טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לבני הורתה לשנות את חוק ההסתה ולהקל בהגשת כתבי אישום

לפי הנחיית שרת המשפטים, יורד רף הראיות הנדרש לאישומים בעבירת הסתה לאלימות או טרור, ללא פגיעה מהותית בחופש הביטוי

תגובות

שרת המשפטים, ציפי לבני, יוזמת שינוי בנוסח עבירת ההסתה לאלימות או טרור, שתקל על הפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד מסיתים. היוזמה עלתה עוד בדיונים על ההסתה במהלך "צוק איתן", שבהם השתתפו נציגי הפרקליטות, השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. 

לפי נוסח עבירת ההסתה לאלימות או טרור, יש צורך להוכיח "אפשרות ממשית" שתוכן הקריאה, והנסיבות שבהן נאמרה, יביאו בפועל למעשה אלימות או טרור. בפסקי הדין פירשו השופטים כי יש לבחון את נסיבות הקריאה, לרבות האווירה הציבורית, סוג האלימות, היקף הפרסום לה זכתה וקהל היעד שלה, הקשר האמירה ועוד.  

כעת מבקשת לבני לשנות את החוק למבחן של אפשרות סבירה, באופן שיצריך פחות ראיות לצורך הוכחת העבירה. עם זאת, לא מדובר בהחמרת הענישה, העומדת על חמש שנות מאסר. לעומת עבירת ההסתרה לאלימות, נוסח העבירה של הסתה לגזענות אינו דורש מבחן הסתברות של "אפשרות ממשית" להתרחשות כתוצאה מהפרסום. התיקון שמקדמת לבני יתייחס רק לעבירת ההסתה לאלימות. 

מוטי מילרוד

לפי החוק, כיוון שעבירות ההסתה מהוות פגיעה בחופש הביטוי ומחייבות רגישות רבה, הגשת כתבי אישום בגין עבירות אלה מחייבת את אישור היועץ המשפטי לממשלה. הנושא מרוכז בידי המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה. 

לבני אמרה היום (שלישי) כי "יום הזיכרון לרבין צריך להזכיר לכולנו שמלים יכולות להרוג. מול המציאות האלימה, הנפיצה והמסוכנת בחברה הישראלית כיום, אסור לנו להישאר פיינשמקרים". לבני הוסיפה ואמרה: "החוק בנוסחו הקיים מאפשר אלימות בחסות החוק, ולקיצונים להיות אלימים ברשות התורה. שילמנו בעבר, וגם בעת האחרונה, מחירים כבדים מדי, וכיום ברור שמוטלת עלינו החובה והאחריות לפעול עכשיו לפני שיהיה מאוחר מדי. לחינוך יש אמנם תפקיד חיוני ומכריע במניעת אלימות, אבל לא די בכך, ולכן יש לתת בידי גורמי אכיפת החוק כלים אפקטיביים להתמודד עם התופעה, להגן עלינו כחברה ועל הדמוקרטיה - תוך שמירה על עקרון חופש הביטוי הלגיטימי".

בחודש שעבר ביקרה שופטת בית משפט השלום בכפר סבא, נאוה בכור, את מדיניות האכיפה של הפרקליטות בכל הקשור לעבירות הסתה. דבריה נאמרו במסגרת הכרעת דין שבה הרשיעה השופטת את אורי ברעם, שפרסם סרטון שבו קרא לרצוח את שי ניצן, כיום פרקליט המדינה ואז המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים  — שהיה אחראי בין היתר על הטיפול בעבירות הסתה. בכור הרשיעה את ברעם בגין הסתה לאלימות והסתה לגזענות, אך ציינה כי הפרקליטות נקטה באכיפה בררנית כלפיו, אף שאין ביכולתה "לקבוע אם מניע זר או מטרה פסולה בצידה, אך לפחות נראית שרירותית ופוגעת בשוויון". בכך קיבלה את טענתו כי במקרים שונים אחרים, בעיקר נגד אנשי שמאל, הפרקליטות סגרה את התיק. עם זאת, קבעה השופטת כי אין בכך כדי להצדיק הקלה בעונשו. 

בין היתר מנתה השופטת דוגמאות בהן החליט ניצן שלא להגיש כתב אישום, בהן מקרה בו מפגינים מול הקריה בתל אביב הניפו שלטים שבהם נכתב "לסרס מתנחלים"; סרטון ששודר בערוץ 1 על אירועי יום האדמה בו אישה קראה מוות ליהודים; ומופע התרמה למען פעילות האנרכיסטים בישראל בו הושמעו בין היתר קריאות להרג חיילים. 

"יש בראיות ההגנה כדי להצביע על התייחסות חזרתית, כללית, וכמעט נגועה באוטומטיזם בכל הנוגע לשלילת התקיימות רכיב 'האפשרות הממשית' בעבירת ההסתה", כתבה בכור בהמשך לפירוט המקרים, "כיצד קריאות המוניות למוות ליהודים, סירוס מתנחלים, הרג חיילים - אינם יכולים להביא למעשי אלימות כלפי כל אחד מהקהלים הנ"ל? כשם שקריאות לרצוח את שי ניצן או קריאות כלפי ערבים עלולים להביא לאפשרות ממשית של מעשי אלימות/טרור/גזענות כלפיהם - כך נגד מתנחלים, חיילים ויהודים... במציאות כל כך אלימה בישראל, מאז הקמתה, והאם כל אלה לא נפגעים כתוצאה ממעשי אלימות/טרור כמעשה שביום-יום כמעט?". 

בכור הוסיפה כי "דווקא העדר התייחסות חד־משמעית כלפי מסיתים אלה - הוא שיוצר מדרון חלקלק של הסתה מסלימה ומתגברת שלא נעצרת או מואטת בחקירה או העמדה לדין של העבריין, ומצד זאת גם מתעצמות תחושות שמנגד על הפליה פסולה כנגד המחזיקים בדעה מנוגדת (פוליטית, אידיאולוגית), וזאת כתוצאה מהתנהגות שערורייתית של הרשות הפוגעת בעקרונות של צדק והגינות משפטית".

בתגובה לפסק הדין וסיקורו בעיתונות הימנית פרסם עו"ד שלומי אברמזון, האחראי על עבירות הסתה במחלקה לתפקידים מיוחדים של הפרקליטות, מאמר דעה בעיתון "מקור ראשון" ובו מנה דוגמאות לתיקים שסגרה הפרקליטות, גם נגד אנשי ימין, בהם מיכאל בן ארי, מירי רגב, דני דנון, הרבנים דב ליאור, יצחק גינצבורג, שלום דב וולפא, מחברי הספר תורת המלך יצחק שפירא ויוסף אליצור, אריה קניג וברוך מרזל. מנגד ציין כי ראאד סלאח, והאימאם נאזם סאכפה מנצרת הועמדו לדין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות