בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עדנה ארבל נפרדה מהעליון בפסיקת זכויות לעובדים זרים

"לא ניתן להתייחס לעובדים הזרים כאמצעי להפקת תועלת בלבד", כתבה ארבל בפסק הדין, שאותו קראה בטקס הפרידה שלה היום

22תגובות

צמרת מערכת המשפט נפרדה היום (ראשון) משופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל. פסק הדין שבחרה לטקס הפרידה שלה עסק במתן זכויות סוציאליות וזכויות בריאות לעובדים זרים בעלי ותק של עשר שנים, המועסקים בתחום הסיעוד.

השופטת ארבל, אשר כתבה את פסק הדין העיקרי אליו הצטרפו השופטת דפנה ברק ארז ועוזי פוגלמן, קיבלה את עתירת ארגון "קו לעובד" בחלקה. ארבל קבעה כי על השרים הרלוונטיים, שר הבריאות ושר הרווחה, לגבש הסדרים שיעניקו גם לעובדים זרים ותיקים זכויות סוציאליות ובהן ביטוח בריאות ממלכתי, בדומה לזכויות הניתנות לתושבי ישראל.

השופטת ארבל כתבה בפסק הדין כי "לא ניתן, לטעמי, ליהנות משירותיהם הטובים של עובדים זרים ומהיתרונות ששירותים אלו מצמיחים למשק הישראלי ולאזרחיו, מבלי לשאת בנטל הזכויות המגיעות לעובדים אלו, אם מעצם שהייתם ועבודתם כאן, ואם כתוצאה נלווית לשהייה ממושכת בישראל העשויה להצמיח זכויות נוספות. לא ניתן להתייחס אל העובדים הזרים כאל אמצעי להפקת תועלת בלבד, התייחסות שאינה מתיישבת עם הערך של כבוד האדם".

ארבל היתה בדעת מיעוט בעתירה נוספת של קו לעובד, כשביקשה להחיל את חוק שעות עבודה ומנוחה גם על עובדים זרים ובכך לשלם להם גמול עבור שעות נוספות. העתירה נדחתה על חודו של קול, ברוב של חמישה מול ארבעה שופטים. פסק דין זה אוזכר בדברי הפרידה שנשמעו היום בטקס.

נועם מושקוביץ

נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, נפרד מארבל במילים חמות תוך שהוא מתאר אותה כשופטת ש"חוט השני המאפיין את עבודתה בכלל, ואת פסיקותיה בבית משפט זה בפרט, הוא רגישותה ויכולתה לראות את האחר". בין היתר הזכיר גרוניס את הכרתה בזכויות קורבן העבירה, עוד בטרם היה הדבר מקובל ומעוגן בחוק. "ארבל הבינה את החשיבות הרבה שבמתן קול לקורבן בהליך הפלילי", אמר. כן ציין גרוניס את גישתה המחמירה לעבירות מין. את דבריו חתם באומרו כי "אישיותה החמה ומזגה הטוב יחסרו בנוף האנושי בבית המשפט העליון".

לטקס הפרידה הגיעו המשפטנים המובילים בארץ. בין האורחים היו גם שר הפנים, גדעון סער ששימש, כעוזרה של ארבל בתפקידה כפרקליטת המדינה, שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן שאותו החליטה להעמיד לדין, וכן שופטים רבים ונשיאי בית המשפט העליון לדורותיהם, אהרן ברק ומאיר שמגר. המשורר חיים גורי והסופרת צרויה שלו, המקורבים לארבל, באו גם הם לחלוק לה כבוד.

שרת המשפטים ציפי לבני סיפרה ש"עדנה ארבל היתה אימת הפוליטיקאים". פרקליט המדינה, שי ניצן, אותו קידמה ארבל בתקופתה כפרקליטת המדינה מפרקליט במחלקת הבג"צים למשנה שלה לתפקידים מיוחדים, חזר על תיאורו של אהרן ברק את ארבל כ"שופטת עם נשמה".

גם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודה לארבל ותיאר שופטת בעלת יכולת "הבנה של מציאות חיים מורכבת, תוך הגנה על החלש, ותוך שמירה עיקשת על זכויות אדם, על כבודו ועל חירותו". וינשטיין התייחס לפסק דינה המבטל את החוק למניעת הסתננות, בניגוד לעמדתו. "פסק הדין הוא מלאכת מחשבת", אמר וינשטיין. "אמנם, לאחר ניתוח הדברים, היתה עמדתך בפסק דין זה שונה מן העמדה שהציגה המדינה באמצעות באי כוחי - ודווקא בשל כך מצאתי לנכון להזכירו. הערכים שהעלית על נס, ערכים של כבוד האדם ושמירה על חירותו, הם ערכים שכולנו שותפים להם ופועלים כדי להגן עליהם ולממש אותם".

ארבל עצמה נשאה נאום מרגיש ואמרה: "הבחירה בשיפוט היתה לי משאת נפש והתגשמות חלום. ראיתי בה, ועדיין, משום שליחות. אהבתי כל רגע במשפט". היא סיפרה על מאחורי הקלעים של ההכרעות השיפוטיות: "לא פעם לוותה ההכרעה בייסורים. לא מעטים הם המקרים בהם נדרשתי לשאלות קיום הנוגעות לשורש ההוויה האנושית, להחלטה שיהא בה לשנות גורלות ונתיבות חיים. גיבוש ההכרעה הינו מסע פנימי שעורך כל שופט עם עצמו. ניצב הוא לבדו, מול מצפונו, ניסיונו והערכים שעליהם ואליהם צמח, מודע לאחריות שיישא בהחלטתו".

בדבריה התייחסה ארבל גם לאלימות הגואה ולשחיתות הפושה בישראל. "החברה בישראל הפכה אלימה יותר, חסרת סובלנות ולעיתים גם חסרת חמלה לחלש, לשונה ולזר. האלימות אינה נחלתן של קבוצות שוליים או אוכלוסיות מצוקה. היא פשתה בחברה הישראלית כולה". ארבל הוסיפה כי "לבית המשפט תפקיד חשוב ביותר במיגור האלימות. יחד עם זאת, בית המשפט נכנס לתמונה רק לאחר שנשלפה הסכין. מאבק אפקטיבי באלימות מחייב, לצד בית המשפט וגורמי האכיפה, מתן תפקיד מרכזי למערכות החינוך והרווחה".

בהתייחסה לנגע השחיתות הוסיפה ארבל כי "המלחמה בשחיתות מחייבת אכיפה מקצועית, אחראית ונחושה. היא מחייבת בית משפט שדברו רם וברור, זוהי מלחמה על דמותה של ישראל כמדינת חוק. זוהי חתירה לביצור יסודותיה כמדינה דמוקרטית. אין להרפות ממנה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו