בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברוב דחוק: בג"ץ אישר לקיים ועדות קבלה ביישובים קהילתיים

ארגוני זכויות אדם עתרו נגד חוק ועדות הקבלה בטענה כי הוא מאפשר אפליה; הרכב מורחב של 9 שופטים קבע, שלוש וחצי שנים אחרי שהוגשו, כי העתירות אינן בשלות

53תגובות

בג"ץ דחה היום (רביעי) את העתירות נגד "חוק ועדות הקבלה"הרכב מורחב של תשעה שופטים שדן בעתירות שהגישו ב-2011 ארגוני זכויות אדם, דחה אותן ברוב של חמישה נגד ארבעה שופטים. ארגון עדאלה, שהיה בין העותרים, מסר בתגובה כי "בג"ץ אישר את אחד החוקים הגזעניים ביותר שניתנו בשנים האחרונות".

החוק, שנקרא "תיקון החוק לפקודת האגודות השיתופיות (מס' 8)", אושר בכנסת במארס 2011, והוא מאפשר לוועדות הקבלה ביישובים קהילתיים לסנן מועמדים למגורים באמצעות קריטריונים שייקבעו בתקנון היישוב. לפי החוק, ועדת קבלה רשאית לסרב לקבל מועמד ליישוב קהילתי לפי רשימת שיקולים שקבועים בחוק, ביניהם, כי "המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה (כאשר החלטה לפי שיקול זה תהיה על סמך חוות דעת מקצועית), "חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי" ו"מאפיינים יחודיים של היישוב הקהילתי הקבועים בתקנות האגודה". הוועדה רשאיות לשלוח את המבקשים לגור ביישוב למבחנים במכוני מיון‫ ואפילו לגרפולוג, ולבקש פרטים רבים על חייהם. 

‫עם זאת קובע החוק איסור על וועדת הקבלה לפסול מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית.‬‎

ירון קמינסקי

שורה של ארגוני זכויות אדם, ובהם המרכז המשפטי עדאלה והאגודה לזכויות האזרח עתרו נגד החוק בטענה כי הוא מצדיק את דחיית מועמדותו של הומוסקסואל, אדם הסובל מנכות פיזית או אזרח ערבי, רק בגלל השונות החברתית שלהם. 

הנשיא אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור והשופטים אליקים רובינשטיין, אסתר חיות וחנן מלצר תמכו בדחיית העתירות וקבעו כי אינן "בשלות" להכרעה. גרוניס, שכתב את חוות הדעת המרכזית בפסק הדין כתב כי "טרם התברר כיצד החוק ייושם הלכה למעשה" ועל כן לא מדובר בהתחמקות מדיון בעתירה, אלא "שבית המשפט במשאביו המוגבלים לא יעסוק בבירורן של טענות היפותטיות ותיאורטיות".

השופטת בדימוס עדנה ארבל והשופטים סלים ג'ובראן ויורם דנציגר סברו שיש להורות על ביטול הסעיפים בחוק שמאפשרים לסרב לקבל מועמד ליישוב אם "המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה" ו"חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה". השופט דנציגר כתב כי מדובר ב"הסדר חקיקתי עמום, אשר פותח פתח רחב להכנסת שיקולים בלתי רלוונטיים ולהפליה בפועל". השופט ניל הנדל סבר שיש להורות על ביטול הסעיף הקובע את הרכב ועדת הקבלה, המעניק רוב לבני היישוב הקהילתי אליו מבקש המועמד להתקבל ובכך עלולה להיווצר "הפליה בלתי מודעת". 

השופט סלים ג'ובראן מתח ביקורת על עילת הדחייה של שופטי הרוב. "נפסק לא אחת כי כאשר מתעורר חשש שההמתנה עד ל'הבשלת' העתירה תוביל לפגיעה קשה בעותרים, אפשר שיהיה ראוי לבררה בטרם הופעל החוק ביחס לפרט זה או אחר. ככל שיימצא ממש בטענות העותרים, הרי שדחייתן היא הכשרתה של ההפליה מכוח התיקון לחוק, והדרת משפחות מועמדות למגורים ביישובים הקהילתיים תימשך". ג'ובראן גם הזכיר שהטענה העולה בעתירה היא "שהחוק יוצר מנגנון משפטי אשר מייצר כיום ועתיד לייצר בעתיד הפליה סמויה בקבלה ליישובים קהילתיים. הפליה כזאת, מעצם טבעה, קשה היא לזיהוי ואפשר שתתקיים בהיקף נרחב אף שיהיה קושי במציאת עותר קונקרטי שבעניינו ניתן לדון בה".
             
ג'ובראן ציין כי החוק החדש אינו שונה מההסדרים שקדמו לו שעוגנו בהחלטות מינהל, שכבר נקבע לגביהן שהן מפלות. "דקדוק בפרטיו של התיקון לפקודת האגודות השיתופיות, על רקע הסדרים דומים שקדמו לו, אשר עיגנו בשטח פרקטיקה מתמשכת של הדרה משיקולים שחלקם בלתי רלבנטיים, הביאני לכלל מסקנה שאין בהסדר משום בשורה חדשה. מצאתי כי שיקול הדעת המופרז שניתן לוועדות הקבלה, על רקע פרקטיקה רווית ניסיון שנצטברה, אינו מאפשר אלא לומר שהוא מעגן מציאות מפלה", כתב. 

עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח מסר בתגובה כי "הלכה למעשה בג"ץ מכשיר את החוק הפסול הזה ואת מנגנון ועדת הקבלה המשפיל. ועדות הקבלה פעלו לפני שנחקק החוק וגם אחריו וגרמו עוול, אפליה והשפלה לרבים. חוק ועדות הקבלה מפלה לרעה ערבים, חד הוריות, חרדים, אנשים עם מוגבלויות, מזרחים, דתיים, חילונים ועוד. הוא מאפשר לאנשי היישובים לערוך סלקציה משפילה של שכניהם והכל ביישובים פרבריים הומוגניים ללא כל אפיון ייחודי, ועל קרקעות המדינה. עתירות פרטניות נדחו בטענה שהחוק ייבחן באופן עקרוני, לכן תמוה שהרוב נמנע מלדון בעתירה בטענה שיש צורך בבחינת היישום. הבעיה בחוק היא במנגנונים שלו ואין לו יישום שאינו כרוך בפגיעה קשה בשוויון, בכבוד ובפרטיות. אישור החוק, גם אם בג"ץ משאיר פתח לביטולו בעתיד הוא מאכזב ומסיג לאחור את המאבק באפליה בדיור, שאותה ביקש בג"ץ עצמו למגר לפני 14 שנה בתקדים קעדאן". 

גם בארגון עדאלה, שהיה בין העותרים נגד החוק מתחו ביקורת קשה על פסק הדין. "בג"ץ אישר את אחד החוקים הגזעניים ביותר שניתנו בשנים האחרונות, אשר נחקק בכוונה מוצהרת של הרוב בכנסת להדיר בעיקר את האזרחים הערבים מיישובים קהילתיים", מסרו. עו"ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה, שהגישה את העתירה נגד החוק, אמרה כי "מדובר בנסיגה מהותית מפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין קעדאן, והוא המשך ההידרדרות בהגנות החוקתיות על מעמדם המשפטי של האזרחים הערבים בישראל. בעקבות החלטה זו מאות יישובים בישראל, 434 יישובים, יתנהלו באופן חוקי ובאישור בג"ץ על בסיס אפרטהייד בדיור", אמרה עו"ד בשארה". 

בתקדים קעדאן משנת 2000, בג"ץ אסר על אפליתם של אימאן ועאדל קעדאן, בני זוג מבקה אל-גרבייה שביקשו להקים בית ביישוב הקהילתי קציר. בג"ץ אף קיבל את עתירתם של בני הזוג פאתנה ואחמד זבידאת נגד ועדת הקבלה של היישוב רקפת בספטמבר 2011, כמה חודשים לאחר אישור חוק ועדות הקבלה. בני הזוג עתרו לבג"ץ עוד ב-2007 בטענה לאפליה פסולה, ואחרי 6 שנות דיונים קיבלו השופטים את עתירתם.

סיפורה של משפחת זבידאת נחשף לראשונה ב"הארץ" ובעקבותיו התפרסמו תקנונים חדשים שאושרו בישובים הקהילתיים במשגב לפיהם חברי הקהילה יתקבלו לפי התאמתם לערכי מדינת ישראל ומורשת ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו