בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גרוניס נגד חוק עוקף בג"ץ: עלול להוביל לכך שבית המשפט לא ימלא את תפקידו

נשיא העליון התייחס להצעה שעברה בוועדת השרים, בעקבות ביטול חוק ההסתננות על ידי בג"ץ. היועמ"ש לשעבר מני מזוז הושבע היום לשופט עליון

32תגובות

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, התייחס הבוקר (שני) ליוזמה שעברה בוועדת השרים לחקיקה, לחוקק פסקת התגברות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שתאפשר לכנסת לחוקק שסותר את חוק היסוד ברוב של 61 חברי כנסת, ולהגביל את התערבות בג"ץ בו. ביוזמה תמכו חברי כנסת מימין, כולל שר הפנים לשעבר גדעון סער, בעקבות ביטול חוק ההסתננות בפעם השנייה על ידי שופטי בג"ץ. גרוניס אמר את הדברים בטקס השבעת מני מזוז לשופט בית המשפט העליון, בבית הנשיא בירושלים.

"כידוע, בפסק הדין בעניין המסתננים נותרתי בעמדת מיעוט", פתח גרוניס, שיפרוש מתפקידו בינואר הקרוב. "עם זאת, אין ללמוד מכך שאני מתנגד לביקורת שיפוטית על חקיקה של הכנסת. ההיפך הוא הנכון. דעתי היא כי אין מקום לחלוק על הצורך בביקורת שיפוטית על חקיקה של הכנסת. לשיטתי, ההצדקה המרכזית לקיומה של ביקורת שיפוטית היא הצורך להגן על מיעוט ועל יחידים מפני עריצותו של הרוב. בית המשפט הוא המחסום האחרון שיכול למנוע מן הרוב לפגוע ביחידים ובקבוצות מיעוט.

"יש הטוענים כי אין לקבל שקבוצה של שופטים שלא נבחרו יורו על ביטול של הכנסת שנתקבל על ידי נבחרי העם. לדעתי אין בסיס לטענה זו ואיני רואה צורך להרחיב.
בהתייחס להצעה לקבוע פסקת התגברות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אבקש להבהיר כי אני מוצא קושי רב בהצעה זו. על פי המוצע, יש לאפשר לכנסת להתגבר על פסיקת בית המשפט העליון, שקבעה כי חוק או סעיף שבו הינם בטלים הואיל וסותרים הם את חוק היסוד. הוראה המאפשרת לכנסת לקבוע כי חוק מסוים יהיה תקף, על אף פסיקת בית המשפט, עלולה להוביל לכך שבית המשפט לא יוכל להגשים את תפקידו ולשמש מחסום אחרון מפני עריצות הרוב. פסקת ההתגברות היא עניין רציני ביותר. עשויות להיות לה השלכות משמעויות על המשפט החוקתי בישראל, על יישומה של תורת הפרדת הרשויות ועל זכויות היסוד הקבועות בחוקי היסוד. לעמדתי, יש לשקול את קביעתה של פסקת ההתגברות לא כמהלך העומד בפני עצמו, לא כתגבורת נגד לפסיקה זו או אחרת, אלא אך כחלק מהסדרה כוללת של הליך החקיקה בישראל, במסגרת חוק יסוד החקיקה".

גרוניס הוסיף כי גם אם יוחלט על פסקת התגברות, יש לקבוע מנגנוני הגנה, כמו הגדלת הרוב הדרוש לחקיקת חוק הסותר את חוק היסוד, ולא להסתפק ברוב של 61 חברי כנסת. הוא קרא לחברי הכנסת לשוב ולשקול את היוזמה. "אין לי אלא לקוות כי סמכותה זו של הכנסת תופעל בזהירות ובאחריות, ורק לאחר שקילה מעמיקה של הסוגיה, על כל היבטיה המורכבים".

שרת המשפטים ציפי לבני התייחסה לאירוע המתועד בכפר כנא וביקשה להמתין לתוצאות הבדיקה, "להמתין למרות הסרטון שגורם לזעזוע, ולהתעלם משמועות ומפרסום דברים לא נכונים ולחכות לתוצאות הבדיקה". לבני הוסיפה כי "מדינת ישראל וגורמי אכיפת החוק הוכיחו שאין אחד מעל החוק, גם לא נשיא המדינה, שנאלץ לעזוב את המשכן הזה, כמו גם נבחרים אחרים. העובדות הן אלה שיקבעו גם במקרה הזה". לבני שבה והבטיחה כי כל עוד היא שרת המשפטים, חוק עוקף בג"ץ לא יעבור. 

מיכל פתאל

מני מזוז, שהיה היועץ המשפטי לממשלה, הושבע היום בטקס בבית הנשיא לכהונה בבית המשפט העליון. השופטת ענת ברון צפויה להיכנס לתפקידה בינואר הקרוב, עם פרישתו של הנשיא גרוניס.

נשיא המדינה ריבלין התייחס היום לביקורת על בית המשפט העליון והצרת סמכויותיו באמצעות חקיקה חוק עוקף בג"ץ. "אפשר לחלוק על פסיקה זו או אחרת של בית המשפט העליון, וכל ערכאה שיפוטית אחרת, אך טפילת האשמות על בית המשפט העליון, כמי שמהווה קול ושופר למחנות מסיימים בחברה  בלבד, אין לה שחר ואין לה בסיס", אמר. "האשמות כאלו נובעות מאותו משבר ערכי בו מצויה החברה  הישראלית. אני יכול להבין, וכל אחד יכול להבין, את ההתלבטות, ביחס להכרעה המדויקת, בין שאלת זכויות אדם, לבין ביטחונם האישי של תושבי ישראל. אך עבורי, ואני מאמין שעבור רב הציבור, אלו ואלו ערכים ציוניים, ערכים יהודים, וערכים דמוקרטיים. המשפט שלנו, של כולנו, פועל על פי תמהיל ערכי משותף, המהווה בסיס לקיומנו כחברה יהודית ודמוקרטית, בכל שאלה העומדת לפניו, ובכך כוחו. הניסיון לערער על המסד המשתף, ולגרור ללא הרף את בית המשפט לזירה לא לו, חותר תחת המוסכמות האחרונות הקושרות בינינו".

ריבלין הוסיף כי "לפני כארבעים שנה הכריז ראש הממשלה המנוח מנחם בגין ש'יש שופטים בירושלים'. הכרזה זו תקפה  גם היום, וביתר שאת. אני חוזר ואומר עכשיו, בקול רם וברור: 'יש שופטים בירושלים'. ולא רק בירושלים. בארץ כולה. יש שופטים בירושלים גם כאשר פסיקתם מקוממת. מכעיסה. מטלטלת. מגביהה הר וחושפת תהום. יש שופטים בירושלים גם כאשר התוצאה לא קלה לציבור הישראלי, או לנבחריו. גם כשהם מכריעים ב'חוק האזרחות', 'חוק המסתננים', לימודי ליבה, או דחיית שרות. יש שופטים בירושלים, וקולם מהדהד בניו יורק ובהאג, בלונדון ובז'נבה. בית משפט חזק, עצמאי, אמיץ, דעתן, לעתים מרדן, בלתי תלוי,  הוא ליבה הפועם והחי של חברה  דמוקרטית תקינה".

ריבלין בירך גם את מינויו של מזוז. "לא כל יום מתמנה שופט בבית המשפט העליון, ובוודאי שלא שופט מיוחד, חרוץ, ישר ואמיץ,  שעבר בחייו ובקרירה המקצועית שלו, דרך ארוכה".

מזוז עצמו גם נשא דברים ודיבר על תפקידה וחשיבותה של מערכת בתי המשפט, חרף המתקפה נגדם. "לפני 35 שנים הגעתי לבית המשפט העליון כמתמחה. צעיר, נרגש, בן למשפחת עולים ברוכת ילדים שגדל בעיירת פיתוח. הרגשתי ברומו של עולם. שתיתי בצמא את דברי ענקי הדור ההוא והיום אני סוגר מעגל כשאני שב למוסד זה כשופט מן המניין", סיפר.

עוד אמר מזוז: "התפקיד השיפוטי הוא מורכב, מורכב מאוד אפילו. מעבר לליבת תפקיד השופט להכריע בסכסוכים ולעשות משפט צדק, לבית המשפט יש תפקיד חשוב נוסף - הגנה על ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, והגנה על זכויות האדם. כידוע, דמוקרטיה אינה רק משטר שבו הציבור בוחר את הנהגתו. דמוקרטיה נבחנת משיטות משטר אחרות בכך שהיא משטר של ערכים. דמוקרטיה מכבדת זכויות אדם, דמוקרטיה דואגת לחלשים בחברה, היא מאופיינת במערך ממשלי של איזונים ובלמים... במסגרת האיזונים והבלמים לרשות השופטת מסור התפקיד להגן על ערכי הדמוקרטיה ולהבטיח שרשויות השלטון לא יחרגו מסמכותם ולא יגבילו ללא צידוק ראוי. תפיסה זו של איזונים ובלמים המקובלת ברובו המכריע של העולם הדמוקרטי התגבשה בעיקר אחרי המלחמת העולם השנייה כחלק ממעשי הזוועה, שנעשו כביכול בחסות החוק, וזאת בהיעדר איזונים ובלמים ובהיעדר מנגנוני הגנה על זכויות מיעוטים וזכויות האדם בכלל. תפקיד זה של בית המשפט בביקורת של רשויות השלטון, גורר מעת לעת טענות כלפי בתי המשפט מצד גורמי השלטון ובקרב הציבור. אך לבית המשפט למלא משימה זו ללא מורא.

"אך לצד זאת, על בית המשפט לגלות רגישות וזהירות. עליו למלא תפקידו מתוך כבוד למעמדן של הרשות המחוקקת והמבצעת. ומתוך זהירות לבל ישיג את גבולן של רשויות אלה, בעניינים שהם בתחום סמכותם. על בית המשפט לגדר עצמו לעניינים שהמרכיב הדומיננטי בהם הוא אכן משפטי באשר לזכויות האדם. דגש מיוחד נדרש בהגנה על זכויות חלשות. אני מאמין כי למדינת ישראל יש מחויבות אזרחית כלפי מיעוטיה, ענייה ושאר האוכלוסיות החלשות בה". 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו