בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הותרו לפרסום הקלטות מחקירת רצח רוז פיזם: "היא לא ילדה בלב שלי"

בהקלטות ששודרו בתכנית יומן לבקשת הערוץ הראשון נראים סבה של רוז, רוני רון, והאם מארי כשהם מתאמים ביניהם גרסאות בנוגע לרצח

8תגובות

בית המשפט המחוזי בלוד אישר בשבוע שעבר לפרסם את תיעוד חקירתם של רוני רון ומארי פיזם, שנידונו למאסרי עולם בגין מעורבותם בפרשת רצח הילדה רוז פיזם לפני שבע שנים.

רון, סבה של רוז, הורשע ברצח בכוונה תחילה, בעוד מארי, אמה, הורשעה בשידול לרצח. בדצמבר האחרון קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה נגד זיכויה החלקי והרשיע אותה ברצח בכוונה תחילה. עונש המאסר עולם שנגזר עליה נותר על כנו. כמו כן, נדחה ערעורם של השניים על הרשעתם וגזר דינם.

קטעי החקירה, שיוצגו בסדרה "רוז" מאת הבמאי דרור מורה וציפי רז שודרו אתמול (שישי) בהסכמת הנחקרים בתכנית יומן בערוץ הראשון. באחד מהקטעים ששודרו נראה רון כשהוא מוביל את חוקרי המשטרה לעבר מיקום המזוודה שהשליך לירקון עם גופתה של הילדה. בקטע נוסף, משלביה המוקדמים של החקירה, נראה חוקר המשטרה, נצ"מ רון גרטנר, שואל את מארי איפה רוז.

אוליבייה פיטוסי

מארי: "אני מקווה שהיא חיה ושהיא בסדר".

חוקר: "אבל את אמא שלה".

מארי: "אני מקווה שיש לה חיוך על הפנים ושהכל בסדר".

חוקר: "גם אני מקווה, אבל את אמא שלה, אני לא אמא שלה. את צריכה לדאוג לה".

מארי: "...זה חובה לאהוב את הילדים שלנו"?

חוקר: "לא אבל זה חובה לדעת איפה הילד".

מארי: "זה היה קשה בבית כל הזמן היסטרית וכל הזמן בלגן איתה. היא רוצה לאכול ואוכלת ארבע בננות ככה והולכת להקיא... והיא מרביצה את הילדות, הקטנות. והיא עושה אפצ'י עליהן כל הזמן והן חולות אחר כך, והיא עושה פיפי בכל מקום כמו כלב, באמת כמו כלב. אנחנו בעורך דין בבית משפט והיא עושה על הרצפה".

חוקר: "אולי את לא מתאימה להיות אמא"?

מארי: "אולי שואלים את הילדות שלי אם אני לא אמא טובה"?

חוקר: "אני לא אמרתי שאת לא אמא טובה, אני רק אמרתי שהילדה שלך בת חמש נעלמה. אף אחד לא ידע איפה, ואת אחראית".

מארי: "גם אני בן אדם ויותר מזה אני אמא, ואמא לשתי בנות".

בשלב זה חוקרי המשטרה מתווכחים עם מארי בנוגע למספר הילדות שלה, היא מסרבת להכיר ברוז ועומדת על כך שיש לה רק שתי בנות, גם כשמציגים לה תעודת זהות.

בקטע נוסף מהחקירה שואל חוקר כיצד פיזם לא היתה מודעת לאן הסב, רון, לקח את רוז. 

חוקר: "...מחר הוא ייקח את הילדות האלו גם".

מארי: "מה פתאום? אלו ילדות שלי ואף אחד לא עושה פאף עליהן".

חוקר: "ורוז מה"?

מארי: "היא לא ילדה שלי".

חוקר: "אבל היא יצאה מהבטן שלך".

מארי: "היא ילדה שלי בגלל... ביולוגית. אבל לא בלב שלי".

חוקר: "רוני (הסבא) היה נותן לה מכות"?

מארי: "מה"?

חוקר: "יש לה סימנים. רוני היה נותן לה מכות"?

מארי: "מה זה סימנים"?

חוקר: "סימנים של מכות".

מארי: "היא באה לכיור ועושה ככה (מדגימה תנועת דפיקה עם הראש)... ואחר כך יש לה סימן כחול, והיא באה בבוקר: 'ומה קרה לך יש לך סימון כחול ככה'".

חוקר: "הם אמרו שרוני מרביץ לה".

מארי: "כן... קל. קל להגיד את זה".

חוקר: "אתם לקחתם אותה פעם לבית חולים כשהיא עשתה לעצמה משהו? לקחתם אותה לרופא"?

מארי: "לא, מה זה בושה".

חוקר: "יכול להיות שיש לה משהו פסיכיאטרי"?

מארי: "כן. אמרתי כמה פעמים שהיא אוטיסטית".

בקטע נוסף נראים פיזם ורון מתאמים גרסאות לעיני המצלמות בנוגע להשתלשלות האירועים לפני רצח הילדה. בראיון לערוץ הראשון אמר נצ"מ גרנטנר כי "נקודת המוצא היתה שהם היו מתואמים והיה להם את כל הזמן שבעולם כדי לבוא ולספר סיפור אחיד".

כשהשניים יושבים בחדר החקירות מארי טוענת כי סוכם שרוני יגיע לקחת את רוז לבית ספר צרפתי שמצא. כשהחוקר, רס"ב יצחק אלבז, יוצא מהחדר, רון מדגיש בפני פיזם כי בחקירתו אמר שהוא החליט באותו רגע לקחת אותה והדבר נוגד את אמירתה כי תיאמו זאת לפני כן. בסוף הוא מציע ליישב את הסתירה בכך שיגידו שרק דיברו על בית הספר, אך לא החליטו שייקח את רוז לשם. רון מבטיח לפיזם "שייקח את הכל" על עצמו. כשפיזם שואלת מה תעשה אם יישאר במעצר, עונה רון שתיקח כסף מחשבון הבנק שלו. "את לא צריכה לדאוג אם אהיה פה שנה או שנתיים. את תהיי חזקה עם הילדות", הוא משיב. 

בקטע אחר מהחקירה רון משחזר בפני החוקרים את מעשה הרצח.

חוקר: "מה אתה, חיה? אתה לא בן אדם? אתה לוקח ילדה, זורק אותה למים ורוצה שנאמין לך"?

רוני: "היא ישנה ואני זרקתי אותה. היא לא בוכה ולא כלום".

חוקר: "אז היא היתה מתה".

רוני: "לא, היא ישנה".

חוקר: "ישנה טבעי או משהו גרם לה"?

רוני: "לא, ישנה טבעי".

בקטע אחר הוא מספר על המכה שנתן לרוז לפני שהשליך אותה לירקון.

רוני: "נתתי לה פצצה לפה - ככה".

חוקרת: "אחת רוני? בטוח שאחת"?

רוני: "כן, אחת".

חוקרת: "זאת צריכה להיות פצצה-פצצה".

רוני: "תשמעי, מה זו פצצה? זו ילדה בת 4 - שקית חלב. כמה צריך בשביל לפוצץ שקית חלב? שוקו מפוצצים ככה ביד בשביל לעשות רעש. לא ידעתי מה לעשות. אמרתי אני אלך לים. יותר פחדתי מה אני אגיד לאמא שלה מאשר מה אני אעשה עם הילדה. פחדתי יותר מעצמי, אבל גם מה יקרה לילדה. פחדתי פחד מוות מה אני אגיד למארי".

בקטע אחר, בו החוקרים מודיעים למארי, האם, על הרצח היא עונה "אין מלים". החוקר עונה לה: "כשאני אומר את זה דמעה אחת לא יורדת לך מהעין. אמא שלא ידעה שום דבר מהעניינים האלו היתה בוכה, אבל את, בגלל שלא אכפת לך, לא מורידה אפילו דמעה".

תגובתם של רוני רון ומארי פיזם לא שודרה.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו