בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשטרה תמליץ להעמיד לדין את הצעירה שצולמה עושה את צרכיה על דגל ישראל

הפרקליטות תצטרך לקבל את אישור היועמש להגשת כתב אישום. ברוב המקרים, בית המשפט נוטה לתת משקל גדול יותר לחופש הביטוי על פני פגיעה בסמל שלטון

31תגובות

הצעירה נטלי כהן וקסברג, שנעצרה שלשום (ראשון) לאחר שהעלתה לרשת סרטון שבו היא נראית עושה את צרכיה על דגל ישראל כשברקע מושמע הימנון "התקווה", שוחררה אתמול למעצר בית למשך שלושה ימים. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי כהן וקסברג, שנעצרה בחשד לפגיעה בסמלי המדינה ובהפרעה לשוטר, תישאר במעצר בית עד יום רביעי, ולא תורשה לגלוש באינטרנט למשך 30 ימים.

במשטרה מעריכים כי כבר בימים הקרובים יועברו המלצותיהם לפרקליטות לצורך הגשת כתב אישום נגד כהן וקסברג, בת 31 מתל אביב. במהלך הדיון בהארכת המעצר ביקש נציג המשטרה מעצר של שלושה ימים נוספים ואת שליחתה של כהן וקסברג לבדיקה פסיכיאטרית. ואולם השופט ירון גת קבע בהחלטתו כי "מעשיה לכאורה של החשודה הינם מקוממים ומכוערים, ואולם אינני סבור כי הם מקיימים עילת מסוכנות כזו המצדיקה את המשך החזקתה במעצר כמבוקש. לא מצאתי אינדיקציה כלשהי המצדיקה בדיקה פסיכיאטרית בתנאי מעצר בניגוד לרצונה". השופט הדגיש בדיון את העובדה כי מעצרים נועדו לצורכי חקירה ולא לצורך הרתעה, והחליט לשחרר את כהן וקסברג למעצר בית מלא.

במהלך הדיון אמרו נציגי המשטרה כי "יש אירוע נוסף בו ביצעה (כהן וקסברג – י"ק) מצג עצמי פרובוקטיבי על השואה. מדובר באירועים חמורים פוגעניים". המשטרה החליטה לציין זאת למרות שאותם סרטונים, שבהם נראית כהן וקסברג במוזיאון יד ושם ליד אנדרטת הנספים בשואה, היו ידועים לה כבר בשנת 2008 ואף היו ברשותה, אולם אז הוחלט שלא לחקור את הנושא. ב–2008 הגישה כהן וקסברג תלונה במשטרה בטענה שקיבלה איומים על חייה בעקבות הסרטונים.

עופר וקנין

במחוז תל אביב מעריכים כי כבר בימים הקרובים ימצו את החקירה. היחידה החוקרת לקחה את המחשב האישי של כהן וקסברג ומסמכים שהיא מבקשת לבדוק. בין השאר מבקשת המשטרה לבדוק האם כהן וקסברג צולמה על ידי אדם נוסף שהשתתף בתיעוד ובהפצה של החומרים. בסיום החקירה תעביר המשטרה את החומרים לפרקליטות, וזו תצטרך לקבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום. במקרים שבהם יש למשטרה ראיות לביצוע העבירה, כמו במקרה הנוכחי, המשטרה אינה צריכה לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה לפתיחת החקירה, אולם הפרקליטות מעורבת כבר בשלבים הראשונים לאחר החקירה והארכת המעצר.

עבירה של פגיעה בסמלי שלטון נמצאת בסל העבירות שרק היועץ המשפטי לממשלה יכול להחליט לגביהן על הגשת כתב אישום. עד היום הוגשו ברוב המקרים כתבי אישום בהפגנות של ערביי ישראל, בהפגנות חרדים בימי זיכרון וגם נגד אנשים שהחליטו להשחית שלטים ברחובות הערים.

בכל כתב אישום שכזה נדרש בית המשפט לקבוע את האיזון שבין חופש הביטוי לפגיעה בסמל שלטון וחוק הדגל. מעיון בשורה של מקרים עולה כי כי הנטייה של בית המשפט היא לתת משקל גדול יותר לחופש הביטוי, שהפגיעה בו משמעותית יותר.

"חופש הביטוי אינו ערך מוחלט ויש ששימוש בערך זה יתנגש בערכים אחרים ובמקרה כזה על בית המשפט לאזן בין הערך של חופש הביטוי לבין הערך האחר", כתב במאי 2011 שופט בית משפט השלום בירושלים, דב פולק, בפסק דין שהוגש נגד חרדי שהצית את דגל ישראל ביום הזיכרון לחללי צה"ל.

עוד כתב פולק כי "בבוא בית המשפט לבצע את האיזון האמור, חשוב לתת את המשקל הראוי לחשיבות חופש הביטוי בחברה פתוחה ודמוקרטית. ללא הגנה על חופש הביטוי בחברה, אין כל אפשרות לדיאלוג הדרוש בחברה על מנת לגרום לשינוי חברתי ולדיאלוג השכנוע הדדי המהווה את היסוד לדמוקרטיה".

המקרה הנדון הסתיים בהרשעה, אולם במקרים אחרים נרשמו זיכויים וגם לא מעט החלטות שלא להגיש כתבי אישום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו