בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת "טלטול התאומים": האב הורשע בהריגת בנו הפעוט

כשלוש שנים לאחר המקרה, קבע ביהמ"ש כי האב טלטל את הפעוטות וגרם למות אחד מהם. נדחתה על הסף הטענה כי מדובר במחלה גנטית נדירה

18תגובות

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע הבוקר (חמישי) אב בשנות ה-30 לחייו ממרכז הארץ בהריגת בנו וגרימת חבלה לפעוט. האב הואשם בטלטול ילדיו בני ארבעת החודשים לפני כשלוש שנים, אך להגנתו טען כי התינוק מת ממחלה גנטית נדירה. לפי פסיקת שופט המחוזי צבי גורפינקל, אין ספק כי הנאשם טלטל את בנו וגרם למותו. 

האב, ששמו אסור בפרסום, הורשע בכל האישומים נגדו: הריגה, גרימת חבלה לקטין והתעללות בחסר ישע. במשפט הציגה המדינה חוות דעת רפואיות מאשפוזו של התינוק, לפיהן הוא סובל מ"תסמונת הילד המטולטל" שכולת דימומים תת מוחיים ושברים מרובים בצלעות. ממצאים אלה הצביעו על כך שלא מדובר בחבלות שנגמרו בתאונה, וכן נערכו בדיקות רבות לשלול שהחבלה נגרמה כתוצאה ממחלה.

לאחר מותו של התינוק, נערכה לו נתיחה פתולוגית, שחיזקה את הממצאים לפיהם הטלטול הוא שהוביל למותו של התינוק. אחד הסימנים לכך שהוא שמותו אירע ככל הנראה סמוך לטלטול - אחד המאפיינים המרכזיים של תסמונת הילד המטולטל.

המדינה טענה כי האב סתר את עצמו בחקירותיו במשטרה ובבית המשפט ונתן גרסאות מופרכות. היא השתמשה בהקלטות שעשה, בין היתר כשביקש מאם התינוק שלא תעזוב אותו ושהוא מתנצל על מעשהו.   

קו ההגנה המרכזי של האב הסתמך על חוות דעת של ארבעה מומחים מחו"ל, לפיהן מותו של התינוק נגרם כתוצאה ממחלה נדירה. המדינה תקפה את עדות המומחים וטענה כי אלה אנשי מקצוע עם אג'נדה ששמו לעצמם למטרה להפריך את תסמונת הילד המטולטל.

בעדותו הכחיש האב את המיוחס לו. את היום שהסתיים באשפוז שני ילדיו התאומים תיאר כיום שגרתי. לדבריו, שמר על קשר עין עם הילדים וכשהתינוק בכה, ניסה להרגיעו באמצעות מוצץ. "אך הוא לא נרגע. ישבתי בכורסה ונדנדתי את התינוק בעדינות מאוד עם הרגל כדי שהוא יירגע, הוא אכן נרגע תוך מספר דקות, והמשכתי בסידורי הבית", אמר.

האב נחקר במשטרה על פרק הזמן בן שעה וחצי שבו האם ישנה. הוא סיפר שנדנד את התינוק והילדים היו שקטים כשהיא ישנה. האם התעוררה, היתה עם הילדים לזמן קצר וירדה לעשן סיגריה. "שמעתי טון מוזר בבכי של הילד ונבהלתי מאוד, מיד ניגשתי אליו, וראיתי שהוא חיוור וראשו שמוט,  ישר הוצאתי אותו מהטרמפולינה, הרמתיו כשהראש שלו מונח על ידי, קראתי בשמו והוא לא הגיב, הוא היה לבן", העיד בבית המשפט כשהוא על סף בכי. כשהאם הגיעה, אמר לה שהתינוק לא מגיב. הם קראו לשכנים ונסעו לבית החולים.

הוא הוסיף כי "מעולם לא פגעתי בילדי, ולא התכוונתי לפגוע בהם, הם הדבר הכי יקר לי בעולם, עמלנו כדי להביא אותם לעולם, לא כדי לפגוע בהם. זו תחושה נוראית שמאשימים אותך בדברים נוראיים. איך אפשר להגיד שיכולתי לפגוע בו? אני חף מפשע".

 אם התינוק העידה במשטרה כי נהג להעביר את התינוק לידיה באגרסיביות. בעדותו הכחיש את הטענה וטען כי ההעברה נעשתה "מעט מהר מהרגיל, אבל בשום פנים ואופן לא בצורה אגרסיבית. ההבדל לא גדול, רק בתנופה קצת יותר גדולה מהרגיל".

האב הכחיש גם שהתנצל בפני אשתו, כפי שנטען נגדו כראיה לרגשות האשם שחש. "לא היתה לי סיבה להצטער כלפיה ולבקש סליחה. דאגתי לה, יותר משדאגתי לעצמי, דאגתי שתהיה חזקה, רציתי לחבקה, ביקשו שלא נדבר ולא דיברתי אתה". הוא הכחיש שגם ביקש סליחה מבנו בעת הלוויתו, כפי שטענה המשטרה. "מעולם לא ביקשתי ממנו סליחה, לא הייתי ולא הרגשתי צורך לבקש ממנו סליחה, אני גאה באבהות שלי. הסיטואציה היתה מאוד קשה", העיד בבכי.  בנוסף הכחיש שלא אמר לאשתו בתום הלווית בנם במעמד הקבר "אל תגידי שום דבר יהיה בסדר", אלא "אל תדאגי משום דבר" או ש"איני דואג משום דבר".

בהכרעת הדין קבע השופט גורפינקל כי "אף שהתמונה אינה שלמה לחלוטין, פיסות המידע החסרות אינן מהותיות ואין בכוחן למחוק את הראיות שהובאו בפני ונידונו בכובד ראש. ראיות אלו מוכיחות מעל לכל ספק סביר כי הנאשם טלטל את המנוח ביום האירוע, בסמוך למועד התמוטטותו, טלטול קטלני זה הוא שהוביל לנזק מוחי, דימום מוחי ודימומים ברשתית, שגרמו בסופו של דבר למותו". הוא הוסיף כי "הכרעת הדין מבוססת על אדנים רפואיים, לרבות התרשמותי הבלתי אמצעית מעדי התביעה המקצועיים והמהימנים (ביניהם רופאים בעלי ותק רב המחזיקים בתפקידים בכירים)".

עם זאת, השופט דחה את הטענה כי התנהלותו החשודה של האב במהלך החקירה תשמש כראיה כנגדו. "לצערנו, מוכרים וידועים מקרים בהם הורים רצחו ילדם בדם קר ומתוך כוונת זדון. לא כך במקרה שלפני. אני מאמין כי הנאשם בתיק זה לא רצה בתוצאה הטרגית של מות בנו, שהביא לעולם יחד עם זוגתו לאחר טיפולי פוריות ממושכים. התנהלותו החשודה של הנאשם במהלך החקירה, אין בה כדי לשמש תוספת ראייתית". 

תמר מצפי

השופט קבע כי "גרסאותיו הסותרות מעוררת חשד שהנאשם מסתיר דבר מה שאירע בשעות שלפני האירוע". מדובר בסתירות לגבי שנתה של האם והעובדה שהרחיק את עצמו מכל מגע עם התאומים בזמן בו האם ישנה. יחד עם זאת, קבע גורפינקל, "אין בכך כדי להשפיע על הכרעת הדין". הוא הוסיף ש"אף אמירותיו של הנאשם, הגם שחלקן מחשידות, אין בהן כדי לסייע לקביעות בתיק זה". כך גם נקבע לגבי בקשת הסליחה מבנו ובקשתו מהאם שלא תעזוב אותו. "אם אקבע כי אכן אמר לאֵם כי הוא מצטער וביקש שלא תעזוב אותו אין בך כדי להצביע על הודאתו באשמה. בנוגע לבקשת הסליחה מהמנוח בבית החולים, אף אם אקבע כי ביקש סליחה מהמנוח אין בכך כדי להצביע על אשמתו", ציין השופט גורפינקל.  

זוג התאומים, בן ובת מרמת גן, היו בני ארבעה חודשים בעת אשפוזם בינואר 2012. הם סבלו משברים קשים בעצמות. בעקבות מצבו הקריטי של אחד מהם פנה בית החולים שיבא בתל השומר למשטרה, שפתחה בחקירת המקרה. בבית החולים העלו שלוש הערכות אפשריות ביחס לסיבה לאשפוזם: האחת שמדובר בזיהום, השנייה שמדובר במחלה תורשתית ומדובר במחלה המכונה "אוסטאוגנזיס אימפרפקטה" המתבטאת בשברים בעצמות וצפיפות עצם נמוכה, והשלישית שמדובר בחבלה. 

בתום טיפול אינטנסיבי שנמשך יותר משבוע קבעה ועדה רפואית בבית החולים כי התינוק מת מוות מוחי על רקע פגיעה גופנית רב מערכתית. הדו"ח שהגיש לאחר המקרה הפתולוג הראשי של המכון לרפואה משפטית, פרופ' יהודה היס, לא קבע באופן חד משמעי כי אכן הם סבלו מאלימות, כפי שסברו הרופאים, והעריך שהילדים אינם סובלים ממחלה שגורמת להתרככות העצמות או ממחלה זיהומית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו