בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה בתגובה לעתירה למיגון הבדואים בנגב: "החובה היא של התושבים"

הפרקליטות הסבירה כי שיעור הירי ליישובים הבדואים נמוך יחסית. לגבי הדרישה למיגוניות טענה: "הופצו חומרי הסברה". השופט זילברטל: "זו אוכלוסיה נטושה"

38תגובות

בג"ץ דן היום (חמישי) בעתירה הדחופה הדורשת לספק פתרונות מיגון מידיים לכפרים הבדואים בנגב, בהם מתגוררים כ-100 אלף תושבים. העותרים מבקשים מבית המשפט לחייב את המדינה להציב מיגוניות ניידות ולדאוג למרחבים מוגנים. המדינה בתגובה לעתירה כתבה כי "החובה לדאוג למיגונם של מבנים פרטיים מוטלת לפתחם של בעלי המבנים או הדיירים". השבוע חשף "הארץ" כי הפזורה הבדואית מוגדרת על-ידי צה"ל "שטחים פתוחים" ועל-כן ברובה אינה מוגנת על-ידי מערכת כיפת ברזל.

את העתירה נגד מפקד פיקוד העורף ושר הביטחון משה יעלון הגישו עורכי הדין עאוני בנא ונסרין עליאן מהאגודה לזכויות האזרח, בשם תושבי כפרים – בהם עומאר אלוקילי מהכפר הלא מוכר עוג'אן (שמוגדר על ידי צה"ל כשטח פתוח), דודן של הילדות מראם ואסיל אלוקילי שנפגעו שלשום מירי רקטה. וכן בשם המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב, ארגון רופאים לזכויות אדם, פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון וכן האגודה לזכויות האזרח.

בתגובה לעתירה, מסרה היום פרקליטות המדינה כי האחריות למיגון נופלת על התושבים ולא על המדינה. "בעוד שהמדינה חבה חבות כללית לביטחון תושביה, הרי שלא קיימת כל חובה ספציפית לפיה המדינה תספק אמצעי מיגון לכלל התושבים. יתרה מכך, חוק הג"א (חוק ההתגוננות האזרחית, ר"ח) קובע מפורשות כי החובה לדאוג למיגונם של מבנים פרטיים, מוטלת לפתחם של בעלי המבנים או הדיירים". עוד לטענת המדינה, היא נוקטת בצעדים שונים בעניין כמו הפצת חומרי הסברה בקרב האוכלוסייה הבדואית להנחיות פיקוד העורף.

אליהו הרשקוביץ

הפרקליטות דחתה את הטענה כי מדובר באפלייה נגד המגזר הבדואי ולטענתה, דין העתירה להידחות ואל לבית המשפט להתערב בסוגיה זו. "המצב העדכני הנתון אינו תוצאה של אפלייה בשל מדיניות כזו או אחרת של רשויות מדינת ישראל, אלא תוצאה של התיישבות ובנייה באופן בלתי חוקי ושלא בהתאם להוראות והכללים. לשם המחשה, גם שכונה במרכז הארץ, אשר המבנים בה נבנו באופן בלתי חוקי, או שלא בהתאם לחוקי התכנון והבנייה, תושביה מצויים בפער מיגוני". עוד הוסיפה המדינה כי "על פי הנתונים שבידי פיקוד העורף, אחוז הירי לעבר היישובים הנידונים בעתירה הינו זעום (מספר נפילות בודדות מתוך למעלה מ- 1,000 שיגורים למדינת ישראל) מכלל הירי לעבר שטחי מדינת ישראל".

באשר לדרישה להציג מיגוניות באזור, טוענת המדינה כי מדובר ב"אמצעי מיגון בעל ערך נמוך ביחס למקלטים ולמרחבים מוגנים דירתיים שמיועד לשהייה ארעית של עוברי אורח". המדינה מוסיפה כי "לאור העובדה שמדובר במשאב מוגבל שעלותו נעה בין 45,000 לבין 55,000 שקל ליחידה, סדר העדיפויות של פיקוד העורף להקצאתן נקבע על בסיס מדיניות מסודרת ומכלול שיקולים מובנים. זאת, בעיקר בהתאם לרמת האיום הנשקפת לרשויות השונות באזור העימות ובהתחשב באיכות המיגון הקיים".

השופטים, יורם דנציגר, צבי זילברטל ונעם סולברג הודיעו כי ההחלטה תפורסם ככל הנראה מחר. במהלך הדיון הדגישו נציגי המדינה כי "המיגוניות הן הפתרון האחרון בשרשרת ההגנות על התושבים מפני ירי טילים. רק הפעולה של שכיבה על האדמה שיש הזעקה מקטינה בשמונים אחוז את הפגיעה. נניח שהערכת פיקוד העורף שניתן לקנות עוד 200 מיגוניות, אז היו מניחים אותם במקום שנשקפת סכנה ולאו דווקא באוכלוסיה הבדואית". אל"מ בני שיק, ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, הוסיף "שאם היו לי היום 500 מיגוניות הייתי מציב אותן בעוטף עזה. אחריהן באשקלון, אשדוד, נתיבות, קרית גת, ב"ש. שם מרבית הירי".

השופט זילברטל העיר בהקשר זה כי "יש את מצב הנתונים הספציפיים לגבי הסיכון, אבל כנגד זה יש את החוסר המוחלט במיגון, האם זה לא מחייב חשיבה?". והוסיף, "מה עם הצד הפסיכולוגי, בכל זאת זו אוכלוסיה נטושה שלא דואגים לה". אולם המדינה עמדה על שלה וציינה כי "ל- 27% מתושבי המדינה אין להם מיגון, למשל לתושבי שכונת כפר שלם".

בתגובה לדברים אמר עו"ד עאוני בנא המייצג את העותרים כי "מדובר בלעג לרש, כשמדברים על אנשים שאין להם כלום, ומשווים את מצבם לישובים המוכרים שם יש תשתית תכנונית. כשמדברים על זה שהמגוניות יכולות לספק הגנה מינימאלית וזה לא אמצעי טוב, אז אנו רוצים את האמצעי הלא טוב הזה שיהיה שם. הם אומרים שצריך קודם מקלטים ציבוריים וזה רק בסוף אז אנו כן רוצים שיתחילו עם הסוף. הם לא יכולים לבנות לא מקלט פרטי או ממ"ד , הם בעצם לא יכולים לעשות כלום כדי להגן על עצמם". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו