בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניצבת בדימוס העידה במשפט ניסו שחם: ידעתי על מעשיו, אבל לא דיווחתי

לדברי הניצבת, קצינה ושוטרת סיפרו לה כי שחם ביצע בהן מעשים הנחשבים להטרדה מינית. "אני חברה של אשתו, בלי להיות בטוחה שמדובר בהטרדה מינית, ארוץ למח"ש?"

5תגובות

ניצבת במשטרה בדימוס, אינה וולף, שפרשה מתפקידה בדרגת ניצב ב-2011 העידה אתמול (ראשון) במשפטו של מפקד מחוז ירושלים לשעבר, ניצב (בדימוס) ניסו שחם, המואשם בביצוע עבירות מין ובהפרת אמונים, המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב. לפי עדותה של וולף, קצינה ושוטרת סיפרו לה כי שחם ביצע בהן מעשים הנחשבים להטרדה מינית, אולם היא לא דיווחה על כך. השתיים, ע' ו-מ' לא מופיעות בכתב האישום, אך הקשר שלהן עם שחם הובא על ידי המחלקה לחקירות שוטרים כעדות שיטה.

גם ע' העידה אתמול במשפט. בעדותה סיפרה: "אני עבדתי במשרד שלי. (שחם – ר"ח) בא להגיד לי שלום, חבר טוב, פרש ידיים, קמתי, בסדר. והיתה נשיקה. וזהו. זה מה שהיה. זה היה מיותר. הוא הבין שזה לא, והפסיק. הרעיון הכללי הוא שבסך הכל היתה נשיקה מיותרת, שחבל שהיתה, ושחוץ מזה, זה לא חיזור גורלי, זה לא הטרדה, הוא לא היה המפקד שלי, זו היתה נשיקה שלא הייתה צריכה להיות וזה הכל". בהמשך תיארה ע' את התפתחות הקשר ביניהם: "זה התחיל בחברות פשוטה ורגילה, אס אם אסים רגילים. ואחר כך זה עבר קצת לפסים של, לא יודעת. אני זוכרת שזה לא מצא חן בעיניי. הפסקתי, הוא הפסיק גם וזהו".

מתברר כי ע' סיפרה על המעשים לוולף, אולם זו לא דיווחה על כך או עשתה עם המידע דבר. "אחרי האירוע ניסו נכנס לפגישה וע' מיד נכנסה אליי, וסיפרה לי", העידה אתמול וולף. "היא סיפרה לי את זה כאירוע מגעיל. לא כאירוע מאיים, אלא כאירוע מגעיל. היא עשתה תנועות של גועל".

דודו בכר

בהתייחס לשאלה מדוע לא דיווחה, השיבה וולף: "ניסיתי להסביר בחקירה שההתנהגות של הנאשם היא כזאת שקשה מאוד להתנתק ממנה ולשים את האצבע על איפה זה הטרדה ואיפה זה ניסו. כדי להסביר את עצמי, אני סיפרתי שאם עכשיו הוא היה נכנס לחדר, הייתם מגיעים לכך שהוא נותן לי נשיקה, ואולי גם לכם, כדי שלא תיעלבו שלא קיבלתם נשיקה, ולפעמים ניסו גם בוטה וגס הרבה יותר מזה, כמו למשל במקרה שהיה עם ע', אבל, הסברתי את עצמי, שלמרות האירוע, ואני תכף אפרט את האירוע, למרות האירוע, ע' לא הרגישה מוטרדת מינית. לעניות דעתי, כפי שאני הרגשתי אז. מדוע? כי זה הסגנון, וכי... הטרדה מאוד תלויה גם בצד השני, במה מרגיש ה'מוטרד'".

וולף באה למשרדי מח"ש כדי להישאל על הטרדות של קצין אחר. "נשאלתי לגבי מישהו שאמרתי שאני לא מכירה, ואז נשאלתי אם במהלך שירותי נתקלתי בנושא של הטרדות. אמרתי שכן, היו מקרים בעבר, גם העברתי את זה לידיעת האמ"ש (אגף משאבי אנוש במשטרה – ר"ח), ואמרתי שהיו גם דברים שקשורים במ', ואמרתי שני דברים. אחד, זה לגבי ניסו, והשני זה איזושהי תקופה שהיא עברה כמה שנים לפני כן".

מ', שהיתה מקורבת לוולף סיפרה בעדותה כי שחם, שעמו קיימה קשר טלפוני שכלל חילופי מסרונים רבים, הגיע לביתה וחיכה לה במכוניתו. היא סיפרה שכשהיו ברכב, רכן שחם לעברה בניסיון לנשק אותה והיא נרתעה. שחם מצדו לא נחקר על האירוע, אך מכחיש אותו.

"היא סיפרה לי שהיא הוזמנה ללשכתו במחוז ירושלים", העידה וולף. "היא אמרה לי פה ושם שהיא החליפה כמה מלים עם הנאשם... מ' היתה מאוד מאוד מוטרדת (לגבי המשך תפקידה – ר"ח), והיא היתה חרדה לחלוטין לגורלה ולעתידה. כתוצאה מזה, היא כל הזמן דיברה על זה. היא כל הזמן שאלה אותי, אז מה לעשות, אני לא מבינה מה ניסו רוצה, אני לא מבינה למה הוא לא מודיע את החלטתו, ואני לא מבינה, הנה תראי, הוא שולח לי אס אם אסים, אבל הוא לא אומר מה הוא החליט, ובמסגרת זאת אני התוודעתי למסרונים שלו, והיא גם אמרה לי שהיא לא מבינה מה הוא רוצה ממנה, ובאיזושהי הזדמנות, היא אמרה לי שהנאשם רוצה להכיר אותה יותר מקרוב. אחר כך, בשלב מאוחר יותר, מ' הראתה לי את המסרונים. הופתעתי מריבוי המסרונים, ומהשעות המאוחרות שבהן נשלחו המסרונים. אני בפירוש חשבתי שהמסרונים לא ראויים... אף פעם, אני חושבת שלא שמעתי ממנה אמירה, המסרונים האלה מטרידים אותי, המסרונים האלה מאיימים עליי".

גם על מקרה זה לא דיווחה וולף. "המלצתי למ' באותו השלב לא להישאר בלשכה, בכל מקרה... אני הייתי משוכנעת, שהסגנון של הנאשם, הישירות של הנאשם, לא מתאימים לה בכל מקרה. כשאני ראיתי את המסרונים, ואת אי־הבהירות שזה יצר אצלה, אז אני הייתי נחושה בדעתי שהיא לא צריכה להישאר שם". בהמשך סיפרה מ' לוולף על האירוע שהתרחש ברכב.

באשר לשאלה מדוע לא דיווחה השיבה וולף: "באותו שלב, אני חשבתי שזו התנהלות לא תקינה. היתה לי תחושת בטן, שניתן לפרש אותה גם כחיזור. כהטרדה, כגישוש. אני לא הייתי בטוחה בזה... בחקירה, שמו לי מראה גדולה מול הפרצוף. גדולה מאוד. ושאלו אותי, ברחל בתך הקטנה. האם את מכירה את הפקודות שאם עולה חשש, חשד, מחשבה כלשהי, שאולי מדובר בהטרדה, עלייך לדווח. אמרתי כן. אני מכירה את הפקודות האלה. אז למה לא דיווחת? לא דיווחתי כי לא הייתי בטוחה. לא דיווחתי, אולי זאת, תרשו לי להיות בוטה, אולי זאת התנהגות בוטה. אולי זאת התנהגות ז'לובית, אולי זה בן אדם, שכמו שהוא מנשק אותי על הקרקפת כל פעם שהוא נכנס לחדר, ואת כל הנוכחים, אולי זה סגנון אישי. אולי אני טועה. עכשיו (הכוונה לאותה עת- ר"ח), שבועיים לפני שאני בפנסיה, לפני שאני פורשת, אני חברה של אשתו, בלי להיות בטוחה שמדובר בהטרדה מינית, אני עכשיו ארוץ למח"ש? זה לא הגיוני. אני מודה. אולי טעיתי. אולי טעיתי".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו