בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאחר שהפרקליטות ערערה על זיכויו: העבריין מוטי חסין יצא מהארץ

ל"הארץ" נודע כי חסין רכש את הכרטיס לאחר שהפרקליטות הגישה נגדו בקשת עיכוב יציאה מהארץ. העליון ידון ביום חמישי בהוצאת צו מעצר

9תגובות

לאחר שאתמול הוגשה בקשה לאסור על יציאתם מהארץ נוכח הערעור שהוגש על זיכויים מאשמת רצח - העבריין מוטי חסין ושותפו שלומי ניאמצ'יק יצאו הבוקר (שני) מהארץ. הפרקליטות ביקשה לקיים דיון דחוף בבקשה אולם זה לא נקבע. הבוקר, לאחר שגילו בפרקליטות כי השניים יצאו מהארץ בשעה 06:30, פנו בבקשה דחופה לבית המשפט העליון להוצאת צו מעצר בזמן שהם במטוס כדי שניתן יהיה לעצור אותם עם נחיתתם בבולגריה. השופט צבי זילברטל קבע תחילה את הדיון לשעה 15:30, אך לבקשת הסנגורים הוא נדחה ליום חמישי. 

ל"הארץ" נודע כי כרטיס הטיסה נקנה אתמול, אחרי הגשת בקשת הפרקליטות ולא נקנה מראש. כמו כן, נקנה כרטיס טיסה בחזרה לישראל שמתוארך לימים הקרובים. 

אתמול הגישה הפרקליטות לבית המשפט העליון ערעור על זיכויו של חסין, שעמד בראש ארגון הפשיעה של אברג'יל, מאשמת רצח העבריין אבי דוד במסעדה בבת ים באוקטובר 2011. הפרקליטות ערערה על זיכויים של שני נאשמים נוספים ברצח, האחים שלומי ואופיר ניאמצ'יק, גם הם מאנשיו של חסין. עם זיכויים בחודש שעבר שוחררו השלושה ממעצרם. במקביל לערעור, ביקשה הפרקליטות להוציא נגדם צו איסור יציאה מהארץ, הפקדת ערבות כספית והתייצבות שבועית בתחנת משטרה סמוכה לביתם. 

בתחילת ספטמבר זיכה בית המשפט המחוזי בתל אביב את חסין, שעמד בראש ארגון הפשע של משפחת אברג'יל, ואת האחים ניאמצ'וק מעבירות רצח, קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת נשק. 

ראובן קסטרו

השלושה הואשמו כי ב-9 באוקטובר 2011 רצחו, יחד עם העבריין יצחק ג'רבי ושני בני אדם נוספים שזהותם לא ידועה למשטרה, את דוד בחמש יריות אקדח. לפי כתב האישום, תכננו מראש להביא את דוד למסעדת "בשרים גריל ישראלי" בבת ים באמתלת שווא ("כיפה אדומה") לצורך פגישה עם חסין, שם הגיחו שני הקושרים האחרים וירו בדוד למוות. הפרקליטות טענה כי במטרה להקשות על איתורם, הצטיידו הארבעה בטלפונים "מבצעיים", שאינם רשומים על איש, באופנוע ובאקדח גנובים. חסין והאחים ניאמצ'יק טענו כי נכחו במסעדה ובכלי הרכב שחנה לידה באופן מקרי ולא היתה להם כל ידיעה מקדימה על הרצח שאירע במקום. 

השופט רענן בן יוסף, שכתב את הכרעת הדין במחוזי, אליה הצטרפו השופטות נורית אחיטוב ומרים דיסקין, קבע כי "ראיות התביעה חלשות למדי", בין היתר בשל העובדה שמצלמות האבטחה שתיעדו את המתרחש בזירה הן "ניטרליות, ואינן מגלות כל מעשה המפליל את הנאשמים באופן מובהק". השופט הכריע כי לאיש מהנאשמים לא היה מניע לרצוח את דוד ומתח ביקורת על מחדלי החקירה. "התביעה לא הציגה ולו שמץ ראיה לקיומו (של מניע לרצח, ר"ח). עסקינן בחקירה בפרשת רצח ויש להניח, כי החקירה עשתה מאמצים רבים בכיוון זה והעלתה חרס. היעדרו של מניע, בעיקר בעבירות חמורות, בוודאי בעבירת רצח, מטיל סימן שאלה על אשמתם של הנאשמים בתיקנו. אין אדם קם על אחיו להרגו סתם כך ללא סיבה ולו טריוויאלית". 

בהודעת הערעור שהוגשה באמצעות המשנה לפרקליט המדינה, אלי אברבנאל, ועוה"ד שאול כהן וסיוון רוסו מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, מבקרים השלושה את הטעויות של בית המשפט המחוזי בבחינת הראיות ומבקשים מבית המשפט העליון להתערב בקביעות העובדתיות, על אף שבית המשפט העליון אינו נוהג לעשות לכן. לטענת הפרקליטות, מקרה זה מצדיק סטייה מהכלל של אי ההתערבות בקביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי. בעבר התבטא שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר כי המדינה לא צריכה לערער במקרים שבו זוכה נאשם פה אחד, כפי שקרה למשל במקרה של אולמרט שזוכה פה אחד באישומים נגדו בפרשת טלנסקי וראשונטורס.

בערעור שהוגש, תקפו הפרקליטים את הכרעת הדין של המחוזי. "מדובר בצירוף יוצא דופן ונדיר של עובדות, שהצטברותן זו לזו אינה יכולה להתרחש באופן אקראי, זולת אם מניחים כי המשיבים היו מעורבים בביצוע העבירות שיוחסו להם. מדובר בתצריף נסיבות יוצא דופן בחריגותו שאינו מותיר ספק של ממש בדבר הנחה מפלילה זו", נכתב. "במקום לקבוע בהכרעת הדין תשתית ברורה של ממצאים עובדתיים, כדי שניתן יהיה להעריך האם מסכת העובדות כמכלול מערבת, לכאורה, את הנאשם בביצוע העבירה... בית המשפט דילג על שלב קביעת העובדות ובחן בהכרעת הדין כל ראיה נסיבתית בנפרד ובזיקה ישירה לשאלה אם היא מערבת את המשיבים בביצוע העבירות שיוחסו להם... המדינה סבורה כי בחינה כוללת של ממצאי העובדה שהוכחו על ידה - רובם בהיעדר מחלוקת של ממש בין הצדדים - מערבת באופן ברור את המשיבים בביצוע העבירות שיוחסו להם".  עוד צוין בערעור כי העובדה שהנאשמים שמרו בחקירתם על זכות השתיקה וסירבו להשיב אף לשאלות פשוטות, טריוויאליות ובלתי מפלילות במהותן, בצד גרסאות חדשות שנשמעו על ידם בבית המשפט, לא קיבלו ביטוי בהכרעת הדין.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו