רויטל חובל
רויטל חובל
רויטל חובל
רויטל חובל

בית המשפט העליון קיבל היום (חמישי) את ערעור המדינה נגד זיכויה החלקי של מארי פיזם, והרשיע אותה ברצח בכוונה תחילה של בתה רוז. עונש המאסר עולם שנגזר עליה נותר על כנו. נדחה ערעורם של פיזם ושל שותפה למעשה רוני רון על הרשעתם וגזר דינם.

גופתה של רוז, שהיתה בת פחות מחמש במותה, נמצאה במזוודה בנחל הירקון בספטמבר 2008. המשטרה פתחה בחקירת המקרה לאחר שאמו של רון, שהיה בן זוגה של מארי פיזם וסבה של רוז, לא הצליחה לאתר את הילדה. בחקירתו טען רון כי השליך את רוז לירקון בעודה בחיים, אך הבדיקה הפתולוגית העלתה שהיא לא מתה בטביעה. לפי איכוני מכשיר הטלפון שלו, הוא שהה באזור הירקון בלילה שבין ה-29 ל-30 ביוני וקיים עם פיזם ארבע שיחות טלפון - ראיה מרכזית בהרשעתו.

מארי פיזם בבית המשפט העליון, היוםצילום: אוליבייה פיטוסי

פרשת הילדה רוז: מהיעלמותה עד איתור המזוודה

בשנת 2011 זוכתה פיזם משותפות לרצח אך הורשעה בשידול למעשה לפי הראיות הנסיבתיות, תוך "שהיא צופה את האפשרות שרון ייפטר מרוז ע"י הריגתה, והיא חפצה באפשרות זו, גם אם כמוצא אחרון, והגם שלא לקחה חלק בביצוע המעשים ולא תיכננה את דרך ביצועם". רון אמנם שלל בחקירותיו במשטרה את מעורבותה של פיזם ברצח, אך נקבע כי דבריו נאמרו רק כדי להגן עליה.

רון טען בערעור שפיזם היא הרוצחת, בעוד שפיזם טענה שרון רצח את רוז, ומותה נודע לה מפיו רק בדיעבד, כשבועיים לאחר מכן. המדינה טענה כי רון ופיזם היו שותפים לרצח אך לא ידוע מי מהשניים המית את רוז, ובאיזה אופן.

בערעורו הציג רון גרסה חדשה, לפיה פיזם היא שגרמה למותה של רוז והוא רק סייע לה בכך שהשליך את גופתה לנחל הירקון. הוא טען שבחקירתו נעשו מחדלים רבים, וכי זכותו להיוועץ בעורך דין הופרה באופן שיטתי ומתמשך. עוד טען, כי שיחה בינו לבין עורכת דינו הוקלטה למרות החיסיון. פיזם טענה בערעורה כי מעולם לא רצתה במותה של רוז וכי לא היה לה כל מניע לגרום למותה של רוז, בניגוד לרון שנהג בילדה באלימות.

"למערערת (פיזם) היתה השפעה חד-משמעית על ביצוע הרצח. היא יכלה למנוע אותו בכל שלב, אך היא בחרה לפעול למימושו בעצה אחת עם המערער, אשר שימש כזרוע המבצעת של מעשה הרצח", כתב השופט אורי שהם בפסק הדין בערעור, שאליו הצטרפו השופטים אליקים רובינשטיין ועוזי פוגלמן.

"חומר הראיות המונח בפנינו מלמד כי חרף הקשיים, המשברים והמאפיינים החריגים של מערכת היחסים בין המערערים, הרי שבכל הנוגע לרוז – פעלו המערערים במשותף לכל אורך הדרך", כתב השופט שהם. "אין מנוס מן המסקנה הכואבת, כי חובתם של המערערים לדאוג לשלומה ולרווחתה של רוז הפכה בפועל לשיתוף פעולה ביניהם ברצח של רוז ובהסתרתו מעיני כל. חומר הראיות בתיק מלמד כי המציאות היתה שונה – ועגומה הרבה יותר. רוז היתה בודדה, ללא תמיכה ומגן, והמערערים ביקשו להיפטר ממנה בכל דרך, תהא אשר תהא".

בין היתר התבסס שהם על תיעוד שיחה בין השניים לאחר מעצרם, בה הם מדברים על המזוודה שבה רוז נמצאה, אף שרון מזהיר את פיזם שהשיחה ביניהם כנראה מוקלטת. "שיחה זו בין המערערים, לאחר מעצרם, מתאפיינת כשיח בין שותפים לדבר עבירה. רון פונה אליה בדברים אודות 'התיק' ומצפה שהיא תבין בדיוק במה מדובר. מכאן, שפיזם ידעה מבעוד מועד על כך שהרצח של רוז לוּוה בניסיון להעלים את גופתה באמצעות שימוש בתיק הנסיעות הגדול של המערערים. ההסבר שניתן על-ידי המערערת, הוא כי לראשונה נודע לה על מותה של רוז כשבועיים לאחר הרצח, ומעורבותה בעבירה מתמצה בסיוע למערער לאחר מעשה. הסבר זה איננו מתיישב עם השכל הישר ועם ניסיון החיים, ואין לו אחיזה כלשהי בחומר הראיות".

השופט רובינשטיין התייחס בפסק הדין למחדלי החקירה של המשטרה וכתב: "אחרון אני שאתמוך במחדלי חקירה, אך בפנינו דומה שמתגמדים הם לעומת הפרשה. אין בכך כדי לפטור את המשטרה מהפקת לקחים ומהדרכה, כפי שהערנו לא פעם בעבר", אך לדבריו זה אינו העיקר במקרה זה. 

רוני רון ומארי פיזם בבית המשפט העליון, היוםצילום: אוליבייה פיטוסי
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ