בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשטרה ממליצה להעמיד לדין את אשכנזי ויתר המעורבים בפרשת הרפז

המלצותיה של המשטרה, שהודיעה היום על סיום חקירת הפרשה, יוגשו להמשך טיפולו של היועמ"ש וינשטיין שיכריע אם אכן יוגשו כתבי האישום

85תגובות

המשטרה הודיעה כי סיימה את חקירתה בפרשת הרפז ומסרה כי היא ממליצה להגיש כתבי אישום נגד כל המעורבים בה: הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') גבי אשכנזי; האלוף (מיל') אביחי מנדלבליט, שכיהן בזמנו כפרקליט הצבאי הראשי והיום משמש מזכיר הממשלה; דובר צה"ל לשעבר, תא"ל (מיל') אבי בניהו; ראש לשכת הרמטכ"ל לשעבר, אל"מ (מיל') ארז וינר; ואל"מ (מיל') גבי סיבוניהמלצות המשטרה יוגשו להמשך טיפולו של יועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, והוא זה שיכריע אם אכן יוגשו כתבי האישום.

המשטרה סבורה כי נגד אשכנזי התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירה של הפרת אמונים וגילוי בהפרת חובה, כלומר, גילוי ידיעה לאדם שאינו מוסמך לכך, וכי נגד מנדלבליט התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט. כמו כן התגבשה תשתית ראייתית כנגד סיבוני ווינר לביצוע עבירה של שיבוש הליכי משפט. נגד וינר ישנה גם תשתית ראייתית להתרשלות בשמירת ידיעות. במהלך תהליך החקירה כנגד בניהו התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות הפרת אמונים, השמדת ראיות, שיבוש הליכי משפט והתרשלות בשמירת ידיעות. בנוסף, במשטרה סבורים כי ישנה תשתית ראייתית לכך שאשכנזי ואנשיו שיבשו את חקירת מבקר המדינה שבדק את הנושא. 

לפני כשנה, בעקבות מידע חדש, הורה היועמ"ש לפתוח בחקירה נוספת ורחבה של כל פרשת הרפז, שהתפתחה, בין היתר, על רקע מערכת יחסים עכורה בין לשכת הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ולשכת שר הביטחון דאז אהוד ברק. 

במהלך החקירה לא נמצאו ראיות לכך שחשודים נוספים, מלבד סגן אלוף (מיל'), בועז הרפז, לקחו חלק בזיוף המסמך שעמד בבסיס הפרשה ושזכה לכינוי "מסמך הרפז". יחד עם זאת התנהלות הנחקרים העלתה חשד לביצוע מעשים פליליים נוספים. 

בחקירתה, בדקה המשטרה חשד לניסיון שיבוש החקירה הנוגעת לזיוף המסמך על ידי אשכנזי, וינר, מנדלבליט וסיבוני. מהחקירה עלה כי וינר וסיבוני תיאמו ביניהם גרסאות בסמוך למועד חקירתם בפרשה. עוד עלה כי מנדלבליט עודכן על ידי הרמטכ"ל לשעבר על כך שהוא מחזיק בידיו את המסמך. על אף שמזכיר הממשלה היה מודע לכך שנפתחה חקירת משטרה בנושא וכי מדובר בראיה הדרושה לחקירה הפלילית, מהחקירה עלה כי במשך יממה הוא לא דיווח על כך ולא הורה לרמטכ"ל לדווח על כך. כמו כן עלה כי מנדלבליט העביר מידע שקיבל אודות הפרשה מתוקף תפקידו למעורבים בטרם סיומה.

עוד עלה מהחקירה כי הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי השתהה בדיווח על הימצאות המסמך בידיו לגורמי משטרה או ליועמ"ש, אשר עמדו עמו בקשר בעניין, זאת על אף שידע כי נפתחה חקירת משטרה בנושא. 

תומר אפלבאום

כמו כן, התגלה בחקירה כי אשכנזי מסר לעיתונאים מידע ברמת סיווג "סודי ביותר" ולמעלה מסיווג זה, במסגרת תדרוכי עיתונאים ושיחות רקע, זאת בניגוד להנחיות רוה"מ ולפקודות הצבא ומבלי שיימצא שיקול ענייני מהותי המצדיק את מסירת חלק מהמידע. במשטרה סבורים כי המידע שהעבירו אשכנזי ואנשיו לעיתונאים היה עלול לפגוע במבצעים מתוכננים ולסכן, לכאורה, את חיי משתתפיו. במהלך החקירה, נמצא גם במחשבים של וינר ובניהו חומרים המוגדרים כ"סודי ביותר", אשר הכילו מידע שהיה יכול להסב נזק לביטחון המדינה. 

בנוסף, בתחילת מארס 2010 הנחה ראש הממשלה נתניהו את ראש השב"כ דאז יובל דיסקין ואת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), אמיר קין, לחקור חשד להדלפת מידע מסווג לעיתונאי. מהחקירה עלה כי קין עדכן את אשכנזי על הנחיית נתניהו, והאחרון עדכן בנושא את וינר. לפי המשטרה וינר ובניהו סיכמו ביניהם להשמיד ראיות ולתאם עמדות בנוגע לעניין זה, ובניהו העביר שלא כדין את המידע אודות הנחיית רה"מ לעיתונאי. בעניין זה לא התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירה פלילית כנגד קין וכנגד אשכנזי.  יחד עם זאת, סבורים במשטרה כי יש מקום לשקול נקיטת צעדים משמעתיים כנגד קין.

בתגובה לפרסום החלטת המשטרה נמסר מעורכי דינו של הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי כי "לאחר מסע הכפשות נרחב שנמשך ארבע שנים וחקירה חסרת תקדים בהיקפה, שוב נקבע כי אין ולא היה כל ממש בטענות שהועלו נגדו ביחס לביצוע "פוטש", למעורבות שלו בזיוף או בהדלפת מסמך הרפז, או ביחס ליתר הטענות שהעלה נגדו שר הביטחון לשעבר ברק. כל שנותר הוא טענה על שיחות רקע עם עיתונאים, שהן חלק מתפקידו של הרמטכ"ל, וטענה על עיכוב של 48 שעות במסירת מסמך הרפז".

אבי בניהו מסר כי "כאזרח וכקצין במילואים אני שמח שחקירת המשטרה הוכיחה באופן ברור שאין כל בסיס לטענות החמורות שעלו בראשיתה בדבר חתירה של הרמטכ"ל נגד הדרג המדיני, חתירה תחת שר הביטחון וכיוצא בזה. אני משוכנע ומאמין כי לאחר שגורמי הפרקליטות יבחנו ביסודיות את חומרי החקירה ואת ההסברים והגרסאות שניתנו על ידי במהלכה ולאחר שיופעל שיקול הדעת, יוחלט כי אין מקום להגשת כתבי אישום".

דודו בכר

מעורכי דינו של מנדלבליט, הסנגור הצבאי הראשי אל"מ אשר הלפרין, ז'ק חן ואיל כהן, נמסר כי "הוא מצר על ההמלצה חסרת הבסיס של גורמי החקירה, כמו גם על הדלפות חמורות ומגמתיות של גורמי החקירה, אשר פגיעתן בהליך המשפטי קשה וחמורה". עורכי הדין התייחסו לעיכוב במסירת המידע על "מסמך הרפז" לגורמי האכיפה, ואמרו כי "הטענות כי במעשים אלו בוצעה עבירה כלשהי הן טענות מופרכות. נראה כי גורמי החקירה לא הביאו בחשבון, או בחרו להתעלם במופגן, ממורכבות תפקידו של הפצ"ר כיועצו המשפטי של הרמטכ"ל החב כלפיו חובת סודיות וחיסיון, ומכך שעו"ד מנדלבליט הורה לרמטכ"ל להעביר את המידע כעבור שעות מספר ליועץ המשפטי לממשלה". נכון לעכשיו, מנדלבליט צפוי להמשיך לכהן בתפקידו כמזכיר הממשלה, למרות המלצות המשטרה נגדו. אתמול, התייחס מנדלבליט באירוע העוסק במשפט בינלאומי להתפתחויות בעניינו: "אני חושב שפעלתי כראוי. אני משוכנע שהגורמים המשפטיים המוסמכים יחליטו כך. מעבר לכך, אין לי מה להוסיף". הוא סירב להגיב לבקשה להשעות אותו מתפקידו.  

הפרשה המפותלת החלה בשנת 2010, כאשר אותו מסמך שקיבל את הכינוי "מסמך הרפז" פורסם בערוץ 2. בעקבות חשיפת המסמך דרש היועמ"ש מהמשטרה לחקור אם המסמך מקורי ומי הם הגורמים שעומדים מאחוריו. 

חקירה מורכבת ומלאת הסתייגויות

המנדט של משטרת ישראל בחקירה היה אך ורק בחינה של הרף הפלילי בכל הפרשה. החקירה הביאה לחשיפה של בעיות ערכיות ואתיות קשות, אולם אותם ממצאים הועברו לגורמים משפטיים להליכים משמעתיים ולא הוגשו המלצות משטרה בנושא.

גורמים המעורבים בחקירה טוענים שהיה קושי לפתוח בה משום שכל החומר שהגיע לידי החוקרים היה חומר "מזוהם" - כלומר שכל החשודים והמעורבים היו חשופים אליו. גם העובדה שגופים שונים כבר עשו שימוש בחומרים לא היה לטובת החוקרים. בניגוד לחקירות מסוג זה, שמתחילות בחקירה סמויה שמטרתה להפתיע את החשודים, במקרה הזה לכולם היה ברור שנפתחה חקירה ובנוסף היה ברור גם מה החומר ממנו ניזונה המשטרה.

המשטרה החליטה להציב רף גבוה של הרתעה בפני הנחקרים כבר בתחילת החקירה, כאשר הוחלט לעצור את בניהו ווינר. ההחלטה לעשות חיפוש במחשבים של השניים ניתנה על ידי ניצב מני יצחקי לאחר שעלה מחומרי החקירה שיש במחשבים של השניים חומרים שאסור שיאוכסנו במחשבים פרטיים. יצחקי מינה לצורך החקירה צוות משפטנים מלהב שבראשו עמדה היועצת המשפטית של היחידה. הצוות, שכלל ארבעה משפטנים וראש צוות, קיבל לידיו בסיום כל יום מחקירות את החומרים וניסה לגבש חוות דעת מקצועיות שיהיו מנותקות מצוות החקירה. כל זאת בנוסף לפרקליט מלווה שהיה לאורך כל החקירה.

במשטרה טוענים שבחנו את ההיבט של שיחות הרקע שקיים הרמטכ"ל עם עיתונאים. לטענת גורמים במשטרה, מתוך מאות שיחות שחלקן מעמיקות יותר וחלקן פחות, המשטרה חקרה את אלו שהיה בהם כדי לסכן את ביטחון המדינה בכך שהודלפו חומרים המסווגים כסודיים ביותר. במשטרה טענו שביצעו מכמה שיחות עם אנשי צבא ואנשי ביטחון מארגונים שונים כדי לקבוע האם השיחות הללו חרגו מהמותר ומהמקובל בין רמטכ"ל לעיתונאי.

במשטרה ייחסו בחקירת המסמך למנדלבליט עבירה של שיבוש חקירה ולאשכנזי הפרת אמונים. העובדה שהמשטרה סבורה שמנדלבליט נושא אחריות גדולה יותר היא בשל היותו איש משפט שהיה מודע לכך שהוא משבש את החקירה, בעוד שאשכנזי יכול לטעון שלא היה מודע לכך שמדובר בשיבוש.

לאחר סיום החקירה ניסו מספר גורמים במשטרת ישראל להרגיע מעט את הרוחות, כשטענו שייתכן שהיועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות לא יקבלו את המלצותיה. גם לאחר שהועבר החומר לבחינה חזרו במשטרה על העובדה שהם בחנו אך ורק את הרף הפלילי של הראיות שנמצאו, אבל ההחלטה אם ללכת עם אותם חשודים לניהול משפט ארוך ומתיש נמצא כבר בידי המערכת המשפטית.

מי שקיבלו בברכה את הסתייגות המשטרה היו החשודים עצמם, שניסו לגמד את כל הממצאים שהועברו לווינשטיין ולפרקליטות. מקורבים ללשכתו של אשכנזי טענו שחקירת המשטרה התנהלה בחוסר ידיעה כיצד מתנהלת לשכת רמטכ"ל. חלקם טענו שבנוגע להעברת מידע לעיתונאים, שבו נחשד אשכנזי, מדובר בהחלטה לא ברורה שכן בידי הרמטכ"ל ההחלטה מה להעביר לידי התקשורת ומה לא. בנוסף טענו אותם גורמים שבמקרים רבים יש אינטרס ברור לצבא להוציא חלק מהדברים דרך אמצעי התקשורת, ובחלק מהמקרים ברור לכולם שמדובר בשיחות סגורות.

בנוגע למסמכים מסווגים שנמצאו בקרב אנשי לשכתו של אשכנזי טענו אותם גורמים שמדובר במסמכים מסווגים שהוחזקו בכספת, אולם לא נעשה בהם שימוש והם לא הועברו לאיש. אותם גורמים טענו שאם יבדקו בבתים של קציני משטרה בכירים שפרשו או קציני צה"ל שפרשו גם שם בחיפוש קפדני ימצאו מסמכים מסווגים שנשכחו.

בלשכתו של אשכנזי ובקרבתו של וינר טענו כי מחיקת ההקלטה באותו סעיף בו הוא נחשד בשיבוש, נעשתה על מנת להגן על כמה אנשי ציבור שעשויים היו להיות מובכים. על פי אותם גורמים, מדובר היה בשיחה אישית שנעשתה בלשכה במהלכה נאמרו דברים אישיים על מערכות יחסים של אנשי ציבור. בלשכת הרמטכ"ל חששו שגורמים שונים יעשו שימוש באותם הקלטות והתוכן יגיע לידיים הלא נכונות ולכן הוחלט למחוק את חלקן. לטענתם של מקורבי אשכנזי, לא היה מדובר בהקלטות שהכילו חומרים שקשורים לחקירה ולא כאלו שהכילו חומרים מסווגים שנאמרו לאנשים לא מורשים. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו