בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

וינשטיין חייב עשרות אלפי שקלים למדינה בגלל הטבות בשכרו

שוויין של ההטבות מוערך בכ-50 אלף שקלים, בעוד לקודמו בתפקיד, השופט מני מזוז, חוב של 120 אלף. היועץ המשפטי לממשלה ממתין להחלטת משרד האוצר, שהחל לטפל בעניין לפני כמעט שנתיים

68תגובות

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, קיבל בטעות הטבות חריגות בתנאי שכרו, המסתכמות לפי הערכות בכ-50 אלף שקלים. וינשטיין, כמו גם שופט בית המשפט העליון מני מזוז, ממתינים להחלטת משרד האוצר, שהחל לטפל בעניין לפני כמעט שנתיים. החוב של השופט מזוז נאמד בכ-120 אלף שקל.

משרד האוצר מסר בתגובה כי הנושא "נמצא בבדיקה של החשבת הכללית". ואולם גורמים שונים מתחו ביקורת על טיפול משרד האוצר, בין השאר לאור צעדים נחרצים הרבה יותר כלפי מאות מורים אשר קיבלו בטעות משכורת גבוהה מכפי שהגיעה להם - וששכרם קוצץ ללא התראה כאמצעי לגביית חובם.

מזוז שימש היועץ המשפטי לממשלה בין 2004 לתחילת 2010. בקיץ 2013 פנו אליו אנשי משרד המשפטים, בבקשה להשיב תשלומי־יתר שקיבל בכהונתו. התשלומים כללו הפרשה לקרן השתלמות בגובה 7.5% במקום 5% משכרו החודשי, וכן דמי הבראה וקצבת ביגוד. ההפרשות העודפות לקרן השתלמות הסתכמו בכ-90 אלף שקלים, ותשלום היתר על הבראה וביגוד - בכ-30 אלף שקלים.

מרק ישראל סלם

פניות נוספות למזוז, כדי שיחזיר את הכספים, נעשו בחודשים שלאחר מכן, בין השאר על ידי היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו"ד לאה רקובר. בסוף אוקטובר 2013 כתב מזוז למשרד המשפטים חוות דעת ולפיה אין מדובר בתשלומי־יתר. מאז לא חלה התקדמות בטיפול בפרשה, שפורסמה לראשונה ב"גלובס" לפני כחצי שנה.

במקביל לכך, בסוף 2013 הופחת שיעור ההפרשה לקרן השתלמות של וינשטיין והועמד על 5%. משמעות הדבר היא שבמשך כשלוש שנים - מכניסתו לתפקיד ועד סוף 2013 - קיבל וינשטיין כ-45 אלף שקלים. הנתונים לגבי דמי ההבראה וקצבת ביגוד אינם ידועים. התיקון שנעשה בשכרו של וינשטיין עשוי להעיד כי במשרדי האוצר והמשפטים הבינו שהיועץ אכן קיבל בטעות סכומים גבוהים מדי. ואולם נראה שהבנה זו לא חלחלה לדרישה להחזר כספי. וינשטיין גם לא הציע להשיב את הכספים.

במשרד המשפטים אמרו אתמול (שני) כי וינשטיין הודיע לחשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, כי יסכים לכל החלטה שתתקבל בעניין, וביקש כי ההסדרים ייקבעו במשרד האוצר, ללא מעורבות גורמים במשרד המשפטים העשויים להיות כפופים ליועץ. זאת, על מנת למנוע מראית עין של ניגוד עניינים. במשרד ביקשו שלא להגיב על ההערכות ביחס לסכום שווינשטיין עשוי להידרש להחזיר.

משכורתו של היועץ המשפטי לממשלה ותנאי שירותו הינם כמו של שופט בית המשפט העליון. בפנייה למזוז באוקטובר 2013 נכתב כי תנאים אלה כוללים הפרשה של 5% לקרן השתלמות, ולא 7.5% כפי ששולם לו, וכי אינם כוללים תשלום של דמי הבראה וקצבת ביגוד. "לא נמצא מקור נורמטיבי לתשלומים אלה", נכתב. כמה ימים אחר כך ענה מזוז: לא רק שלא מדובר בתשלומי־יתר שהועברו כביכול בסתירה לחוק, אלא שהמדינה גם אינה רשאית לדרוש החזר רטרואקטיבי של הסכומים, שנים לאחר שהתקבלו.

עוד כתב מזוז כי הנחת המוצא לפיה "תנאי השכר וההעסקה של היועץ המשפטי לממשלה זהים לאלה של שופט בית המשפט העליון" איננה נכונה, מכיוון שהיועץ הוא "עובד המדינה, שמינויו והעסקתו הם לפי חוק שירות המדינה". הוא הוסיף כי "בפועל מעולם לא הוחלה הצמדה מלאה בין תנאי ההעסקה (להבדיל משכר ישיר) בין יועץ משפטי לממשלה לבין שופט בית המשפט העליון", וכן שהתשלומים שקיבל "נעשו על ידי המדינה, מיוזמתה, שלא על יסוד הטעיה". יתרה מזאת, על פי מזוז, גם בהנחה שמדובר בתשלומים ששולמו בטעות, הרי שהמדינה אינה זכאית לדרוש את החזרתם.

לפני כמה חודשים גילו מאות מורים כי בגלל חישוב שגוי של דרגות השכר שלהם, במסגרת רפורמת "אופק חדש", הם נדרשו להחזיר סכומים שונים ממשכורתם. חלק מהמורים גילו זאת רק לאחר שמשכורתם קוצצה, לעתים באלפי שקלים, ללא הודעה מראש. נדמה כי היחס לווינשטיין ולמזוז היה מעט אחר, כזה המתחמק מעימות עם בעלי שררה. "למרות שחוות הדעת שמזוז כתב, בניסיון לזכות את עצמו, התקבלה לפני יותר משנה, החשבת הכללית באוצר עדיין לא קיבלה החלטה. ההתנהלות הזו מעוררת את החשד כי מעדיפים שם לחכות שהדברים יתיישנו ולא לדרוש את החזרת הכספים", אמר גורם משפטי.

דוברות מערכת בתי המשפט מסרה, בשמו של השופט מזוז, כי ב-15 באוקטובר 2013 "היתה אלי פנייה ממשרד המשפטים, עם טענה שקיבלתי כביכול תשלומי יתר עבור קרן השתלמות וקצבת ביגוד. ב-28 באוקטובר העברתי ליועצת המשפטית במשרד המשפטים חוות דעת מפורטת, בה הצגתי את עמדתי כי הטענה בדבר תשלומי יתר מבוססת על פרשנות מוטעית של הדין, וכי לא שולמו כל תשלומים ביתר. בתשובה לכך נעניתי ב-10 בדצמבר על ידי היועצת המשפטית למשרד המשפטים כי תגובתי התקבלה וכי 'אנו עמלים לגיבוש מענה על דעת כל הגורמים הנוגעים בדבר ואודיעך בהקדם'. מאז ועד היום לא התקבלה כל תגובה או מענה".

ממשרד האוצר העדיפו תחילה שלא לענות על שאלות בנושא, ומסרו כאמור כי הוא "נמצא בבדיקה של החשבת הכללית". אמש ביקשו להוסיף כי "בדיקה של אגף החשב הכללי, שנערכה לאחר גילוי טעות בחשבות משרד המשפטים, העלתה כי עבור חלק מנושאי המשרה השיפוטית וכן עובדים שמוקבלים להם (בהם היועץ המשפטי לממשלה), הופרש לקרן ההשתלמות שיעור של 7.5% משכרם, כמו לכלל עובדי השירות הציבורי, בעוד שלפי תנאי השכר הזכאות להפרשה הינה בשיעור של 5% בלבד משכרם. הטעות בשיעור ההפרשה תוקנה מאותו מועד ואילך".

בעניין החזר התשלומים נמסר כי "אגף החשב הכללי נמצא לקראת סיום גיבושו של הסדר, שיביא בחשבון את העובדה שמדובר בטעות שמקורה במנגנון הממשלתי, ואת הפריסה של ההחזר שיידרש". יש לציין כי תגובה דומה ניתנה כבר לפני כחצי שנה.

האם לדעתכם המדינה נוקטת בזהירות דווקא עם החזקים יותר?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו