בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ ביטל החלטת בית הדין הרבני שחייב אם למול את בנה

אביו של הילד ביקש לכפות על האם לבצע ברית מילה בבנם למרות התנגדותה. ביה"ד הרבני חייב אותה לעשות זאת וקנס אותה על כל יום שבו לא תעשה זאת

54תגובות

בג"ץ ביטל הערב (ראשון) את פסק הדין התקדימי של בית הדין הרבני, שחייב אם למול את בנה. אביו של הילד דרש לכפות על האם לבצע את ההליך חרף התנגדותה במסגרת הליך גירושין. שישה מתוך שבעה שופטים קיבלו את עתירת האם נגד ההחלטה בנימוק שבית הדין חרג מסמכותו, אך קבעו כי האב זכאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, שיכריע בעניין בהתאם לטובת הילד.

בג"ץ דחה את טענת האם כי אין לאף ערכאה שיפוטית סמכות להכריע בסוגיה. השופטת מרים נאור הזכירה בפסק הדין כמה מקרים שבהם בתי המשפט לענייני משפחה התערבו בסוגיות רגישות שבהן היתה מחלוקת בין ההורים: בתי משפט הורו על עריכת ברית מילה לקטין חרף התנגדות אחד מהוריו; על מתן דיאליזה לקטין חרף התנגדות שני ההורים; ועל מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כאשר האב התנגד לטיפול.

השאלה שעמדה במוקד העתירה, ונדונה לראשונה על ידי שופטי העליון, היא האם בית הדין הרבני מוסמך להכריע במחלוקת בין הורים בדבר מילת בנם כעניין הכרוך בתביעת גירושין. "אין לדעתי הצדקה עניינית לכריכת המחלוקת האמורה בתביעת גירושין, שכן לא מתקיימת זיקה מספקת בין מחלוקת זו לבין הליכי הגירושין", קבעה השופטת נאור. נאור הבהירה כי לשני ההורים נתונה הזכות להביע דעה בנושא ברית המילה, וכי מחלוקת כזו יכולה להתעורר גם בין בני זוג שאינם מצויים בהליכי גירושין או שכלל אינם נשואים.

"החלטה בעניין ברית מילה היא החלטה מורכבת ורגישה", כתבה נאור. "היא מערבת, פרט לאקט פיזי בלתי הפיך בגופו של ילד שאינו צד להליכי הגירושין, שאלות הקשורות בזכויות יסוד כחופש דת או חופש מדת ושיקולים חברתיים ותרבותיים. לדעתי, במחלוקת בין ההורים בסוגיה כזו, שעליה חולש כאמור עיקרון טובת הילד, לא רצוי להכריע אגב הליכי הגירושין בין הוריו של הילד שבנדון. דברים אלה נכונים בבחינת קל וחומר בענייננו, שבו עריכת ברית המילה תחייב, עקב גילו של הקטין, פרוצדורה רפואית חריגה של הרדמה או טשטוש. הכרעה בסוגיה הנדונה כסוגיה 'טפלה' לגירושין, עלולה לקפח את זכויותיו של הילד ואת טובתו.

לפסק הדין של נאור הצטרפו השופטים חנן מלצר, אסתר חיות, ניל הנדל, יורם דנציגר וסלים ג'ובראן. בעמדת מיעוט נותר השופט אליקים רובינשטיין, שתמך גם הוא בקבלת העתירה, אך לא מהנימוקים שציינו עמיתיו. רובינשטיין סבור כי ניתן לכרוך את נושא ברית המילה בתביעת גירושין, אלא שבית הדין הרבני לא בחן כנדרש את טובת הקטין ולכן יש להחזיר את התיק לבית הדין האזורי הרבני לאחר שיקבל לידיו חוות דעת רפואית.

פסק הדין של בית הדין הרבני בנתניה, שניתן באוקטובר האחרון ואושר על ידי בית הדין הרבני הגדול, חייב את האם למול את בנה והטיל עליה קנס בסך 500 שקל לכל יום שבו לא תעשה זאת. "ברית מילה היא פעולה כירורגית סטנדרטית הנערכת בכל ילד יהודי, ולכן כאשר אחד מההורים דורש זאת - אין הצד השני יכול לעכב בידו, אלא לאחר שיוכח שהדבר מסוכן מבחינה רפואית", כתבו הדיינים הרב מיכאל עמוס, הרב שניאור פרדס והרב אריאל ינאי.

האם, אלינור, הסבירה כי מבחינה רפואית לא ניתן היה למול את התינוק בהיותו בן שמונה ימים, ולאחר מכן, סיפרה, "התחלתי לקרוא מה בדיוק קורה בהליך ברית המילה והבנתי שאני לא מסוגלת לעשות את זה לבן שלי. הוא מושלם כפי שהוא". לדבריה, אביו של הילד היה שותף להחלטה, אך לאחר שהחלו בהליך גירושין דרש לחייב אותה למול את בנם, במסגרת הדיונים בבית הדין הרבני.

בדצמבר האחרון עתרה האם לבג"ץ נגד ההחלטה, באמצעות עורכי הדין אביגדור פלדמן ומרסלה וולף. היא טענה כי בית הדין חרג מסמכותו וכן כי "העתירה מעלה שאלה הנוגעת לזכות הורה ולזכות הנימול לחופש מדת, לזכות האם שלא להסכים למילת בנה ולפעול על פי מצפונה ואורח חייה המתנגדים לפעולה הפיזית של מילת הבן". לדבריה, "אם תישאר נטילת סמכות זו של בתי הדין הרבניים על כנה, תוצאתה המיידית תהיה כפייה של ביצוע פרוצדורה כירורגית, שתוצאתה כאמור בלתי הפיכה, בקטין בן למעלה משנה, שלא מחמת צורך רפואי כלשהו של הקטין, אלא מכוחו של ציווי דתי גרידא". יום לאחר הגשת העתירה הוציא בג"ץ צו ביניים שהקפיא את החלטת בית הדין.

בינואר השנה מסרו בתי הדין הרבניים את תשובתם לעתירה לבג"ץ. הרב שמעון יעקבי, היועץ המשפטי של בתי הדין, טען כי "על מזבח זכותה של העותרת לחופש דת מציעה היא להתעלם מן הנזקים הנפשיים הבלתי הפיכים שעלולים להיגרם לילד הקטין עקב חריגותו בחברת הילדים שמסביבו - וזאת לא ייעשה". עוד נאמר בתשובת בתי הדין כי "זכותם של ילדים היא כי דתם לא תומר שלא על דעתם. מאחר שאין הם מסוגלים עדיין לגבש דעה, הרי שתפקיד המדינה הוא להגן על זכותם שלא תומר דתם, ולהגן עליהם מפני ניסיונות מסוג זה. תפקידה האמור של המדינה מוגבר כשמדובר במשפחה במשבר, קרי כאשר ההורים אינם מאוחדים בדעתם... הילדים לא הביעו כל רצון להצטרף לכת של אמם".

שופטי בג"ץ קיבלו את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. וינשטיין כתב כי "בית הדין חרג מסמכותו" ו"ספק אם הכרעתו התקבלה בהתבסס על עיקרון טובת הילד". היועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי זו גישתו גם לגבי ברית מילה הנערכת ביום השמיני להולדת התינוק, כשהדבר אינו כרוך בניתוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו