בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה לביהמ"ש: לא לדחות את כניסת מורשעי הולילנד לכלא

הפרקליטות הגישה את תשובתה לבקשת 8 המורשעים לדחות את ריצוי עונשם עד תום ערעורם, וביקשה לדחותה בשל היקף הפרשיות וסיכויי הערעור הנמוכים

2תגובות

פרקליטות המדינה מתנגדת לבקשתם של  מורשעי פרשת הולילנד לעכב את ביצוע העונש שנגזר עליהם. בתשובה שהגישה היום (חמישי) לבית המשפט העליון כתבה הפרקליטות כי אין סיבה המצדיקה את עיכוב ריצוי עונשי המאסר שהוטלו על הנאשמים.

הנאשמים ערערו על הרשעתם ועל גזר דינם, וביקשו את עיכוב העונש עד להכרעה בערעור בבית המשפט העליון.  הנאשמים הם ראש הממשלה לשעבר,  אהוד אולמרט,  יזמי הולילנד, הלל צ'רני ואביגדור קלנר, מהנדס העיר ירושלים אורי שטרית, מאיר רבין שהיה יד ימינו של עד המדינה שמואל דכנר ושהורשע בתיווך, וכן אורי לופוליאנסקי, דני דנקנר ואלי שמחיוף, לשעבר חבר מועצת העיר ירושלים. 

"הפרקליטות סבורה כי בשים לב להיקפן החריג של הפרשיות בהן היו מעורבים המבקשים, וחומרת העבירות בהן הורשעו, ובהינתן סיכויי הערעור הנמוכים, ובהתחשב באורכי המאסר המשמעותיים מאד שהוטלו על המבקשים, ובהעדר כל נסיבה אחרת המצדיקה את עיכוב ביצוע העונש, דין הבקשות להידחות", נכתב בתגובת המדינה לבקשה שתידון בשבוע הבא בפני השופט נעם סולברג. הפרקליטות הוסיפה כי בקשות דומות לעיכוב ביצוע מאסרם של מורשעים שהורשעו בעבירות דומות ודינם נגזר לתקופות מאסר דומות באורכן ואף קצרות משמעותית, וערערו על כך, נדחו. 

רויטרס

הרכב מורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון קבע בעבר כי לצורך בחינה של בקשה לעיכוב ביצוע העונש יש לשקול את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, אורך תקופת המאסר, סיכויי הערעור. בנוסף יש לבחון את עברו הפלילי של הנאשם והתנהגותו במהלך המשפט, נסיבותיו האישיות והשאלה האם מדובר בערעור על חומרת העונש בלבד, או גם על הרשעתו. 

המדינה מזכירה כי בעבר נקבע כי לא רק בתיקי אלימות אין הצדקה לעכב את ביצוע העונש, אלא גם בעבירות תרמית כלפי הציבור. "מעשיהם המושחתים של המבקשים כולם, אלה שהפכו את מתן כספי השוחד הרבים לאמצעי לגיטימי להשגת מבוקשם מאת פקידי ונבחרי הציבור, ואלה מנגד, שלא בחלו, במשך שנים רבות, בקבלת כספים בסכומי עתק, פגעו באופן קשה ביותר באינטרסים ציבוריים חשובים. דומה כי הפרשיות בהן הורשעו המבקשים, הן מהחמורות שידעה המדינה בתחום זה", נכתב. "בנסיבות המקרה דנא, סבורה המדינה כי יש לייחס משקל נכבד לשיקול נוסף שנגזר מחומרת העבירות שהמבקשים הורשעו בביצוען, והוא: אמון הציבור במערכות אכיפת החוק".

המדינה מציינת כי סיכויי הערעור שלהם "נמוכים עד מאוד" וערעורם מתייחס לקביעות עובדתיות, שבית המשפט העליון אינו נוטה להתערב בהן. המדינה התייחסה לטענות שמחיוף ודנקנר על קשיי הפרנסה הצפויים למשפחתם בעקבות כניסתם לכלא וציינה כי "הנסיבות האישיות של המבקשים אינן מיוחדות ויוצאות דופן, ובוודאי שאינן כה חריגות עד כי יש בהן כדי להצדיק עיכוב ביצוע". 

עמדה זו מתייחסת גם ללופוליאנסקי, אשר חולה במחלה ממארת ונטען כי סיכויי החלמתו קלושים והשהות בבית הסוהר עלולה להחמיר את מצבו הרפואי. "חרף ההתלבטות, סבורה המדינה כי אין במצבו הרפואי של לופוליאנסקי, הגם שאינו פשוט, להצדיק את עיכוב ביצוע ריצוי עונשו. בהקשר זה אף סבורה המשיבה כי סיכויי הערעור של לופוליאנסקי, ובתוכם אף הטענה כי בשל מצבו הרפואי יש לבטל את רכיב המאסר בעניינו, נמוכים".   

בין פסקי הדין שבהם נדחו בקשות לעיכוב ביצוע העונש מציינת הפרקליטות את  דוד ואנונו מרשות המסים שהורשע בקבלת שוחד ועליו נגזרו שש שנות מאסר וכן את ההחלטה בעניין רוני ריטבלט שהורשע במתן שוחד לבכיר בחברת חשמל, אשר כהן. 

במקרה של אריה דרעי, משה קצב ושלמה בניזרי, שערערו על הרשעתם לבית המשפט העליון, הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע העונש. היחיד שלא ביקש את עיכוב הביצוע היה שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון שהחל לרצות את עונשו והמשיך את מאבקו המשפטי כשהוא מאחורי סורג ובריח. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו