בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העליון המליץ לפרקליטות לחזור בה מאישום נגד רב שהורשע בהעלבת עובד ציבור

"יש תחושה שזה קצת נלקח יותר מדי רחוק", אמרה נשיאת העליון נאור בדיון בערעור של אליצור סגל, שכתב במאמר על הרב הצבאי הראשי כי הוא "שותף לרצח וגילוי עריות"

6תגובות

בית המשפט העליון המליץ אתמול (שני) לפרקליטות לשקול מחדש את עמדתה בעניין העמדתו לדין של הרב אליצור סגל בגין העלבת עובד ציבור. הרכב של שלושה שופטים בראשות הנשיאה מרים נאור דן בגבולות עבירת העלבת עובד ציבור ומידת הפגיעה בחופש הביטוי במסגרת הערעור שהגיש סגל, לאחר שהורשע בבית המשפט השלום והמחוזי. השופטים נאור, חנן מלצר וענת ברון הקציבו למדינה 14 יום להגיש את תשובתה להצעה לחזור בה מכתב האישום.  

 

אמיל סלמן

סגל הורשע בהעלבת עובד ציבור בגין מאמר פובליציסטי שפרסם שבו מתח ביקורת על הרב הצבאי הראשי לשעבר, ישראל וייס. במאמר, שפורסם באתר "מנהיגות יהודית" של ח"כ משה פייגלין בתקופה שקדמה להתנתקות, כתב סגל כי "בשל העובדה שהרב הראשי לא מתערב בהוראות המונעות פגיעה בחפים מפשע, הוא שותף לרצח; בשל העובדה שהוא לא מתערב בשירות חיילות לצד גברים הוא שותף לגילוי עריות; בשל העובדה שהוא לא מונע חילולי שבת שלא לצרכים מבצעיים הוא שותף לחילולי שבת; בשל שיתוף הפעולה שלו עם ההתנתקות הוא שותף לביטול מצוות יישוב הארץ; ובשל מצב הכשרות בבסיסים הוא שותף להאכלת מאות אלפי יהודים בטרפות".

הוא הועמד לדין, והורשע ב-2012 בעבירה של העלבת עובד ציבור ונגזרו עליו חצי שנת מאסר על תנאי, קנס בגובה 3,000 שקלים ופיצוי לרב וייס בסך 4,000 שקלים. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, מלבד קיצור תקופת המאסר על תנאי. האגודה לזכויות האזרח הצטרפה לערעור במחוזי כ"ידידת בית משפט", והזהירה, כי ההרשעה במקרה זה "מהווה עליית מדרגה מדאיגה העלולה לערער את ההגנה על חופש הביטוי הפוליטי במדינת ישראל ואת זכות האזרח לבקר את התנהלותם של אנשי ציבור ללא מורא". האגודה לזכויות האזרח חזרה על עמדתה זו גם בבית המשפט העליון. 

ב-2008, בעוד ההליך נגד סגל מתנהל בבית משפט השלום בירושלים, דן הרכב של תשעה שופטי בית המשפט העליון בגבולות העבירה של העלבת עובד ציבור בעניינו של יוסף אונגרפלד. אונגרפלד הורשע בהעלבת עובד ציבור לאחר שעמד במשך מספר ימים מול תחנת משטרה בחדרה, כשהוא מחזיק כרזה שעליה כתב כי יש לפטר חוקר המשרת בתחנה משום שהוא משתף פעולה עם עבריינים והוסיף ש"המשטרה לא צריכה תפוחים רקובים".  

הרשעתו של אונגרפלד, שיוצג על ידי עו"ד יצחק בם, שמייצג כיום את סגל, אמנם נותרה על כנה ברוב של שישה (ביניהם הנשיאה נאור) מול שלושה שופטים, אולם בפסק דין נקבע כי כדי לאזן בין התכלית של הגנה על מערכת השירות הציבורי לבין ההגנה על חופש הביטוי, יש להוכיח שקיימת "וודאות קרובה" לכך שהביטוי המעליב יפגע בתפקודו של עובד הציבור או בתפקודו של השירות הציבורי.

"באונגרפלד דובר על שוטר בתחנת משטרה שהעליבו אותו, שסף הסיבולת שלו מותר שיהיה יותר נמוך. פה אנו עוסקים במאמר פובליציסטי", אמרה הנשיאה נאור. "אני תוהה על שיקול הדעת. סף הסיבולת של עובד ציבור בכיר יותר מאונגרפלד צריך להיות הרבה יותר גבוה... האם זה לא הלך רחוק מדי?".

נאור הוסיפה: "יש תחושה שזה קצת נלקח יותר מדי רחוק. אם זה מה שיוצא מאונגרפלד, יש לשייף אותו". נציגת הפרקליטות, עו"ד עדי שגב, עמדה על ההחלטה להעמיד את סגל לדין וציינה את "עצמת ההשפלה" בהתבטאויות של סגל. בתגובה לכך רמזה נאור שייתכן שהסוגיה תועבר לדיון בהרכב מורחב של תשעה שופטים.

שלשום הוגש כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור נגד הפעיל החברתי עו"ד ברק כהן, לאחר שפרסם שיר נגד שוטר בדף הפייסבוק שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו