בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשיאת בית המשפט העליון מנמקת את הרחקת חנין זועבי מהכנסת: "הגדישה את הסאה"

בג"ץ פרסם את הנימוקים לפסק הדין שנתן בדצמבר, שאישר את ההרחקה. מרים נאור כתבה כי דבריה של זועבי "התפרשו כתמיכה בטרור ובהרג אזרחים" ושחומרתם התעצמה בשל העיתוי, בזמן צוק איתן

17תגובות

בג"ץ פרסם היום (שלישי) את הנימוקים להכרעתו שלא להתערב בהחלטת ועדת הכנסת להשעות את ח"כ חנין זועבי (בל"ד) בגין התבטאויותיה הפוליטיות למשך חצי שנה מדיוני ועדות הכנסת. פסק הדין ניתן בדצמבר ללא נימוקים וכעת, יומיים לפני שוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 20 תדון בבבקשות שלא לאפשר את התמודדותה של זועבי בבחירות, מתפרסמים הנימוקים.

את פסק הדין כתבה הנשיאה מרים נאור, ואל דעתה הצטרפו השופטים אליקים רובינשטיין, אסתר חיות וחנן מלצר. השופט סלים ג'ובראן, המכהן גם כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, נותר בדעת מיעוט. במרכז פסק הדין בחינת התבטאויותיה של זועבי. האחת, ביוני השנה, אז אמרה זועבי אחרי אירוע חטיפת הנערים כי "החוטפים הם לא טרוריסטים". בשנייה אמרה זועבי כי היא מעודדת את הפלסטינים "להטיל מצור על ישראל במקום לשאת ולתת עמה". 

הנשיאה נאור קבעה שלוועדת האתיקה של הכנסת היתה סמכות לדון בהתבטאויותיה של זועבי והיא פעלה בהתאם לשיקול הדעת הרחב הנתון לה. "דבריה של זועבי בראיון ובמאמר התפרשו כתמיכה בטרור ובהרג אזרחים", כתבה נאור, "אין מדובר בענייננו בדברי ביקורת על מדיניות הממשלה בעת לחימה, ואף אין מדובר בדברי ביקורת על חקיקה בכנסת או על מהלכים פוליטיים אחרים של הרוב. חומרת הדברים מתעצמת בהתחשב בעיתוין של התבטאויות העותרת, ימים ספורים לאחר חטיפת הנערים, כאשר גורלם לא נודע, ובעיצומו של מבצע 'צוק איתן'. נוסף על כך, יש להתחשב בהשפעה המצטברת של התבטאויות העותרת, אשר פורסמו בסמיכות זמנים. במקרה הנוכחי – על מכלול נסיבותיו – הגדישה העותרת את הסאה".

אוליבייה פיטוסי

ועדת האתיקה קבעה כי התבטאויותיה של זועבי מהוות הפרה של כללי האתיקה, הקובעים בין היתר כי חבר כנסת יפעל לקידום טובת המדינה. "דומה כי גם מעשים או ביטויים קיצוניים שיש בהם משום מתן לגיטימציה למעשי טרור נגד אזרחי המדינה, אינם עולים בקנה אחד עם טובתה של המדינה", קבעה נאור.

נאור דחתה את ההסבר שסיפקו עורכי הדין של זועבי לפיו כוונתה היתה לעודד התנגדות אזרחית-פלסטינית בלתי אלימה, ולהביע תמיכה ב"מצור מדיני" על ישראל. "הסברים אלה ניתנו בדיעבד, על ידי בא כוח העותרת ולא על ידי העותרת עצמה. העותרת לא מסרה אותם לוועדת האתיקה בתגובתה שהוגשה ואף לא למליאת הכנסת בערעורה. מכל מקום, לא די בהסברים אלה – שניתנו כאמור רק בדיעבד – על-מנת להצדיק את התערבותנו בהחלטת ועדת האתיקה. רוח הדברים, חרף הסתייגויותיה המאוחרות של העותרת, היא הזדהות עם מעשי טרור ותמיכה באלימות, כדרך להשגת מטרות פוליטיות", הוסיפה נאור.

באשר לעונש החריג שהוטל על זועבי, החמור ביותר שהוטל אי פעם, קבעה נאור כי נוכח העובדה שהכנסת התפזרה וכי באופן מעשי, ההשעיה היא לפרק זמן קצר יותר, אין מקום להתערב בהחלטה.

"ההחלטה לדחות את ערעורה של העותרת (במליאת הכנסת) התקבלה ברוב משמעותי, אשר כלל גם חברי כנסת מהאופוזיציה, ומנגד – אחד מחברי הכנסת מהקואליציה הצביע בעד קבלת ערעורה של העותרת. מהתנהלותה של העותרת במסגרת ההליך, נוצר הרושם כי היא הקלה בו ראש. אכן, הסנקציה שהוטלה על העותרת – הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה לתקופה המקסימאלית האפשרית – הינה הסנקציה החמורה ביותר במדרג הענישה הקיים. לא היתה מחלוקת על כך שבעבר לא הוטלה סנקציה זו למשך פרק הזמן המקסימאלי הקבוע בחוק החסינות. עם זאת, בנסיבות העניין אין לקבל את טענת העותרים להפליה ולאי-מידתיות. אין זו הפעם הראשונה שהוועדה מייחסת חומרה רבה לביטויים מסוג זה, ביטויים שיש בהם משום עידוד למעשי טרור או אלימות". נאור הוסיפה: "לא אכחד: הוטרדתי מ"קפיצת המדרגה" בסנקציה שהוטלה במקרה זה. עם זאת, מן הפן המעשי אין מדובר במקרה זה בהרחקה מלאה של העותרת מפעילות הכנסת למשך שישה חודשים. המשמעות המעשית של התערבות בעונש בנסיבות אלה היא קטנה ביותר, אם בכלל".

השופט מלצר הוסיף וביקר את חברת הכנסת. "זועבי לא רק הפרה אתית את חובת האמונים שלה למדינת ישראל, אלא אף פגעה במעמדה כנאמן הציבור, האמור לפעול באופן שישרת את קידום טובת המדינה". הוא הוסיף כי מבחינתו אין הבדל אם מדובר במצור צבאי או מדיני וכי לא נמצא מקרה אחר בעולם שבו חבר פרלמנט קרא להטלת מצור על מדינתו והופטר מלתת על כך דין וחשבון.

השופטת חיות הוסיפה אף היא ביקורת על חומרת התבטאויותיה של זועבי. "התבטאויות של נבחרי ציבור, אשר יש בהן משום ביקורת ואפילו ביקורת חריפה ביותר על מדיניות הממשלה הינן לגיטימיות לחלוטין והוא הדין לגבי התבטאויות המדגישות את סבלו של הצד השני לסכסוך והמגלות אמפתיה והבנה לאותו הסבל. אלא שהתבטאויותיה של העותרת אשר בגינן ראתה ועדת האתיקה לנקוט סנקציות נגדה חרגו, כאמור, לחלוטין מן הקטגוריה הלגיטימית הזו גם אם מביאים בחשבון את הזהירות המיוחדת שיש לנהוג בה כאשר מדובר בחופש ביטוי פוליטי של נבחר ציבור המייצג קבוצת מיעוט".

למשנה זהירות שיש לנקוט כאשר מדובר בהתבטאויות שנועדו להגן על קבוצות מיעוט, התייחס בהרחבה השופט ג'ובראן. "נוכח הערך הרב שיש במתן ביטוי פוליטי חופשי לחברי כנסת וצמצום הגבלתו ככל האפשר, בפרט כאשר מדובר בחברי כנסת המשתייכים לקבוצות מיעוט, ולנוכח הלשון הרחבה בה מנוסחות ההוראות האתיות מכוחן הורשעה העותרת, יש לצמצם את הרשעת חברי כנסת מכוח הוראות אלה רק למקרים שבהם תוכן דבריהם הוא ברור, חד משמעי וקיצוני", כתב ג'ובראן. "במקרה שלפנינו, אני סבור כי לא ניתן לדלות מדבריה של העותרת תוכן ברור וחד משמעי כזה, הן לנוכח הסתייגותה ממעשה החטיפה כבר במעמד ההתבטאויות והן לנוכח הסבריה המאוחרים יותר בתקשורת. על כן, עמדתי היא כי החלטת ועדת האתיקה ניתנה שלא כדין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו