ניר חסון
ניר חסון
ניר חסון
ניר חסון

בית המשפט השלום בירושלים הסיר היום (שלישי) את צו איסור הפרסום על חקירת פרשת רצח הנערה נועה אייל בירושלים ב-1998. בידי המשטרה חשוד ברצח ובימים הקרובים עתיד להיות מוגש נגדו כתב אישום בגין רצח, אונס ועבירות נוספות.

נועה אייל, בת 17 במותה, נרצחה בפברואר 1998 לאחר שכלל הנראה עלתה לטרמפ בשעת לילה מאוחרת בכיכר הדוידקה בירושלים. גופתה ועליה סימני אלימות נמצאה ביער רמות, לא רחוק מביתה. החשוד, יהודי תושב ירושלים בן 38, אב לשני ילדים, נעצר לפני כשבועיים לאחר שדגימת דנ"א שנלקחה ממנו קשרה אותו לממצאים שהתגלו בזירת האונס. גם איכון הטלפון הסלולארי שלו הצביע על נוכחותו באזור. החשוד, בן 22 בתקופת הרצח, התגורר בתקופת הרצח בשכונת רמות וייתכן שהיתה היכרות מוקדמת ביניהם. את החקירה מנהלת היחידה המרכזית במשטרת ירושלים. 

שמו של החשוד עלה בעקבות חקירה שהתנהלה נגד אביו בנוגע לעבירות אלימות במשפחה. בחקירה נלקחה דגימת דנ"א מהאב והיא נבדקה במאגר הדנ"א. כך עלה כי החשוד ברצח אמור להיות קרוב משפחתו של האב. בעקבות זאת ובעקבות עברו הפלילי  של החשוד, הכולל עבירות מין, נפתחה נגדו חקירה חשאית. בשלב החקירה החשאית הצליחו החוקרים להשיג דגימת דנ"א, ככל הנראה לאחר שירק ברחוב. 

החוקרים חושדים כי החשוד אסף את אייל בטרמפ שבמהלכו תקף אותה, אנס ורצח אותה תוך שימוש בסכין. בבקשה להארכת מעצרו נכתב כי כשהסתלק מהזירה לקח אתו חפצים שהיו שייכים לאייל. 

נועה אייל

עורך דינו של החשוד, יהודה שושן, מכחיש את מעורבות מרשו במקרה. "החשוד נעצר לפני כשבועיים והוארך מעצרו מפעם לפעם", אמר, "הוא שיתף פעולה עם גורמי החקירה. הוא מוסר שהוא לא הכיר את החשודה ולא התרועע עמה. אנחנו מבינים שיש פרטים כפי שמסרו גורמי החקירה ונחשפו בפרוטוקול, מדובר בראיות פורנזיות שאין ספק שיהיה לנו קשה להתמודד אתן, אך יחד עם זאת המציאות לימדה אותנו, גם מניסיון העבר, שגם ראיה כמו טביעת אצבע או דנ"א יכולה להיסתר או על ידי עניין טכני או על ידי שרשרת כזו או אחרת בבדיקה".

לדברי שושן, "בל נשכח שיש פה התפתחות מודרנית ואבולוציה של 16 שנים. הדברים התפתחו לא בכדי לכך שנאלצו גורמי המדע להבין שבהתחלה היו מספיקות שש נקודות ולאחר מכן שבע נקודות זיהוי וכך גם לגבי נושא הדנ"א. אחרי שנקבל את חומרי החקירה נוכל לאמת אותן מבחינה מדעית. צריך להשתמש בכל הראיות שיוחסו לו". עוד הוסיף כי הוא אינו סבור שגורמי החקירה שגו בהתנהלותם. "הם מאמינים שהם תפסו את מבצע הרצח של נועה אייל. קרו מקרים שבהם היו טעויות", אמר, "גם ראיות מדעיות נתונות לסימני שאלה. לפני כחודש בדיוק סיימתי תיק של דנ"א בכפר סבא, הוכחנו שהדנ"א הועתק ממקום אחר למרות שלא היה בזירה".

משפחתה של אייל מסרה בתגובה על פענוח הפרשה כי "כולנו מוצפים עכשיו בזיכרונות קשים מהימים ההם, לפני כ-17 שנה. תקופה ארוכה של תעלומה בלתי פתורה. היום התגלמות הרוע לבשה פתאום פנים. העובדה הזאת טלטלה אותנו והכתה אותנו בתדהמה. אנו זקוקים להרבה שקט ומנוחה על מנת לעכל ולהבין כיצד להתמודד עם התמונה המשתנה. אנחנו יודעים שהמשטרה לא ויתרה כל השנים, ופעלה בכל דרך כדי לפענח את המקרה. זהו חוב מוסרי של המשטרה, בראש ובראשונה לנועה, למשפחה, ולציבור כולו בחברה דמוקרטית מתוקנת. זהו הישג מרשים למשטרה. אנו רוצים לחזק את הפרקליטות ואת המשטרה ולהעביר להן את תמיכתנו בכל שלבי החקירה שבדרך".

הארכת מעצרו של החשוד, בשבוע שעברצילום: אוליבייה פיטוסי

ביום הרצח הלכה אייל עם חברה אלדד בריברום אל תחנת אוטובוס בכיכר הדוידקה בבירה, לאחר שצפו בסרט בבית קולנוע במרכז העיר. השניים נפרדו סמוך לחצות - אייל נשארה בתחנה, ואילו בריברום הלך לתחנה סמוכה, בדרכו לביתו שבמעלה אדומים. מאוחר יותר סיפר בריברום לחוקרים כי מחלון האוטובוס שלו הבחין באייל רצה לעבר אוטובוס, שלא היה זה שעליו היתה אמורה לעלות. מהחקירה עלה שאייל לא עלתה על אוטובוס זה, אלא המשיכה להמתין בתחנה, ככל הנראה לאוטובוס אחר שנוסע לשכונת מגוריה, רמות.

הרחוב שבו היתה תחנת האוטובוס היה שומם באותה שעה, למעט נהג מונית שחנה במקום ושני אברכים שעמדו לא רחוק משם. נהג המונית סיפר בחקירתו שהבחין בנערה וכן במכונית לבנה - הוא משוכנע שמדובר ב"פורד אסקורט" - שחנתה בשולי תחנת האוטובוס. פרט חשוב שהוסיף היה שעל החלון האחורי של המכונית היו מדבקות רבות, בהן אחת של חטיבת "גולני". נהג המונית סיפר, שבין אייל לנהג המכונית - אותו לא ראה - התפתחה שיחה ובשלב מסוים נכנסה הנערה לתוך הרכב.

בבוקר המחרת, משהבחינו הוריה של אייל כי בתם לא שבה, החלו החיפושים אחריה. בערבו של אותו יום מצאו חבריה ללימודים את גופתה ביער רמות שבצפון העיר. לחוקרים התברר שאייל נאנסה בטרם נרצחה. חוקרי המשטרה לא מצאו בזירת הרצח ממצאים שהיו יכולים להביא לפענוח מיידי של הפשע. אבל הם כן מצאו דגימות דנ"א של הרוצח על הגופה, וכמה פיסות בד שעשויות להיות שלו. 

כבר ב-2006 דווח כי משטרת ירושלים בדקה את האפשרות שלא מדובר באירוע על רקע לאומני, אלא שעבריין יהודי ביצע את המעשה והצליח להימלט. בעקבות ההתפתחויות הוקם צוות חקירה שלישי בפרשה, נגבו עדויות חדשות ונעשו בדיקות די-אן-איי של עברייני מין מכל הארץ.

בידי המשטרה היו אז שתי עדויות מרכזיות שנגבו סמוך למועד מציאתה של הגופה: מכונית שאליה נכנסה אייל באזור כיכר הדווידקה סמוך לחצות, זמן קצר לאחר שנפרדה מחברה בדרכה לאוטובוס האחרון, שאותו כנראה החמיצה. עדות נוספת תיארה מכונית שנראתה עוזבת מאוחר יותר את אזור הרצח ביער רמות.

בעבר עצרה המשטרה כמה חשודים ברצח, אך שיחררה את כולם כשהתברר שאין להם קשר לרצח. גם האפשרות שהרצח היה על רקע לאומני נבדקה, אך הופרכה בבדיקה שערך השב"כ. "זה אירוע שבמשך עשר שנים עבדו עליו ללא הפסקה, באופן אינטנסיווי", אומר מפקד המחוז בין 2004 ל-2007, ניצב אילן פרנקו. אף שהמשטרה העריכה שהרוצח הוא עבריין מין שפעל לבדו, כמה מהחוקרים שטיפלו בעבר בתיק סברו שהממצאים ביער רמות מצביעים על כך שהיו שני רוצחים. 

כחלק מהחקירה השתמשה המשטרה בכלי נדיר יחסית בחקירות בישראל - צילומים מלוויינים של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, בתקווה שאלה חלפו מעל ישראל בזמן הרצח, אולם גם כלי זה לא סייע בפענוח. 

ב-2006 התקבל פריט מידע חדש, שהתייחס למכונית לבנה בעלת מדבקות שאספה את אייל. בשנה זו החוקרים ציירו קלסתרון של אדם, שהם הניחו שהוא הרוצח. שתי צעירות סיפרו שפגשו גבר בעת בילוי במועדון בתל אביב, שהזכיר בשיחה עמן אונס ורצח של אשה בשם נועה. משהו בתוכן השיחה עורר את חשדן ולאחר שנפרדו מהגבר, קישרו את הדברים לרצח נועה אייל. לפי עדותן, הרכיבו החוקרים קלסתרון. במשך כשלושה חודשים ליוו החוקרים את הצעירות למועדונים באזור שבו פגשו את הגבר אך הוא לא נמצא. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ