בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ דחה עתירה נגד מינוי תנ"צ אפרים ברכה לראש היחידה לחקירות הונאה

בעתירה נטען כי אין למנות את הקצין לתפקיד הרגיש בשל כשלים בתפקודו בעבר. אך שופטי בג"ץ קבעו היום כי לא נפל פגם בהליך המינוי

תגובות

בג"ץ דחה היום (רביעי) את העתירה נגד מינויו של תת־ניצב אפרים ברכה לתפקיד ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה. "ההחלטה על מינויו של ברכה אינה לוקה בחוסר סבירות המצדיק את התערבותנו", קבע השופט צבי זילברטל, שלפסק דינו הצטרפו הנשיא אשר גרוניס והשופטת דפנה ברק־ארז.

ברכה נכנס לתפקידו כראש יאח"ה באוגוסט אשתקד, לאחר שהשר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' אישר את המלצתו של מפכ"ל המשטרה,יוחנן דנינו. בתפקידו הקודם הוא שירת כראש חטיבת חקירות באגף חקירות ומודיעין.

את העתירה נגד מינויו לתפקיד הגישה עורכת הדין אורית חיון, שייצגה בעבר בהליכים משפטיים שעסקו בתפקודו של ברכה. העתירה הוגשה נגד אהרונוביץ' ודנינו, ובה התבקש בית המשפט להוציא צו על תנאי שיורה להם לנמק מדוע לא לבטל את מינויו של ברכה. חיון טענה באמצעות עורך הדין אלי הלם, כי בעבר נחשפו כשלים בתפקודו של ברכה כקצין בכיר במשטרה ולכן אין מקום לקדמו ולמנותו לאחד התפקידים הרגישים ביותר במשטרה. עוד טענה חיון כי ברכה "אינו ראוי לתפקיד בכיר כלשהו במשטרת ישראל או בשירות הציבורי, מה שסותר לחלוטין את קידומו לאחד התפקידים הבכירים במשטרה".

אמיל סלמן

העתירה נסמכה על החלטה שניתנה בידי השופט עמירם בנימיני מבית המשפט המחוזי בתל אביב, בה נמתחה ביקורת על התנהלות ברכה. את פרסום ההחלטה של בית המשפט ניסתה המדינה למנוע במשך עשור אולם בפברואר האחרון, לבקשת "הארץ", שהוגשה באמצעות עורכי הדין טלי ליבליך וירון שלמי, התיר בית המשפט העליון לפרסם את הפרשה - שרוב פרטיה עדיין חסויים.

עם הפרסום התברר כי המדינה שילמה לתובע, עבריין שהורשע ונידון למאסר ושמו אסור לפרסום, סכום נכבד לאחר שנקבע כי ברכה ופרקליטה מפרקליטות מחוז תל אביב, אושרה גז, התרשלו בתפקידם בנוגע לחקירתו. התובע דרש מהמדינה, מהמשטרה ומהפרקליטות פיצויים של 70 מיליון שקלים, וטען כי "רשלנות פושעת" מצד גז וברכה גרמה לו נזקים, ובכלל זה נכות נפשית ותפקודית. בכתב התביעה הוא ציין, בין היתר, כי ברכה איים עליו. לטענתו, הנזקים נגרמו לו כתוצאה ממאבק יוקרה בין זרועות המשטרה ואווירת תחרות בתוכה. מנגד, ברכה עמד על כך שכל מעשיו נעשו כדין, בסמכות ובידיעת הממונים עליו.

שמו של ברכה הוזכר באחרונה גם בפרשת הרב פינטו. בפרשה, שבה ברכה לא היה חשוד, נבדק אם פינטו שילם לו שוחד בסך 200 אלף שקל תמורת מידע על חקירה המתנהלת נגד הרב.

בפסק הדין התייחס השופט זילברטל להחלטת בית המשפט בה נקבעה אחריותו של ברכה והדגישו כי היא אינה עומדת לבדה במערך השיקולים הצריכים לעניין בשאלת המינוי. לדבריו "נראה, כי כלל השיקולים הרלבנטיים, ובכלל זאת ההחלטות המשפטיות בעניינו של ברכה הובאו בחשבון בעת שנשקלה מועמדותו לתפקיד". הוא הוסיף כי "בנסיבות המקרה לא היה מקום ליתן משקל מכריע להחלטת בית המשפט בעניינו של ברכה ועל כן גם לא נפל פגם באופן בו איזנו אהרונוביץ' ודנינו בין השיקולים הרלוונטיים להחלטה בדבר המינוי". זילברטל ציין גם בדומה לכך, בנסיבות אלה לא נפל פגם גם בהחלטה שלא להורות למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לפתוח בחקירה בחשד למתן עדות שקר או שלא לנקוט הליכים משמעתיים נגד ברכה.

עורכת הדין אפרת ברזילי, שייצגה את ברכה מסרה: "העתירה שניסתה למנוע את מינויו של תנ"צ ברכה נדחתה פה-אחד. פסק הדין מלמד שלעתירה לא היה כל יסוד מלכתחילה ובתפקודו של תנ"צ ברכה לא היה כל דופי. הציבור זוכה להמשך שירותו של קצין מקצועי, מסור ומוערך". עורכי הדין רונאל פישר ומירב משען, שייצגו אף הם את ברכה, הוסיפו: "העתירה נגד תנ"צ ברכה היתה לא במקומה מלכתחילה. הועלו בה טענות שאין בהן ממש והן נדחו לא במקרה. כל מטרתה של העתירה היה לנסות ולמנוע את מינויו של קצין ראוי מאוד למפקד יאח"ה, ואנו שמחים על התוצאה השיפוטית, הערכית והמעשית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו