בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראש אבות בתי הדין הרבניים בת"א יועמד לדין משמעתי, בשל התנהגות לא הולמת

הרב בן שמעון ערך הסכם שלפיו נאנסת לא תתלונן במשטרה תמורת פיצוי של 220 אלף ש'. לבני החליטה להעמידו לדין. העונש המירבי הוא הדחה

17תגובות

הפרקליטות הודיעה בשבוע שעבר לראש אבות בתי הדין הרבניים בתל אביב, הרב נסים בן שמעון, כי בכוונתה להגיש נגדו קובלנה משמעתית לבית הדין למשמעת לדיינים, בשל התנהגות שאינה הולמת, לאחר שהתברר כי עשה הסכם שלפיו נאנסת לא תתלונן במשטרה נגד בן דודה, תמורת 220 אלף שקל. האשה הגישה נגד בן שמעון תביעת פיצויים, שבמסגרתה נחשפה התנהגותו הבעייתית.

פסק הדין בעניין הועבר לשרת המשפטים ציפי לבני, שפנתה ליועץ המשפטי לממשלה. לבני החליטה להעמידו לדין משמעתי, שהסנקציה החמורה בו היא הדחה. כעת ניתנו לו 30 יום להגיב לדברים.

בן שמעון, גיסו של הרב שלום כהן — שמונה להחליף את הרב עובדיה יוסף כנשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס — צפוי לפרוש לגמלאות במארס 2015. חרף החשדות החמורים שעלו מפסק הדין, בן שמעון נותר בתפקידו וממשיך לכהן כדיין וכראש אבות בתי הדין הרבניים בתל אביב. התפקיד מקביל לנשיא בית משפט מחוזי.

המקרה פורסם ב"הארץ", בינואר האחרון. בפסק הדין של השופטת דליה גנות מבית המשפט המחוזי בתל אביב, בן שמעון ערך הסכם ולפיו אשה חרדית (א'), שנאנסה על ידי בן דודה (י"פ, השם המלא אסור בפרסום) מאז היתה ילדה בת 11 וחצי ועד גיל 18, תימנע מהגשת תלונה למשטרה תמורת פיצוי של כ-220 אלף שקל. ההסכם נחתם בלשכתו של בן שמעון בבית הדין הרבני, כשהוא מוגדר "בורר".

תומר אפלבאום

זמן קצר לאחר שילדה את בנה הראשון, מצבה הנפשי של א' הידרדר. אז סיפרה לבעלה הטרי על המעשים שביצע בה לאורך השנים בן דודה. לדבריה, הוא נהג לפגוש אותה בביתה, כשהוריה היו בעבודה. הוא דיבר אתה על מין, הראה לה סרטים ארוטיים ובשלב מסוים החל לגעת במקומות האינטימיים בגופה. כעבור כמה חודשים הכריח אותה לקיים אתו יחסי מין מלאים. מפגשים אלה נמשכו עד שהגיעה לגיל 18 ועברה ללמוד רחוק מהבית. הבעל התעמת עם הבן דוד על מעשיו, אך מטעמים חברתיים בקהילה החרדית הסגורה העדיפו את דמי השתיקה, שעוגנו בהסכם שערך הבורר בן שמעון. ההסכם לא נערך במסגרת הליך משפטי שהתנהל בין השניים, ו"למעשה לא ברור באיזו איצטלה נערך הסכם זה על ידי הרב בן שמעון בלשכתו בבית הדין הרבני", כתבה בהקשר זה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב דליה גנות.

כעבור שנתיים, חרף "ההסכמות" ביניהם, פנתה האשה למשטרה, וב—2011 גזר בית המשפט על בן דודה, בהסדר טיעון, שבע וחצי שנות מאסר. בגזר הדין נקבע כי הוא ישלם לה פיצוי של 100 אלף שקל. "הנאשם ניצל את קרבתו הפיזית למתלוננת, הוא התגורר דלת מול דלת בית הוריה, את זמינותה, את תמימותה, וביצע בה את זממו במשך כל שנות ילדותה ונעוריה", טענה הפרקליטות רגע לפני גזר הדין.

מאז שהתלוננו במשטרה, לטענת א', המיוצגת על ידי עורכת הדין רוני אלוני סדובניק, נודו היא ובעלה מסביבתם ותויגו כמלשינים. לפי גרסתו של י"פ, שהודה במעשיו במשטרה, א' ובעלה התלוננו במשטרה רק משום שהם דרשו ממנו עוד כסף והוא סירב לשלם. כשלושה חודשים לאחר גזר הדין, הגישה א' תביעת פיצויים כנגזרת להליך הפלילי, אבל אז שלף בן הדוד את החוזה שנחתם בתיווכו של בן שמעון, כטענת הגנה מספר אחת לכך שאין סיבה שישלם.

"לאחר שמיעת הטענות הגיעו להסכם דלהלן", נכתב בפתח ההסכם, "י"פ יתן סך של 35 אלף דולר נוסף על סך 80 אלף שקל שנתן בעבר ובזה מצהירים א' ובעלה כי אין להם כל טענות וטרוניות נגד י"פ, גם לא בעתיד". סעיף נוסף בהסכם מלמד שהסוד המשיך להישמר במשפחה, שכן י"פ התחייב שלא להיכנס לבית אביה של א' כשהיא נמצאת שם, לא כל שכן ליצור עמה כל קשר. בסיכומו של ההסכם נכתב: "הבעל ואשתו מתחייבים ומקבלים על עצמם שלא לדבר בנושא זה עם אחרים ושלא למסור לשלטונות בעניין זה. ידוע להם כי י"פ הסכים לשלם הסך הנ"ל רק כדי למנוע המשך דיבור בעניין וכן אם יתברר שהם ממשיכים לדבר, מתחייבים לשלם פיצויים כפי הסכום שקיבלו". עוד נכתב כי במקרה של ספק באשר לנוסח ההסכם, יחליט בו הבורר הרב נסים בן שמעון שחתום על החוזה.

השופטת גנות נקלעה להתלבטות של ממש בשאלה מה התוקף המשפטי של הסכם שנכרת בין א' לי"פ. לכאורה, כתבה גנות, "אין כל פסול בהסכמתם של התובעת ובעלה לקבל סכום כסף כפיצוי בגין המעשים הקשים שביצע הנתבע בתובעת, וכמו כן אינני רואה כל פסול בהתחייבותם של התובעת ובעלה שלא לשוחח עוד על פרשה זו לאחר קבלת הכספים. התחייבויות אלה אינן יוצאות דופן, ובית המשפט נתקל בהן חדשות לבקרים בתיקים שונים". יחד עם זאת היא הוסיפה כי התחייבותם "שלא למסור לשלטונות" מנוגדת לדין, "שכן התובעת ובעלה אינם יכולים לוותר על זכות חוקית הנתונה להם – הגשת תלונה במשטרה", והגשת התלונה בפועל לא יכולה להיחשב הפרת הסכם. אך אף שגנות קבעה כי י"פ הפר חוזה, היא החליטה בסופו של דבר לדחות את התביעה "בלב כבד ובצער רב". גנות קבעה שההסכם שנחתם מול בן שמעון שריר וקיים והיה על התובעת לנקוט צעדים משפטיים לבטל את ההתחייבויות בהסכם.

בתגובתו לכתבה ב"הארץ" תהה בן שמעון מדוע ההסכם בעייתי. במסגרת בירור נגדו השיב לאנשי משרד המשפטים, כי לא ידע על מה הוא מחתים, דבר חמור כשלעצמו כשמדובר בדיין. כשנחקר על כך בן שמעון במשטרה, במסגרת תלונתה של א', הבהיר כי לא ידע על חומרת המעשים. "הם אמרו שזה דבר לא נעים שקרה בעבר וביקשו שאני ארשום את ההסכם ואני זה שערכתי אותו בכתב". כשנשאל אם ידע שמה שקרה בין השניים הוא עבירה פלילית, השיב: "עד עכשיו אני לא יודע מה קרה ביניהם. זה לא היה תיק ולא נכנסתי לעניין הזה. הם רק ביקשו ממני טובה, שאני אהיה עד להסכם... אם הייתי יודע שמדובר בעבירה כלשהי לא הייתי מתערב ועושה את החוזה. מה שאני הבנתי שזה נגיעות, אולי בראש, ביד, דברים כאלו קטנים, לא משהו רציני". כשנשאל אם נראה לו שהגיוני לשלם מעל 100 אלף שקל בשל נגיעות בראש וביד, השיב הרב כי "הפריעו לו הדיבורים והוא היה מוכן לשלם".

למרות ריבוי התלונות נגד התנהלות דיינים ושופטים, המתבררות בין היתר לפני נציב תלונות השופטים, כמעט לא נעשה שימוש בכלי של העמדה לדין משמעתי. במקרה של הדיינים, ידוע על מקרה אחד שבו הועמד לדין משמעתי הדיין דב דומב, מבית הדין הרבני בתל אביב, שהורשע בהסדר טיעון בהתנהגות שאינה הולמת. מאז נפתחה נגדו חקירה פלילית והוא יצא לחופשה. השופטת היחידה שעמדה לדין משמעתי היא הילה כהן, שפברקה פרוטוקולים והחלטות ונידונה לעונש נזיפה והעברת מקום כהונה. לבסוף היא הודחה על ידי הוועדה לבחירת שופטים.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו