בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מני מזוז וענת ברון נבחרו לשופטי העליון

הוועדה לבחירת שופטים קבעה פה אחד כי השניים יחליפו את עדנה ארבל שפרשה ביוני ואת הנשיא גרוניס שיפרוש בינואר הקרוב

59תגובות

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, ושופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ענת ברון, נבחרו היום (ראשון) פה אחד לשופטים בבית המשפט העליון, על ידי הוועדה לבחירת שופטים. 

השופטים החדשים יתמנו במקום עדנה ארבל, שפרשה ביוני האחרון, ונשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, שיפרוש בינואר הקרוב. הם ייכנסו לתפקידם ב-10 בנובמבר וב-15 בינואר, מועד פרישתו של גרוניס. הוועדה אישרה היום כי עם פרישתו, תתמנה מרים נאור לנשיאה ה-12 של בית המשפט העליון. הבחירה היא פורמלית בלבד, שכן מינוי הנשיא נעשה לפי שיטת הסניוריטי. אליקים רובינשטיין ימונה למשנה לנשיאה.

זו הייתה ההתמודדות השניה של מזוז לתפקיד, לאחר שלפני כשנתיים התמודד לכס השיפוט בעליון כמועמד ממוצא מזרחי ולא נבחר. שרת המשפטים ציפי לבני ויו"ר האופזויציה יצחק הרצוג הובילו את התמיכה בו בדיונים היום. גם נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, שני חברי הוועדה הנוספים מהעליון, אסתר חיות ואליקים רובינשטיין, תמכו במזוז. 

שופטת המחוזי בירושלים, נאוה בן אור, היתה המועמדת המועדפת על לבני. הרצוג תמך אף הוא במינויה וגם גרוניס לא התנגד אך רצה לשמוע קודם את דעותיהם של יתר חברי הוועדה. מי שסיכל את מינויה של בן אור הוא רובינשטיין שהביע התנגדות עזה למינויה על רקע חילוקי הדעות המקצועיים הקשים ביניהם, כשכיהן כיועץ המשפטי לממשלה ובן אור כיהנה כמשנה לפרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל.

דניאל בר און
מוטי קמחי

רובינשטיין תמך במינויה של דבורה ברלינר מהמחוזי בתל אביב, אך לבסוף העביר אף הוא את תמיכתו לברון. לאחר שראו כי סיכויה של בן אור להתמנות נמוכים, העבירו גם גרוניס והרצוג את תמיכתם לברון. 

מלבד רובינשטיין תמכו במינויה של דבורה ברלינר גם שר התקשורת גלעד ארדן וחבר האופוזיציה יצחק כהן, אך לבני התנגדה למינויה בשל אופק הכהונה הקצר שלה מפאת גילה, 67. ברויטל יפה כ"ץ מהמחוזי בבאר שבע תמכו רק שניים, ארדן וכהן. הדיון על יעל וילנר מהמחוזי בחיפה ורות רונן מהמחוזי בתל אביב היה קצר ביותר. מבין המועמדים הגברים, הוועדה דנה במזוז בלבד. 

לבני אמרה עם פיזור הוועדה: "אנחנו מוסיפים היום עוד שני שופטים שמצטרפים לבטון היצוק של הערכים של בית המשפט העליון, לא פחות. מדובר בשני שופטים טובים ומקצועיים, אבל זה לא מספיק. בחרנו גם בשני בני אדם, שמייצגים את הערכים וההתנהלות שראויה לשופט, שהם גם משפטנים צנועים". 

אחד מחברי הוועדה אמר ל"הארץ", שברון מאוד הרשימה את חברי הוועדה ונחשבת לשופטת מאוד יסודית ומקצועית". 

אמיל סלמן

שופטי העליון החדשים

מני מזוז כיהן כיועץ המשפטי לממשלה בשנים 2004-2010, ונחשב כמי שהוביל קו תקיף במלחמה בשחיתות השלטונית. הוא החליט להעמיד לדין, בין היתר, את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, ושר העבודה והרווחה לשעבר, שלמה בניזרי. לצד זאת, הוא החליט לסגור את תיק האי היווני נגד ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון.

מלבד פארסת הסדר הטיעון עם קצב וסגירת תיק האי היווני, בתקופת כהונתו כיועמ"ש ולפני כן כמשנה ליועמ"ש, נקשר שמו של מזוז גם ביוזמות שנויות במחלוקת משפטית. מזוז הוא האיש שעמד מאחורי התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (איחוד משפחות) האוסר על פלסטינים הנשואים לישראלים לגור בישראל. עוד עמד מזוז מאחורי התיקון לחוק הכניסה לישראל שעבר בתחילת העשור הקודם, והוביל לכך שמעצר של מהגרים לא חוקיים הוא הכלל והשחרור הוא החריג. מזוז אף המציא את בתי הדין למשמורת. בתפקידו כמשנה ליועץ המשפטי, סבר שניתן להכשיר את המאגר הביומטרי של הזרים שבאחריות משטרת ההגירה בלי צורך בחקיקה.

מזוז מילא תפקידים שונים בפרקליטות המדינה, בעיקר במחלקת הבג"צים. ב-1994 מונה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, תפקידו בו שימש לצד מיכאל בן יאיר ואליקים רובינשטיין. כעבור עשר שנים, מונה ליועץ המשפטי לממשלה. מאז סיום כהונתו ב- 2010, הוא משמש כמגשר, בין היתר בתביעות של גופים שונים מול מינהל מקרקעי ישראל.‬

ענת ברון נחשבה למועמדת המועדפת על שופטי העליון ומוכרת כמשפטנית יסודית ומקצועית. היא בעלת ותק של 12 שנים בבית המשפט המחוזי בתל אביב ומתמחה במשפט אזרחי. חברת הוועדה למינוי שופטים, שופטת העליון אסתר חיות, פסלה עצמה מלדון במועמדותה של ברון בשל חברותן הקרובה. ברון, בת 60, מונתה לבית משפט השלום בתל אביב ב-1991, ובשנת 2002 עברה למחוזי. היא שכלה את בנה, רן, בפיגוע בפאב "מייקס פלייס" בתל אביב ב-2003.

ברון נחשבת לשופטת מוערכת, שפסיקותיה מנומקות וכמעט ולא נהפכות בבית המשפט העליון. תת ההתמחות שלה הוא בתחום התובענות הייצוגיות. היא כתבה פסקי דין עקרוניים בתחומים של דיני לשון הרע ודיני הקניין הרוחני.

לפני כשנה היא אישרה תביעה ייצוגית נגד קלאב הוטל שהוגשה על ידי בעלי יחידות הנופש שביקשו לסיים את ההתקשרות עם החברה. ב-2010 קיבלה את בקשת קשת לדחות על סף תביעה שהגיש אילן בירן נגד התוכנית עובדה. בירן הגיש תביעה נגד התוכנית ושידורי קשת שלא לפי חוק איסור לשון הרע, אלא לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט (התעשרות שלא כדין). הכתבה ששודרה עסקה בבירן, בעלים במרפאות לטיפול מיני בין היתר, באמצעות סרוגייט. ברון הטילה על בירן והחברה שבבעלותו הוצאות משפט בגובה 15 אלף שקל. כיום היא דנה בתביעתה של ענת קם נגד "הארץ". 

לפני הוועדה עמדו 14 שמות של מועמדים ומועמדות, אחד פחות מהרשימה הסופית שהתפרסמה בחודש שעבר. זאת, בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, יצחק כהן, שהתמודד בפעם השנייה על קידום לבית המשפט העליון. סיכוייו של כהן היו ממילא נמוכים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו