבו הנפשי, ואמרו כי הם מוכנים לקחת את בנם לבדיקות תכופות בבית החולים ואם יתברר כי חלה, יתחילו מיד בטיפול הכימותרפי.

גם הנער סירב לקבל את הטיפול הרפואי. הוא תיאר באוזני עובדת סוציאלית שנפגשה עמו את תקופת אשפוזו הקודמת כ"שהות בכלא" ואמר כי הוא מעדיף לשחק עם חבריו, להיות בביתו ולמות, מאשר להיות בבית החולים, לעבור טיפולים רפואיים ואז למות. הנער הוסיף כי נפגש עם רב שבו הוא נוהג להיוועץ, וזה הורה לו לא ללכת לבית החולים.

על פי התרשמות העובדת הסוציאלית שהוגשה לבית המשפט, הנער חזר על דברים שנאמרו בסביבתו מבלי להבין את משמעותם. עמדת עו"ד יעקב מור יוסף, האפוטרופוס לדין שמונה לייצג את הנער, היתה כי "בהינתן מחלוקת רפואית באשר לתועלת אשר תצמח מהטיפול הרפואי, אל מול הנזקים אשר ייגרמו לנער במצב רפואי אשר אינו סופני, יש לכבד את רצונו של הקטין".

מור יוסף אף פנה לרב שהנער התייעץ איתו וקיבל ממנו מכתב שבו העיד כי לא התערב בעניינו הרפואי של הקטין, מלבד לברכו ברפואה שלמה. הוא מסר את המכתב לידי הנער.

בית המשפט מינה מומחה מטעמו ולפני כחודש נערך הדיון, שאותו הגדירה השופטת "מלא בכאב ההורים". במשך הדיון הפנה האפוטרופוס לדין שאלות לרופאים ובסיכומן של העדויות מסר כי נוכח ההמלצות החד־משמעיות של המומחה מטעם בית המשפט, יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על מתן הטיפול לקטין. השופטת ציינה כי החלטתה נכתבה לאחר שכשלו כל מאמציה להביא את הקטין ואת הוריו להסכמה. "המאמצים להשגת הסכמה נעשו לאור החשיבות אותה מייחס בית המשפט לשיתוף הפעולה של ההורים עם הצוות הרפואי אשר יטפל בקטין ולהשפעת שיתוף פעולה זה על תהליך הריפוי וההחלמה של הקטין. אלא שבהיעדר הסכמה אין מנוס זולת הכרעה שיפוטית בבקשה", כתבה.

בהחלטה על מתן טיפול רפואי לפני כשבועיים כתבה השופטת ריקנטי־רוסהר כי מצאה ש"יש לקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ועמדת רופאי המרכז הרפואי בני ציון ולהסיק, למרבה הצער, כי הקטין אינו בריא כיום, כי המחלה קיימת בגופו גם עתה וכי היא צפויה להתפרץ אם לא יינתן לקטין טיפול כימותרפי".

לדבריה, אף "הוכח בפני כי עיכוב במתן הטיפול הרפואי, ומתן הטיפול רק אם חס וחלילה תתפרץ המחלה, יגרום לפגיעה משמעותית בסיכויי החלמת הקטין מ-80% ל-40%, לרבות הצורך בנקיטת טיפולים קשים וארוכים יותר".

השופטת הדגישה כי "ההורים הינם הורים מסורים אשר לאורך כל שנות מחלת ילדם עשו כל אשר ניתן לסייע לבנם ולהביאו לרפואה שלמה", אולם למרות בקשותיהם מצאה כי "הטיפול הכימותרפי דרוש לשם שלמות גופו של הקטין והתועלת מנקיטה מיידית בטיפול עולה לאין שיעור על הסיכונים הכרוכים בה. המתנה במתן הטיפול, למצב בו המחלה תתפרץ חס וחלילה, תביא לסיכון משמעותי לחייו של הקטין וסיכויי החלמה נמוכים - והיא אינה עולה בקנה אחד עם טובתו. סירוב הקטין והוריו לטיפול אינו יכול להוות נימוק בנסיבות העניין לעיכוב במתן הטיפול". השופטת ביקשה כי "לשם שמירה על שלומו הנפשי של הקטין, לצד שלומו הגופני, יש להעמיד לרשות הקטין טיפול נפשי ורגשי ההולם את מצבו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו