בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העליון החליט לעכב את כניסתם לכלא של מורשעי הולילנד

השופט סולברג קבע שעל אף חומרת ההרשעות, יש הצדקה לעיכוב העונש. הוא הבהיר שלא מדובר ב"ערעורי סרק", אך העריך שסיכוייהם נמוכים

34תגובות

בית המשפט העליון החליט היום (שני) לקבל את בקשות עיכוב הביצוע של גזרי הדין של המורשעים בתיק הולילנד. לפיכך, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט וראש העיר ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי לא יישלחו לכלא באופן מיידי, אלא רק לאחר שיוכרע דינם בעליון. המורשעים בתיק ביקשו גם לדחות את תשלום הקנסות הגבוהים שהוטלו עליהם בפסק הדין של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב דוד רוזן.

השופט נעם סולברג קבע כי ביצוע עונשי המאסר שנגזרו עליהם, על ידי השופט רוזן, יתעכב, אך אין הצדקה לעכב את ביצוע הקנסות הכספיים. עוד קבע סולברג כי הערעורים בתיק הולילנד, שהוגשו על ידי המורשעים בתיק והן על ידי המדינה - על עונשי המאסר שנגזרו על נותני השוחד, הלל צ'רני ואביגדור קלנר - יישמעו בתוך שלושה חודשים.

אמיל סלמן

סולברג רמז כי סיכויי הערעור, להערכתו, אינם גבוהים. "גם אם הערכה סבירה לעת הזאת היא כי המערערים, רובם ככולם, אכן יְרַצוּ בסופו של דבר עונשי מאסר לתקופות משמעותיות", אמר, "הרי שישנן בפי המערערים כמה טענות – כלליות ופרטניות – הראויות להישמע". עם זאת, הוא ציין כי "הערעורים אינם ערעורי סרק. גם אם על פני הדברים נראים עיקרי הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי מבוססים".

החלטתו של סולברג נפתחה בתיאור תיק הולילנד כ"מסכת קשה של שחיתות". הוא התייחס לטענות המערערים באופן כללי ולא ירד לפרטים, ובין היתר התייחס להיקף התיק הנרחב. בהחלטה נכתב כי חלק מהטיעונים שעלו אינם כאלה שנשמעים בדרך כלל בהליך ערעור. "ככלל, ערעור לא נועד להתחיל את המסע מבראשית, אלא אך לאפשר למערער לטעון כי לדעתו שגתה הערכאה הדיונית, ולנסות לשכנע בַּמֶּה", כתב סולברג, שהתכוון לכך שבערעור לא נהוג להתערב בממצאי מהימנות של עדים וראיות. בין הטיעונים הללו ציין סולברג את הבעייתיות בעדותו של עד המדינה שמואל דכנר. לדבריו, המערערים הציגו את חלק מטיעוניהם כשאלות משפטיות, ולא כערעור על קביעות מהימנות, אולם הוא כינה זאת "התפלמסות".

מנגד ציין סולברג כי שאלה ראויה במסגרת הערעור היא האם מאכער הוא מתווך לשוחד (כפי שנקבע לגבי מאיר רבין), והאם מי שמעסיק מאכער הוא נותן שוחד (כפי שנקבע לגבי דני דנקנר). סולברג התייחס גם לאורי לופוליאנסקי והוסיף כי שאלה שעולה מהערעור היא מה ההבחנה בין תרומה לבין שוחד, למשל בדוגמת "יד שרה", שלא ניתנה לכיסו של מקבל השוחד. שאלה נוספת אליה התייחס סולברג היא ההסתמכות על ראיות נסיבתיות בתיק.

המדינה טענה בתשובתה לבקשות עיכוב הביצוע כי נקודת המוצא היא ש"נאשם שהורשע ונגזר עליו עונש מאסר, עליו לרצות את העונש באופן מיידי". פרקליטות המדינה - באמצעות עו"ד ג'ואי אש, מנהל המחלקה הפלילית - הוסיפה כי בתיק כזה, שבו נגזרו עונשי מאסר כבדים על היקף עבירות כה רחב, אין הצדקה לעיכוב העונש, בפרט שלטענתה סיכויי הערעור של כל המערערים קלושים.

השופט סולברג קבע כי יש ממש בטענת המדינה, וכי לפי פסיקות בית המשפט העליון בעבר ייתכן שהיה מקום לקבוע כי אין הצדקה לעיכוב הביצוע. עם זאת, אמר, החלטתו שונה מהפסיקה וזאת נוכח חריגות התיק. "במשפט בלתי שגרתי עסקינן", כתב, "לא רק מפאת רוב חומרתן של עבירות השוחד והנלווֹת אליהן, ושל השחיתות הבוטה שפגיעתה רעה עד מאד, אלא גם מחמת היקפו הגדול של המשפט ומורכבותו הרבה".

"אכן, אינטרס ציבורי חשוב הוא אכיפה מיידית של גזר דין", הוסיף השופט. "הדעת אינה נוחה כלל לראות מי שהורשע בדינו, נדון למאסר, והוא מסתובב חופשי ברחובה של עיר... ברם, אמון הציבור מותנה גם בהקפדה על זכויותיהם של נאשמים ומורשעים בפלילים. מאסר שמתברר בדיעבד כבלתי-מוצדק פוגע כמובן בפרט, אך הוא גורע גם מאמון הציבור בשלטון החוק ובמערכת המשפט".

סולברג מציין כי התלבט האם לעשות הבחנה בין המערערים, שנסיבותיהם האישיות שונות וטיב הראיות נגדם שונה. אולם, בסופו של דבר החליט, כלשונו, לעשות "דין אחד לכולם", בשל ההשלכות של ערעור אחד על משנהו וכי המאפיינים החריגים של התיק רלוונטיים לכל המערערים.

נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס קבע כי הרכב מורחב של חמישה שופטים ידון בערעור. בראש ההרכב יעמוד השופט סלים ג'ובראן ולצדו יורם דנציגר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית.

ביום חמישי האחרון התקיים דיון ארוך בבקשת המורשעים, ובהם יזמי פרויקט הולילנד הלל צ'רני ואביגדור קלנר שהורשעו במתן שוחד; מהנדס עיריית ירושלים לשעבר אורי שטרית, המאכער ויד ימינו של עד-המדינה שמואל דכנר מאיר רבין; דני דנקנר שהורשע במתן שוחד; חבר מועצת העיר ירושלים לשעבר אלי שמחיוף וכן אולמרט ולופוליאנסקי. על כולם נגזרו עונשי מאסר כבדים ביותר, בין שלוש לשבע שנות מאסר. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו